תהליך קימברלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אפשרות הצעות קישורים: נוספו 8 קישורים. |
||
(11 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1:
[[קובץ:Kimberly Process Map.svg|שמאל|ממוזער|350px|
{{מקרא|#346733|מדינות חברות באמנת קיברלי {{מקרא|#c6debd|מדינות שאימצו את עקרונות אמנת קימברלי '''תהליך קימברלי''' (ב[[אנגלית]]: The '''Kimberley Process Certification Scheme'''
עקרונות תהליך קימברלי שנוסחו בעיקר על ידי [[אלי איזקוב]] קובעים כי לכל משלוח יהלומי גלם בין המדינות החברות חייבת להתלוות תעודת קימברלי רשמית של המדינה המייצאת. בנוסף, נטלה על עצמה [[מועצת היהלומים העולמית]] (WDC) מחויבות להצהיר על חשבוניות של יהלומים מלוטשים לאורך כל שרשרת מכירות היהלומים, כאשר ההטבעה על גבי החשבונית מעידה על ניקיונם של היהלומים. כמו כן, נקבע כי המסחר ביהלומי גלם עם מדינות שלא הצטרפו לתהליך אסור.
בתהליך קימברלי
▲בתהליך קימברלי חברות למעלה מ-70 מדינות. [[ישראל]] הייתה אחת ממייסדות התהליך, ובשנת 2003 הנפיקה את התעודה הראשונה בעולם{{הערה|{{ynet|ynet|ישראל – הראשונה ליישם "תהליך קימברלי" ביהלומים|2357816|5 בינואר 2003}}}}.
==מדינות חברות בוועידת התכנון של תהליך קימברלי==
להלן רשימה של 59 משתתפים המייצגים 85 מדינות ([[האיחוד האירופי]] מייצג 27 מדינות החברות בו ונחשבות למשתתף יחיד) החברות עם שנת הכניסה שלהן (והכניסה מחדש, לפי העניין) בסוגריים:
{{טורים
|רוחב=16em
|תוכן=
*{{דגל|אוסטרליה||+}} (2003)
*{{דגל|אוקראינה||+}} (2003)
*{{דגל|אינדונזיה||+}} (2005)
*{{דגל|איחוד האמירויות הערביות||+}} (2003)
*{{דגל|אנגולה||+}} (2003)
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו||+}}▼
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|מלזיה||+}} (2003)
*{{דגל|הרפובליקה העממית של סין}}{{רווח קשיח}} [[הרפובליקה העממית של סין|סין]]▼
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
▲*{{דגל|הרפובליקה העממית של סין}}{{רווח קשיח}} [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] (2003)
▲*{{דגל|קרואטיה||+}}
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|
*{{דגל|קזחסטן||+}} (2012)
*{{דגל|קטר (מדינה)||+}} (2021)
*{{דגל|קירגיזסטן||+}} (2021)
*{{דגל|קמבודיה||+}} (2012)
*{{דגל|קמרון||+}} (2012)
*{{דגל|קנדה||+}} (2003)
*{{דגל|קוריאה||+}} (2003)
*{{דגל|רוסיה||+}} (2003)
*{{דגל|שווייץ||+}} (2003)
*{{דגל|תאילנד||+}} (2003)
}}
==יושבי ראש==
ה[[יושב ראש]] מפקח על יישום התכנית, תפעול קבוצות העבודה, הוועדות והמינהל הכללי. המינוי מבוצע בכל שנה, כך שהיושב ראש הנוכחי מילא את תפקיד סגן היושב ראש בשנה הקודמת. להלן רשימה של יושבי הראש והסגנים של KPCS:
{| class="wikitable"
שורה 83 ⟵ 97:
| [[2006]]
| {{דגל|בוטסואנה|25|+}}
| {{דגל|האיחוד האירופי|25|}} [[הנציבות האירופית]]
|-
| [[2007]]
| {{דגל|האיחוד האירופי|25|}} [[הנציבות האירופית]]
| {{דגל|הודו|25|+}}
|-
שורה 108 ⟵ 122:
| {{דגל|ארצות הברית|25|+}}
| {{דגל|דרום אפריקה|25|+}}
|-
| [[2013]]
| {{דגל|דרום אפריקה|25|+}}
|-
| [[2014]]
| {{דגל|הרפובליקה העממית של סין|25|+}}
| {{דגל|אנגולה|25|+}}
|-
| [[2015]]
| {{דגל|אנגולה|25|+}}
| {{דגל|איחוד האמירויות הערביות|25|+}}
|-
| [[2016]]
| {{דגל|איחוד האמירויות הערביות|25|+}}
| {{דגל|אוסטרליה|25|+}}
|-
| [[2017]]
| {{דגל|אוסטרליה|25|+}}
| {{דגל|האיחוד האירופי|25|+}}
|-
| [[2018]]
| {{דגל|האיחוד האירופי|25|+}}
| {{דגל|הודו|25|+}}
|-
| [[2019]]
| {{דגל|הודו|25|+}}
| {{דגל|רוסיה|25|+}}
|-
| [[2020]]
| {{דגל|רוסיה|25|+}}
| {{דגל|בוטסואנה|25|+}}
|-
| [[2021]]
| {{דגל|בוטסואנה|25|+}}
| {{דגל|זימבבואה|25|+}}
|}
== רקע היסטורי ==
נושא [[יהלומי דמים|יהלומי הדמים]] הגיע לתודעת הציבור ברחבי העולם, כאשר התחוללה מלחמת האזרחים ב[[אנגולה]] בשנת 1998. ארגון [[אוניטה]] (שם מלא:
המושג "יהלומי דמים", או "יהלומי סכסוך" (וגם "יהלומי קונפליקט"), הושמע לציבור הרחב בפעם בראשונה בשנת 1998: ארגון בריטי, קטן ולא ממשלתי, שנקרא "[[עדים גלובליים]]" (באנגלית: "Global Witness") פרסם דו"ח בשם "מסחר סוער" ("A Rough trade"). בדו"ח זה נאמר שמשנת 1992, עם סיום [[המלחמה הקרה]], ארגון אוניטה שלט בכ-60 עד 70 אחוזים של ענף היהלומים באנגולה. באמצעות השליטה [[כריית יהלומים|בכריית היהלומים]] והסחר בהם, זה הצליחו המורדים להמשיך את הסכסוך כנגד השלטון המרכזי בעוד כעשר שנים
מטרתו של הדו"ח הבריטי הייתה להביא לתודעה הציבורית את תפקידם המרכזי של היהלומים במימון מלחמות האזרחים ביבשת אפריקה. הרווחים הענקיים של יהלומי הדמים, המוערכים בכ-3.7 מיליארד [[דולר אמריקאי|דולר]] בין 1992 ל-1998 רק באנגולה, סייעו להמשכה של המלחמה ולמותם של כמיליון אנשים
בין השנים 1991 ל-2001 [[סיירה לאון]] חוותה מלחמת אזרחים טרגית ואלימה במיוחד. בשנת 1991 ארגון המורדים "[[החזית המהפכנית המאוחדת]]"
== יהלומי דמים ==
בטבע קיימים שני סוגים של יהלומים: הסוג הראשון הוא יהלומים הנמצאים עמוק בתוך האדמה ונקראים יהלומי קימברלי. יהלומים אלה ניכרים מהאדמה בעזרת מכונות הדורשות השקעה גדולה ועובדים מקצועיים. ולכן רק גורמים מדיניים או חברות בינלאומיות יכולות לממן [[כריית יהלומים]] אלו.
הסוג השני הוא יהלומים הנמצאים באזורי סחף שבהן הכרייה היא יחסית קלה ולא נדרשת אף מכונה תעשייתית, אלא כלים בסיסיים
שני הדו"חות, על אנגולה ועל סיירה לאון, הצליחו להוכיח שיש קשר ישיר בין סוג היהלום, לבין הסיכוי שקבוצת מורדים תשתלט על [[משאב טבע]] זה על מנת לנצלו
שני, נמצא כי היהלומים הנמצאים באזורי הסחף הם סוג של "קללה" למדינות האפריקניות. הקלות שבה אפשר לאסוף ולהוציא את היהלומים היא הגורם לאי היציבות במדינה: במדינות בהן השלטון הוא חלש ובעל לגיטימציה נמוכה, מצליחות קבוצות המורדים להשתלט על אזורי היהלומים בלי אורגניזציה מסובכת. די להן לכבוש את האזור ולכפות על האוכלוסייה לעבוד עבורם בתנאים מחפירים. מצב זה קיים במדינות כמו אנגולה, סיירה לאון
== הכנס הראשון וההסכם ==
שתי מלחמות האזרחים (באנגולה וב[[סיירה לאון]]) העלו לשיח הציבורי את נושא יהלומי הדמים והקשר שלהם לסכסוכים הארוכים והאלימים. בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] החלה ההבנה הציבורית העולמית שקיים קשר בין יהלומים לאלימות, טרור, ניצול אזרחים ומלחמות. החברות הבינלאומיות והמדינות המייצרות יהלומי קימברלי חששו כי דבר זה יביא לחרם מצד הצרכנים
*להקים מערכת גלובלית לאיסור [[ייבוא]] יהלומים ללא תעודה המעידה על מקורה הלגיטימי של האבן.
*לגרש מהסחר את כל מי שממשיך לעסוק ביהלומי דמים.
*לצרף ליהלומים
*לצרף להסכם גם את ה[[או"ם]], [[G8]], [[WTO]], וכל גורם הקשור לתהליך יצירת היהלומים
תעודה זו מבוססת על שני עקרונות:
* ממשלות המדינות המייצרות יהלומים הן האחריות על כל אבן היוצאת מגבולות המדינה. על כל מדינה מייצרת לבדוק כל שלב בתהליך המכירה - מהמכרה ועד היצוא.
* כל יהלום שנסחר בין מדינות חייב להגיע עם התעודה הרשמית של המדינה בו יוצר. אבנים המגיעות בלי תעודה ייתפסו ויוחרמו
נכון להיום השתתפו בתהליך
== סנקציות ==
הפעם הראשונה שתהליך קימברלי החליט על הטלת סנקציות בכל הקשור לייצור יהלומים הייתה בשנת 2004 ב[[בריסל]], נשיאת הפורום באותה שנה הייתה [[קנדה]]. החשד היה ש[[הרפובליקה של קונגו]] (או קונגו ברזוויל) מפרה את ההסכמים ומוכרת יהלומים מעבר ליכולת התעשייתית שלה. בשנים אלה פרצה מלחמת אזרחים
== חסרונות ומגבלות ==
בתהליך קימברלי קיימות מספר מגבלות וחסרונות:
*חלק משמעותי של הבדיקות ושל מתן התעודות תלוי במדינות המייצרות. מדובר במדינות חלשות, אשר בהן אין כמעט שלטון חוק ורמות השחיתות בהן גבוהות מאוד. ייתכן שבמדינות אלו מהימנותה של התעודה אינה מספיק טובה.
