תהליך קימברלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבניות דגלים לשם תקני ונכון (תג) |
אפשרות הצעות קישורים: נוספו 8 קישורים. |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 2:
{{מקרא|#346733|מדינות חברות באמנת קיברלי}}
{{מקרא|#c6debd|מדינות שאימצו את עקרונות אמנת קימברלי}}
'''תהליך קימברלי''' (ב[[אנגלית]]: The '''Kimberley Process Certification Scheme'''; ב[[ראשי תיבות]]: '''KPCS''') הוא פורום בינלאומי המאגד ממשלות, ארגונים לא ממשלתיים וגופים שונים בענף ה[[יהלום|יהלומים]]. התהליך החל לפעול ב-[[2003]] במטרה להסדיר מערכת אמינה הבוחנת את הסחר ביהלומי גלם, ומונעת [[מסחר]] ביהלומי מריבה הנקראים גם "[[יהלומי דמים]]", כלומר ביהלומי גלם שעלולים לממן [[ארגון טרור|ארגוני טרור]], מלחמות ופעילות הפוגעת בחלק מהמדינות מפיקות היהלומים ב[[אפריקה]]. התהליך החל בסדרת מפגשים בעיר [[קימברלי (דרום אפריקה)|קימברלי]] (עיר כורים) שבדרום אפריקה כיוזמה של ממשלות [[דרום אפריקה]], [[נמיביה]] ו[[בוצואנה]] שמטרתה לתעד את התנועה של יהלומי גלם בעולם.
עקרונות תהליך קימברלי שנוסחו בעיקר על ידי [[אלי איזקוב]] קובעים כי לכל משלוח יהלומי גלם בין המדינות החברות חייבת להתלוות תעודת קימברלי רשמית של המדינה המייצאת. בנוסף, נטלה על עצמה [[מועצת היהלומים העולמית]] (WDC) מחויבות להצהיר על חשבוניות של יהלומים מלוטשים לאורך כל שרשרת מכירות היהלומים, כאשר ההטבעה על גבי החשבונית מעידה על ניקיונם של היהלומים. כמו כן, נקבע כי המסחר ביהלומי גלם עם מדינות שלא הצטרפו לתהליך אסור.
שורה 9:
==מדינות חברות בוועידת התכנון של תהליך קימברלי==
להלן רשימה של 59 משתתפים המייצגים 85 מדינות ([[האיחוד האירופי]] מייצג 27 מדינות החברות בו ונחשבות למשתתף יחיד) החברות עם שנת הכניסה שלהן (והכניסה מחדש, לפי העניין) בסוגריים:
{{טורים
|רוחב=16em
שורה 33:
*{{דגל|הודו||+}} (2003)
*{{דגל|הממלכה המאוחדת||+}} (2021)
*{{דגל|הרפובליקה המרכז
*{{דגל|הרפובליקה של קונגו||+}} (2003/2007)
*{{דגל|הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו||+}} (2003)
שורה 57:
*{{דגל|ניו זילנד||+}} (2006)
*{{דגל|נמיביה||+}} (2003)
*{{דגל|הרפובליקה העממית של סין
*{{דגל|סינגפור||+}} (2004)
*{{דגל|סיירה לאון||+}} (2003)
שורה 161:
== רקע היסטורי ==
נושא [[יהלומי דמים|יהלומי הדמים]] הגיע לתודעת הציבור ברחבי העולם, כאשר התחוללה מלחמת האזרחים ב[[אנגולה]] בשנת 1998. ארגון [[אוניטה]] (שם מלא: האיחוד לעצמאות מוחלטת של אנגולה ([[UNITA]]) ניהלה במשך ארבעים שנה מלחמה נגד השלטון המרכזי ב[[לואנדה]] - בירת אנגולה. [[מלחמת האזרחים באנגולה]] החלה עקב ניסיונה של [[ארצות הברית]] להפיל את השלטון הקומוניסטי באנגולה. ארגון אוניטה קיבל את תמיכתן של ארצות הברית ו[[דרום אפריקה]] במאבקו נגד השלטון המרכזי, שהיה [[מרקסיזם|מרקסיסטי]] וקיבל עזרה מ[[ברית המועצות]]{{הערה|Bieri, Franziska. From blood diamonds to the Kimberley Process: how NGOs cleaned up the global diamond industry / Farnham, Surrey, England; Burlington, VT: Ashgate, c2010. PAG. 17.18|כיוון=שמאל}}.
המושג "יהלומי דמים", או "יהלומי סכסוך" (וגם "יהלומי קונפליקט"), הושמע לציבור הרחב בפעם בראשונה בשנת 1998: ארגון בריטי, קטן ולא ממשלתי, שנקרא "[[עדים גלובליים]]" (באנגלית: "Global Witness") פרסם דו"ח בשם "מסחר סוער" ("A Rough trade"). בדו"ח זה נאמר שמשנת 1992, עם סיום [[המלחמה הקרה]], ארגון אוניטה שלט בכ-60 עד 70 אחוזים של ענף היהלומים באנגולה. באמצעות השליטה [[כריית יהלומים|בכריית היהלומים]] והסחר בהם, זה הצליחו המורדים להמשיך את הסכסוך כנגד השלטון המרכזי בעוד כעשר שנים{{הערה|Global Witness 1998|כיוון=שמאל}}. אוניטה, שלאחר סיום המלחמה הקרה איבד את תמיכתה של ארצות הברית ושל דרום אפריקה, החל לסחור ביהלומים כאמצעי מרכזי למימון המשך המאבק בשלטון המרכזי של אנגולה. המורדים כפו על האוכלוסייה המקומית לכרות עבורם יהלומים וסחרו בהם, וכך הצליחו לממן את פעילותם: לרכוש נשק ולשלם את משכורתם של חיילים שגויסו ללחימה{{הערה|Stephen Ellis and Ineke von Kessel. “Movers and Shakers. Social movements in Africa”. Brill, Leiden, Boston 2009. PAG 65.66.67.|כיוון=שמאל}}.
שורה 168:
בין השנים 1991 ל-2001 [[סיירה לאון]] חוותה מלחמת אזרחים טרגית ואלימה במיוחד. בשנת 1991 ארגון המורדים "[[החזית המהפכנית המאוחדת]]"
(באנגלית: RUF, Revolutionary United Front) עם תמיכתה של ממשלת [[ליבריה]] החלה להילחם בכל שטחה של סיירה לאון{{הערה|Profiting from peace: managing the resource dimensions of civil war / edited by Karen Ballentine, Heiko Nitzschke. Published:Boulder, Colo. : L. Rienner, c2005. P50.51|כיוון=שמאל}}. העיתונאים הגדירו את מקרי האלימות כבלתי ניתנים להבנה: המורדים של רו"ף הרגו כ-50,000 בני אדם, גירשו כמחצית מהאוכלוסייה המקומית והרסו חלק משמעותי של תשתיות המדינה. הגורמים המערביים כשלו להבין את הסיבות לאלימות הרבה. בינואר 2000 פרסם פא"ק, ארגון לא ממשלתי, (באנגלית: Partnership Africa Canada, בראשי תיבות: PAC, כיום נקרא: IMPACT) דו"ח על מצב ה[[מלחמת האזרחים בסיירה לאון|מלחמה בסיירה לאון]]. מטרת הדו"ח (שנקרא באנגלית: "The heart of Matter: Sierra Leone, Diamonds and Human Security") הייתה להבין את מרכיבי המלחמה. ראשית, חוקרי הארגון הבינו כי כיבוש האזורים והשטחים בהם ניתן למצוא יהלומים, היא מטרתה הראשונית של RUF. שנית, הדו"ח הוכיח כי בשנות ה-90 ליבריה מכרה ל[[בלגיה]] יהלומים בערך של מיליארד דולר, וזאת אף על פי שבליבריה לא קיים משאב זה{{הערה|Stephen Ellis and Ineke von Kessel. “Movers and Shakers. Social movements in Africa”. Brill, Leiden, Boston 2009. PAG 69.|כיוון=שמאל}}. הדו"ח הוכיח בנוסף כי אנשי RUF היו תלויים באופן מוחלט בכספי מכירת היהלומים לליבריה, אשר בתורה סיפקה תמיכה צבאית ואספקת נשק. הטענה המרכזית של הדו"ח הייתה שהמורדים (שהיו חסרי [[לגיטימציה]] וחסרי תמיכה פופולרית) הצליחו להילחם אך ורק בזכות היהלומים, והביאה לכך שהסיבה היחידה למלחמה הייתה בעצם היהלומים עצמם{{הערה|Stephen Ellis and Ineke von Kessel. “Movers and Shakers. Social movements in Africa”. Brill, Leiden, Boston 2009. PAG 69 70. |כיוון=שמאל}}. מסקנות אלו עזרו להבין מהי הסיבה לאלימות המתמשכת בסיירה לאון ולהסביר את חשיבותם של יהלומי הדמים.
