מאיר זרחי

במאי קולנוע ישראלי

מאיר זרחיאנגלית: Meir Zarchi; נולד ב-3 ביוני 1937) הוא סופר, במאי קולנוע ותסריטאי ישראלי-אמריקאי. נודע בזכות בימויו והפקתו את סדרת סרטי האימה האמריקאית "אני יורקת על קברך".

מאיר זרחי
Meir Zarchi
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 3 ביוני 1937 (בן 87)
פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי סרטים
בן או בת זוג קמיל קיטון (19791982) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

זרחי נולד בשנת 1937 בארץ ישראל לפני קום המדינה. בצעירותו שימש ככתב לשבועונים "הארץ שלנו" ו"דבר לילדים", "במחנה גדנ"ע", "הצופה לילדים". בגיל 14 נשר מלימודיו ויצא לעבוד כפקיד בבנק לאומי, בנק הפועלים ובמשרדי הטאבו. לאחר מכן כתב כמה ספרים בסוגת הספרות הזולה. את אחד מספריו הבולטים "ניני" כתב ב-1957, זמן קצר לאחר שחרורו מצה"ל. ניני הוסרט ב-1963 לתסריטו של זרחי, בבימויו של שלמה סוריאנו כאשר אריק איינשטיין, בהופעתו הראשונה בקולנוע, שיחק בתפקיד הראשי. היה זה הסרט הישראלי הראשון שעסק ביחסים רומנטיים בין-עדתיים ואף נפסל על ידי הצנזורה. זרחי כתב גם את התסריט לסרט רחל (סרט), בבימויו של נורי חביב, שהוצג בישראל ב-1960.

בשנת 1962 ירד זרחי לארצות הברית, שם החל לעבוד במחלקת ההסרטה של האו”ם בניו יורק[1]. ב-1970 הקים חברת הפקות עצמאית, "מונטז' פילמס", שסיפקה שירותים לחברות סרטים.

ב-1974 סייע לאישה שנפלה קרבן לאונס, והמפגש עמה עורר אותו לכתוב את התסריט לסרטו "יומה של האישה", שצולם בשנת 1978. זרחי היה נשוי בזמן הפקת הסרט, אולם במהלך ההפקה נוצר קשר רומנטי בינו לשחקנית הראשית, קמיל קיטון. הוא התגרש וב-1979 נישא לקיטון. בני הזוג התגרשו ב-1982.

ב-1985 ביים והפיק את הסרט "אל תתעסק עם אחותי!".

לאחר שמכר את הזכויות לסרט האימה "אני יורקת על קברך" אותו ביים זרחי, רכש זרחי את הזכויות לסרט בשנית; בשנת 2010 הפיק בפועל רימייק לסרט בשם "אני יורקת על קברך", וכך גם ב סרטי ההמשך ב-2013, וב-2015, כשאת האחרון בסדרה "I Spit on Your Grave: Deja Vu", ב-2019 הוא גם ביים.

חיים אישיים

עריכה

זרחי היה נשוי בזמן הפקת הסרט "אני יורקת על קברך", אולם במהלך ההפקה נוצר קשר רומנטי בינו לשחקנית הראשית, קמיל קיטון(אנ'). הוא התגרש וב-1979 נישא לקיטון. בני הזוג התגרשו ב-1982.

בנו הוא הבמאי והמפיק טרי זרחי.

ספריו

עריכה
  • ניני: בת הדת האחרת, הוצאת חרמון, תל אביב, 1957. הופיע במהדורה שנייה ב-1963 במקביל להקרנת הסרט.
  • הסכסופון הבוכה, רומן, הוצאת חרמון, תל אביב, 1960

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.