חתירה (ספורט)

ספורט מים

חתירה היא פעילות ספורט ימי בה החותר מנתב את כוח רגליו, גבו וזרועותיו להנעת המשוטים באמצעותם מתקדמת סירת החתירה על פני המים. בסגנון החתירה האקדמית, החותר יושב על כיסא מסילה, כשגבו לכיוון התנועה ופניו פונות לירכתיים. מכיוון שפעילות זו התארגנה כספורט במועדונים באוניברסיטאות, נקרא ספורט זה עד היום "חתירה אקדמית".

חתירה

ישנם שני סוגי חתירה, המכתיבים את מבנה הסירות ואת אבזורן:

  • חתירה כפולה: לכל חותר יש שני משוטים, אחד בכל ידת נעשית בסירת יחיד, זוגית או רביעייה.
  • חתירת משוט: נעשית בסירת זוגות, רביעיות, ושמיניות, בה לכל חותר משוט אחד בלבד אותו אוחזים בשתי הידיים, כשלכל צד יש שם: צד "Port" וצד "Starboard", או לחלופין צד "Stroke" וצד "Bow". 
אלוף ישראל בסירת יחיד דני פרידמן

היסטוריה

עריכה
 
דגם מעץ של סירה, בעלת משוט היגוי ותורן, ונהוגה בידי צוות חותרים ומפקח. המאות ה־21 עד ה־20 לפני הספירה. גובה הדגם 43 ס"מ ורוחבו 74 ס"מ, במוזיאון ישראל, ירושלים

ישנן עדויות מתוארכות - מהמאה ה-15 לפנה"ס, על חתירה במצרים הקדמונית ומאוחר יותר על יכולות החתירה של לוחמי המאיה.

ספורט החתירה המודרני, החל להתפתח באזור לונדון כבר בתחילת המאה ה-18, בתחרויות בין משיטי סירות מונית שהעבירו תושבים בין גדות הנהר.

מועדוני חתירה נפתחו באיטון ובוסטמינסטר במאה ה-18. ב-1829 התקיימה תחרות (רגאטה) סירות מרוץ ראשונה בין מועדוני אוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת אוקספורד בה ניצח מועדון אוקספורד. תחרות החתירה של דטרויט, נערכה לראשונה ב-1839 והחל מ-1852, מתקיימת תחרות מסורתית בין אוניברסיטאות הרווארד וייל. תחרות זו, השנייה בחשיבותה בעולם החתירה לאחר התחרות בין שתי האוניברסיטאות האנגליות.

אטימולוגיה

עריכה

בתנ"ך מופיע הפועל ח.ת.ר. בהקשר של הנעת ספינה פעם אחת בלבד בספר יונה,[1] אך לפי חלק מהפרשנים הכוונה לתאר מאמץ ויגיעה ולא דווקא חתירה במשמעותה הנוכחית.[2]

ציוד

עריכה

סירות

עריכה

סירות החתירה האקדמית הן ארוכות, צרות וחצי מעוגלות בתחתיתן, על מנת להקטין את החיכוך עם המים למינימום האפשרי. במקור הסירות נבנו מעץ (עד היום סירות עץ נחשבות לקלאסיות ביותר).

כיום, הסירות נבנות משילוב של פחמן וחלת דבש או לחלופין פיברגלס, בגלל יתרון המשקל והחוזק.

יש מגוון רב של סוגי סירות. אלו הם הקיימים בארץ:

 
נבחרת החתירה של ארצות הברית ברביעיית משוט לקלי משקל, אולימפיאדת אתונה 2004
  • סירת יחיד - (באנגלית - Single Sculls) סירה לחותר יחיד.
  • זוגית כפולה - (באנגלית - Double Sculls) סירה לשני חותרים שבה כל חותר משתמש בזוג משוטים.
  • זוגית משוט ללא הגאי (מאנגלית: Pair) - סירה לשני חותרים שבה כל חותר משתמש במשוט אחד בלבד.
  • רביעייה כפולה - (באנגלית - Quadrouple Sculls) סירה ל־4 חותרים שבה כל חותר משתמש בזוג משוטים.
  • רביעייה "משוט אחד" - (באנגלית Four) סירה ל־4 חותרים שבה כל חותר משתמש במשוט אחד בלבד. סירה זו יכולה להיות בלי או עם הגאי המכוון את הסירה.
  • שמינייה - (באנגלית - Eight) סירה ל־8 חותרים, בסירה מסוג זה כל חותר משתמש במשוט אחד בלבד. בשמינייה תמיד יש הגאי.

משוטים

עריכה
  ערך מורחב – משוט

למשוט הגרזן ארבעה חלקים:

 
התפתחות המשוטים עד ללהב בן ימינו
  1. ידית - מסייעת להחזיק את המשוט בצורה יציבה ובטוחה.
  2. טבעת ושרוול - נקודת החיבור של המשוט לסירה.
  3. מוט המשוט - מעניק למשוט אורך וכך הוא נע בקלות.
  4. הלהב - החלק שנמצא בתוך המים ומניע את הסירה.

חלקי הסירה

עריכה

לסירה מספר חלקים:

  • המלגז - מסגרת לולאה קשיחה המשמשת כציר החיבור בין המשוט והסירה. בלי המלגז אי אפשר לחתור בסירה.
  • המסילה והכיסא - המסילה מאפשרת את תנועת הכיסא קדימה ואחורה על מנת לגייס את כוח הרגליים והגב להארכת משך הגריפה. המסילה עצמה מקובעת לסירה, אך ניתן לכוונה בהתאם לממדי הגוף של החותר ואורך תנועת החתירה שלו.
  • הנעליים - הנעליים מקובעות לסירה ומקנות לחותר יציבות. את הנעליים ניתן להחליף ולהזיז בהתאם לצורכי החותר ולטכניקה שהמאמן מתאים לו.
  • גוף הסירה - גוף הסירה משתנה בתאם למשקל שהסירה מותאמת לו, לכמות החותרים, ולדגם עצמו.

מושבים

עריכה

המושבים ממסופרים כך שמי שיושב בירכתיים, הנקרא גם מכתיב הקצב, נקרא STROKE. החותרים האחרים חייבים לעקוב אחריו. בכל הסירות חוץ משמינייה, מי שיושב בחרטום אחראי לניווט הסירה, להגיד לחותרים האחרים לאן לפנות, ובאיזה משוטים לחתור. בשמינייה עושה זאת ההגאי, שלא חותר, ויושב מול ה STROKE.

מכונות חתירה

עריכה

מכונות החתירה נועדו לאימוני חתירה כאשר אי אפשר לרדת למים עקב מזג האוויר וכדי לשפר את יכולת החותר "על יבש". כיום אפשר למצוא מכונות חתירה כמעט בכל חדר כושר.

תחרויות חשובות

עריכה

החתירה הנה ענף אולימפי, השלישי בגדלו במספר המשתתפים. באולימפיאדה ישנם 14 מקצי חתירה שונים, 7 מקצי גברים ו 7 לנשים. כל שנה יש אליפות עולם בקטגוריות שונות וכן שלוש תחרויות גביע עולם. כמו כן מתקיימות אליפויות יבשות, ארציות ותחרויות אחרות כמו אליפות המסטרס, אליפות חתירת החופים ותחרויות HEAD OF THE RIVER אזוריות.

תחרות חתירה עתיקה ומפוארת בין שתי האוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג'. התחרות החלה ביזמתם של שני חברים, צ'ארלס מריווייל (Charles Merivale), שלמד וחתר בקיימברידג' וצ'ארלס וורדסוורת' (Charles Wordsworth) שלמד באוקספורד. ב-12 במרץ 1829 הזמינה קיימברידג' את אוקספורד להתחרות וכך נולדה המסורת האגדית. התחרות הראשונה התקיימה ליד העיירה הנלי לאורך כמייל וחצי ובה אוקספורד ניצחה בקלות. התחרויות הבאות עברו ללונדון. התחרות נערכת כל שנה מגשר פטני עד גשר צ'יזוויק לאורך מסלול של 6.8 ק"מ מול קהל של מאות אלפים. התחרות נערכת בקטגוריית גברים, נשים וכן קלי וקלות משקל כאשר יש גם תחרות של צוותי עתודה. זו אחת מתחרויות הספורט הוותיקות בעולם ומתקיימת מ 1829 כאשר רק במלחמות העולם היא בוטלה והיא במידה רבה ההשראה לספורט החתירה.

הרגאטה השנתית בין הרווארד לייל

עריכה

הרגטה (תחרות) בין הרווארד וייל היא תחרות שנתית בין שתי האוניברסיטאות. התחרות נערכה לראשונה בשנת 1852. זוהי התחרות העתיקה ביותר בין האוניברסיטאות בארצות הברית. החותרים חותרים למרחק 4 מייל. קהל הצופים בתחרות עומד על כ-250 אלף צופים.

Head of the Charles Regatta

עריכה

תחרות החתירה (Head of the Charles Regatta) נוסדה על ידי חותרי אוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1965, והיא תחרות חתירה בסגנון "Head of the river". בסגנון זה כל סירה מזנקת בהפרש מסירה אחרת והתוצאה נקבעת על פי מדידת זמנים. תחרות זו נערכת בנהר צ'ארלס (בבוסטון, מסצ'וסטס) זוהי תחרות החתירה הגדולה בעולם ומדי שנה מתחרים בה מעל ל-8000 ספורטאים וצופים בה מעל ל-300 אלף צופים. אורך התחרות הוא 3 מייל שהם כ-4.8 קילומטר (המרחק אותו חותרים באליפות העולם הוא 2 קילומטר). התחרות מתחילה ממועדון החתירה של אוניברסיטת בוסטון עד גשר אליוט (ממש לפני מועדון החתירה של אוניברסיטת נורת'איסטרן Northeastern University).

חתירת חופים

עריכה

חתירת חופים היא חתירה בים (באנגלית: Coastal rowing). החתירה בים קשה יותר מהחתירה הרגילה (המתרחשת באגמים ונהרות) מכיוון שיש להתמודד עם גלים גבוהים יותר, זרם מים חזק יותר ורוחות ים. לכן, כדי לשמור על יציבות הסירה, סירת חתירת חופים מסיבית יותר וגדולה יותר וחרטומה כולל כיס אוויר לשיפור הציפה שלה.

בחתירת החופים משתמשים גם כדי לחצות אוקיינוסים. האמריקנים סמולסן והרבו היו הראשונים לחצות אוקיינוס כשב-6 ביוני 1896 הם חתרו ממנהטן לצרפת (כ-5230 ק"מ). חתירה זו ארכה כ-55 ימים ו-13 שעות. בסקיף (סירה ליחיד) הראשון שיצא למסע כזה (19 ביולי 1969) חתר ג'ון פיירפקס, אשר יצא מקנדה והגיע לאירלנד.

כיום יש את תחרות חתירת האוקיינוס האטלנטי. בתחרות זו חותרים כ-4700 קילומטר. התחרות מתחילה באיים הקנריים ומסתיימת בקריביים ומתקיימת בחודש אוקטובר מדי שנה.

חתירת חופים היא ספורט שמתאים מאוד למדינת ישראל. בישראל אין הרבה אגמים ונהרות, וזוהי מדינה שטופת שמש עם גלים ורוחות בעוצמה נמוכה.

חתירה בישראל

עריכה

ספורט החתירה הובא לארץ ישראל על ידי חותרים יהודים שברחו מאירופה לא"י המנדטורית בעקבות עליית הנאצים לשלטון. רובם חתרו באוניברסיטאות בגרמניה אך היו מספר חותרים שבאו ממועדון החתירה "עברייה". העולים הצליחו להביא מספר סירות עימם. מספר סירות שהגיעו, נשלחו מגרמניה לתחרות בספרד ומשם הביאו אותן ארצה. בתחילה, הוקמו שני מועדונים, האחד בחיפה והשני בתל אביב.

