שביל הסנהדרין

נתיב הליכה סביב תולדות הסנהדרין

שביל הסנהדרין הוא טרק בצפון הארץ באורך של כ־100 ק"מ[1] העובר בנקודות ציון בתולדות הסנהדרין. השביל הוא יוזמה משותפת של רשות העתיקות, פרויקט ציוני דרך במשרד ירושלים ומורשת, רשויות רבות שהשביל עובר בתחומן, וגופים ירוקים. השביל מתחיל בבית שערים, עובר דרך האתר הארכאולוגי של אושא העתיקה, ממשיך ועובר בתוך העיר שפרעם, ממשיך לתל יודפת, משם לציפורי, ממשיך לארבל, ומסתיים בעיר טבריה.
לסימון השביל יועד סימון מיוחד המורכב משלושה צבעים: ירוק המסמל את נופי הגליל, ארגמן במרכז המסמל את ארגמן המלכות - מנהיגים של העם היהודי, וכחול המסמל את הכנרת. הצבעים ירוק וכחול, מצוירים בצורת 3 חיצים. החץ ירוק מורה על הכיוון לבית שערים, החץ הכחול מורה על הכיוון לטבריה.

אבן ציון של שביל הסנהדרין בחורבת אושא עם מימרה מהמשנה
לשביל הסנהדרין נוצר סימון שביל ייחודי המורכב משלושה צבעים: ירוק, ארגמן וכחול. הסימון על האבן
אבן לציון שביל הסנהדרין במקום בו נמצאת אבן תחום שבת המציינת את תחום השבת של אושה העתיקה. האבן שוכנת מצפון מזרח לאושה העתיקה בדרך לשפרעם
אבן ציון של שביל הסנהדרין העוברת בחורבת אושא; על האבן ציטוטים מהגמרא העוסקים במצוות צדקה
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883

היסטוריה

עריכה

השביל הוכשר לקראת חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל[2] בעזרת עשרות אלפי תלמידים, בני נוער ומתנדבים מכלל המגזרים ומכל רחבי הארץ[3][4][5]. מנהל "פרויקט שביל הסנהדרין" ברשות העתיקות הוא יאיר עמיצור, שהוביל את הפרויקט ומנהל בשנים האחרונות את החפירות הקהילתיות באושא העתיקה.[6][7][8] .

הסנהדרין

עריכה

הסנהדרין הייתה בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

לאחר חורבן בית המקדש השני נדדה הסנהדרין ממקום למקום:

גלתה סנהדרין… מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים, ומירושלים ליבנה, ומיבנה לאושא, ומאושה ליבנה, ומיבנה לאושה, ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית־שערים, ומבית־שערים לציפורי, ומציפורי לטבריא.

מסלול השביל

עריכה
 
סימון שביל הסנהדרין

הנתיב חופף בחלקו לשביל ישראל, לשביל ישו, ולדרך הנוף הצופה על הכנרת[9].

מסלול השביל מחולק לחמישה מקטעים:

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שביל הסנהדרין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה