תהליך קימברלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: כדי, הייתה, פרסם, משא ומתן, שווייץ, קונצנזוס, ארצות הברית, דוגמה\1
Delphini (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
{{עריכה|חסרים סימוכין וקישוריות פנימיות|נושא=מדעי החברה}}
[[קובץ:Kimberly Process Map.svg|שמאל|ממוזער|250px|מפה: בצבע ירוק - המדינות שאימצו את אמנת קימברלי.]]
'''תהליך קימברלי''' (ב[[אנגלית]]: '''Kimberley Process Certification Scheme''' ; [[ראשי תיבות]]: '''KPCS''') הוא פורום בינלאומי המאגד ממשלות, ארגונים לא ממשלתיים וגופים שונים בענף ה[[יהלום|יהלומים]]. התהליך החל לפעול ב-[[2003]] במטרה להסדיר מערכת אמינה הבוחנת את הסחר ביהלומי גלם, ומונעת מסחר ביהלומי מריבה הנקראים גם "[[יהלומי דמים]]", כלומר ביהלומי גלם שעלולים לממן ארגוני גרילהטרור, מלחמות ופעילות הפוגעת בחלק מהמדינות מפיקות היהלומים ב[[אפריקה]]. התהליך החל בסדרת מפגשים בעיר [[קימברלי (דרום אפריקה)|קימברלי]] (עיר כורים) שבדרום אפריקה כיוזמה של ממשלות [[דרום אפריקה]], [[נמיביה]] ו[[בוצואנה]] שמטרתה לתעד את התנועה של יהלומי גלם בעולם.
 
עקרונות תהליך קימברלי קובעים כי לכל משלוח יהלומי גלם בין המדינות החברות חייבת להתלוות תעודת קימברלי רשמית של המדינה המייצאת. בנוסף, נטלה על עצמה [[מועצת היהלומים העולמית]] (WDC) מחויבות להצהיר על חשבוניות של יהלומים מלוטשים לאורך כל שרשרת מכירות היהלומים, כאשר ההטבעה על גבי החשבונית מעידה על ניקיונם של היהלומים. כמו כן, נקבע כי המסחר ביהלומי גלם עם מדינות שלא הצטרפו לתהליך אסור.
 
בתהליך קימברלי חברות למעלה מ-70 מדינות. ישראל הייתה אחת ממייסדות התהליך, ובשנת 2003 הנפיקה את התעודה הראשונה בעולם.
 
==יושבי ראש==
שורה 59:
 
== רקע היסטורי ==
הפעם הראשונה שנושאנושא יהלומי הדמים הגיע לתודעת הציבור הייתהברחבי בשנת 1998העולם, כשברקעכאשר התחוללה מלחמת האזרחים באנגולהב[[אנגולה]] בשנת 1998. ארגון [[אוניטה]], (שם מלא: החזית העממית לעצמאות מוחלטת של אנגולה ([[UNITA]]) ניהלה במשך ארבעים שנה מלחמה נגד השלטון המרכזי בלוסאקה - בירת אנגולה. מלחמת האזרחים באנגולה החלה עקב רצוןניסיונה של [[ארצות הברית]] להפיל את השלטון הקומוניסטי באנגולה. ואכן,ארגון אוניטה קיבלהקיבל את תמיכתן של ארצות הברית ודרוםו[[דרום אפריקה]] על מנת לצאתבמאבקו נגד השלטון המרכזי, שהיה [[מרקסיזם|מרקסיסטי]] וקיבל עזרה מברית המועצות.{{הערה|Bieri, Franziska. From blood diamonds to the Kimberley Process: ‎ how NGOs cleaned up the global diamond industry /‎ Farnham, Surrey, England; Burlington, VT: Ashgate, c2010. PAG. 17.18}} המושג "יהלומי הקונפליקטדמים", או "יהלומי סכסוך" (גם "יהלומי קונפליקט"), הושמע לציבור הרחב בפעם בראשונה בשנת 1998: ארגון בריטי, קטן ולא ממשלתי, שנקרא "עדים גלובלים" (באנגלית: "GLOBAL WITNESS") פרסם דו"ח בשם "מסחר סוער" ("A ROUGH TRADE"). בדו"ח זה דווחנאמר שמשנת 1992, עם סיום [[המלחמה הקרה]], ארגון אוניטה שלטהשלט בכ-60 עד 70 אחוזים של ענף היהלומים באנגולה. באמצעות משאבהשליטה טבעיבכריית היהלומים והסחר בהם, זה הצליחו המורדים להמשיך את הקונפליקטהסכסוך כנגד השלטון המרכזי בעוד כעשר שנים.{{הערה|Global Witness 1998}} אוניטה, שלאחר סיום המלחמה הקרה איבדהאיבד את תמיכתה של ארצות הברית ושל דרום אפריקה, החלההחל לסחור ביהלומים כאמצעי מרכזי למימון המלחמההמשך המאבק בשלטון המרכזי של אנגולה. המורדים כפו על האוכלוסייה המקומית לכרות יהלומים, ובדרך זו הצליחו לרכוש נשק וחייליםולשם את משכורתם של חיילים שגויסו ללחימה.{{הערה|Stephen Ellis and Ineke von Kessel. “Movers and Shakers. Social movements in Africa”. Brill, Leiden, Boston 2009. PAG 65.66.67.}}

מטרתו של הדו"ח הבריטי הייתה להביא לתודעה הציבורית את תפקידם המרכזי של היהלומים במימון מלחמות האזרחים באפריקהביבשת אפריקה. הרווחים הענקיים של יהלומי הדמים, המוערכים בכ-3.7 מיליארד דולר בין 1992 ל-1998 רק באנגולה, סייעו להמשכה של המלחמה ולמותם של כמיליון אנשים.{{הערה|Cramer, Civil War is not a Stupid Thing- Accounting for violence in developing countries) Hurst and Co, London, 2006-, P. 155}} בשנת 1998 הטילה [[מועצת הביטחון]] של האו"ם הטילה סנקציות על מכירת יהלומים אנגולייםשנכרו בשטחה של אנגולה (החלטות 1173, 1176),. וזאת על מנת לאסור את מכירת היהלומים שלא אושרו על ידי השלטון הלגיטימי באנגולה. זה היה הצעד הראשון בהקמת תהליך קימברלי בכל הקשור לסחר ביהלומים.
 
{{ש}}בין השנים 1991 ל-2001 סיירה לאונה חוותה מלחמת אזרחים טרגית ואלימה במיוחד. בשנת 1991 קבוצת המורדים של RUF (Revolutionary United Front) עם תמיכתה של ממשלת ליבריה החלה להילחם בכל שטחה של סיירה לאונה.{{הערה|Profiting from peace: managing the resource dimensions of civil war / edited by Karen Ballentine, Heiko Nitzschke. Published:Boulder, Colo. : L. Rienner, c2005. P50.51}} העיתונאים הגדירו את מקרי האלימות כבלתי ניתנים להבנה: המורדים של RUF לא רק שהרגו כ-50,000 אנשים, גירשו בנוסף כמחצית מהאוכלוסייה והרסו חלק משמעותי של תשתיות המדינה. הגורמים המערביים כשלו להבין את הסיבות לאלימות הרבה, עד שבינואר 2000 ארגון לא ממשלתיPAC (Partnership Africa Canada) פרסם דו"ח על מצב המלחמה בסיירה לאונה. מטרת הדו"ח (שנקרא באנגלית The heart of Matter: Sierra Leone, Diamonds and Human Security) הייתה להבין את מרכיבי המלחמה. ראשית, חוקרי הארגון הבינו כי כיבוש האזורים והשטחים בהם ניתן למצוא יהלומים, היא מטרתה הראשונית של RUF. שנית, הדו"ח הוכיח כי בשנות ה-90 ליבריה מכרה לבלגיה יהלומים בערך של מיליארד דולר, וזאת למרות שבליבריה לא קיים משאב זה.{{הערה|Stephen Ellis and Ineke von Kessel. “Movers and Shakers. Social movements in Africa”. Brill, Leiden, Boston 2009. PAG 69.}} הדו"ח הוכיח בנוסף כי אנשי RUF היו תלויים באופן מוחלט בכספי מכירת היהלומים לליבריה, אשר בתורה סיפקה תמיכה צבאית ואספקת נשק. הטענה המרכזית של הדו"ח הייתה שהמורדים (שהיו חסרי לגיטימציה וחסרי תמיכה פופולארית) הצליחו להילחם אך ורק בזכות היהלומים, והביאה לכך שהסיבה היחידה למלחמה הייתה בעצם היהלומים עצמם.{{הערה|Stephen Ellis and Ineke von Kessel. “Movers and Shakers. Social movements in Africa”. Brill, Leiden, Boston 2009. PAG 69 70. }} מסקנות אלו עזרו להבין מהי הסיבה לאלימות המתמשכת בסיירה לאונה ולהסביר את חשיבותם של יהלומי הדמים.
 
== יהלומי דמים ==
שורה 88 ⟵ 91:
מדינת ישראל היא המדינה הראשונה שהתחילה להשתמש בתעודות קימברלי בסחר ביהלומים. תל אביב היא אחד מהמרכזים הבולטים של סחר היהלומים בעולם, מפני שעבוד היהלומים בה נעשה באיכות מאוד גבוהה. במאי 2004 - ישראל הייתה המדינה השנייה שעברה את ביקורת קימברלי. הוועד של הפורום הקדיש שעות רבות לבדיקת התהליכים במשרדי הפיקוח על היהלומים ובנוסף ערך סיור במפעלי יהלומים, בבורסת היהלומים ואף נפגש עם ראשי הענף.
{{ש}}בשנת 2010 ישראל הייתה נשיאת תהליך קימברלי ובאותה שנה הכנס השנתי התקיים בישראל (בירושלים ובתל אביב). לתפקיד יו"ר התהליך התמנה בועז הירש, ראש המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת. הירש הוא הישראלי הראשון שכיהן בראשות תהליך בינלאומי. לתקופת כהונתו הציב הירש שלושה יעדים: אכיפה בשיתוף עם המכס העולמי, הקמת ועדה לפתרון בעיות סחר והקמת גוף ידע של התהליך. ישראל אירחה את כנס קבוצות העבודה של התהליך אשר התקיים על רקע דיווחים על אי עמידתה של זימבבווה בדרישות התהליך והמשך הפגיעה בזכויות האדם באזור המרנגה בזימבבווה.{{הערה|1=http://www.israelidiamond.co.il/english/news.aspx?boneid=2887}}
== לקריאה נוספת ==
 
* חיים אבן-זוהר, '''כריית יהלומים בעולם, מדיניות ואסטרטגיה במרכזי הגלם''', (עורכת: שירה עמי), מכון היהלומים הישראלי IDI {{כ}}, 2007.
==קישורים חיצוניים==
<div class="mw-content-ltr">
* [http://www.israelidiamond.co.il/news.aspx?BoneId=733 תהליך קימברלי], israelidiamond
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
== ביבליוגרפיה ==
* ‫ ‬Bieri, Franziska. “From blood diamonds to the Kimberley Process: ‎ how NGOs cleaned up the global diamond industry” /‎ Farnham, Surrey, England; Burlington, VT: Ashgate, c2010.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
Global witnees.
שורה 104 ⟵ 102:
* http://www.kimberleyprocess.com/structure/participants_world_map_en.html
* http://www.israeltrade.gov.il/NR/exeres/5F0E55B7-F671-4716-8E1D-164D7EB2E7C8.htm
</div>
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.israelidiamond.co.il/news.aspx?BoneId=733 תהליך קימברלי], israelidiamond
 
== הערות שוליים ==
{{קצרמר|כלכלה}}
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מחצבים]]
[[קטגוריה:ארגונים בינלאומיים]]