ירחמיאל רבינוביץ'

אדמו"ר פולני, בנו של רבי יעקב יצחק רבינוביץ, "היהודי הקדוש מפשיסחא"

רבי ירחמיאל רבינוביץ' מפשיסחא (ה'תקמ"דח' באייר ה'תקצ"ו[1]; 17841839) היה אדמו"ר פולני, בנו של רבי יעקב יצחק רבינוביץ, "היהודי הקדוש מפשיסחא".

רבי ירחמיאל רבינוביץ' מפשיסחה
לידה 1784
ה'תקמ"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באפריל 1839 (בגיל 55 בערך)
ח' באייר ה'תקצ"ו
פשיסחה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פשיסחא
מקום מגורים העיירה פשיסחה שבפולין
מקום פעילות פשיסחא
תקופת הפעילות ? – 22 באפריל 1839 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק חסידות פשיסחה
רבותיו רבו המובהק אביו רבי יעקב יצחק מפשיסחה
בת זוג גולדה רבינוביץ'
אב יעקב יצחק מפשיסחה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים רבי נתן דוד משידלובצה, רבי יעקב יצחק אלחנן מפשיסחא
אדמו"ר פשיסחה ה־שני
ה'תקפ"ח – ח' באייר ה'תקצ"ט
בנו רבי יעקב יצחק אלחנן רבינוביץ' מפשיסחא ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קבר אביו, רבי יעקב יצחק רבינוביץ' "היהודי הקדוש מפשיסחא"

קורות חייו

עריכה

נישא לבתו של רבי דוד דוב אב"ד שדה לבן שברוסיה חתנו של רבי יהושע יחזקאל פייביל פרנקיל-תאומים מאוסטרובצה. בימי חייו של אביו התפרנס במסחר שעונים ובתיקונם.

לאחר פטירת אביו "היהודי הקדוש" עברה הנהגת העדה לתלמידו המובהק, רבי שמחה בונים מפשיסחא. ואילו רבי ירחמיאל, החל להנהיג חצר חסידית בעיירה פשיסחה רק 14 שנה לאחר פטירת אביו. הנהגתו של רבי ירחמיאל הייתה מתונה מאביו וקרובה באופייה לחצרות החסידיות האחרות בפולין, וחסידיו של רבי שמחה בונים, שבית מדרשו שכן גם באותה עיירה, טענו שדרכו עממית מדי ואינה ממשיכה את שיטתו החדה והנוקבת של אביו.

היה תלמידו של רבי ישכר דוב מרדושיץ. מתלמידיו היו רבי שמואל מאוסרובצה והשרף ממוגלניצא שאמר בשעת קבורתו של רבי ירחמיאל שבכל פעם שרצה לדעת מה קורה בשמים בעולמות העליונים היה הולך אל רבי ירחמיאל[2].

ספרות

עריכה

דברי תורתו כונסו בספר "תורת הרבי רבי ירחמיאל", בראש הספר ישנה הקדמה מאת צאצאו הרב בן ציון רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא. מדברי תורתו מובאים בספר "תפארת היהודי" על אביו, ובקונטרס שבסוף הספר. נזכר אף בספר "סיפורי חסידים" לרב שלמה יוסף זוין.

בדברי תורתו משולבים אמרות קצרות וחריפות בדרך אביו, ועממיות חסידית מבית מדרשו של החוזה מלובלין.

לאחר פטירת "הרבי ר' ירחמיאל" עברה הנהגת העדה לשני בניו, רבי נתן דוד משידלובצה ורבי יעקב יצחק אלחנן מפשיסחא. הבן הגדול, רבי נתן דוד, לא התיישב במקום אביו ועבר לכהן בשידלובצה לחסידי אביו. כ-4 שנים לאחר מכן, עם פטירת רבו המובהק רבי ישכר דוב מרדושיץ, החלו לנסוע אליו גם מחסידי רדושיץ, והם היוו את רוב חסידי שידלובצה.

צאצאיו

עריכה

"הרבי ר' ירחמיאל מפשיסחא" נישא לרבנית גולדה, בת ר' דוד דוב משדה-לבן. ממנה נולדו שני בניו.

צאצאיהם של שני בניו של "הרבי ר' ירחמיאל" כיהנו ברבנות ובאדמו"רות בפולין עד לשואה שבה נספו רבים מהם ומחסידיהם. נכדו של רבי ירחמיאל, רבי יצחק יעקב רבינוביץ, הוא מייסדה של חסידות ביאלה הממשיכה להתקיים בדורנו.

לקריאה נוספת

עריכה
  • יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור, ירושלים תשנ"ה
  • יצחק אלפסי, תורת החסידות, ירושלים תש"ע, כרך שלישי עמ' 2

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ כך הוא על פי הספד שקונן עליו אחד מגדולי דורו ועל פי תעודת פטירתו שהתגלתה, הובאו שניהם בספר תורת הרבי רבי ירחמיאל.
  2. ^ בספר תורת השרף ממוגלינצא עמוד קל.


תקופת חייו של הרב ירחמיאל רבינוביץ' על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן