תהליך קימברלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת תווים בלתי נראים, קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות להערת שוליים, החלפת קישבור |
מ מקרא, עדכון, קישורים פנימיים, אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 1:
[[קובץ:Kimberly Process Map.svg|שמאל|ממוזער|350px|
{{מקרא|#346733|מדינות חברות באמנת קיברלי {{מקרא|#c6debd|מדינות שאימצו את עקרונות אמנת קימברלי}} ]] '''תהליך קימברלי''' (ב[[אנגלית]]: The '''Kimberley Process Certification Scheme'''; ב[[ראשי תיבות]]: '''KPCS''') הוא פורום בינלאומי המאגד ממשלות, ארגונים לא ממשלתיים וגופים שונים בענף ה[[יהלום|יהלומים]]. התהליך החל לפעול ב-[[2003]] במטרה להסדיר מערכת אמינה הבוחנת את הסחר ביהלומי גלם, ומונעת מסחר ביהלומי מריבה הנקראים גם "[[יהלומי דמים]]", כלומר ביהלומי גלם שעלולים לממן ארגוני טרור, מלחמות ופעילות הפוגעת בחלק מהמדינות מפיקות היהלומים ב[[אפריקה]]. התהליך החל בסדרת מפגשים בעיר [[קימברלי (דרום אפריקה)|קימברלי]] (עיר כורים) שבדרום אפריקה כיוזמה של ממשלות [[דרום אפריקה]], [[נמיביה]] ו[[בוצואנה]] שמטרתה לתעד את התנועה של יהלומי גלם בעולם.
עקרונות תהליך קימברלי שנוסחו בעיקר על ידי [[אלי איזקוב]] קובעים כי לכל משלוח יהלומי גלם בין המדינות החברות חייבת להתלוות תעודת קימברלי רשמית של המדינה המייצאת. בנוסף, נטלה על עצמה [[מועצת היהלומים העולמית]] (WDC) מחויבות להצהיר על חשבוניות של יהלומים מלוטשים לאורך כל שרשרת מכירות היהלומים, כאשר ההטבעה על גבי החשבונית מעידה על ניקיונם של היהלומים. כמו כן, נקבע כי המסחר ביהלומי גלם עם מדינות שלא הצטרפו לתהליך אסור.
בתהליך קימברלי
==מדינות חברות בוועידת התכנון של תהליך קימברלי==
שורה 62 ⟵ 65:
==יושבי ראש==
ה[[יושב ראש]] מפקח על יישום התכנית, תפעול קבוצות העבודה, הוועדות והמינהל הכללי. המינוי מבוצע בכל שנה, כך שהיושב ראש הנוכחי מילא את תפקיד סגן היושב ראש בשנה הקודמת. להלן רשימה של יושבי הראש והסגנים של KPCS:
{| class="wikitable"
שורה 109 ⟵ 112:
| {{דגל|ארצות הברית|25|+}}
| {{דגל|דרום אפריקה|25|+}}
|-
| [[2013]]
| {{דגל|דרום אפריקה|25|+}}
| {{דגל|הרפובליקה העממית של סין|25|+}}
|-
| [[2014]]
| {{דגל|הרפובליקה העממית של סין|25|+}}
| {{דגל|אנגולה|25|+}}
|-
| [[2015]]
| {{דגל|אנגולה|25|+}}
| {{דגל|איחוד האמירויות הערביות|25|+}}
|-
| [[2016]]
| {{דגל|איחוד האמירויות הערביות|25|+}}
| {{דגל|אוסטרליה|25|+}}
|-
| [[2017]]
| {{דגל|אוסטרליה|25|+}}
| {{דגל|האיחוד האירופי|25|+}}
|-
| [[2018]]
| {{דגל|האיחוד האירופי|25|+}}
| {{דגל|הודו|25|+}}
|-
| [[2019]]
| {{דגל|הודו|25|+}}
| {{דגל|רוסיה|25|+}}
|-
| [[2020]]
| {{דגל|רוסיה|25|+}}
| {{דגל|בוטסואנה|25|+}}
|-
| [[2021]]
| {{דגל|בוטסואנה|25|+}}
| {{דגל|זימבבואה|25|+}}
|}
== רקע היסטורי ==
נושא [[יהלומי דמים|יהלומי הדמים]] הגיע לתודעת הציבור ברחבי העולם, כאשר התחוללה מלחמת האזרחים ב[[אנגולה]] בשנת 1998. ארגון [[אוניטה]] (שם מלא:
המושג "יהלומי דמים", או "יהלומי סכסוך" (וגם "יהלומי קונפליקט"), הושמע לציבור הרחב בפעם בראשונה בשנת 1998: ארגון בריטי, קטן ולא ממשלתי, שנקרא "[[עדים גלובליים]]" (באנגלית: "Global Witness") פרסם דו"ח בשם "מסחר סוער" ("A Rough trade"). בדו"ח זה נאמר שמשנת 1992, עם סיום [[המלחמה הקרה]], ארגון אוניטה שלט בכ-60 עד 70 אחוזים של ענף היהלומים באנגולה. באמצעות השליטה [[כריית יהלומים|בכריית היהלומים]] והסחר בהם, זה הצליחו המורדים להמשיך את הסכסוך כנגד השלטון המרכזי בעוד כעשר שנים{{הערה|Global Witness 1998|כיוון=שמאל}}. אוניטה, שלאחר סיום המלחמה הקרה איבד את תמיכתה של ארצות הברית ושל דרום אפריקה, החל לסחור ביהלומים כאמצעי מרכזי למימון המשך המאבק בשלטון המרכזי של אנגולה. המורדים כפו על האוכלוסייה המקומית לכרות עבורם יהלומים וסחרו בהם, וכך הצליחו לממן את פעילותם: לרכוש נשק ולשלם את משכורתם של חיילים שגויסו ללחימה{{הערה|Stephen Ellis and Ineke von Kessel. “Movers and Shakers. Social movements in Africa”. Brill, Leiden, Boston 2009. PAG 65.66.67.|כיוון=שמאל}}.
מטרתו של הדו"ח הבריטי הייתה להביא לתודעה הציבורית את תפקידם המרכזי של היהלומים במימון מלחמות האזרחים ביבשת אפריקה. הרווחים הענקיים של יהלומי הדמים, המוערכים בכ-3.7 מיליארד [[דולר אמריקאי|דולר]] בין 1992 ל-1998 רק באנגולה, סייעו להמשכה של המלחמה ולמותם של כמיליון אנשים{{הערה|Cramer, Civil War is not a Stupid Thing - Accounting for violence in developing countries) Hurst and Co, London, 2006-, P. 155|כיוון=שמאל}}. בשנת 1998 הטילה [[מועצת הביטחון]] של האו"ם סנקציות על מכירת יהלומים שנכרו בשטחה של אנגולה (החלטות 1173, 1176). וזאת על מנת לאסור את מכירת היהלומים שלא אושרו על ידי השלטון הלגיטימי באנגולה. זה היה הצעד הראשון בהקמת תהליך קימברלי בכל הקשור לסחר ביהלומים.
בין השנים 1991 ל-2001 [[סיירה לאון]] חוותה מלחמת אזרחים טרגית ואלימה במיוחד. בשנת 1991 ארגון המורדים "[[החזית המהפכנית המאוחדת]]"
== יהלומי דמים ==
בטבע קיימים שני סוגים של יהלומים: הסוג הראשון הוא יהלומים הנמצאים עמוק בתוך האדמה ונקראים יהלומי קימברלי. יהלומים אלה ניכרים מהאדמה בעזרת מכונות הדורשות השקעה גדולה ועובדים מקצועיים. ולכן רק גורמים מדיניים או חברות בינלאומיות יכולות לממן [[כריית יהלומים]] אלו.
הסוג השני הוא יהלומים הנמצאים באזורי סחף שבהן הכרייה היא יחסית קלה ולא נדרשת אף מכונה תעשייתית, אלא כלים בסיסיים{{הערה|Bieri, Franziska. From blood diamonds to the Kimberley Process: how NGOs cleaned up the global diamond industry / Farnham, Surrey, England; Burlington, VT: Ashgate, c2010. PAG 5.6.|כיוון=שמאל}}.
שני הדו"חות, על אנגולה ועל סיירה לאון, הצליחו להוכיח שיש קשר ישיר בין סוג היהלום, לבין הסיכוי שקבוצת מורדים תשתלט על [[משאב טבע]] זה על מנת לנצלו{{הערה|Stephen Ellis and Ineke von Kessel. “Movers and Shakers. Social movements in Africa”. Brill, Leiden, Boston 2009. PAG 69,70|כיוון=שמאל}}. התברר שבמדינות בהן נמצאים יהלומי קימברלי, לא רק שפורצות פחות מלחמות אזרחים, אלא הם גם תורמים לעושרה ולהתפתחותה של המדינה. דרום אפריקה ו[[בוטסואנה]], שהן מדינות יציבות ועשירות, מהוות דוגמה טובה לרווחים האפשריים ממשאב טבע מסוג זה{{הערה|Bieri, Franziska. From blood diamonds to the Kimberley Process: how NGOs cleaned up the global diamond industry / Farnham, Surrey, England; Burlington, VT: Ashgate, c2010. PAG 5,6.|כיוון=שמאל}}.
שני, נמצא כי היהלומים הנמצאים באזורי הסחף הם סוג של "קללה" למדינות האפריקניות. הקלות שבה אפשר לאסוף ולהוציא את היהלומים היא הגורם לאי היציבות במדינה: במדינות בהן השלטון הוא חלש ובעל לגיטימציה נמוכה, מצליחות קבוצות המורדים להשתלט על אזורי היהלומים בלי אורגניזציה מסובכת. די להן לכבוש את האזור ולכפות על האוכלוסייה לעבוד עבורם בתנאים מחפירים. מצב זה קיים במדינות כמו אנגולה, סיירה לאון
== הכנס הראשון וההסכם ==
שתי מלחמות האזרחים (באנגולה וב[[סיירה לאון]]) העלו לשיח הציבורי את נושא יהלומי הדמים והקשר שלהם לסכסוכים הארוכים והאלימים. בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] החלה ההבנה הציבורית העולמית שקיים קשר בין יהלומים לאלימות, טרור, ניצול אזרחים ומלחמות. החברות הבינלאומיות והמדינות המייצרות יהלומי קימברלי חששו כי דבר זה יביא לחרם מצד הצרכנים{{הערה|“Voluntary programs: a club theory perspective” edited by Matthew Potoski and Aseem Prakash. Published Cambridge, Mass.: MIT Press, c2009. P. 94-95|כיוון=שמאל}}. חשש החברות הבינלאומיות היה שייווצר מצב דומה למה שקרה בתעשיית הפרווה בשנות ה-90 (אחרי פרסום סרטוני וידאו המתארים את אופן ייצור הפרוות): הארגון "[[אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים]]" (PETA) הצליח לשכנע את הצרכנים להטיל חרם על המוצר ועקב כך תעשייה זו נפגעה קשות כלכלית לאורך שנים רבות{{הערה|Bieri, Franziska. From blood diamonds to the Kimberley Process: how NGOs cleaned up the global diamond industry / Farnham, Surrey, England; Burlington, VT: Ashgate, c2010. PAG.64.65|כיוון=שמאל}}. בעקבות זאת שר האנרגיה והמינרלים של דרום אפריקה (אחת היצואניות הגדולות של יהלומים בעולם ומהמובילות את תהליך קימברלי) זימן פגישה, בעיר הכורים קימברלי שבדרום אפריקה, כדי לדון לראשונה בנושא יהלומי הדמים. חברות בינלאומיות, המדינות המייצרות וחברות לא ממשלתיות הוזמנו לפגישה רבת משתתפים של כל הקשורים בסוגיה. בפורום זה ובפגישה נוספת שהתקיימה לאחר חודש ב[[לואנדה]] (בירת אנגולה), המשתתפים הגיעו להסכמה על כמה עקרונות מרכזיים:
*להקים מערכת גלובלית לאיסור ייבוא יהלומים ללא תעודה המעידה על מקורה הלגיטימי של האבן.
*לגרש מהסחר את כל מי שממשיך לעסוק ביהלומי דמים.
שורה 134 ⟵ 174:
*לצרף להסכם גם את ה[[או"ם]], [[G8]], [[WTO]], וכל גורם הקשור לתהליך יצירת היהלומים{{הערה|Profiting from peace: managing the resource dimensions of civil war / edited by Karen Ballentine, Heiko Nitzschke. Published:Boulder, Colo. : L. Rienner, c2005. P52.53 |כיוון=שמאל}}.
תעודה זו מבוססת על שני עקרונות:
שורה 140 ⟵ 180:
* כל יהלום שנסחר בין מדינות חייב להגיע עם התעודה הרשמית של המדינה בו יוצר. אבנים המגיעות בלי תעודה ייתפסו ויוחרמו{{הערה|INTERLAKEN DECLARATION OF 5 NOVEMBER 2002 ON THE KIMBERLEY PROCESS CERTIFICATION SCHEME FOR ROUGH DIAMONDS. And “Profiting from peace: managing the resource dimensions of civil war” edited by Karen Ballentine, Heiko Nitzschke. Published: Boulder, Colo.: L. Rienner, c2005. P 52,53 |כיוון=שמאל}}.
נכון להיום השתתפו בתהליך
== סנקציות ==
הפעם הראשונה שתהליך קימברלי החליט על הטלת סנקציות בכל הקשור לייצור יהלומים הייתה בשנת 2004 ב[[בריסל]], נשיאת הפורום באותה שנה הייתה [[קנדה]]. החשד היה ש[[הרפובליקה של קונגו]] (או קונגו ברזוויל) מפרה את ההסכמים ומוכרת יהלומים מעבר ליכולת התעשייתית שלה. בשנים אלה פרצה מלחמת אזרחים
== חסרונות ומגבלות ==
בתהליך קימברלי קיימות מספר מגבלות וחסרונות:
*חלק משמעותי של הבדיקות ושל מתן התעודות תלוי במדינות המייצרות. מדובר במדינות חלשות, אשר בהן אין כמעט שלטון חוק ורמות השחיתות בהן גבוהות מאוד. ייתכן שבמדינות אלו מהימנותה של התעודה אינה מספיק טובה.
*מדינות לא חברות (שאינן יכולות להשתתף בסחר הבינלאומי) יכולות למכור יהלומים למדינות החברות ומשם להכניס את האבנים לשוק (דבר זה
*תהליך קימברלי תלוי בתמיכה של דעת קהל - הציבור במערב, ולכן יש סיכוי
חשוב לזכור שהשתתפותן של החברות הבינלאומיות היא מרכזית בתהליך וללא הלחץ של הצרכנים שרובם במערב, הן עלולות לפרוש מהתהליך{{הערה|“Voluntary programs: a club theory perspective” edited by Matthew Potoski and Aseem Prakash. Published Cambridge, Mass.: MIT Press, c2009. P 101-103|כיוון=שמאל}}.
== תהליך קימברלי בישראל ==
מדינת ישראל היא המדינה הראשונה שהתחילה להשתמש בתעודות קימברלי בסחר ביהלומים. תל אביב היא אחד מהמרכזים הבולטים של סחר היהלומים בעולם, מפני שעבוד היהלומים בה נעשה באיכות מאוד גבוהה. במאי 2004 - ישראל הייתה המדינה השנייה שעברה את ביקורת קימברלי. הוועד של הפורום הקדיש שעות רבות לבדיקת התהליכים במשרדי הפיקוח על היהלומים ובנוסף ערך סיור במפעלי יהלומים,
בשנת 2010 ישראל הייתה נשיאת תהליך קימברלי, ובאותה שנה הכנס השנתי התקיים בישראל (בירושלים ובתל אביב). לתפקיד יו"ר התהליך התמנה בועז הירש, ראש המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת. הירש הוא הישראלי הראשון שכיהן בראשות תהליך בינלאומי. לתקופת כהונתו הציב הירש שלושה יעדים: אכיפה בשיתוף עם המכס העולמי, הקמת ועדה לפתרון בעיות סחר והקמת גוף ידע של התהליך. ישראל אירחה את כנס קבוצות העבודה של התהליך אשר התקיים על רקע דיווחים על אי עמידתה של זימבבואה בדרישות התהליך והמשך הפגיעה בזכויות האדם באזור המרנגה ב[[זימבבואה]]{{הערה|[https://www.hrw.org/he/node/239871/printable/print תהליך קימברלי: יש לעצור את הסחר ביהלומים מזימבבואה], [[Human Rights Watch]], {{כ}}21 ביוני 2010}}.
|