*מדינות לא חברות (שאינן יכולות להשתתף בסחר הבינלאומי) יכולות למכור יהלומים למדינות החברות ומשם להכניס את האבנים לשוק (דבר זה
*תהליך קימברלי תלוי בתמיכה של [[דעת קהל]] - הציבור במערב, ולכן יש סיכוי
חשוב לזכור שהשתתפותן של החברות הבינלאומיות היא מרכזית בתהליך וללא הלחץ של הצרכנים שרובם במערב, הן עלולות לפרוש מהתהליך
== תהליך קימברלי בישראל ==
מדינת ישראל היא המדינה הראשונה שהתחילה להשתמש בתעודות קימברלי בסחר ביהלומים. תל אביב היא אחד מהמרכזים הבולטים של סחר היהלומים בעולם, מפני שעבוד היהלומים בה נעשה באיכות מאוד גבוהה. במאי 2004 - ישראל הייתה המדינה השנייה שעברה את ביקורת קימברלי. הוועד של הפורום הקדיש שעות רבות לבדיקת התהליכים במשרדי הפיקוח על היהלומים ובנוסף ערך סיור במפעלי יהלומים,
בשנת 2010 ישראל הייתה נשיאת תהליך קימברלי, ובאותה שנה הכנס השנתי התקיים בישראל (בירושלים ובתל אביב). לתפקיד יו"ר התהליך התמנה בועז הירש, ראש המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת. הירש הוא הישראלי הראשון שכיהן בראשות תהליך בינלאומי. לתקופת כהונתו הציב הירש שלושה יעדים: אכיפה בשיתוף עם המכס העולמי, הקמת ועדה לפתרון בעיות סחר והקמת גוף ידע של התהליך. ישראל אירחה את כנס קבוצות העבודה של התהליך אשר התקיים על רקע דיווחים על אי עמידתה של זימבבואה בדרישות התהליך והמשך הפגיעה בזכויות האדם באזור המרנגה ב[[זימבבואה]]
▲בשנת 2010 ישראל הייתה נשיאת תהליך קימברלי, ובאותה שנה הכנס השנתי התקיים בישראל (בירושלים ובתל אביב). לתפקיד יו"ר התהליך התמנה בועז הירש, ראש המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת. הירש הוא הישראלי הראשון שכיהן בראשות תהליך בינלאומי. לתקופת כהונתו הציב הירש שלושה יעדים: אכיפה בשיתוף עם המכס העולמי, הקמת ועדה לפתרון בעיות סחר והקמת גוף ידע של התהליך. ישראל אירחה את כנס קבוצות העבודה של התהליך אשר התקיים על רקע דיווחים על אי עמידתה של זימבבואה בדרישות התהליך והמשך הפגיעה בזכויות האדם באזור המרנגה ב[[זימבבואה]].{{הערה|1=http://www.israelidiamond.co.il/english/news.aspx?boneid=2887}}
== לקריאה נוספת ==
* חיים אבן-זוהר, '''כריית יהלומים בעולם, מדיניות ואסטרטגיה במרכזי הגלם''', (עורכת: שירה עמי), מכון היהלומים הישראלי IDI{{כ}}, 2007
<div class="mw-content-ltr">
*
Global witnees
* Stephen Ellis and Ineke von Kessel. “Movers and Shakers. Social movements in Africa”. Brill, Leiden, Boston 2009
* “Profiting from peace: managing the resource dimensions of civil war” edited by Karen Ballentine, Heiko Nitzschke. Published by Boulder, Colo. : L. Rienner, c2005
* “Voluntary programs: a club theory perspective” edited by Matthew Potoski and Aseem Prakash. Published Cambridge, Mass.: MIT Press, c2009
* INTERLAKEN DECLARATION OF 5 NOVEMBER 2002 ON THE KIMBERLEY PROCESS CERTIFICATION SCHEME FOR ROUGH DIAMONDS
</div>
שורה 170 ⟵ 222:
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://web.archive.org/web/20110905061230/http://www.israelidiamond.co.il/NEWS.aspx?boneid=733 תהליך קימברלי], באתר israelidiamond
* [https://web.archive.org/web/20120119133643/http://www.kimberleyprocess.com/structure/participants_world_map_en.html תהליך קימברלי], באתר הארגון
* {{בריטניקה}}
שורה 176 ⟵ 228:
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחצבים]]
[[קטגוריה:ארגונים
[[קטגוריה:יהלום]]
[[קטגוריה:מסחר בנשק]]
|