איגוד החתירה הישראלי

עריכה

איגוד החתירה הוא עמותה רשומה המוכרת על ידי ממשלת ישראל וע"י הוועד האולימפי כארגון בעל הסמכות בכל הנוגע לענף החתירה בישראל. האיגוד מייצג ארבעה מועדונים (ראו להלן): בתל אביב, בחיפה ובטבריה וכ-250 חותרים רשומים בכל הרמות: מתחילים, ילדים, נוער, בוגרים ומסטרס, החותרים לשם פעילות הפנאי, בריאות, שיפור הכשר הגופני ולהישגיות. האיגוד, חבר בוועד האולימפי ובארגון החתירה הבינלאומי - FISA . במקור, היה האיגוד חלק מהתאחדות הספורט בישראל שעם פירוקה עבר לפעול כעמותה עצמאית. הנהלת האיגוד מורכבת מנציגי המועדונים. מספר הנציגים בהנהלה מכל מועדון נקבע על פי מספר הספורטאים מכל מועדון המשתתפים בתחרויות ומהישגיהם באליפות הארץ. יו"ר האיגוד נבחר על ידי חברי ההנהלה.

מועדוני חתירה בארץ

עריכה

מועדון השייטים תל אביב

עריכה
 
מועדון השייטים ברח' אוסישקין 11 תל אביב
 
השמינייה של מועדון השייטים ת"א מנצחת בתחרות

מועדון השייטים תל אביב נוסד ב-1935 בגדה הדרומית של הירקון. מייסדי המועדון היו יהודים שברחו מגרמניה הנאצית. עם הזמן, המועדון התפתח ונהיה למועדון הדומיננטי והמצליח בארץ[דרוש מקור] ומרבית חברי נבחרת ישראל באו ממועדון זה. רביעייה ממועדון זה (דני רוטנברג, דורון סרטנה, רם גולומביק ורזי פלד) העפילה לאולימפיאדת מוסקבה 1980, אך בעקבות החרם של מדינות המערב נבצר מרביעייה זו לייצג את ישראל באולימפיאדה. האווירה המשפחתית במועדון זה זיכתה אותו בכינוי "קיבוץ".

מועדון זה הוא המוביל בישראל, ולזכותו גביעים מתחרויות בישראל ומחוצה לה.

הישגיו של המועדון נכון לשנת 2012: מדליית זהב נשים 14, מדליית זהב גברים 14, מדליית כסף גברים 14, מדליית זהב נשים 16, מדליית כסף גברים 16, מדליית ארד גברים 16, מדליית כסף נשים מסטרס, מדליית ארד נשים מסטרס ומדליית זהב שמינייה גברים מסטרס.

מועדון חתירה חיפה

עריכה

מועדון חתירה חיפה נוסד ב-1935[3] כאשר קבוצה של עולים מגרמניה העבירו חלק מן הסירות שהיו ברשותם מברלין והקימו את המועדון בחיפה. מועדון החתירה חיפה פעל לראשונה בצריף על נחל קישון ולאחר מכן עבר לאזור הנמל. ב-1963 עבר המועדון למעגן הספורט שבנמל הקישון עם כל אגודות השיט בחיפה, שם הוא פועל עד היום. רביעית נוער של נבחרת ישראל שמבוססת בעיקר על חותרי מועדון זה, הגיעה למקום ה-15 באליפות העולם 1999 במקצוע הרביעייה הכפולה[דרוש מקור]. במועדון פעילים כ 100 חברים בגילאים 13–90 (כשליש נשים).

מועדון השיט טבריה

עריכה

מועדון השיט טבריה הוקם בשנות החמישים על ידי יענקלה ודוד דרמון[4] והוא נמצא על שפת הכנרת. המועדון החל לקיים תחרויות בימי העצמאות עם טקסים ופרסים, את הפרס הראשון קיבל המועדון בשנת 1952.

