גמר ליגת האלופות 1994
גמר ליגת האלופות 1994 התקיים באצטדיון האולימפי באתונה, יוון ב-18 במאי 1994, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר ליגת האלופות לעונת 1993/1994 היא מילאן האיטלקית, שניצחה במשחק את ברצלונה הספרדית בתוצאה 4–0.
 | |||||||
| אירוע | עונת 1993/1994 בליגת האלופות | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| תאריך | 18 במאי 1994 | ||||||
| מיקום | האצטדיון האולימפי, אתונה, יוון | ||||||
| שיפוט |
 פיליפ דון | ||||||
| צופים | 70,000 | ||||||
|
→ 1993 1995 ← | |||||||
| uefa.com | |||||||
מילאן זכתה בתואר בפעם החמישית בתולדותיה, בהופעתה השביעית בגמר. חמשת זכיותיה הציבו אותה במקום השני בטבלת הזכיות, כשלפניה ניצבה ריאל מדריד, עם שש זכיות נכון לאותו הזמן. היא חזרה לגמר המפעל שנה שנייה ברציפות, לאחר ההפסד בגמר הקודם לאולימפיק מרסיי בתוצאה 1–0. היה זה משחק גמר שלישי ברציפות (מתוך שבעה) בו משחקת קבוצה איטלקית. עבור ברצלונה היה זה הגמר הרביעי בתולדותיה, והיא שבה לגמר הטורניר שנתיים לאחר זכייתה, היחידה עד אז, בתואר.
שתי הקבוצות העפילו לטורניר עקב זכייתן באליפות בארצן בעונת 1992/1993. מילאן זכתה באליפות איטליה בפעם השנייה ברציפות, בפער של ארבע נקודות מיריבתה העירונית אינטר מילאנו, בעוד ברצלונה זכתה באליפות ספרד בפעם השלישית ברציפות, בפער של נקודה אחת בלבד מיריבתה ריאל מדריד. שתי הקבוצות הוסיפו וזכו גם בעונה זו (1993/1994) באליפויות המקומיות שלהן, עוד לפני הגמר. במשחק עצמו הביסה מילאן, שלא הפסידה ולו פעם אחת בטורניר באותה עונה, את ברצלונה בתוצאה 4–0, מצמד של דניאלה מסארו במחצית הראשונה, ושערים של דיאן סביצ'ביץ' ומרסל דסאי בשנייה.
דסאי היה לשחקן הראשון בתולדות הטורניר שזוכה בתואר שנתיים ברציפות עם שתי קבוצות שונות, לאחר שניצח עם מרסיי את מילאן עונה קודם לכן. הניצחון בהפרש ארבעה שערים השווה את השיא הקיים לניצחון הגדול ביותר בגמר אליפות אירופה לקבוצות, אותו השיגו בעבר ריאל מדריד (7–3 מול איינטרכט פרנקפורט ב־1960), באיירן מינכן (4–0 על אתלטיקו מדריד ב־1974) ומילאן עצמה (4–0 על סטיאווה בוקרשט ב־1989).
הקבוצות
עריכה| מועדון | הופעות קודמות בגמר (בכתב מודגש: זכיות) |
|---|---|
| 6 (1958, 1963, 1969, 1989, 1990, 1993) | |
| 3 (1961, 1986, 1992) |
הדרך אל הגמר
עריכהערך מורחב – עונת 1993/1994 בליגת האלופות
| סיבוב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יריבה | תוצאה | משחק ראשון | משחק שני | יריבה | תוצאה | משחק ראשון | משחק שני | |||||||||||||||||||||||||||||||
| 1–0 | 1–0 (חוץ) | 0–0 (בית) | סיבוב ראשון | 5–4 | 1–3 (חוץ) | 4–1 (בית) | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| 7–0 | 6–0 (חוץ) | 1–0 (בית) | סיבוב שני | 5–1 | 3–0 (בית) | 2–1 (חוץ) | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| יריבה | תוצאה | שלב הבתים | יריבה | תוצאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 0–0 (חוץ) | מחזור 1 | 0–0 (חוץ) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 3–0 (בית) | מחזור 2 | 2–0 (בית) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 2–1 (בית) | מחזור 3 | 2–2 (חוץ) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 1–1 (חוץ) | מחזור 4 | 5–0 (בית) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 0–0 (בית) | מחזור 5 | 3–0 (בית) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 0–0 (חוץ) | מחזור 6 | 1–0 (חוץ) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דירוג |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יריבה | תוצאה | שלב הנוקאאוט | יריבה | תוצאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 3–0 (בית) | חצי הגמר | 3–0 (בית) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מילאן
עריכהמילאן החלה את דרכה בטורניר בסיבוב הראשון, בו הוגרלה לשחק מול אראו משווייץ. ז'אן-פייר פאפן כבש את השער היחיד במשחק הראשון בו מילאן הייתה האורחת, ולאחר שלא נכבשו שערים בגומלין מילאן העפילה לשלב השני. בשלב זה פגשה מילאן את פ.צ. קופנהגן מדנמרק, והביסה אותה 6–0 במשחק הראשון בחוץ. במשחק הגומלין הביתי הסתפקה מילאן בשער אחד בלבד, והעפילה לשלב הבתים לאחר ניצחון 7–0 בסיכום שני המשחקים. בהגרלת שלב הבתים, הוגרלה מילאן לבית ב', לצידן של פורטו, ורדר ברמן ואנדרלכט. מילאן הצליחה לנצח שני משחקים בלבד בשלב הבתים, המשחקים הביתיים מול פורטו ו-ורדר ברמן. יחד עם זאת, השכילה מילאן שלא להפסיד בארבעת המשחקים האחרים, כולל שוויון 0–0 בפורטוגל מול פורטו במחזור האחרון של שלב הבתים שהבטיח לה את ראשות הבית בפער נקודה מיריבתה. בחצי הגמר פגשה מילאן את סגנית בית א', מונקו, למשחק בודד בסן סירו. מרסל דסאי קבע את תוצאת המחצית כשכבש לזכות מילאן את שער היתרון, ובמחצית השנייה השלימו דמטריו אלברטיני ודניאלה מסארו את תוצאת המשחק, 3–0 למילאן שהעפילה לגמר ליגת האלופות בפעם השביעית בתולדותיה.
