פקיסטן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
מ קישור |
||
(20 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 2:
| שם = פקיסטן
| מדינה = הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן
| שם בשפת המקור = {{ש}}{{Nastaliq|ur|اسلامی جمہوریہ پاکستان}}{{ש}}
| מוטו לאומי = אמונה, אחדות, משמעת
| המנון = [[המנון פקיסטן|תבורך האדמה הקדושה]]
שורה 28:
|דגל=Flag of Pakistan.svg
|סמל=Coat of arms of Pakistan.svg}}
[[קובץ:Samadhi of Ranjit Singh July 1 2005.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[מאוזולאום]] של [[רנג'יט סינג]] בעיר [[לאהור]], 2005]]
'''הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן''' (ב[[אורדו]]: '''{{Nastaliq|ur|اسلامی جمہوریہ پاکستان}}''', [[תעתיק]]: אִסְלַאמי גָ'מְהוּרִיָאִי פַּאכִּסְתַּאן) היא [[מדינה]] בדרום-מרכז [[אסיה]], הגובלת ב[[איראן]], [[אפגניסטן]], [[הרפובליקה העממית של סין]], [[הודו]], וב[[הים הערבי|ים הערבי]]. עם יותר מ-233 מיליון תושבים, פקיסטן היא המדינה החמישית ב[[עולם]] מבחינת גודל [[אוכלוסייה|אוכלוסייתה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://countrymeters.info/en/Pakistan#population_2019|כותרת=Pakistan population (2020) live — Countrymeters|אתר=countrymeters.info|תאריך_וידוא=2020-05-07}}</ref> בעבר, [[עיר בירה|עיר הבירה]] של פקיסטן הייתה [[עיר נמל|עיר הנמל]] [[קראצ'י]], אך כיום הבירה היא [[אסלאמאבאד]]. שפותיה הרשמיות של פקיסטן הן [[אורדו]] ואנגלית. פקיסטן היא המדינה המוסלמית היחידה בעולם אשר באמתחתה [[נשק גרעיני]].▼
[[קובץ:Blue Hour at Pakistan Monument.jpg|ממוזער|אנדרטת פקיסטן]]
היא גם חברה ב[[הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי#מדינות החברות בארגון|ארגון לשיתוף פעולה אסלאמי]].▼
▲'''הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן''' (ב[[אורדו]]: '''{{Nastaliq|ur|اسلامی جمہوریہ پاکستان}}''', [[תעתיק]]: אִסְלַאמי
==מקור השם==
שורה 48 ⟵ 51:
הארץ המוכרת כיום בשם "פקיסטן" הייתה בעברה חלק מ[[אפגניסטן]] ו[[הודו]]. בעת העתיקה עבר באזור [[אלכסנדר הגדול]] בעת המסע שלו לעבר הודו. צבאו מרד בו והוא נאלץ לחזור ל[[בבל]].
=== מאבק לעצמאות ===
ההיסטוריה של פקיסטן המודרנית מתחילה ב[[הודו הבריטית|קולוניה הבריטית של הודו]]. בתקופה זו דרשו המוסלמים מדינה משלהם והתנגדו לשאיפות הבריטים לפיתוח המדינה וקביעת קו הגבול בינה לבין אפגניסטן. התנגדות זו הובילה לסדרה של קרבות שהתחוללו בשלהי [[המאה ה-19]].{{הערה|בין שאר הקרבות בתקופה זו ניתן למנות את [[המערכה לשחרור צ'יטראל]], [[המערכה בהונזה-נאגאר]], [[המלחמה המוהמנדית הראשונה]], [[המצור על מלקנד וצ'קדרה]], [[המערכה בטיראה]], [[המערכה בהאזארה]] ו[[המערכה בוזיריסטן (1894)|המערכה בוזיריסטן]]}}
בין התומכים הראשונים ברעיון העצמאות היה ה[[סופר]] וה[[פילוסוף]] עלאמה [[מוחמד איקבל]], שחשב שיש צורך במדינה המוסלמית ב[[תת-היבשת ההודית]], הנמצאת תחת השפעה [[הינדואיזם|הינדית]] חזקה. [[מוחמד עלי ג'ינה]], אשר מכונה בפקיסטן "מנהיג דגול" ו"[[אבי האומה]]", הנהיג את [[הליגה המוסלמית]] ב[[
=== עצמאות ===
פקיסטן הכריזה על עצמאותה ביום בו הסתיים השלטון הבריטי בהודו, [[14 באוגוסט]] [[1947]].{{הערה|שם=הקמה}} בחודש שאחרי החלוקה, התבצעו חילופי אוכלוסין רוויי דמים בין המדינות, שבהם נהרגו כחצי מיליון אנשים, והתחולל [[טרנספר]] של כ-4 מיליון [[הינדים]] ומוסלמים, שעברו משני צידי הגבול.
ג'ינה כיהן כמושל הכללי הראשון של פקיסטן, הוביל את מאמצי השיקום של מיליוני פליטים, ועיצב את מדיניות המדינה המוסלמית החדשה עד מותו בשנת [[1948]].
שורה 62 ⟵ 67:
ההיסטוריה הפוליטית של פקיסטן מתחלקת בין תקופות של רודנות צבאית לבין משטרים דמוקרטיים אזרחיים. אף על פי שפקיסטן הפסיקה להיות [[דומיניון]] ב-[[23 במרץ]] [[1956]], עם כינון [[חוקה]] והכרזת המדינה כ[[רפובליקה אסלאמית]], הצבא השתלט על המדינה ב-[[1958]] ושלט בה במשך 10 שנים. השלטון האזרחי חזר לאחר [[מלחמת הודו–פקיסטן השלישית]], אבל הופסק בסוף שנות ה-70 עם הוצאתו להורג של [[זולפיקר עלי בהוטו]] לאחר שהורשע ברצח יריב פוליטי בפסק דין שנוי במחלוקת של [[בית המשפט העליון של פקיסטן]].
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] קיבלה פקיסטן עזרה רבה מ[[ארצות הברית]] וקלטה מיליוני [[פליט]]ים אפגניים (בעיקר [[פשטונים]]) שברחו מאפגניסטן עקב הפלישה הסובייטית אליה. מספר עצום של פליטים (הגבוה ביותר בעולם) גרם לזעזוע קשה בפקיסטן. השפעת האסלאם העמיקה בזמן שלטונו של ה[[דיקטטור]] גנרל [[מוחמד זיא אל-חאק]]. הוא הרחיב גם את מאגר ה[[נשק לא קונבנציונלי|נשק הלא-קונבנציונלי]] של מדינתו. הגנרל נהרג בהתפוצצות מטוס שבו טס בשנת [[1988]], ופקיסטן חזרה למשטר דמוקרטי.
המשטר הדמוקרטי החזיק מעמד 10 שנים על ידי שני נשיאים: [[בנזיר בהוטו]] ו[[נוואז שריף]], שניהם נבחרו פעמיים. שניהם הואשמו ב[[שחיתות]] רבה. הצמיחה הכלכלית התמתנה לקראת סוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]. הגורמים הנוספים למשבר הכלכלי היו המשבר הכלכלי שפקד את אסיה והסנקציות שהוטלו על פקיסטן לאחר ניסויי הנשק הגרעיני בשנת [[1998]]. הניסוי הפקיסטני היה התגובה לניסוי הודי דומה. שנה לאחר מכן העימות בקשמיר איים לסחוף את המדינה למלחמה נוספת עם הודו.
שורה 75 ⟵ 80:
===תוכנית הגרעין הפקיסטנית===
פיתוח תוכנית גרעין החל בפקיסטן ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]], בעקבות פיתוח תוכנית דומה על ידי [[הודו]] השכנה, לאור היריבות ארוכת השנים שבין שתי המדינות, שכללה שלוש מלחמות. במאי [[1998]] ערכה פקיסטן ניסוי פיצוץ גרעיני מוצהר ראשון. פקיסטן לא הצטרפה ל[[האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני|אמנה
=== השלכות מלחמת ארצות הברית באפגניסטן
{{הפניה לערך מורחב|מלחמת אפגניסטן (2001–2021)}}
לאחר פלישת [[ארצות הברית]] ל[[אפגניסטן]] השכנה ובזמן [[מלחמת אפגניסטן (2001–2014)|מלחמת אפגניסטן]] ובמיוחד [[קרב טורה בורה]] ולאחריו, ברחו בכירי ארגוני ה[[טרור אסלאמי|טרור]] ה[[אסלאמיזם|אסלאמיסטיים]] [[אל-קאעידה]] וה[[טליבאן]] אל פקיסטן, שם נהנו מתמיכה של אזרחים רבים. בכך החליפה פקיסטן את אפגניסטן כמקום מקלט ובסיס פעולה לארגוני טרור אלה, שביצעו פיגועים נגד השלטונות של שתי המדינות ונגד כוחות [[מדינות המערב]] באפגניסטן. בתגובה, נהגה ארצות הברית לתקוף יעדים לאורך הגבול של פקיסטן עם אפגניסטן, בעיקר באמצעות [[מטוס]]ים ו[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים. בתחילת שנת [[2009]] נחתם הסכם [[הפסקת אש]] בין הטליבאן בפקיסטן ל[[צבא]] הפקיסטני
לאחר לחץ אמריקני שנבע מהחשש שהטליבאן ינסה להשתלט על מתקני הגרעין, פקיסטן פתחה בתחילת חודש מאי אותה שנה במתקפה לכיבוש עמק סוואט ולחיסול מעוזי הטרור במדינה. הצבא הפקיסטני הצליח להכריע את כוחות הטליבאן ולהבריח אותם עד לצפון מערב המדינה, שם ככל הנראה הסתתרו [[אוסאמה בן לאדן]] ושאר בכירי הטליבאן ואל-קאעידה. על מנת להכריע סופית את הטליבאן, הצבא הפקיסטני החל להתכונן לקראת הקרבות בצפון מערב המדינה, ובין היתר יצר קשרים עם ה[[שבט]]ים המקומיים, אך לבסוף הוחלט שלא להמשיך עד הסוף את המתקפה, וזאת בשל חיסולו של ראש הטליבאן בפקיסטן, [[
ב-[[17 באוקטובר]] 2009 החל הצבא הפקיסטני במתקפה נוספת, הפעם בקנה מידה גדול הרבה יותר, שכלל כ-30,000 חיילים, על כ-10,000 לוחמי טליבאן שנמצאו במעוזים בצפון מערב פקיסטן, וזאת לאחר [[פיגוע]]ים רבים נוספים שביצעו, שבהם נהרגו יותר מ-200 אנשים תוך שבוע. בין היתר, הצליחו מחבלי טליבאן להשתלט גם על מבנה של המטה הכללי של הצבא בפקיסטן. בין המטרות של המתקפה, הייתה תפיסה או חיסול של המפקד החדש של הטליבאן בפקיסטן,
במסגרת [[מבצע חנית נפטון]] ב-2 במאי 2011, חיסל [[כוחות מיוחדים|כוח מיוחד]] אמריקאי של כ-40 לוחמים מצוות 6 של יחידת [[אריות הים]] את אוסאמה בן לאדן בשטחה של פקיסטן, ב[[בית המסתור של אוסאמה בן לאדן|מתחם מבוצר]] בעיר [[אבוטאבאד]], כ-50 קילומטר צפונית לעיר הבירה הפקיסטנית [[אסלאמאבאד]]. האחוזה המבוצרת הייתה גדולה פי שמונה מהבית הממוצע בעיר זו, מוקפת חומות וגדרות תיל, במרחק של פחות מקילומטר מבסיס של [[הכוחות המזוינים של פקיסטן|צבא פקיסטן]], האקדמיה הצבאית לקצינים.{{הערה|[http://web.archive.org/web/20110503235556/news.yahoo.com/s/ap/20110502/ap_on_bi_ge/as_pakistan_bin_laden Bin Laden hid in Pakistan city laden with military]|כיוון=שמאל}}
שורה 94 ⟵ 99:
[[המלחמה בצפון-מערב פקיסטן]] הפכה לסכסוך ב[[עצימות נמוכה]] יחסית. ה[[תקיפות אוויריות של ארצות הברית בפקיסטן|תקיפות האוויריות של ארצות הברית בפקיסטן]] פסקו בשנת [[2018]]. [[נסיגת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן (2021)|נסיגת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן]] הושלמה באוגוסט [[2021]].
ב-[[10 באפריל]] [[2022]], הפרלמנט בפקיסטן הדיח את [[עימראן ח'אן
ב-[[9 במאי]] [[2023]] נעצר ראש הממשלה לשעבר עימראן
==פוליטיקה וממשל==
שורה 102 ⟵ 107:
פקיסטן היא [[רפובליקה אסלאמית]] ו[[דמוקרטיה פרלמנטרית]] ו[[פדרציה]].
[[ראש מדינה|ראש המדינה]] הוא [[נשיא פקיסטן]] הנבחר אחת לחמש שנים על ידי הפרלמנט הארצי ונציגים מן מחוזות המדינה. תפקידו בעיקר סמלי והוא המפקד הרשמי של [[הכוחות המזוינים של פקיסטן]] (בפועל [[ראש ממשלת פקיסטן]] הוא זה שממנה בעלי תפקידים בצבא). [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]]
ראש הממשלה הוא לרוב מנהיג מפלגת הרוב או המפלגה הגדולה ביותר באספה הלאומית. ראש הממשלה נבחר על ידי הפרלמנט ומייעץ לנשיא המרכיב את הממשלה. החל משנת [[1994]] ישנם כ-33 משרדי ממשלה שונים.
שורה 111 ⟵ 116:
=== יחסי חוץ ===
כמדינה המוסלמית השנייה בגודלה בעולם (אחרי [[אינדונזיה]]) וכבעלת ארסנל נרחב של [[נשק גרעיני]], לפקיסטן יש תפקיד חשוב בקהילה
לאורך [[המלחמה הקרה]] פקיסטן החזיקה בעמדות פרו-[[ארצות הברית|אמריקניות]] ואנטי-[[ברית המועצות|סובייטיות]], אך חיזקה את יחסיה עם [[רוסיה]] מאז שנת [[1999]] ויחסיה עם ארצות הברית חוו עליות ומורדות רבים.
שורה 118 ⟵ 123:
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת פקיסטן}}
{{להשלים|נושא=מדינות אסיה}}
פקיסטן מיושבת בצפיפות וסובלת מבעיות פוליטיות ודתיות קשות. היעדר השקעות חיצוניות והעימות היקר עם הודו גורמים ל[[מיתון]]. בשנים האחרונות, עם החבירה ל[[ארצות הברית]] במלחמתה נגד ה[[טרור]], מצבה הכלכלי השתפר וההשקעות הזרות חזרו למדינה. עם זאת היא עדיין סובלת מ[[עוני]],
במשך שנים השקיעו ממשלות פקיסטן בפיתוח תעשיות ביטחוניות. הדבר הביא לכך שברשות צבא פקיסטן יש [[פצצה גרעינית]], [[טיל שיוט|טילי שיוט]] ([[חאטף-7]]) ו[[טיל בליסטי|טילים
==שלטון מקומי==
שורה 128 ⟵ 133:
פקיסטן מחולקת לארבע [[פרובינציה|פרובינציות]], [[טריטוריה פדרלית]] וכן היא מנהלת את החלק הפקיסטני של [[קשמיר]]. ארבע הפרובינציות מחולקות ל-105 מחוזות משנה.
'''פרובינציות''': [[בלוצ'יסטן (מחוז)|בלוצ'יסטן]], [[ח'ייבר פח'טונח'ווה]] (לשעבר: מחוז הספר הצפון מערבי), [[סינד]],
▲[[בלוצ'יסטן]], [[ח'ייבר פח'טונח'ווה]] (לשעבר: מחוז הספר הצפון מערבי), [[סינד]], פונג'אב {{אנ|Punjab, Pakistan}}
'''טריטוריות''': טריטוריית הבירה אסאלמאבאד {{
'''האזורים הקשמיריים המנוהלים על ידי פקיסטן''':
===חלוקה אדמיניסטרטיבית===
שורה 139 ⟵ 143:
! מספר !! שם מחוז !! שם מחוז (אנגלית) !! אוכלוסייה{{ש}}נכון ל-2017 !! שטח (קמ"ר) !! עיר בירה !! שם בשפת המקור !! מעמד
|-
| 1 || [[בלוצ'יסטן (מחוז)|בלוצ'יסטן]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| 2 || [[ח'ייבר פח'טונח'ווה]] || Khyber Pakhtunkhwa ||35,525,047
שורה 149 ⟵ 153:
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| 4 ||[[סינד]]|| Sindh || 47,886,051 || 140,914 || [[קראצ'י]] || سندھ (אורדו)
سنڌ (
| פרובינציה
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| 5 || טריטוריית הבירה
|-
| 6 ||[[אזאד קשמיר]] (קשמיר החופשית) || Azad Kashmir || 4,045,366 || 13,297 || מוזפראבאד || آزاد کشمیر || טריטוריה אוטונומית
שורה 165 ⟵ 169:
פקיסטן נמצאת בדרום [[אסיה]], בצפון-מערבה של [[תת-יבשת|תת-היבשת ההודית]], וגובלת ב[[הודו]] בדרום-מזרח, ב[[הרפובליקה העממית של סין|רפובליקה העממית של סין]] בצפון, ב[[אפגניסטן]] בצפון-מערב וב[[איראן]] במערב. בדרום יש לפקיסטן [[קו חוף]] באורך של 1,046 קילומטר לאורך [[הים הערבי]] הפתוח ל[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]].
מקור המים העיקרי של פקיסטן הוא [[נהר האינדוס]], שמתחיל בהרי ה[[הימלאיה]], זורם כמעט למלוא אורכה של פקיסטן ונשפך לאוקיינוס ההודי בסוף דרכו. בצפון פקיסטן ישנם מספר נהרות גדולים נוספים אשר נשפכים לנהר האינדוס וביניהם תעלות ההשקיה. על נהר ההינדוס נבנה סכר טרבלה הענק. בנייתו התאפשרה בעקבות ההסכם ([[1960]]) עם הודו על חלוקת מימי הנהר. בניית הסכר הושלמה ב-[[1977]] אחרי שהערימו למעלה מ-142 מיליון [[מטר מעוקב]] עפר
האזורים הצפוניים וצפון-מערביים של המדינה הם הרריים ובחלק הפקיסטני של [[קשמיר]] נמצאת הפסגה השנייה בגובהה בעולם ה-[[K2]]. בדרום מזרח, הגבול עם הודו עובר דרך אזורים מדבריים.
האקלים במדינה מתאפיין ב[[חורף]] קר וב[[קיץ]] חם. הטמפרטורות משתנות באורח קיצוני בין האזורים השונים במדינה. קו חוף הים בדרום מתאפיין ב[[מזג אוויר]] חם בעוד שהרי ה[[הימלאיה]] בצפון מכוסי [[שלג]] כל השנה. מדרונות ההרים הפוריים מקבלים כמות [[משקעים]] נאה, בעוד שחלקים נרחבים במערב המדינה הם מדבר צחיח.
[[השיטפונות בפקיסטן ב-2010|שיטפונות שהחלו ביולי 2010]] ונגרמו עקב גשמי [[מונסון]] כבדים, פקדו את מחוזות: [[ח'ייבר פח'טונח'ווה]], [[סינד]], [[פנג'אב (פקיסטן)|פנג'אב]] ו[[בלוצ'יסטן (מחוז)|בלוצ'יסטן]] והביאו ל[[שיטפון|שיטפונות]] באזורים נרחבים של [[אגן ניקוז|אגן הניקוז]] של [[אינדוס|נהר האינדוס]]. השטח המוצף הגיע לכ-800,000 קילומטרים רבועים, כחמישית משטחה של פקיסטן. נגרם נזק של 43 מיליארד דולר ונהרגו למעלה מ-1,781 אנשים.{{הערה|{{גלובס|שירה חורש|צפו בשיטפונות הקשים בפקיסטן; האו"ם: צריך מיד 460 מ' ד'|1000581694|15 באוגוסט 2010}}}}
העיירה מורי, שנבתה על ידי הבריטים בתקופה הקולוניאלית כמחנה לחיילים, נחשבת כאתר נופש פופולרי בצפון המדינה.{{הערה|שם=pakistan|{{Cite news|title=Pakistan snow: Hundreds rescued from vehicles in deadly blizzard|url=https://www.bbc.com/news/world-asia-59927266|newspaper=BBC News|date=2022-01-09|access-date=2022-01-09|language=en-GB}}}}
בשנת 2022, בעקבות סערה קשה, נספו 22 פקיסטנים בדרך למורי. סערת הענק כונתה "חסרת תקדים" ופקיסטן כולה הייתה אבלה. האזור ההררי הייחודי לצפון המדינה הקשה על המטיילים לעלות לעיירה, בליל
==דמוגרפיה==
[[קובץ:Major ethnic groups of Pakistan in 1980.svg|ממוזער|250x250 פיקסלים|הקבוצות האתניות המרכזיות בפקיסטן (וסביבתה), 1980: [[בלוצ'ים]], [[פתאנים]], {{קישור שפה|2=Sindhis|3=סינדים}} ו{{קישור שפה|2=Punjabis|3=פנג'אבים}}]]
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של פקיסטן}}
פקיסטן היא המדינה החמישית בגודל אוכלוסייתה בעולם עם כ-247 מיליון תושבים. [[שיעור הפריון]] עומד על 3.4 ילדים לאישה.
[[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] במדינה היא, נכון לשנת [[2021]], 68.6 שנים לנשים ו-64 לגברים.
=== דת בפקיסטן ===
שורה 190 ⟵ 194:
==שפה==
השפה הרשמית היא [[אורדו]]. אנגלית משמשת בתור שפת הממשלה, העסקים הגדולים והאליטה המשכילה. כל האוניברסיטאות במדינה מלמדות באנגלית. אורדו משמשת כשפתם של פשוטי העם. פרט לשפות אלה, כמעט כל הפקיסטנים דוברים שפות נוספות, כגון [[פאשטו]] (בעיקר [[פתאנים]])
==תרבות==
שורה 198 ⟵ 202:
התרבות הפקיסטנית מגוונת מאוד. המקור לרב-תרבותיות נמצא בכיבושים הרבים שעברו על האזור הזה. העמים הכובשים השתנו במהלך השנים וכך תרמו מתרבותם לאזור. בין הכובשים ניתן למנות את: ה[[הונים]], [[פרסים]], [[ערבים]], [[טורקים]], [[מונגולים]], [[אנגלים]] וכמה עמים נוספים.
למרות היחסים המתוחים עם הודו, הסרטים
ה[[גלובליזציה]] הגדילה את השפעת המערב על התרבות הפקיסטנית. רשתות [[מזון מהיר]] כמו [[מקדונלד'ס]] ו[[פיצה האט]] הקימו סניפים רבים במדינה. בו בזמן קיימות תנועות המתנגדות לגלובליזציה וקוראות לחזרה לערכים הישנים.
פזורה פקיסטנית גדולה חיה בחו"ל, בעיקר ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]], [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ו[[אוסטרליה]]. מספר לא מבוטל של פקיסטנים חי במזרח התיכון. המהגרים משפיעים על פקיסטן בהבאת רעיונות חדשים
ענף הספורט החשוב ביותר הוא ה[[קריקט]], ונבחרת פקיסטן אף זכתה פעם אחת בגביע
{{-}}
שורה 239 ⟵ 243:
[[קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1947]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות דוברות אורדו]]
[[קטגוריה:מדינות בעלות נשק גרעיני]]
|