הקדמות הרמב"ם

הקדמות לפירוש המשנה הכוללות את יסודות האמונה והמוסר
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: חוסר הבחנה בין עיקר לטפל. כמו כן, קיים חוסר משמעותי במקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הקדמות הרמב"ם הוא הכינוי המקובל לשלושה מבואות מתוך הפירוש למשנה שכתב הרמב"ם. במקומות רבים בחיבורו, הקדים הרמב"ם וצירף מבוא לסדר, או למסכת או לפרק אותו הוא ביקש לפרש. שלוש מההקדמות הללו, ארוכות במיוחד ובעלות תוכן שמשמעותו חורגת מעבר להיותו הקדמה לפירוש, זכו להכרה כחיבורים בפני עצמם, ובמהלך השנים אף נדפסו בנפרד מפירוש המשנה.

הקדמות הרמב"ם
מידע כללי
מאת רמב"ם עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור ערבית יהודית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה הקדמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כתב יד מכתבי הרמב"ם כתוב ערבית יהודית

ההקדמות, כמו כל הפירוש למשנה, נכתבו במקור בערבית יהודית, ותורגמו עוד בימיו, תוך דיון איתו על התרגום הרשמי. חלקים מהתרגום שימשו אותו מאוחר יותר בעריכת חיבורו "משנה תורה", ובעיקר בחלקו הראשון, שנקרא "ספר המדע". ב"משנה תורה" הוא שכלל את הלשון ותימצת את המאמרים, בעברית הדומה לזו המדוברת בימינו, ושאומצה בידי היהודים, ובייחוד בידי חכמי ספרד בתקופת תור הזהב.[דרוש מקור]

הקדמה לפירוש המשנה

עריכה

בהקדמה לפירושו על המשנה, סוקר הרמב"ם עקרונות יסודיים לדעתו בהלכה ובתורה שבעל פה. בתחילה סוקר הרמב"ם את מסירת התורה ממשה רבנו ועד רבי יהודה הנשיא עורך המשנה, ומסביר אודות תפקיד הנבואה, אימות נביא כנביא אמת והחובה לשמוע בקולו, והדרך לגלות נביא שקר. לאחר מכן כותב אודות החלוקה בין התורה שבכתב לבין התורה שבעל פה, וסוגי הדינים השונים ותוקפם. בהמשך מפרט אודות תוכן המשנה וצורת סידורה על פי רבי יהודה הנשיא, מעלות התלמוד והמדרש וחיבור התלמוד, ופירושי הגאונים על התלמוד. לבסוף מסביר את תוכן הפירוש למשנה ומטרותיו, ומפרט את התנאים הנזכרים במשנה. ההקדמה לפירוש המשנה נקראת גם בטעות "הקדמה לסדר זרעים". הטעות נובעת מכך שמטבע הדברים מקומה לפני סדר זרעים – הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.

רבי יהודה אלחריזי תרגם את ההקדמה לפירוש המשנה של הרמב"ם. תרגום זה הודפס בדפוס וילנא של התלמוד הבבלי, וכך נלמד בכל הישיבות האירופאיות. לעומתו, תרגומו של שמואל אבן תיבון מסורבל יותר, אבל גם מדויק יותר וזכה להסכמתו של הרמב"ם. תרגום זה היה מקובל בקרב מלומדים נוצריים, ונלמד מאוחר יותר בבית המדרש לרבנים בברלין ומשם נפוץ לכל מוסדות תנועת ההשכלה.

היקף כדור הארץ

עריכה
  ערך מורחב – מודל הארץ ככדור

במסגרת הסברו על ההכנות הנדרשות להבנת הכתוב בתנ"ך, ודברי חז"ל ובייחוד המדרשים, הביא הרמב"ם דוגמה לחוסר מיומנות מדעית של אדם שלא למד טריגונומטריה ("תשבורת" בתרגומו של אלחריזי) ואסטרונומיה, אף שלמד את שאר המדעים והוא מוכשר וחכם. אדם כזה לא יוכל להסכים לטענות המדע, כמו כדוריות הארץ והשמש, וחישובו המדויק של היקף הארץ והשמש. הרמב"ם מפנה אדם זה ללמוד את דברי החוקרים, ואז יהיו טענות המדע ברורות כמו "היות השמש עצמה". בהקשר זה, מתאר הרמב"ם את השמש:

[...] שהוא גוף כדור, וגודל הכדור ההוא כגודל כדור הארץ – מאה ושישים ושישה פעם ושלושה שמיני פעם. וכדור הארץ שבמידתה עשינו המידות האלה, הוא כדור שיש בהיקפו ארבעה ועשרים אלף מיל. ויהיה על הדרך הזה מגיע לדעת כמה מילין יש במידות גודל כדור השמש.

היקף כדור הארץ שמובא על ידי הרמב"ם – 24,000 מיל, כלומר 24 מעלות בנות 1,000 מיל כל אחד הוא על פי המדידות שערך פוסידוניוס (סביבות 50 לפנה"ס) בימי המלכים החשמונאים האחרונים[א].

בעת ההכנות למסעו של כריסטופר קולומבוס שנועד להקיף את העולם, בספרות היוונית המתורגמת של התקופה נכתב שהיקף כדור הארץ הוא 17,000 מיל בלבד. כותבי המפות היהודים, מתכנני המסע של קולומבוס, שהסתמכו על לוחות המיפוי של רבי אברהם אבן זכות, דנו עמו על ההפרש בין מספר זה למספר הכתוב בתרגומים לעברית של כתבי הרמב"ם, אך הם הגיעו למסקנה שהמיל המופיע בתרגום העברי קצר יותר מן המיל הידוע בימיהם, ושהמספר הקטן יותר הוא הנכון לפי המידה המקובלת בימיהם. דבר זה השפיע הן על עצם היציאה לדרך, בעקבות עלות משוערת קטנה יותר משנדרשה בפועל, והן על כמויות המזון והמים שהוכנו. במהלך המסע, משלא הגיעו ליעדם בזמן, פרץ בספינה מרד, וחלה הטעות בזיהוי האי קובה – המקום אליו בסופו של דבר הגיעו.[1]

הקדמה לפרק חלק

עריכה

פרק חלק הוא כינוי לפרק העשירי במסכת סנהדרין. לעומת אופייה ההלכתי של מרבית המסכת, פרק זה פותח במעין מדרש אגדה – "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". כרקע להבנת הפרק, ביקש הרמב"ם בהקדמה לתת רקע כללי לנושא השכר והעונש ומתוך כך לבאר את המושגים הנזכרים בפרק (כגון "עולם הבא").

בהקדמה לפירוש פרק זה מציג הרמב"ם את עיקרי האמונה היהודית לדעתו ומתמצת אותה בשלושה עשר עיקרים. ההקדמה מתחילה בתיאור הבנות שונות למושגי שכר ועונש ולקשר בין העולם הזה, העולם הבא וימות המשיח. הוא יוצא נגד התפיסה העתיקה שהשכר ועונש הם חומריים בלבד, ומדריך את תלמידיו שלא להישאר בתפיסה הילדותית (להגדרתו) לפיה לימוד התורה הוא בשביל השכר, אלא תכלית הלימוד היא הלימוד עצמו. המשפט המרכזי עליו מסתמך הרמב"ם הוא מהמשנה במסכת אבות: "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס".[2]

תרגום חלק זה מכתביו מערבית בידי שמואל אבן תיבון שימש אותו בהלכות יסודי התורה שבמשנה תורה, שנכתב במקורו בעברית. הוא ערך את התרגום ותמצת אותו.

הקדמה למסכת אבות ("שמונה פרקים")

עריכה
  ערך מורחב – שמונה פרקים לרמב"ם

שמונה פרקים לרמב"ם הוא הכינוי להקדמתו של הרמב"ם למסכת אבות, הקדמה שמחולקת לשמונה פרקים. כהכנה למסכת אבות העוסקת בתיקון המידות ובהוראות חז"ל לחיי תורה, דרך ארץ, מוסר והנהגות ישרות, המהוים בעצם את תורת הנפש, מנתח הרמב"ם בהקדמתו עניינים שונים הנוגעים לנפש האדם, מהותו כיציר הבורא וכבוחר חופשי ומחויבותו לצו הבורא, לימוד תורתו וקיום מצוותיו.

ההקדמה מחולקת לשני חלקים: פרקים א'–ה' הכוללים את תורת הנפש ותורת המידות, ופרקים ו'–ח' הכוללים חלוקה של המצוות, טעמי המצוות, תורת הנבואה, השגחה וידיעת האל – נושא הכולל את הבחירה החופשית של האדם.

בכל פרקי חיבור זה מתייחס הרמב"ם לדברי הפילוסופים הקדמונים ובני זמנו, כשלעיתים הוא מקבל את דעתם ופעמים רבות הוא מצטט אותם על מנת לחלוק עליהם בצורה נחרצת.

אחד מגדולי הפילוסופים המצוטט בעיקר בחמשת הפרקים הראשונים של הספר הוא אריסטו בתרגומו הערבי. חלק מהחוקרים רואים בחלק זה של החיבור מעין המשך של האתיקה האריסטוטלית, בעוד שבפרקים ו'–ח' מוסיף הרמב"ם לתורה אתית זו מימד אמוני המקשר בין הנפש לבין בוראה.

בחיבורו זה קובע הרמב"ם כי נפש האדם היא אחת והיא בעלת ביטויים רבים. לכן חיוניותה של הנפש האנושית מתפשטת על פני כל שיעור קומתו של האדם, ואפילו הכוח הביולוגי של האדם נבדל מהכוח הביולוגי של החמור (פרק א'). עוד הוא קובע עניין עקרוני, שמצוות התורה הן אמצעי שתכליתו להביא את האדם למטרה של תיקון המידות והשכל, כשהמטרה הסופית של הציוויים היא להוביל את האדם לאיזון ולדרך האמצע. האדם צריך לרכז את מרצו במטרת-על אחת: קיום רצון הבורא באמצעות הקשר המתמיד אל הבורא, בבחינת "בכל דרכיך דעהו". התנהגות זו תגרום לתיקון נפשו ומידותיו של האדם ותוביל לחיים רוויים תוכן רוחני (פרק ה'). עוד קובע הרמב"ם שכל מידה רעה שהאדם אינו עמל לתקנה מהווה מחיצה המבדילה בין האדם לבין אלוקיו ומפריעה לו בתהליך תיקון נפשו ובהתקשרות אל הבורא (פרק ז'). בפרק ח' דן הרמב"ם באריכות בשאלות פילוסופיות העוסקות בנושא הבחירה החופשית של האדם.

שמע האמת ממי שאמרה

עריכה
  ערך מורחב – שמע האמת ממי שאמרה

בהקדמה קצרה לשמונה פרקים, הרמב"ם מניח את אחד היסודות של שיטתו – על פיה האמת מוחלטת, ואין זה משנה מה מקורהּ.

בתרגומו של רבי יהודה אלחריזי:

וראיתי להקדים קודם שאתחיל בפירוש הלכה, פרקים מועילים, יידע מהם האדם הקדמות.
ויהיו לו גם כן כמפתח למה שאני עתיד לפרש.
ודע: שהדברים אשר אומר בפרקים אלו ובמה שיבוא מן הפירוש, אינם עניינים שבדיתים מעצמי, ולא פירושים שחידשתים, אמנם הם עניינים מלוקטים מדברי החכמים במדרש ובתלמוד וזולתם - מחיבוריהם, ומדברי הפילוסופים גם הקדומים והחדשים, ומחיבורי הרבה בני אדם... ושמע האמת - ממי שאמרה.[ב]

לקריאה נוספת

עריכה
  • יצחק שילת, הקדמות הרמב"ם למשנה, מעלה אדומים, תשנ"ב.
  • שלום פנחס כהן (מהדיר), שיעורי הרב יוסף קאפח על הרמב"ם, הקדמות לפירוש המשנה א', הקדמה לפירוש המשנה, מכון מש"ה, תשע"ח.

קישורים חיצוניים

עריכה

ביאורים

עריכה
  1. ^ פוסידונס תיקן את החישוב המוטעה של ארטוסתנס (סביבות 230 לפנה"ס) שחי מעט לפני תקופת המכבים בארץ. ארטוסתנס סבר כי היקף כדור הארץ הוא 25,000 מיל (סטרדיה), ומתברר שהחישוב נכון במיל ערבי. עם זאת, יש הטוענים שתוצאה זו מקרית, והיא התקבלה כתוצאה מאוסף שגיאות שביטלו זו את זו.
  2. ^ במקור, בתרגומו של אלחריזי רשום בלשון זכר "ושמע האמת ממי שאמרו". המקור למשפט זה כנראה בדברי אל-עבאס דודו של מוחמד.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אייברס פיטרסון, ליקוי הירח שהציל את קולומבוס, באתר Science News (באנגלית)האדמירל סמואל מוריסון, מפקד צי הים הגדול: חייו של קריסטופר קולומבוס, הוצאת בראון, 1942. (באנגלית) מסת"ב 1-4067-5027-1 קולון והתרומה היהודית למסעי התגלית, קרן שמשון (של משפחת אלי שליט), ספר נלווה לתערוכה בשם זה של המוזיאון הימי הלאומי בחיפה], תשנ"ג 1993
  2. ^ משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ג'