ברצלונה
עריכהאלופת ספרד החלה את דרכה בסיבוב הראשון של הטורניר, מול דינמו קייב האוקראינית. במשחק הראשון בקייב, ספגה ברצלונה הפסד 1–3, כשרונאלד קומאן רק מאזן זמנית בפנדל. על אף ההפסד, השלימה ברצלונה מהפך במשחק הגומלין בקאמפ נואו, מגרשה הביתי, כשהביסה את יריבתה בתוצאה 4–1, והשלימה ניצחון 5–4 בסיכום שני המשחקים. בסיבוב השני פגשה ברצלונה את אוסטריה וינה. ברצלונה אירחה את המשחק הראשון, וניצחה בו בתוצאה 3–0, עם צמד של קומאן. בגומלין נעזרה ברצלונה בצמד של חריסטו סטויצ'קוב כדי לנצח 2–1, ולהשלים ניצחון כפול בתוצאה 5–1 בסיכום שני המשחקים, בדרך לשלב הבתים. ברצלונה הוגרלה לבית א', לצידן של מונקו, ספרטק מוסקבה וגלאטסראיי. בסיבוב הראשון של שלב הבתים ניצחה ברצלונה רק את משחקה הביתי מול מונקו, ופעמיים סיימה בתיקו בשני משחקי חוץ. בסיבוב השני ניצחה ברצלונה בכל שלושת משחקיה, כולל במשחק החוץ במחזור האחרון מול מונקו אליו הגיעו הקבוצות עם שוויון במספר הנקודות. בעקבות ניצחונה, הבטיחה ברצלונה את המקום הראשון בבית. בשלב חצי הגמר אירחה ברצלונה את סגנית בית ב', פורטו. צמד של סטויצ'קוב קבע 2–0 לברצלונה במחצית, וקומאן כבש במחצית השנייה בדרך לניצחון 3–0 והעפלה לגמר הרביעי בתולדותיה, ושני בשלוש העונות האחרונות.
לפני המשחק
עריכהברצלונה הגיעה כפייבוריטית לזכייה בגביע האירופי השני שלה, לאחר שזה עתה זכתה באליפות ספרד בפעם הרביעית ברציפות. מנגד, מילאן הגיעה למשחק הגמר בסגל חסר מאוד. כוכב מילאן מרקו ואן באסטן לא שיחק מאז הגמר הקודם בשל פציעות (ולמעשה לא ישוב לשחק). הכוכב הצעיר ג'אנלואיג'י לנטיני שעלה למילאן 13 מיליון לירה שטרלינג (השחקן היקר בעולם דאז) היה מושבת גם הוא לאחר סדרת פציעות שעבר לאחר תאונת דרכים באוגוסט 1993. הקפטן פרנקו בארזי הושעה עקב צבירת כרטיסים צהובים, ואלסנדרו קוסטקורטה היה מושעה לאחר הרחקה בכרטיס אדום בחצי הגמר. עקב כללי אופ"א באותה תקופה, על פיהם ניתן היה לשתף רק שלושה שחקנים שאינם מקומיים בכל קבוצה, נאלץ המאמן פאביו קאפלו להותיר בחוץ את ז'אן-פייר פאפן הצרפתי, פלורין רדוצ'ויו הרומני ובריאן לאודרופ הדני. מנגד, מאמנה ההולנדי של ברצלונה, יוהאן קרויף, נאלץ להשאיר את מיכאל לאודרופ (אחיו של בריאן ממילאן) מחוץ לסגל ברצלונה עקב חוקי אופ"א, שכן ברצלונה רשמה למשחק שלושה זרים אחרים (רומאריו הברזילאי, רונלד קומאן ההולנדי, וחריסטו סטויצ'קוב הבולגרי). לאחר המשחק, הצהיר קאפלו: "[לאודרופ] היה האדם שהכי פחדתי ממנו. קרויף עשה את הטעות והשאיר אותו מחוץ לסגל. טעות חמורה". בסיום העונה עזב לאודרופ לריאל מדריד, יריבתה המושבעת של ברצלונה.
