הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


7 = שפע = הרבה

עריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: 7

המספר 7 (שֶׁבַע) מציין, בלשון המקרא, לא רק את המספר השלם שנמצא בין 6 לבין 8, אלא גם כמות גדולה כלשהי, למשל:

  • (בראשית ד טו): "וַיֹּאמֶר לוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ ה': לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם... כי שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם קַיִן ולמך שבעים ושבעה"= יינקם במידה רבה.
  • (תהלים קיט קסד): "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ"= פעמים רבות.
  • (משלי כד טז): "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם, וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה"- גם אם הצדיק ייפול פעמים רבות, הוא יקום; אבל רשעים ייכשלו כשתבוא עליהם צרה אחת ( פירוט ).

ייתכן שיש קשר בין משמעות זאת של המספר שֶׁבַע לבין השורש שׂבע, המציין אכילה מרובה; ואולי גם השורש שׁפע.

יש פסוקים שבהם ניתן לפרש את המספר 7 גם כמספר מדוייק וגם כביטוי לכמות מרובה, למשל:

  • (משלי ו לא): "וְנִמְצָא יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם, אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ יִתֵּן"- ישלם הרבה או ישלם פי 7 ( פירוט ).
  • (משלי ט א): "חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ, חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה"  - עמודים רבים לשם יופי, או 7 ימי בראשית ( פירוט ).
  • (משלי כו טז): "חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם"- אנשים רבים שמנסים לייעץ לו איך לפתור את בעיותיו, או 7 תירוצים שאנשים חרוצים נמנעים מהם ( פירוט ).
  • (משלי כו כה): "כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל תַּאֲמֶן בּוֹ, כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבּוֹֹת בְּלִבּוֹ"- תועבות מרובות ( פירוט ), או 7 התכונות שה' מתעב משלי ו טז: " "שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה', וְשֶׁבַע תּוֹעֲבַת נַפְשׁוֹ" " ( פירוט ).
  • (קהלת יא ב): "תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה, כִּי לֹא תֵדַע מַה יִּהְיֶה רָעָה עַל הָאָרֶץ"- תן צדקה לאנשים רבים, או - תן מקום בחייך ל-7 ימי השבת והחג ( פירוט ).
  • ואולי גם כאן: (מיכה ה ד): "וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם, אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנֹתֵינוּ, וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם"- רועים רבים, או דווקא 7.

המספר שבע במקרא / ברוריה בן דוד (וייס)

עריכה

המספר שבע שכיח במקרא.

אמרו חז"ל כל השביעין חביבין לעולם.

בפרק ו בספר יהושע הלשונות שבע ושבעה באות ארבע עשרה פעמים (2x7).

השורש סבב בא בפרק שבע פעמים. הלשון שופר או שופרות ארבע עשרה פעמים (2x7).

אפשר למנות כ-120עניינים או פסוקים במקרא שבהם מצוין המספר שבע.

שבעה ימים הם זמן שכיח במקרא.

שבעת ימי בראשית (בראשית ב,ב).

שבעה ימים חיכה נח עד ששלח את היונה פעם שנייה ושלישית (בר' ח י-יב).

שבעה ימים הלכו שלושת המלכים בצאתם להילחם במואב (מל"ב ג, ט).

שבעה ימים ושבעה לילות ישבו ודממו חברי איוב עימו (איוב ב, יג).

שיעור זמן מופיע גם בהקשר למנהגים, מצוות עבודת הקודש.

משתה נשואין נערך שבעת ימים.

(בר' כט, כז;שופ' יד, יב;אסתר א. ה)

היום השביעי שבת (שמ' כ, י).

שבעה ימים חג המצות וחג הסכות(שמ'יב,טו;ויקרא כג,לד

ועוד).

שבע שנים השנה השביעית שמיטה(ויק' כה, כד).

מעשי ניסים:שבעה כהנים הקיפו את יריחו שבעת ימים ותקעו בשבעה שופרות, וביום השביעי הקיפו אותה שבע פעמים (יהו'ו,ד).

נעמן רחץ בירדן שבע פעמים (מל"ב ה, י).

המספר שבע שכיח בעניינים שזיקה להם לאלוהות: עבודת הקודש, כלי קודש.

האבות בנו שבעה מזבחות

(בר'יב,ז-ח;יג,יח;כב,ט;לג,כ;לה,ז).

שבעה נרות למנורה (שמ' כה,לז).

עניינים נוספים: שבעה עמים ישבו בארץ כנען(דב'ז,א).

בשבעה מיני פרות נשתבחה ארץ ישראל(דב' ח,ח).

גם כפולות המספר שבע מופיעות במקרא ארבעים ותשע, שבעים,שבעים ושבע,

"כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה"(בר' ד,כד).

ארבעים ותשע שנים הן יובל."וספרת לך שבע שבתת שנים, שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתת השנים ותשע וארבעים שנה" (ויק'כה, ח).

שבעים זקני ישראל(במד'יא,טז).

שבעים שנה נפילתה של צור(ישע'כג,טו) ועוד...

מתוך שיעורים בספר יהושע .


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:7 - שפע - הרבה

מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-09-04.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/7