תהליך קימברלי – הבדלי גרסאות

שתי מלחמות האזרחים (באנגולה וב[[סיירה לאונה]]) העלו לשיח הציבורי את נושא יהלומי הדמים והקשר שלהם לסכסוכים הארוכים והאלימים. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה ההבנה הציבורית העולמית שקיים קשר בין יהלומים לאלימות, טרור, ניצול אזרחים ומלחמות. החברות הבינלאומיות והמדינות המייצרות יהלומי קימברלי חששו כי דבר זה יביא לחרם מצד הצרכנים.{{הערה|“Voluntary programs: a club theory perspective” edited by Matthew Potoski and Aseem Prakash. Published Cambridge, Mass.: MIT Press, c2009. P. 94-95}} חשש החברות הבינלאומיות היה שייווצר מצב דומה למה שקרה בתעשיית הפרווה בשנות ה-90 (אחרי פרסום סרטוני וידאו המתארים את אופן ייצור הפרוות): הארגון "אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים" (PETA) הצליח לשכנע את הצרכנים להטיל חרם על המוצר ועקב כך תעשייה זו נפגעה קשות כלכלית לאורך שנים רבות.{{הערה|Bieri, Franziska. From blood diamonds to the Kimberley Process: ‎ how NGOs cleaned up the global diamond industry /‎ Farnham, Surrey, England; Burlington, VT: Ashgate, c2010. PAG.64.65}} בעקבות זאת שר האנרגיה והמינרלים של דרום אפריקה (אחת היצואניות הגדולות של יהלומים בעולם ומהמובילות את תהליך קימבליקימברלי) זימן פגישה, בעיר הכורים קימברלי שבדרום אפריקה, כדי לדון לראשונה בנושא יהלומי הדמים. חברות בינלאומיות, המדינות המייצרות וחברות לא ממשלתיות הוזמנו לפגישה רבת משתתפים של כל הקשורים בסוגיה. בפורום זה ובפגישה נוספת שהתקיימה לאחר חודש בלואנדהב[[לואנדה]] (בירת אנגולה), המשתתפים הגיעו להסכמה על כמה עקרונות מרכזיים:

*לצרף להסכם גם את ה[[או"ם]], 8G[[G8]], [[WTO]], וכל גורם הקשור לתהליך יצירת היהלומים.{{הערה|Profiting from peace: managing the resource dimensions of civil war / edited by Karen Ballentine, Heiko Nitzschke. Published:Boulder, Colo. : L. Rienner, c2005. P52.53 }}