הישגים ארציים ובינלאומיים בעשור האחרון[5]: מדליית ארד בתחרויות זאגרב, סלובניה, 2006; מדליית ארד בתחרויות המבורג, גרמניה, 2005; 6 מדליות זהב ו-4 מדליות כסף בתחרויות המכבייה בכנרת 2005; 2 מדליות זהב ו-4 מדליות כסף בתחרויות גנט, בלגיה, 2004; 2 מדליות זהב אוסטריה 2003 ומדליית זהב פינלנד 2003; מקום רביעי באליפות ארצות-הברית הפתוחה 2004 US Rowing וייצוג ישראל באליפויות העולם לנוער ולבוגרים 1997 עד 2007.

מרכז דניאל לחתירה

עריכה
 
מרכז דניאל לחתירה ברח' רוקח 2 תל אביב

מרכז דניאל לחתירה הוא מרכז ספורט ימי שהוקם בשנת 2003 על שם דניאל עמיחי מרכוס, חותר צעיר שנהרג בתאונת דרכים. המרכז ממוקם על הגדה הצפונית של הירקון, לא רחוק מנמל תל אביב.

המועדון מציע פעילות בתחומי החתירה האקדמית, קיאקים ימיים, קיאקי סרף-סקי וקיאקים אולימפיים. במקום גם מחדר כושר, חוגי ספורט וקייטנות שיט.

ענף ספורט עממי נוסף המתפתח במרכז דניאל הוא חתירה קבוצתית בסירות דרקון. החתירה בסירות הדרקון מפתחת ומחדדת מיומנויות עבודת צוות ומנהיגות.

מרכז דניאל לחתירה מספק תשתית לחתירה אולימפית ופראלימפית, מטפח ספורטאים מצטיינים, ובד בבד מעצים אוכלוסיות דלות הזדמנויות ובעלות צרכים מיוחדים באמצעות פעילות ימית.

המבנה מעוצב כסירה הפוכה, ומצטיין בנגישות לבעלי צרכים מיוחדים.

חתירת נכים

עריכה

חתירת נכים היא חתירה לאנשים מוגבלים פיזית או מנטלית, כולל שיתוק חלק גוף תחתון, שיתוק הגפיים ועיוורון. חתירת הנכים חדשה יחסית והחלה להתפתח לפני כ-20 שנה בכל העולם. חתירת נכים אינה שונה מחתירה רגילה.

ארגון החתירה העולמי (פיז"ה), אחראי על חתירת הנכים. בארגון חתירת הנכים חברות כ-25 מדינות, כולל ישראל.
ב-2002 נערכה בסביליה אליפות עולם ראשונה בחתירת נכים.

ב־2005 צורפה חתירת הנכים לארגון ספורט הנכים העולמי, והמשחקים הפאראלימפיים בבייג'ינג הייתה האולימפיאדה הראשונה שבה התקיימה תחרות חתירת נכים.

החתירה בסרטים

עריכה
  • Ganbatte ikimasshoi, סרט יפני שיצא ב-1988.
  • Sommersturm, סרט גרמני שיצא בשנת 2004.
  • The Skulls, סרט אמריקאי משנת 2000 של רוב כהן.
  • True Blue, סרט בריטי משנת 1996.
  • Oxford Blues, סרט אמריקאי משנת 1984.

סרטים על חתירה

עריכה
  • "Kimberly", סרט אמריקאי שיצא לאקרנים ב-1999. מבוסס על ספרו של הסופר הצרפתי גי דה מופאסאן.
  • "Hey Babu Riba", סרט יוגוסלבי שיצא ב-1986.
  • "שמונה בסירה אחת" סרט אמריקאי שיצא ב-1934. הסרט מספר על שמיניית חותרות בפנימיה פרטית בשווייץ, בבימוי ריצ'רד וואלס.
  • "the Boy in Blue", סרט קנדי בכיכובו של ניקולס קייג', שיצא לאקרנים ב-1986.
  • "Rowing Through" סרט קנדי יפני שיצא ב-1996.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה