נוסח צרפת הוא השם המקובל לנוסח תפילה שהיה קיים בעבר בקהילות בצפון צרפת, כאשר הנוסח של דרום צרפת מכונה "מנהג פרובינצא" או "מנהג פרובנס". אחד המקורות החשובים לנוסח צרפת הוא "מחזור ויטרי".[1] נוסח צרפת קרוב במידת מה לנוסח האשכנזי אך שונה ממנו גם בנוסח התפילה[2] וגם בפיוטים.[3] לדעת הרב אהרן גבאי, נוסח צרפת מורכב מנוסח אשכנז ונוסח פרובנס[4]. יש לציין שכמו נוסח אשכנז קודם המצאת הדפוס, הנוסח אינו אחיד, ויש חילוקי מנהגים בין קהילה לחבירתה ובין אזורים שונים.

לאחר גירוש יהודי צרפת הסופי בשנת 1394, חדל נוסח צרפת להתקיים כמעט לחלוטין. אמנם, שלוש קהילות בצפון איטליה, בערים אסטי, פוסאנו (אנ') ומונקאלוו (בראשי תיבות אפ"ם), שהוקמו על ידי יהודים ממגורשי צרפת שמרו בימים הנוראים בלבד על מנהגם של יהודי צרפת, עם מעט השפעות מנוסחים אחרים[5] (בשאר השנה התפללו לפי נוסח אשכנז המערבי עם השפעות של נוסח איטליה).

נוסח צרפת נעלם בטרם הומצא הדפוס ועל כן מעולם לא נדפס. גם נוסח אפ"ם בימים הנוראים לא נדפס מעולם, ויהודי אותן קהילות אמרוהו מתוך כתבי יד ששמרו בידיהם והעתיקו. במחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם של דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל נכללו הפיוטים שנאמרו בתפילות המועדים במנהג צרפת.

היהודים ששבו לצרפת לאחר הגירוש לא חידשו את הנוסח הצרפתי הקדום אלא שמרו על המנהגים מהארצות מהן היגרו. לפיכך, נוסח התפילה העיקרי היום בקהילות היהודיות של צרפת הוא נוסח הספרדים ולאחר מכן נוסח אשכנז (בעיקר נוסח אשכנז המערבי) ונוסח ספרד.

לקריאה נוספת

עריכה

על מחזור אפ"ם:

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יש לציין שמחזור ויטרי הוא בעצם סידור עם תפילות הקבע. אין בו פיוטים, חוץ מאותם הפיוטים הנמצאים בסידורים של אותה תקופה, כגון מעריבים.
  2. ^ לדוגמה, בנוסח צרפת אמרו קדושת כתר במוסף, ראו מחזור ויטרי הנדפס חלק א, עמ' 175.
  3. ^ לדוגמה, בנוסח צרפת אמרו את פיוט מי כמוך ואין כמוך של רבי יהודה הלוי, ראו מחזור שבחי ישורון, נוא יארק תשע"ו, עמ' 259.
  4. ^ אהרן גבאי, "מיפוי נוסחי התפילה", המעין סב [ד] (תמוז תשפ"ב), עמ' 156–184.
  5. ^ גולדשמידט, "לקט שכחה ופאה למחזור אפ"ם", עמ' 120.


  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.