תהליך קימברלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 129:
== הכנס הראשון וההסכם ==
שתי מלחמות האזרחים (באנגולה וב[[סיירה לאונה]]) העלו לשיח הציבורי את נושא יהלומי הדמים והקשר שלהם לסכסוכים הארוכים והאלימים. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה ההבנה הציבורית העולמית שקיים קשר בין יהלומים לאלימות, טרור, ניצול אזרחים ומלחמות. החברות הבינלאומיות והמדינות המייצרות יהלומי קימברלי חששו כי דבר זה יביא לחרם מצד הצרכנים.{{הערה|“Voluntary programs: a club theory perspective” edited by Matthew Potoski and Aseem Prakash. Published Cambridge, Mass.: MIT Press, c2009. P. 94-95}} חשש החברות הבינלאומיות היה שייווצר מצב דומה למה שקרה בתעשיית הפרווה בשנות ה-90 (אחרי פרסום סרטוני וידאו המתארים את אופן ייצור הפרוות): הארגון "אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים" (PETA) הצליח לשכנע את הצרכנים להטיל חרם על המוצר ועקב כך תעשייה זו נפגעה קשות כלכלית לאורך שנים רבות.{{הערה|Bieri, Franziska. From blood diamonds to the Kimberley Process:
*להקים מערכת גלובלית לאיסור ייבוא יהלומים ללא תעודה המעידה על מקורה הלגיטימי של האבן.
*לגרש מהסחר את כל מי שממשיך לעסוק ביהלומי דמים.
*לצרף ליהלומים "תעודת אחריות" לכל שלבי יצירת האבן.
*לצרף להסכם גם את ה[[או"ם]],
בראשון לדצמבר 2000, הוועדה הכללית של האו"ם הסכימה על הצורך להקים שיטה אחידה למתן תעודות אחריות לגבי חוקיות היהלומים בכל הקשור למכירה או לקנייה של יהלומים ובכך למנוע את הסחר ביהלומי דמים (החלטות 55-56). בנובמבר 2003, במשא ומתן במסגרת תהליך קימברלי שהתקיים בשווייץ, המדינות החברות הסכימו על מה שנקרא מאז "תעודת קימברלי רשמית".
|