יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך גדוש במקרים נקודתיים, ואינו נותן את התמונה הכוללת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רב צבאי הוא רב הפועל במסגרת יחידה צבאית, ומעניק שירותי רבנות לחייליה.

רב הצי האמריקני ארנולד רזניקוב בזירת הפיגועים בבסיסי הכוח הרב-לאומי בביירות, 23 ב-אוקטובר 1983. רזניקוב חובש כיפה מאולתרת שנקרעה ממדי עמיתו, קצין הדת הקתולי ג'ורג' פּוּצ'יארֶלי.

בצבאות זרים

עריכה
 
חיילים יהודים בצבא האוסטרו-הונגרי מתפללים בבית כנסת; כרטיס ברכה לשנה טובה, מתקופת מלחמת העולם הראשונה

בממלכה ההבסבורגית, הרבנים הראשונים בצבא עשו זאת במסגרת חיל המורדים ההונגרי של 1848. יצחק איינהורן היה הראשון לקבל מינוי רשמי, אם כי לאופולד לעף שירת עוד לפניו. ב-1866 מונה הרב הראשון בצבא הרשמי. במלחמת העולם הראשונה, שירתו 133 קציני דת יהודים בשלושת הצבאות של אוסטרו-הונגריה.[1].

ב-1860 מונה הרב הצבאי האמריקני הראשון, יעקב פרנקל מפילדלפיה. הרב הצבאי הבריטי הראשון היה פרנסיס ליון כהן, ב-1892.

הרב מיכאל אדלר היה הרב הצבאי הראשי בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה.[2].

בחיל החפרים המלכותי, שבו שירתו רבים מבני היישוב בארץ ישראל, היו מקיימים תפילות, סעודות ולימוד תורה, עם הגיע הרב הצבאי למקום, ואתו תשמישי הקדושה[3]. במלחמת העולם השנייה התפרסם אברהם קלאוזנר. הסופר חיים פוטוק שימש רב צבאי בעת מלחמת קוריאה. בשנת 2021 הוכנס לשורות הצבא הגרמני רב צבאי ראשון מאז עליית הנאצים.

בישראל

עריכה

במלחמת העצמאות

עריכה

הרב אברהם זיידה הלר אמנם מעולם לא לבש מדי צבא, אך פעל לגיוס חיילים ופסק שיש לחלל שבת בעת המלחמה ולהצטרף ללוחמים. תמונות החיילים הצפתיים בעלי הפיאות[4] - במידה רבה היא בזכותו.

בצה"ל

עריכה
ראשית הרבנות הצבאית
עריכה

טרם הקמת צה"ל הוקמה בהגנה "המחלקה לענייני דת", ומספר חודשים לפני ההכרזה על הקמת מדינת ישראל החליט מפקד ההגנה - ישראל גלילי, על הקמת מחלקה מיוחדת שתטפל בהסדרת העניינים הדתיים. עם הקמת צה"ל קיבלה המחלקה בהגנה את השם "השירות הדתי", ובמקביל הוקמה בצה"ל הרבנות הצבאית. זמן קצר לאחר מכן מוזגו "השירות הדתי" והרבנות הצבאית ובסוף 1948 פרסם הרמטכ"ל, רא"ל יעקב דורי את פקודות המטכ"ל הראשונות על הקמת הרבנות הצבאית[5].

עד מבצע קדש, צה"ל ראה את עצמו בעיקר כצבא עממי נוסח מזרח אירופה, ואת העידוד הרוחני עשו קציני חינוך דוגמת אבא קובנר, שהגיע מהנהגת הפרטיזנים.

רבנים אזרחים שימשו בטקסי הזיהוי והקבורה של חללי הקרבות. לשם דוגמה את קבורת הרוגי הטבח בגוש עציון - שנקברו תחילה בקבר אחים, ערך הרב אריה לוין בטקס אשר כלל גורל הגר"א.

עם כניסתו לתפקיד של הרב שלמה גורן, חל מפנה בתפקידי הרב הצבאי. עם סיומו המוצלח של מבצע קדש הממשלה הייתה נרגשת ביותר. הכנסת נעמדה על רגליה (פרט לבודדים) וראש הממשלה דוד בן-גוריון הודיע על כינון "ממלכת ישראל השלישית". באווירה זו יצא הרב לטקס "קידוש הארץ" בסיני - שכלל התזת מים ממקווה טהרה לאורך הגבולות החדשים[6]. במלחמת ששת הימים הרב נסע בג'יפ צבאי דרך הר הבית, השתתף במסדר מול כיפת הסלע, ולאחר מכן תקע בשופר בכותל המערבי.

במלחמת יום הכיפורים רבנים צבאיים הקימו את "ישיבת גושן" בעיר סואץ בצד המצרי על גדת התעלה - ובה היה בית כנסת ובית מדרש לחיילים[7]. כמו כן, הרב אריה בינה הקים ישיבה נוספת בשדה התעופה פאיד.

במלחמת לבנון הראשונה לחמו יחידות הסדר של השריון. אלו נסעו עם רבנים צבאיים, שחלקם השתתף באופן פעיל בעידוד החיילים. אחד הרבנים הצבאיים הללו[דרושה הבהרה], הרב אביחי רונצקי - לימים הפך לרב הצבאי הראשי, וראה את תפקיד המורה הרוחני לחיילים כתפקידו העיקרי.

בשנת 2006 עם מינויו של הרב רונצקי הרבנות תפסה מקום רחב יותר בתפקיד הנחלת "הרוח הקרבית"[8]

בזמן ההתנתקות התפקיד העמיד במבחן את נאמנותם של הקצינים הדתיים והרבנות הצבאית. עמדתו הבלתי מתפשרת של הרב ישראל וייס לא הייתה מקובלת על חיילים דתיים רבים, ואלו השתדלו להתחמק מהתפקיד או להתרחק מאזורים בהם יכול להתעורר חיכוך[9].

הרב הצבאי הראשי מקריא את דברו (ובתקופת אלוף הרב גד נבון - פרק תהלים קבוע) בטקסי זיכרון לאומיים מרכזיים.

החל מתשס"ז, יוצא לאור כתב העת מחניך על ידי הרבנות הצבאית, ורוב מוחלט של מאמריו נכתב על ידי רבנים צבאיים.

הרבנים הצבאיים לדורותיהם

עריכה
  1. אלוף הרב שלמה גורן (1948–1971)
  2. אלוף הרב מרדכי פירון (1971–1977)
  3. אלוף הרב גד נבון (1977–2000)
  4. תת-אלוף הרב ישראל וייס (2000–2006)
  5. תת-אלוף הרב אביחי רונצקי (2006–2010)
  6. תת-אלוף הרב רפי פרץ (2010–2016)
  7. תת-אלוף הרב אייל קרים (מ-2016)

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רב צבאי בוויקישיתוף
  משוחררי מחנה ברגן-בלזן שרים התקווה, עם הרב אדלר/גולדמן - בעת טקס תפילה, חמישה ימים לאחר שחרורם
לעזרה בהפעלת הקובץ

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ‘Der König rief, und alle, alle kamen’ Jewish military chaplains on duty in the Austro-Hungarian army during World War I.‏ Jewish Culture and History, 2016.
  2. ^ ספר הכבוד של יהדות בריטניה ספרו (באנגלית) של הרב מיכאל אדלר - הרב הצבאי הראשי של צבא בריטניה, במלחמת העולם הראשונה
  3. ^ ראו מתנדבי היישוב בחיל החפרים
  4. ^ [תמונת חיילים חרדים מצפת]
  5. ^ צה"ל אנשים ברשת - הרבנות הצבאית -, באתר www.aka.idf.il
  6. ^ נאומו של אבא אבן על מבצע קדש
  7. ^ הישיבה מוזכרת במאמר זה וגם בכתבה בעלון "מצב הרוח", 18 בדצמבר 2015
  8. ^ ברמז על מלחמת אלעזר שטרן קצין חינוך ראשי ברב רונצקי - הרב הצבאי הראשי, בבלוג דוס-ואטש.
  9. ^ המחקר בעניין