ß

ליגטורה המשמשת בגרמנית לעיתים כתחליף ל-ss

ß היא ליגטורה של האות ſ (או s ארוכה) עם האות s או z, שהפכה לאות בפני עצמה בשפה הגרמנית. שמה הגרמני של האות הוא אֶסְצֶט (Eszett) או S חדה (Scharfes S). בכתיב גרמני ניתן בתנאים מסוימים להחליף את האות ß בצירוף ss, וכך עושים תמיד כאשר האות אינה זמינה לשימוש (למשל במקלדת מחשב או מכונת כתיבה שהאות אינה מופיעה בה). לאות ß אין כתיב רישי, משום שהיא לעולם אינה מופיעה בתחילת המילה - בכך היא ייחודית בין כל האותיות באלפבית הגרמני. בניגוד לאות S, שיש לה בגרמנית שלוש הגיות שונות (כמו סמ"ך, זי"ן או שי"ן בעברית), את האות ß הוגים תמיד כמו סמ"ך. על פי חוקי סדר האותיות בגרמנית יש לראות את ה-ß כאילו היא ss. לדוגמה, סדר המילים הנכון הוא:

"Ruß" < "Russe" < "rußen" < "Russland".
כתב יד איטלקי ישן ובו מופיעה המילה presso כ-Preßo

היסטוריה

עריכה
 
מקורות הליגטורה ß

לליגטורה ß שני מקורות נבדלים[1]:

  • הליגטורה ſs: ליגטורה של s ארוכה (ſ, הדומה לאות f ללא הקו המרכזי) עם s עגולה (כלומר, רגילה).
  • הליגטורה ſz: ליגטורה של ſ עם z.

הליגטורה הראשונה הייתה בשימוש נפוץ בגופנים מסוג 'אנטיקווה' ובכתבי יד בשפות אירופיות רבות (כולל אנגלית, איטלקית וצרפתית), אך היא יצאה משימוש משהפסיקו להשתמש ב-ſ בסוף המאה השמונה עשרה.

בגופנים הגותיים בגרמנית הייתה הליגטורה ſz בשימוש מאז ימי הביניים. במעתק ההגאים השני של השפות הגרמאניות הפך הצליל /t/ בפרוטו-גרמאנית לצליל /s/ או /ts/ בגרמנית בינונית ועילית. בתחילה נכתבו שני ההגאים zz, אבל עד מהרה כבר החלו להבדיל ביניהם באמצעות הכתיב: ſz או tz. הצליל /s/, שנכתב ſz, היה שונה בתחילה מצליל הצירוף ss, שהיה קיים כבר בגרמנית עתיקה, אבל ההבדל נעלם בימי הביניים. לפיכך נוצר בלבול בין האיות ſz והאיות ss. האבחנה המודרנית בין שני האיותים נוצרה רק מאות שנים לאחר מכן, ורק ברפורמת האיות של 1901 נקבע סטנדרט אחיד לשימוש בשתי הצורות.

טקסטים גרמניים נכתבו לרוב באותיות גותיות. בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, משהחלו להדפיס יותר ויותר טקסטים גרמניים בגופנים בסגנון אנטיקווה (כלומר, אותיות לטיניות רגילות), החלו המדפיסים לחפש חלופה לטינית לליגטורה הגותית, משום שרצו לשמר את האבחנה בין ſz ל-ss. כיום ההבחנה בין שתי הצורות היא הכרחית, על-פי רפורמת הכתיב הגרמנית של 1996[2][3].

 
ארבע הדרכים לייצג את האות ß בדפוס אנטיקווה.

ארבע דרכים טיפוגרפיות נמצאו כדי להביע בדפוס 'אנטיקווה' את הליגטורה ß:

  1. הצירוף ſs, לא כליגטורה אלא כשתי אותיות נפרדות.
  2. ליגטורה של ſ ו-s.
  3. ליגטורה של ſ עם z גותית היורדת מתחת לשורה, או הדומה לספרה 3. צורה זו דומה לליגטורה הגותית המקורית.
  4. ליגטורה של ſ עם צורה דמוית הספרה 3, כך שנוצרת אות המזכירה את האות היוונית β (פשרה בין הצורה השנייה והשלישית).

ברוב הגופנים הלטיניים כיום מעוצבת האות ß לפי הדרך השנייה או הרביעית, ואילו שתי האחרות נדירות למדי.

השימוש בגרמנית כיום

עריכה
 
שלט רחוב בברלין. בשלט השמאלי מופיעה ß כליגטורה ſz (בשלט הימני מופיעה הליגטורה tz).

מאז רפורמת האיות הגרמנית ב-1996, מיוצג הצליל /s/ באמצעות ß[4] או ss בכל מקום שבו האות s לבדה תישמע כ-/z/, על פי החוקים הבאים:

  1. ß תבוא לאחר תנועות ארוכות, למשל בפועל grüßen ('לברך').
  2. ß תבוא לאחר דיפתונגים, לדוגמה beißen ('לנשוך').
  3. ss תבוא לאחר תנועות קצרות, לדוגמה küssen ('לנשק').

לעיתים נדירות יגרום החילוף בין ss ל-ß לא רק לשינוי באורך התנועה שלפני, אלא גם לשינוי במשמעות:

Busse (הגייה: [ˈbusǝ]) = אוטובוסים, Buße (הגייה: [ˈbuːsǝ]) = כפרה;
Masse (הגייה: [ˈmasǝ]) = מסה (משקל), Maße (הגייה: [ˈmaːsǝ]) = מידות;
floss (הגייה: [flɔs]) = זָרַם, Floß (הגייה: [floːs]) = רפסודה.

על כל פנים, אם משתנה התנועה בהטיית הפועל, ß עשויה להתחלף ב-ss, לדוגמה, beißen ('לנשוך'), wir / sie haben gebissen ("[הם/אנחנו] נשכנו").

החלפת ß ב-ss וכתיב ברישיות

עריכה
 
האות ß כצירוף ſs על שלט רחוב בפירנה

אם האות ß אינה זמינה, משתמשים ב-ss במקומה. הדבר נכון בעיקר בעת כתיבה ברישיות, משום שאין לאות ß כתיב רישי (על כל פנים, במסמכים משפטיים נהוג לשמור על האות ß כדי למנוע בלבול; לדוגמה: HANS STRAßER). אם מחלקים מילה במעבר בין שורות, יש למקֵף במקרה כזה בין שתי האותיות S, לדוגמה Stras-se (באיות רגיל: Stra-ße)[5]. בחדרי צ'אט באינטרנט מקובל היום גם שימוש באות B כחלופה ויזואלית מהירה, אם כי לא-תקנית. לעיתים קרובות מחליפים ß ב-ss כשמוזכר שם גרמני בטקסט בשפה אחרת הנכתבת באותיות לטיניות. זהו הנוהל המקובל ברוב העיתונים החשובים ברוב שפות אירופה.

שווייץ וליכטנשטיין

עריכה

בשווייץ וליכטנשטיין מחליפים על פי רוב את כל האותיות ß ב-ss[6]. על פי מילון דודן (Duden)[4], שהוא הסמכות הרשמית בכל הנוגע לחוקי השפה הגרמנית, הדבר מותר בשתי מדינות אלו. דוברי גרמנית ממדינות אלו לעיתים קרובות אינם יודעים מתי להשתמש ב-ß, אף כי הם נתקלים בה כל אימת שהם קוראים טקסט גרמני שמקורו מחוץ לשווייץ.

ה-ß יצאה בהדרגה משימוש בשווייץ בשנות ה-30 של המאה העשרים[7], כשרוב הקנטונים של שווייץ החליטו לא ללמד אותה עוד בבתי הספר וכשהדואר השווייצרי הפסיק להשתמש בה בשמות מקומות. הנויה צירכר צייטונג (Neue Züricher Zeitung) היה העיתון האחרון שהפסיק להשתמש באות ב-1974. כיום היחידים שעושים שימוש באות בשווייץ הם בתי הוצאה לאור המדפיסים ספרים שנועדו להפצה גם מחוץ למדינה.

אחת הסיבות לצאתה של ה-ß משימוש הייתה הופעתה של מכונת הכתיבה והפופולריות הגוברת שלה. מאחר שמכונות כתיבה שווייצריות נועדו לשימוש בידי דוברי גרמנית, צרפתית ואיטלקית, היו בהן קלידים לאותיות הצרפתיות והאיטלקיות è, é, à, ç וכן לאותיות הגרמניות ä, ö, ו-ü, כך שלא נותר מקום לאות ß.

השימוש ב-ß לפני הרפורמה של 1996

עריכה
 
ß-רבתי במילון דודן מ-1957.

עד רפורמת הכתיב של 1996 היה קיים גם חוק ש-ß תופיע בסופי מילים (למשל, naß - רטוב) או רכיבי-מילים (Naßrasur - גילוח רטוב), וכן לפני עיצור, אפילו אם התנועה קצרה - לדוגמה, wäßrig (מימי) שמוצאו ב-Wasser (מים). כתוצאה מכך, לדוגמה, הפועל 'זָרַם' נכתב floß (בתנועת O קצרה), בדיוק כמו שם-העצם Floß (רפסודה, ב-O ארוכה). מאז הרפורמה נכתב הפועל 'floss', מה שמונע בלבול.

גם כמה שמות מקומות השתנו בעקבות הרפורמה - שמה של רוסיה נכתב עד 1996 Rußland, וכיום Russland; שמה הגרמני של ברטיסלאבה הפך מ-Preßburg ל-Pressburg.

על פי החוקים שנהגו עד הרפורמה, בעת כתיבה ברישיות יש לתעתק את ß כ-sz במקומות בהם יש חשש לבלבול בינה לבין ss; כך לדוגמה, את המילים in Maßen (בכמויות מדודות) יש לכתוב ברישיות "IN MASZEN", ואילו את המילה Massen (כמויות גדולות, מאסות) יש לכתוב ברישיות "MASSEN". מספר המקרים בהם תיתכן דו-משמעות כזאת הוא כה זעום, עד שהחוק גרם ליותר בלבול מתועלת, והוא בוטל ב-1996. על כל פנים, מדי פעם משתמשים עדיין בתעתיק SZ בצבא, וכן בתשריטים אדריכליים, שבהם השימוש במילים Maßen ו-Massen נפוץ למדי.

נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לעיצוב ß גדולה, לשימוש בעת כתיבה ברישיות וברישיות מוקטנות. אחת הדוגמאות המוכרות ביותר היא במילון דודן המזרח-גרמני מ-1957. (לצורות נוספות ראו גם בוויקיפדיה הגרמנית, de:Großes ß). ב-2004 נדחתה הצעתו של אנדריאס שטצנר להוסיף ß-רבתי ליוניקוד[8], בנימוק שזהו נושא טיפוגרפי שאין לו דבר עם קידוד אותיות. בהמשך, האות צורפה ליוניקוד בקוד U+1E9E.

ß או β

עריכה

יש להבדיל בין האות היוונית בטא (β) לבין ה-ß, למרות מה שנראה כדמיון רב ביניהן (במיוחד בעיני מי שאינו דובר גרמנית או יוונית). שימוש באחת מהן במקום האחרת יביא לתוצאה בלתי-מקצועית לחלוטין, כמו החלפת האות 'ש' באות הלטינית 'w'. החלפה כזאת תביא לתוצאות לא נכונות במנועי חיפוש באינטרנט. החלופה היחידה ל-ß היא ss, כאשר ß אינה זמינה.

ברוב הגופנים, ההבדלים בין β ל-ß הם:

  1. β יורדת אל מתחת לשורה, בעוד ß אינה יורדת מתחת לשורה בדפוס (בכתב יד על פי רוב גם ß יורדת מתחת לשורה).
  2. β סגורה בתחתיתה, ואילו ß פתוחה בתחתיתה.
  3. ב-β נוהגים חוקי היוונית באשר לעובי הקווים (הקווים המלוכסנים הם הדקים ביותר) ואילו ב-ß נוהגים החוקים הלטיניים (הקווים המאוזנים הם הדקים ביותר).
  4. β לעיתים קרובות נוטה מעט ימינה, ואילו ß תמיד זקופה לחלוטין (בכתב יד גם ß לעיתים נכתבת בהטיה).

ß בהקלדה

עריכה
 
מכונת כתיבה גרמנית משנת 1964 המכילה מקש ß.

בגרמניה ובאוסטריה מופיעה האות ß במקלדות מחשבים ובמכונות כתיבה, לרוב בשורה העליונה בצד ימין. במקלדות בהן אין לאות קליד משלה, יש להפיק אותה באמצעות צירוף של קלידים אחרים.

במקינטוש: option + s
בחלונות: Alt + 0223 או Alt + 225
ב-Emacs הרצף: C-x 8 " s
ב-Microsoft Word, במצב כתיבה לועזי, כאשר מקש Caps lock אינו פעיל, החזקה בו-זמנית של שלושה מקשים: מקש Shift ימני, מקש Ctrl ימני, הספרה 7 בשורת הספרות העליונה. הקשה על מקש s. בהקשר של עיבוד תמלילים מופיעה ה-ß לעיתים קרובות ביחד עם האומלאוטים, אך אין לכך כל בסיס לשוני או היסטורי. הסיבה העיקרית היא שגם ß וגם האומלאוטים אינם מופיעים ב-ASCII, ולכן נוטים לגרום לבעיות ביישומי טקסט המבוססים על ASCII.

בהונגריה נפוץ השימוש ב-ß במסרונים, כתחליף לצירוף ההונגרי sz (הנהגה כסמ"ך). גם שווייצרים דוברי גרמנית משתמשים בו במסרונים כתחליף ל-ss.

שמות נוספים

עריכה

בגרמנית נקראת ß גם:
Straßen-S, או S של רחוב, או של המילה Straße
Buckel-S או S גיבנת
Ringel-S או S מפותלת
Dreierles S או S עם הספרה הקטנה שלוש
Doppel-S או S כפולה (בשווייץ)

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Herbert E. Brekle, Zur handschriftlichen und typographischen Geschichte der Buchstabenligatur ß* aus gotisch-deutschen und humanistisch-italienischen Kontexten (בגרמנית)
  2. ^ רפורמת האיות בשנת 1996 עם התאמות בשנת 2004 ו - 2006 (בגרמנית)
  3. ^ מסמך רפורמת האיות מה-25.10.1996 (בגרמנית)
  4. ^ 1 2 מילון דודן ss und ß, אתר DUDEN (בגרמנית)
  5. ^ Peter Gallmann, Warum die Schweizer weiterhin kein Eszett schreiben(בגרמנית)
  6. ^ German Spelling Reform and Double-s Words, באתר About.com (באנגלית)
  7. ^ Special Letters in German: ß, באתר suite101.com (באנגלית)
  8. ^ ANDREAS STÖTZNER, CAPITAL DOUBLE S(באנגלית)