תנע – הבדלי גרסאות

"כמות התנועה" או "תנופה" (באנגלית: "מומנטום") או בשפה הרשמית "תנע", הוא מדד לכמה קשה יהיה להביא גוף למהירות מסוימת או כמה קשה יהיה לבלום אותה. 'כמות' התנועה תלויה בין השאר במהירות הגוף, למשל קל יותר להביא לעצירה מכונית שנוסעת במהירות 10 קמ"ש מאשר להביא לעצירה את אותה המכונית כאשר היא נוסעת במהירות 100 קמ"ש. 'כמות' התנועה תלויה גם במסת הגוף. לדוגמה, אם פיל וזבוב ינועו שניהם במהירות שגודלה שווה, איש לא יטעה לחשוב שניתן לעצרם באותה הקלות. מתוך דוגמאות אלה עולה ש'כמות התנועה' נקבעת על-ידי מסת הגוף ועל-ידי מהירותו. ואם לנסח זאת בשפה הרשמית: התנע מוגדר כמכפלת המסה והמהירות. אם למשל המהירות גדלה פי שניים, גם התנע יגדל פי שניים; אם המסה קטנה פי חמישה, גם התנע קטן פי חמישה. למעשה, שני גופים השונים גם במסתם וגם במהירותם יכולים להיות שווים בתנע שלהם: לקליע קל (20 גרם) הנורה מרובה במהירות גבוהה (1000 [[מטר לשנייה]]) יש אותו תנע (או מידת [[רתע]]) כמו לכדור ברזל גדול (20 ק"ג) הנע במהירות נמוכה (1 מטר לשנייה). לשניהם תנע השווה ל-20 'קילוגרם כפול מטר לשנייה' (אין לתנע יחידות מידה מיוחדות, בדומה למהירות): יחידותיה מורכבות מיחידות של מרחק ושל זמן).

יהי <math>\ \mathcal{L} = E_k(\dot{x}) - E_p(x) = T(\dot{x}) - V(x)</math> ה[[לגראנז'יאן]] של [[מערכת פיזיקלית]] מסוימת, אזי התנע הקנוני של קואורדינטה x הוא

לפי [[משוואות מקסוול]] וכוח לורנץ, גם [[שדה חשמלי]] ושדה מגנטי יכולים לשאת תנע. בין היתר, עבור [[קרינה אלקטרומגנטית|גל אלקטרומגנטי]] מישורי בוואקום בעל אנרגיה <math>E</math>, התנע הנישא על ידיו הוא <math>p=\frac{E}{c}</math> כאשר <math>c</math> מהירות האור בריק ובאופן כללי, זרם התנע פרופורציונלי ל[[וקטור פוינטינג]].

ב[[תורת השדות הקוונטית]] התנע משלב את תכונותיו מתורת היחסות ומתורת הקוונטים. זהו אופרטור שהוא 4-וקטור, אשר משמש כבסיס לחישוב [[דיאגרמת פיינמן]]. את הדיאגרמה מחשבים בהנחה שהתנע נשמר בכל צומת, ובסך הקווים החיצוניים, הנחה שמקבעת את כל התנעים בדיאגרמה מלבד בלולאה. לכן בלולאה התנע אינו מוגבל ובחישוב מסכמים את כל התנעים עד [[אינסוף]].