הרב יצחק גוויטע[1] (5 ביוני 1777, כ"ט באייר ה'תקל"ז2 בפברואר 1857, ח' בשבט ה'תרי"ז) היה גביר ממוצא לובי שחי באיטליה ועלה לארץ ישראל בסוף ימיו, מייסד ישיבת "בית יעקב" בטבריה, ומחבר הספר "שדה יצחק".

הרב יצחק גויטע
לידה 5 ביוני 1777
כ"ט באייר ה'תקל"ז
טריפולי, לוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בפברואר 1857 (בגיל 79)
ח' בשבט ה'תרי"ז
צפָת, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי פחד יצחק
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בצפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות איטליה, צפת וטבריה
תקופת הפעילות ? – 2 בפברואר 1857 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו שדה יצחק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

נולד בטריפולי שבלוב לרב פריג'א גויטע, בן למשפחה שמוצאה בעיר גויטע (Guete) שבספרד, שהגיעה לאחר הגירוש לצפון אפריקה. בצעירותו למד בישיבות העיר אצל הרב משה לחמייש, הרב חיים ואתורי והרב שלום פלוס.

בהיותו כבן 20, בשנת 1797 (ה'תקנ"ז), עזב את טריפולי ועבר להתגורר בליבורנו שבאיטליה, שם עבד כמשרת בביתו של גביר מקומי. בתקופה זו התארח בבית הגביר שד"ר מישראל. הרב יצחק תרם לו את חסכונותיו, ובתמורה בירכו השד"ר כי יתעשר.

האגדה על התעשרותו מספרת כי נקלע באחד הימים למכירה פומבית של חביות ללא ידיעה מה תכולתן. לאחר שהניח את ידו על אחת מהחביות כשצפה במכירה מתוך סקרנות, הוכרח על ידי המוכרים לרכוש את החביות, כי סברו שבהנחת ידו על החבית הראה סימן לכך שרצונו לרכוש אותן. בשל היותו חסר אמצעים, בלית ברירה שילם הגביר שהעסיק אותו על החביות משכרו החודשי של הרב יצחק, וזה האחרון מצא בתוכן מטבעות זהב והפך בן רגע לעשיר.

בשנת 1799 (ה'תקנ"ט) עבר להתגורר בעיר טריאסטה שבאיטליה, שם נישא למזל טוב, ויחד נולדו להם ארבעה ילדים שנפטרו בצעירותם. בהמשך שימש כמנהל תלמוד תורה בעיר, תמך כספית בתלמידי חכמים, והקים בתי כנסת וישיבות בעיר ובצפון אפריקה.

בשנת 1856 (ה'תרט"ז) עלה לארץ ישראל והשתכן בצפת. ייסד בטבריה ובצפת בתי כנסת וישיבות, אחת מהן היא ישיבת "בית יעקב" בטבריה. שיפץ ושיקם מכספו בתי כנסת ומבנים בצפת ובטבריה, כדוגמת בית הכנסת רבי יוסף קארו בצפת, לאחר שנחרבו ברעידת האדמה שהתרחשה בשנת 1837.

ייסד בטבריה בית מדרש בשם "פחד יצחק".

ייסד והחזיק קופות צדקה לטובת עניים.

נודע כסוחר עשיר, ועם זאת גם כתלמיד חכם שהתפרסם כנדבן גדול. יש הסוברים כי מבנה קברו הנוכחי של רבי שמעון בר יוחאי נבנה על ידיו.

הלך לעולמו בצפת ב-2 בפברואר 1857 ונקבר בבית העלמין העתיק בעיר, בסמוך לרב משה אלשיך.

חיבורו

עריכה
  • שדה יצחק – חידושים ופלפולים על מסכתות הש"ס, ושיטות מסודרות לפי סדר דפי הגמרא למסכתות התלמוד, ארבעה חלקים: חלק א', ליבורנו ה'תר"ו, חלק ב', ליבורנו ה'תר"ז, חלק ג', וינה ה'תרי"א, חלק ד', וינה ה'תרט"ז

לקריאה נוספת

עריכה
  • שמעון ואנונו, ארזי הלבנון - אנציקלופדיה לגאוני וחכמי יהדות ספרד והמזרח, תשס"ו, חלק ג', עמ' 1279

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לעיתים גם "גואיטה".