מנזר גורני

מנזר בעין כרם
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מנזר גורנירוסית: Горненский монастырь או גורננסקי, פירוש המילה – עליון) נמצא בעין כרם, ובו מתגוררות נזירות רוסיות אורתודוקסיות (פרבוסלביות). כמו מתחמים רבים אחרים ששייכים לכנסייה האורתודוקסית הרוסית בארץ ישראל, הוא מוכר גם בשמו מתקופת השלטון הטורקי: "מוסקובּיה".

מנזר גורני
Горненский монастырь
מידע כללי
סוג מנזר אורתודוקסי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°45′49″N 35°09′28″E / 31.763722222222°N 35.157638888889°E / 31.763722222222; 35.157638888889
(למפת ירושלים רגילה)
 
מנזר גורני
מנזר גורני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

בשנת 1871 נרכש המתחם עבור הכנסייה הרוסית האורתודוקסית על ידי הארכימנדריט אנטונין קפוסטין מדרגומן הקונסוליה הצרפתית בירושלים. בתחילה המתחם שימש כאכסנית צליינים. בשנת 1882 בנה קפוסטין את הכנסייה הראשונה שהוקדשה לאיקונין של המדונה מקאזאן שנמצאת בכנסייה. מימין לכניסה של הכנסייה ישנה אבן שממנה על פי המסורת הטיף יוחנן המטביל.

בשנת 1911 הנסיכה אליזבת, אשתו של סרגיי רומנוב, המושל של מוסקבה ודודו של הצאר האחרון, יזמה את בניית הכנסייה החדשה לזכרו של בעלה. בנייתה הופסקה עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, וגם אחרי תום המלחמה לא התאפשר המשך הבנייה עקב המהפכה הבולשביקית ברוסיה. בנייתה התחדשה רק ב-2003 וב-2007 קודשה כ"כנסיית כל הקדושים של רוסיה" (Собор всех святых, в земле Русской просиявших).[1] בשנת 2009 כיפותיה של הכנסייה צופו זהב. במגדל הפעמונים הוצבו שמונה פעמונים כשמשקלו של הגדול שבהם הוא כ-1,600 קילוגרם ושל שאר הפעמונים – 360 ק"ג.[דרושה הבהרה] הכנסייה בסגנון רוסי עם צריחי "בצל" והיא ממוקמת ממערב לקריית מנחם. הכניסה למנזר אפשרית משני מקומות: דרך עין כרם (לשימושם של יושבי המתחם בלבד) או דרך מתחם בית החולים הדסה עין כרם.

כמו כן, במתחם המנזר מצויה מערה בה התחבא יוחנן המטביל[דרושה הבהרה] לפי המסורת הפרבוסלבית, שקודשה ככנסייה ב-1987.

הכנסייה הגדולה שבראש המנזר הייתה ידועה במשך כ-100 שנה כ"כנסייה הבלתי גמורה" ובה מוצגת אבן עם טביעת כף רגלו של יוחנן המטביל. בכנסייה הראשונה, התחתונה מוצגים שריד מן "הצלב האמיתי, אבן מסנטה קתרינה, אבן מאתר הטבילה, אבן ספוגה דם עוללי בית לחם וכיוצא באלה. כנהוג בכנסיות רוסיות מצוירת מעל הכניסה "מטפחת ורוניקה" עם הטבעת קלסתרו של ישוע. כנהוג בכנסיות הרוסיות לכל איקונה מצורף שריד קדוש, בדרך כלל פיסת בגד של הקדוש.

ב-12 באפריל נוהגים להביא איקונה המתארת את הבשורה למרים מכנסיית השילוש הקדוש למעיין עין כרם כדי לפגוש באיקונת אלישבע המצויה בכנסייה. לאחר מכן שוהה איקונת מרים בכנסיית גורני שלושה חודשים, בדיוק כפי ששהתה מרים אצל אלישבע על פי הברית החדשה.

מתחת לכנסייה מצויים כמה בתי עלמין ובאחד מהם קבורות נזירות שמתו במגפת כולרה בעת עבודתן בסלילת הכביש ליריחו בזמן מלחמת העולם הראשונה. על קברי כולן מופיעה שנת הקבורה 1916. מסופר שאיקונת המדונה מקאזאן הפסיקה את התמותה מכולרה באופן פלאי.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מנזר גורני בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה