אסתר שמיר

זמרת-יוצרת ישראלית

אַסְתָּר שמיר (שיר) (נולדה ב-19 בינואר 1955) היא זמרת-יוצרת ישראלית, נטורופתית ויוצרת שיטת "קול הרוח".

אסתר שמיר
שמיר בהופעה, מאי 2011
שמיר בהופעה, מאי 2011
לידה 19 בינואר 1955 (בת 69)
ירושלים, ישראל ישראלישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולדה בירושלים בשם אַסְתָּר הירשברג, בתם של איש הקולנוע אשר הירשברג ושל העיתונאית תחיה בת אורן. בנעוריה למדה בגימנסיה רחביה (סיימה בשנת 1972).[דרוש מקור]. כמו כן הייתה חברה בשבט מצדה - צופי ירושלים.

קריירה מוזיקלית

עריכה

החלה את דרכה בלהקת הנח"ל, לצד מיקי קם, אריק רודיך ויהודה עדר. מכיוון שנדרשה לעברת את שם משפחתה, נקראה אז אסתר אלעד. בלהקה הייתה סולנית בשירים אחדים (ביניהם "ויויו גם") ובמהלך השירות הצבאי פגשה את בעלה הראשון ושותפה האמנותי אפרים שמיר. אסתר החלה לכתוב שירים בגיל צעיר מאוד, ובנובמבר 1975 הוציאה שיר ראשון לרדיו (שכתבה את מילותיו) "עברתי רק כדי לראות" (לחן ועיבוד: אפרים שמיר).

בסוף 1976, אחרי פירוק להקת כוורת השתתפו אפרים ואסתר שמיר כמלווים במופע של אריק איינשטיין "אנשים אוהבים לשיר".

בדצמבר 1977 יצא בחברת סי בי אס אלבומם המשותף "אפרים ואסתר שמיר". אפרים הלחין ועיבד את כל שירי האלבום, פרט ל"בוא ונשחק במחבואים" שכתבה והלחינה אסתר שמיר. לאחר צאת האלבום יצאו השניים לסיבוב הופעות עם להקה מלווה (אהרלה קמינסקי בתופים, מיקי שביב בבס).

בשנת 1979 הופיעה שמיר עם יהונתן גפן בתוכנית משותפת שנקראה "קוראים לזה אושר", סאטירה על זוגיות ויחסי גבר-אישה. אסתר שמיר תרמה את התשובה הנשית עם השיר הציני-פמיניסטי "גבר ללילה אחד" (אותו כתבה ללחן של אפרים שמיר) ואת הדואט "מחר אזיל דמעה" שביצעה עם יואל לרנר (שכתב גפן והלחין עדי רנרט).

בשנת 1982 הוציאה את אלבום הסולו הראשון שלה - במקום הכי נמוך בתל אביב, שהיה פריצת דרך בכל הנוגע ליצירת הרוק הנשי בארץ, הן מבחינת התכנים והן מבחינת ההפקה. עד אז שרה שמיר בקול גבוה ועדין, אך מאלבום זה החלה לשיר גם בקול עמוק ומחוספס יותר. הלהיט הגדול ביותר באלבום היה שיר הנושא. שירים נוספים שהתפרסמו מהאלבום היו: "גבר ללילה אחד" (מ"קוראים לזה אושר", 1979), "חבל דק" ו"אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו". איתן גידרון מלהקת תמוז עיבד את שירי התקליט וההפקה המוזיקלית הייתה של לואי להב. באותה שנה (1982) כתבה והלחינה שיר לשלמה ארצי בשם "ברית לא מותרת", שיר על אהבת עבר חזקה והתעוררותה מחדש בפגישה מזדמנת, שאותו שרה בדואט עם ארצי באלבומו "מקום".

בשנת 1984 יצא אלבומה השני, "קלף חזק", בו כתבה והלחינה את רוב השירים. את התקליט עיבד אפרים שמיר, פרט לשיר הנושא, אותו הלחין ועיבד יזהר אשדות. בתקליט זה התפרסמו בעיקר השירים: "קצב הג'ונגל" שהיה שיר מחאה עדינה "רגע של שיווי משקל", "דבר איתי" ושיר הנושא, "קלף חזק" שהיה ללהיט.

בשנת 1985 יצא ספר שירה הראשון בהוצאת "עקד". הספר נקרא "צעד אחד לפני הנהר" וממנו הולחנו בהמשך "צעד אחד לפני הנהר" (על ידי שפי ישי, בביצוע של גלי עטרי) "עשה שיהיה לי קל" (יהודית רביץ) ו"הנה היום את צוחקת" (יהודה פוליקר).

ב-1986 כתבה והלחינה את השיר הפוליטי "אמצע ספטמבר" לאלבום הסולו הרביעי של גלי עטרי שנקרא בשם זה. עשור לאחר מכן הקליטה אותו בעצמה והוא נכלל באלבום האוסף של שיריה.

בשנת 1987 יצא אלבומה השלישי "עד הסוף" בהפקתו ועיבודו של עדי דגני. השירים "אנחנו באותה סירה" (שיר מחאה), "הרכבת כבר עברה בתחנה" (שהיה בקצב הרגאיי) ושיר הנושא הפכו ללהיטים, אבל האלבום עצמו לא זכה להצלחה מסחרית.

בשנת 1988 יצא אלבומה הרביעי, "דו קיום באהבה", בעיבודים והפקה מוזיקלית של משה לוי.[1] מתוך אלבום זה הצליחו השירים "קרוב אל קו המטרה" ו"רגע לפני הסערה", שנפסל לשידור ברדיו בגלל הטקסט החריף שבו, שנכתב בהשפעת אירועי האינתיפאדה הראשונה. (מהטקסט הזה ידועה השורה "אל תשלחו את אחי אל ההדק, כאילו כח עליון דורש. האדמה לא מבקשת דבר מאיתנו, רק האדם מבקש"[2]). בשנה זו נאגדו שיריה המולחנים לספר שירים "עד הסוף" בהוצאת "ביתן".

מלבד ביצוע של שיריה בעצמה, שמיר גם כתבה שירים, בעיקר מילים, לזמרים רבים, כגון: גלי עטרי ("חזקה מהרוח", "ביום שאחרי"), יהודית רביץ, ריטה ("זמן", "תחנה של זמן"), דורית ראובני, ("עד שער החלום"), עדנה לב ("כל הדרך אלי"), ירדנה ארזי ("ילדה יחפה", "ארמון הקרח"), יהודית תמיר ("שומר האש"), מוני ארנון ("תמונה שבורה") לאה שבת ("מעבר לגדר"), מזי כהן, אורה זיטנר, סשה ארגוב ("פרידת מחר"), יהודה פוליקר ("היום את צוחקת") נורית גלרון, אדם, דפנה דקל, ריקי גל, דני בסן ("חרד לשלומך", "יריה מהמותן") ועוד רבים אחרים.

במשך כל השנים הופיעה שמיר במועדונים ובאירועים כזמרת-יוצרת כשהיא מלווה את עצמה בגיטרה או עם מלווה נוסף.

לאחר צאת האלבום "דו קיום באהבה", שהצליח פחות מקודמיו, לקחה שמיר הפסקה מקריירת המוזיקה. היא המשיכה לכתוב לזמרים אחרים, וב-1996 הקליטה באופן חד פעמי, בעקבות אירועי מהומות מנהרת הכותל, את שיר המחאה-תקווה "סוף ספטמבר".

ב-1999, הוציאה חברת "הד ארצי" אוסף הכולל את להיטיה של שמיר משנות ה-80.[3]

בשנת 2003, 15 שנים לאחר אלבומה הקודם, הוציאה שמיר את האלבום החמישי שלה "בגלל האנשים שאני אוהבת", שממנו התפרסם במיוחד השיר "גחליליות". שיר הנושא "בגלל האנשים שאני אוהבת" ו"אחרי שהשמש תשקע" היו קריאה לשלום (בעקבות פיגועי 11 בספטמבר),השיר "שלא תדעו עוד צער" נכתב לאחר פיגוע, "שמיים בוכים" נכתב לזכרו של חברה משה בן-דור שנפל במלחמת יום הכיפורים.[4]

בשנת 2009 כתבה והלחינה את השיר "היא שרה" על תקופת מלחמת יום הכיפורים בלהקת הנח"ל לזכרו של חבר ילדותה משה בן דור. את השיר עיבד עדי דגני. לשיר נוצר וידאו קליפ המכיל תמונות אותנטיות מהתקופה.

בשנת 2010 ביצע הראל סקעת את הלהיט "הרוח תשנה את כיוונה" (לחן: אורי זך). שניים משיריה חודשו במסגרת האלבום עבודה עברית: "במקום הכי נמוך בתל אביב" בביצוע דנה אינטרנשיונל ו"עברתי רק כדי לראות" בביצוע תומר יוסף. אייל גולן חידש את השיר שכתבה במקור למוני ארנון - "תמונה שבורה" במסגרת האלבום "2 צדדים למטבע", ביצוע שזכה להצלחה רבה. רמי קלינשטיין כתב את הלחן והקליט את "בכל אדם יש מלאך" בביצוע עם בתו משי.

בשנת 2011 הוציאה אלבום שישי בשם "זה בינך ובין אלוהים", בהפקתו של יונתן לוי. מהאלבום יצאו כסינגלים שיר הנושא, "אני אהיה בשבילך" ו"בואי אלי". בעקבות האלבום חזרה שמיר להופיע באולמות גדולים. לשירים "זה בינך ובין אלוהים", ״אני אהיה בשבילך״ ו"עשיתי הכי טוב שאפשר" גם הופקו קליפים.[5]

בשנת 2017 יצא האלבום "הלילה בו ניצחה האהבה" בהפקתם של עדי דגני (4 שירים) ועידו זלזניק (6 שירים). הסינגלים שיצאו: "הלילה שבו ניצחה האהבה", "לעבור את הלילה" ו"שיר מולדת".[6]

ב-6 בנובמבר 2023 הוציאה מחדש את "שלא תדעו עוד צער" ביחד עם דני בסן, שהקליטה במקור עבור אלבומה בגלל האנשים שאני אוהבת (2003).[7] ההקלטה המחודשת נעשתה בעקבות מלחמת חרבות ברזל.[8] ב-9 בנובמבר, שלושה ימים לאחר מכן, כתבה וביססה שמיר את שירה "חזרה הביתה" על "הליכה לקיסריה". את הגרסה הוציאה למען הישראלים שנחטפו בידי חמאס. קליפ נלווה שיצא, כלל את תמונותיהם של החטופים.[9]

פרסים והוקרה

עריכה

יואב קוטנר כתב עליה: "לאסתר שמיר יש ברוק הישראלי מעמד של חלוצה: היא הזמרת הראשונה ששרה חומר מקורי משלה. כמו רוב השותפים ליצירת הרוק הישראלי, היא לא התרכזה רק ברוק אלא התפרסה גם על סגנונות אחרים, אך שיריה הציבו סטנדרטים חדשים בצליל ובהבעה של הרוק הנשי בישראל."[10]

בשנת 2023 זכתה שמיר בפרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו"ם על תרומה למוזיקה ולתרבות הישראלית.[11] בנימוקי הפרס נכתב: "אסתר היא ללא ספק מיוצרות הבולטות והמהפכניות במוזיקה הישראלית בכלל וברוק הישראלי בפרט, רבות מיצירותיה הפכו לקלאסיקות - "עברתי רק כדי לראות", "במקום הכי נמוך בתל אביב", "חזקה מהרוח", "תחנה של זמן", "תמונה שבורה", "גחליליות", "אמצע ספטמבר", "עד קצה המסלול" ועוד.[12]

חיים אישיים

עריכה

באמצע שנת 1975 נישאה לאפרים שמיר. הם התגרשו ב-1978 אך שמרו על קשר חברי והמשיכו לשתף פעולה במישור המוזיקלי.

עיסוק בנטורופתיה

עריכה

בשנת 1988 היא החלה לעסוק בריפוי טבעי, למדה נטורופתיה, לימדה רפואה טבעית בקולג' הישראלי ובמדיסין ופיתחה שיטת ריפוי המשלבת עבודה קולית והתפתחות רוחנית. שיטתה התפרסמה בעולם כשיטת קול הרוח (באנגלית: The Voice of Light). כיום שמיר מכשירה מטפלים רבים בשיטה בישראל ומחוצה לה. במסגרת עבודה זו יצרה גם תקליטורים לריפוי המופיעים באתר האינטרנט. ב-2006 יצא לאור סיפרה "קול הרוח" (על יכולתו של הקול לרפא) בהוצאת פראג.

פעילות פוליטית

עריכה

במהלך השנים 21–2020 הוציאה שמיר שלושה שירים ברוח המחאה נגד בנימין נתניהו. באוגוסט 2020 עלה לרשת השיר "מסך שחור", המתייחס לווילון המוצב בפתח מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור.[13] כחודש לאחר מכן, פרסמה את השיר "שוטר, תגיד: לא!"[14] השיר השלישי "תפילת הארץ", ראה אור בפברואר 2021, כשברקע שרה 'מקהלת בלפור', ומילות השיר כוללות טקסטים מספר ישעיהו.[15]

שמיר השתתפה במספר מוקדי הפגנה ברחבי הארץ, כך לדוגמה נאמה והופיעה עם שניים מהשירים במוצאי שבת, 8 במאי 2021 בכיכר פריז, ירושלים.[דרוש מקור] בפברואר 2024, בימי מלחמת חרבות ברזל, פרסמה ציוץ ברשת בו טענה שמפקירים את החטופים במנהרות עזה.[16]

דיסקוגרפיה

עריכה

אלבומי אולפן

עריכה

אלבומי אוסף

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אסתר שמיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ רחל מיכאלי, לא כי אני יפה או רקדנית, חדשות, 1 בספטמבר 1988
  2. ^ ליה פן, אסתר שמיר חוזרת באלבום שישי, ומזכירה לכולם שהיא מעולם לא הלכה, באתר הארץ, 3 במרץ 2011
  3. ^ יוצא הדופן שבאוסף הוא השיר "סוף ספטמבר", שהוקלט ב-1996.
  4. ^ להאזנה לדיסק "בגלל האנשים שאני אוהבת", אתר bandcamp.com
  5. ^ להאזנה לדיסק "זה בינך ובין אלוהים", אתר bandcamp.com
  6. ^ להאזנה לדיסק "הלילה בו ניצחה האהבה", אתר bandcamp.com
  7. ^ בגלל האנשים שאני אוהבת, 2003-01-01, נבדק ב-2023-11-28
  8. ^ הנהלת האתר, "של תדעו עוד צער" - אַסְתָּר שמיר ודני בסן, באתר מוקסיני, ‏2023-11-04
  9. ^ אַסְתָּר שמיר, חזרה הבייתה, תפילה לחזרת החטופים, נבדק ב-2023-11-28
  10. ^   ביוגרפיה של אסתר שמיר, בארכיון האינטרנט (מאתר MOOMA - המוזיקה של ישראל)
  11. ^ מאיה כהן, אקו"ם מכריזה: אלו הם הזוכים הגדולים בטקס פרסי 2023, באתר ישראל היום, ‏1 ליוני 2023
  12. ^ יובל אראל‏, אקו"ם תעניק פרס מפעל חיים לרמי קליינשטיין ויזהר אשדות, בבלוג של יובל אראל, מגזין מוזיקה ותרבות, 1 ביוני 2023
  13. ^ מסך שחור / אַסְתָּר שמיר, נבדק ב-2021-05-11
  14. ^ שוטר, תגיד: לא! / אַסְתָּר שמיר, נבדק ב-2021-05-11
  15. ^ תפילת הארץ - אַסְתָּר שמיר בליווי מקהלת בלפור, נבדק ב-2021-05-11
  16. ^   ציוץ של אסתר שמיר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 6 בפברואר 2024