יעקב פולק

רב פולני

הרב יעקב בן הרב יצחק הלוי פולק (לעיתים פולאק; סביבות 14601470כ"ג בסיוון ה'ש"א, 1541)[1] היה מראשוני החכמים שתרמו להיווצרותו של מרכז התורה בפולין. כונה "בעל החילוקים" בגין דרכו בלימוד ותמיכתו בשיטת הפלפול.

יעקב פולק
לידה 1460? עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1541 (בגיל 81 בערך)
פולין (1385-1569)פולין (1385-1569) לובלין, ממלכת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פוליןפולין לובלין, פולין
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1541 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי יעקב מרגליות
תלמידיו שלום שכנא מלובלין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המצבה המיוחסת לרבי יעקב פולק בבית הקברות היהודי בלובלין

שהה תקופה בפראג ושימש בה דיין וראש ישיבה, עד שנאלץ לעזוב בעקבות המחלוקת על המיאון. לאחר מכן עקר לפולין והקים ישיבה בקרקוב.

ביוגרפיה

עריכה

נולד בסביבות השנים 1460–1470. כינויו "פולק" מלמד לכאורה שנולד בפולין, אולם יש מן החוקרים הדוחים מסקנה זו וקובעים שנולד בגרמניה.[2]

פולק למד בישיבת נירנברג אצל רבי יעקב מרגליות. ולאחר מכן כיהן כראש ישיבה בפראג יחד עם רבי אייזיק מרגליות, בנו של רבו ר"י מרגליות.

פולמוס המיאון

עריכה

גיסתו של רבי יעקב פולק, סולקה - אחות אשתו - הייתה יתומה מאב, והיא נישאה בקטנותה לתלמיד חכם מהעיר פראג בשם רבי דוד צנר. אך הזיווג לא עלה יפה, ובשנת 1492 היא רצתה לעזוב את בעלה. רבי יעקב פסק לה שהיא רשאית למאן ובכך לבטל את הקידושין שתוקפם היה רק מדרבנן מאחר שנעשו בקטנותה, ואין לה צורך לקבל גט.

פסק זה הצית פולמוס גדול, מאחר שכבר חמישים שנה קודם לכן תיקן הרב מנחם ממירזבורק שלא להתיר על ידי מיאון. דבר המיאון גרם למחלוקת גדולה נגד רבי יעקב פולק, ורבנים רבים וביניהם רבו רבי יעקב מרגליות מנירנברג החרימו אותו.

מהר"י מינץ כתב עליו:

אם חוזר בו (הר' יעקב פולק בנדון המיאון) מוטב, כיוון שהנידוי היה על תנאי זה עד שיחזור, ואם ח"ו שאינו חוזר, ראוי להורידו מגדולתו

שו"ת מהר"י מינץ סי' י"ג

תלמידי תלמידיו של רבי יעקב פולק הצדיקו את מעשיו, "רבי יעקב פולק מרוב חשיבותו וגדלותו העמיד המיאון על דעתו ולא השגיח בהם ובגזירותם, והייתה נשואה אותה אשה הממאנת לאדם אחר על פי אותו המיאון" (מהרש"ל ים של שלמה יבמות פי"ג סי"ז). למעשה הרמ"א בהגהותיו על השולחן ערוך פסק כדעתו בעניין המיאון כשהוא מזכיר את המעשה עם רבו:

ולכולי עלמא אם היא פחותה מבת שתים עשרה שנה ממאנת, אפילו בזמן הזה. וכן עשה מהר"ר יעקב פולק ז"ל מעשה בימיו. ודלא כיש מחמירין ואמרו שאין בת ממאנת בזמן הזה כלל

בעקבות פרשה זו, נאלץ רבי יעקב פולק לעזוב את פראג, והוא היגר לפולין.

רבנות קרקוב

עריכה

לפני שנת 1494 הגיע לפולין, התיישב בקרקוב והקים בה ישיבה. ייסד את שיטת החילוקים – שיטה מפולפלת לניתוח סוגיות תלמודיות – אשר שלטה במשך מאות שנים בעולם התורני באירופה המרכזית והמזרחית. בקרקוב הוא ביסס את מעמדו. חמותו שימשה כאשת הכספים של המלכה אליזבת מאוסטריה אשתו של קז'ימייז' הרביעי, ורבי יעקב עצמו הוסמך על ידי המלך אלכסנדר יגיילו כ"רב היהודים", מה שהעמיד אותו למתווך בינם לבין השלטונות. אולם, גם בפולין המשיכו הרדיפות בעקבות פולמס המיאון, בשלב מסוים הוא קיבל כתב הגנה מהמלך זיגמונט הראשון שנועד למנוע ממתנגדיו לרדוף אותו בפולין.

בשנת 1503 העניק לו מלך פולין מינוי כ"רב היהודים". לאחר מספר שנים עבר ללובלין, וגם בה הקים את ישיבה, בה לימד על פי שיטתו.

קורתיו בסוף חייו אינם ברורים דיו, יש שכתבו שרבי יעקב עלה לירושלים בשנת ה'ר"צ (1530). אחרים סבורים כי רבי יעקב פולק נטמן בבית הקברות היהודי הישן בלובלין.

גדול תלמידיו היה רבי שלום שכנא מלובלין רבו וחותנו של הרמ"א, המהרש"ל, והמהר"ל.

אף על פי שכמעט אין חומר כתוב שהשאיר, ר"י פולק נחשב כאבי עולם התורה הפולני בתקופת האחרונים. ומאותו סיבה שלא השאיר אחריו שום ספר, התעוררו פולמוסים סביב שיטתו הלמודית.

יש שאמרו[דרושה הבהרה] בהקשר אליו את הנאמר: "מיעקב (ר"י פולאק) עד יעקב (ר"י מלובלין) לא קם ביעקב כיעקב".

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לפי המצבה בלובלין, אשר שזח"ה שיער שהיא מצבתו, אולם לאחר שהוכיחו כי המצבה אינה שלו, חזר בו שזח"ה. ראה במאמר של פרשל, ובאיגרות רבי נתן נטע רבינוביץ ובהערות שם, וכן אצל ריינר
  2. ^ דוד אסף, פולין: פרקים בתולדות יהודי מזרח אירופה ותרבותם, חלק ב', יחידה 5–6 (האוניברסיטה הפתוחה, תש"ן), עמ' 15.