בהרכבה של מילאן פתחו שישה שחקנים שפתחו בגמר 1993, וגם בהרכבה של ברצלונה פתחו שישה שחקנים שפתחו בגמר 1992. מילאן שיחקה עם המדים הלבנים בהם היא משתמשת באופן היסטורי בגמר גביע אירופה/ליגת האלופות, וברצלונה השתמשה במדי הבית הסדירים שלה בצבעי אדום-כחול, מדים שהיו בשימוש עונה שנייה ברציפות.
המשחק
עריכהסיכום
עריכהמחצית ראשונה
עריכהמילאן עלתה ראשונה ליתרון, ועשתה זאת כבר בדקה ה־22. דיאן סביצ'ביץ' פרץ לרחבה מצד ימין, עד שהגיע אל סף תיבת החמש. שם, תוך כדי נפילה ומול השוער אנדוני זוביזרטה, הצליח להעביר כדור רוחב גבוה, ודניאלה מסארו, שניצב לבדו מול שער ריק, בעט מקרוב בנגיעה מהאוויר אל הרשת.
מילאן הוסיפה לחפש את השער. לאחר כדור חופשי שטוח ממרחק, הכדור חזר אל רוברטו דונאדוני, שבעט מהאוויר לידיו של זוביזרטה. מנגד, ברצלונה חיפשה שוויון, וכדור עומק שטוח שנשלח לרחבה מצא את חלוצה הברזילאי של הקבוצה, רומאריו, במצב בעיטה מול השער, אך הבעיטה הוסטה לקרן על ידי השומר.
שתי דקות בתוך תוספת הזמן של המחצית הראשונה, הכפילה מילאן את היתרון. הנעת כדור של הקבוצה על סף הרחבה הסתיימה באגף השמאלי אצל דונאדוני, שחדר עם הכדור לרחבה מצד שמאל, ממש עד קו החוץ. משם העביר מסירה לאחור עד למסארו, שהיה פנוי ובעט בנגיעה בחצי גובה לפינה הרחוקה, כדי לקבוע 2–0 למילאן בהפסקה.
מחצית שנייה
עריכההמחצית השנייה נפתחה בשער מהיר של מילאן. שתי דקות מפתיחת המחצית, הגיע כדור גבוה אל מיגל אנחל נדאל, שחקנה של ברצלונה, באגף שמאל של ההגנה. סביצ'ביץ' לחץ את נדאל והצליח לחטוף את הכדור הקופץ, ולהקפיץ אותו מהדופן הימנית של הרחבה מעל זוביזרטה אל הרשת. טענותיו של נדאל על עבירה של סביצ'ביץ' בחטיפת הכדור לא התקבלו על ידי השופט האנגלי, פיליפ דון, ומילאן עלתה ליתרון 3–0.
סביצ'ביץ' היה קרוב להשלים צמד, לאחר ביצוע מהיר של בעיטה חופשית. דמטריו אלברטיני הגביה לרחבה, שם השתלט סביצ'ביץ' על הכדור. החלוץ הקדים בבעיטה את זוביזרטה והכניע אותו, אך הכדור פגע בקורה והורחק. בדקה ה־58 מילאן כבשה פעם נוספת. אלברטיני פרץ לכיוון הרחבה, והוקף בארבעה שחקני הגנה של ברצלונה. תוך כדי נפילה הצליח אלברטיני להעביר את הכדור למרסל דסאי, ששבר את מלכודת הנבדל של ההגנה. דסאי מצא עצמו פנוי מול השוער, וסובב את הכדור בחצי גובה לפינה, 4–0 למילאן.
מילאן כמעט וכבשה שער חמישי. במהלך זהה לשער השני, פרץ דונאדוני באגף שמאל והעביר כדור רוחב. סביצ'ביץ' היה זה שהגיע הפעם למסירה ובעט בנגיעה, אך הכדור הלך אל מחוץ למסגרת. עד לסיום לא נרשמו עוד מצבים מיוחדים, ומילאן שמרה על התוצאה, 4–0 בסיום. קפטן מילאן במשחק, מאורו טאסוטי, הניף את הגביע.
פרטים
עריכה| 18 במאי 1994 | 4–0 | האצטדיון האולימפי, אתונה, יוון צופים: 70,000 שיפוט: פיליפ דון (אנגליה) | ||
| דניאלה מסארו דיאן סביצ'ביץ' מרסל דסאי |
(סיקור) |
הרכבי הקבוצות
עריכה|
מילאן
|
ברצלונה
|
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוזרי שופט:
שופט רביעי:
|
קישורים חיצוניים
עריכה- סיקור המשחק באתר אופ"א (באנגלית)