תיקוני הזוהר
תיקוני הזוהר, הוא חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.
הוא מורכב ממדרשים על ספר בראשית. הוצאת הדפוס הראשונה של הספר הודפסה לראשונה במנטובה בשנת שי"ח (1558 לספירה).
הספר ומבנהו
גופו של ספר תיקוני הזוהר בנוי משבעים דרשות על דרך הקבלה, והמיוחסות ברובן לרבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) וחבריו. מאידך גיסא, יש הסבורים שספר תיקוני הזוהר נכתב על ידי מחבר אחר, מכיוון שכתיבתו של המחבר האנונימי מאופיינת באסוציאטיביות רבה, שפתו עשירה הרבה פחות משפת הזוהר והתיאוסופיה שלו שונה בהיבטים מסוימים מהתיאוסופיה של בעל הזוהר.
שפת הספר כתובה רובה ככולה בארמית, אך לרוב מצוטטים בה פסוקים מהתורה, נביאים וכתובים כדי להבאיר את הדרשה עליה המחבר מדבר.
הדרשות בספר תיקוני הזוהר מתייחסים בדר"כ לפסוק הראשון בספר בראשית, ומעניקים לקורא כ- 70 צירופים ופירושים שונים למילה בראשית לבדה (לדוגמה: בראשית- ברית אש, בראשית- בית ראש וכו'...).
בהקדמת תיקוני הזוהר נאמר כי: רבי שמעון נחבא עם רבי אלעזר בנו, מפני מלכות רומי שרצו להורגו, מכיוון שגינה את מלכות רומי. על פי הכתוב התחבאו שניהם לבדם במערה ב"מדברא דלוד" (תרגום מארמית: "מדבר של לוד"- ע"פ הכתוב דף א' ע"א), וקרה להם נס בו יצא אילן חרוב ונבע מעיין של מים.
בזוהר חדש (פרשת כי תבוא דף ע"ג ע"א) נאמר כי מכיוון שאיש לא ידע הכין מקום מחבואם, ה"חבריא קדישא" (תרגום מארמית: החברים הקדושים) היו שולחים אליו פתקים עם שאלותיהם בעזרת יונה, והוא היה משיב להם באותה דרך עם אותה יונה. רבי שמעון הצטער על כך שאין מי שיגלה לחבריא קדישא את סודות התורה, ולפיכך כשיצא מן המערה התחיל לגלות להם סודות התורה שחלק מהם הוא ספר תיקוני הזוהר.
דמויות נוספות אחרות הנזכרות בספר הן אליהו הנביא, אשר מסופר כי היה בא אליהם שתי פעמים ביום ולמד עמם את סודות התורה, ואף גילה להם סתרי תורה, משה רבנו, המכונה בכינוי "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן), ונשמות צדיקים אשר לפי הספר באו מגן העדן לגלות את סודות התורה לרבי שמעון ולחבריו.
חיבור ספר תיקוני הזוהר
ישנו פולמוס בקרב החברה אודות מחבר ספר תיקוני הזוהר כמו גם ספר הזוהר עצמו. על פי הגישה המסורתית "תיקוני הזוהר" חובר על ידי רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) שחי בארץ ישראל במאה השנייה לספירה. על פי קביעה זו קדושתו של הזוהר נובעת מכך שהוא חובר בהשראה אלוהית בעזרתן של דמויות אחרות מהמסורת היהודית ומכאן שהקבלה היא קדומה. אולם יש הגורסים שספר תיקוני הזוהר חובר בסוף המאה הי"ג (מאה ה-13) על ידי המקובל הספרדי ר' משה בן שם-טוב די-ליאון (רמד"ל).
חידושי תיקוני הזוהר
תיקוני הזוהר נכתב בארמית. מדובר בארמית שונה מהארמית של התלמוד ומסוגננת בשונה מספר הזוהר.
תרגום נוסף בעברית לספר תיקוני הזוהר וספר הזוהר עצמו הוא הספר מתוק מדבש של המקובל הירושלמי רבי דניאל פריש, מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי אהרן ראטה. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.
מנהגים שונים הקשורים בספר
יש מנהג ללמוד ולקרוא את ספר תקוני הזוהר בחודש אלול ובימים הנוראים (מערב ראש חודש אלול ועד יום הכפורים), שכן ע"פ המקובלים (ביניהם המהר"ם פאפירש, האר"י והרב פנחס רפאל די סיגורה), וספרי חסידות רבים, ספר תקוני הזוהר מתקן את הנפש ומטהר את הגוף והנשמה. כמו כן, ע"פ המסורת בימים אלו הנקראים ימי תשובה, התיקון של המעשים גדול יותר.
בספרים המודפסים קיימת חלוקה לפי ימי החודש. לפי חלוקה זו, בימים מסוימים קוראים מעט ובאחרים הרבה, אך היא אינה מחייבת. מקובל להתחיל בראש חדש אלול ולסיים ביום כיפור את שבעים התיקונים.
בקהילות החסידיות היה מקובל לפרסם רשימות בדבר השבחים במנהג זה, ולחלק אותו לקהילות בכל ערב ראש חודש אלול.
מהדורות מקוונות של ספר תיקוני הזוהר
- ספר הזוהר מנוקד ומוגה, עם תקוני זוהר וזוהר חדש, באתר הזוהר.נט
- ספר תיקוני הזוהר מחולק, עם לשון הקודש, באתר ha-zohar.com
- http://dailyzohar.com לימוד יומי של תיקוני הזוהר, באתר הלימוד היומי של תיקוני הזוהר
- ספר תיקוני הזוהר -- עם פרוש כסא מלך