== יהלומי דמים ==
שורה 179:
== הכנס הראשון וההסכם ==
שתי מלחמות האזרחים (באנגולה וב[[סיירה לאון]]) העלו לשיח הציבורי את נושא יהלומי הדמים והקשר שלהם לסכסוכים הארוכים והאלימים. בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] החלה ההבנה הציבורית העולמית שקיים קשר בין יהלומים לאלימות, טרור, ניצול אזרחים ומלחמות. החברות הבינלאומיות והמדינות המייצרות יהלומי קימברלי חששו כי דבר זה יביא לחרם מצד הצרכנים{{הערה|“Voluntary programs: a club theory perspective” edited by Matthew Potoski and Aseem Prakash. Published Cambridge, Mass.: MIT Press, c2009. P. 94-95|כיוון=שמאל}}. חשש החברות הבינלאומיות היה שייווצר מצב דומה למה שקרה בתעשיית הפרווה בשנות ה-90 (אחרי פרסום סרטוני וידאו המתארים את אופן ייצור הפרוות): הארגון "[[אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים]]" (PETA) הצליח לשכנע את הצרכנים להטיל חרם על המוצר ועקב כך תעשייה זו נפגעה קשות כלכלית לאורך שנים רבות{{הערה|Bieri, Franziska. From blood diamonds to the Kimberley Process: how NGOs cleaned up the global diamond industry / Farnham, Surrey, England; Burlington, VT: Ashgate, c2010. PAG.64.65|כיוון=שמאל}}. בעקבות זאת שר האנרגיה והמינרלים של דרום אפריקה (אחת היצואניות הגדולות של יהלומים בעולם ומהמובילות את תהליך קימברלי) זימן פגישה, בעיר הכורים קימברלי שבדרום אפריקה, כדי לדון לראשונה בנושא יהלומי הדמים. חברות בינלאומיות, המדינות המייצרות וחברות לא ממשלתיות הוזמנו לפגישה רבת משתתפים של כל הקשורים בסוגיה. בפורום זה ובפגישה נוספת שהתקיימה לאחר חודש ב[[לואנדה]] (בירת אנגולה), המשתתפים הגיעו להסכמה על כמה עקרונות מרכזיים:
*להקים מערכת גלובלית לאיסור [[ייבוא]] יהלומים ללא תעודה המעידה על מקורה הלגיטימי של האבן.
*לגרש מהסחר את כל מי שממשיך לעסוק ביהלומי דמים.
*לצרף ליהלומים
*לצרף להסכם גם את ה[[או"ם]], [[G8]], [[WTO]], וכל גורם הקשור לתהליך יצירת היהלומים{{הערה|Profiting from peace: managing the resource dimensions of civil war / edited by Karen Ballentine, Heiko Nitzschke. Published:Boulder, Colo. : L. Rienner, c2005. P52.53 |כיוון=שמאל}}.
שורה 190:
* כל יהלום שנסחר בין מדינות חייב להגיע עם התעודה הרשמית של המדינה בו יוצר. אבנים המגיעות בלי תעודה ייתפסו ויוחרמו{{הערה|INTERLAKEN DECLARATION OF 5 NOVEMBER 2002 ON THE KIMBERLEY PROCESS CERTIFICATION SCHEME FOR ROUGH DIAMONDS. And “Profiting from peace: managing the resource dimensions of civil war” edited by Karen Ballentine, Heiko Nitzschke. Published: Boulder, Colo.: L. Rienner, c2005. P 52,53 |כיוון=שמאל}}.
תהליך קימברלי הוא הסכם חופשי והמדינות הן שבוחרות אם להשתתף בו והן אינן מחויבות לו מבחינת המשפט הבינלאומי. לכן, כל החלטה בפורום צריכה את הקונצנזוס של כל המשתתפים בו. הפורום מתכנס אחת לשנה בעיר שנבחרת על ידי יו"ר הפורום. בכל שנה יבחר יו"ר חדש לפורום, ומכיוון שלא קיימת מזכירות מרכזית או סגל קבוע או [[תקציב]], היו"ר הוא האחראי לכל הפעילות השנתית.
נכון להיום השתתפו בתהליך 59 משתתפים המייצגים 85 מדינות (האיחוד האירופי והמדינות החברות בו נחשבות למשתתף יחיד). חברי תהליך קימברלי מהווים כ-99.8% מהייצור העולמי של יהלומי גלם{{הערה|http://www.kimberleyprocess.com/structure/participants_world_map_en.html}}.
שורה 200:
*חלק משמעותי של הבדיקות ושל מתן התעודות תלוי במדינות המייצרות. מדובר במדינות חלשות, אשר בהן אין כמעט שלטון חוק ורמות השחיתות בהן גבוהות מאוד. ייתכן שבמדינות אלו מהימנותה של התעודה אינה מספיק טובה.
*מדינות לא חברות (שאינן יכולות להשתתף בסחר הבינלאומי) יכולות למכור יהלומים למדינות החברות ומשם להכניס את האבנים לשוק (דבר זה אסור לפי תהליך קימברלי, אבל המדינה המוכרת יכולה לזייף את התעודה).
*תהליך קימברלי תלוי בתמיכה של [[דעת קהל]] - הציבור במערב, ולכן יש סיכוי שאם תמיכה זו תופסק או תופחת, או שהציבור ישכח את נושא יהלומי הדמים ותוקפו של התהליך ייפגע.
חשוב לזכור שהשתתפותן של החברות הבינלאומיות היא מרכזית בתהליך וללא הלחץ של הצרכנים שרובם במערב, הן עלולות לפרוש מהתהליך{{הערה|“Voluntary programs: a club theory perspective” edited by Matthew Potoski and Aseem Prakash. Published Cambridge, Mass.: MIT Press, c2009. P 101-103|כיוון=שמאל}}.
שורה 228:
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחצבים]]
[[קטגוריה:ארגונים
[[קטגוריה:יהלום]]
[[קטגוריה:מסחר בנשק]]
| |||