ויקטור הופ, המרקיז השני מלינלית'גו – הבדלי גרסאות
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q2914941 |
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) |
||
(44 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מנהיג |
|||
{{מנהיג1| |
|||
|שם= ויקטור הופ |
|שם= ויקטור הופ, המרקיז השני מלינלית'גו |
||
|תמונה= |
|תמונה=The Marquess of Linlithgow in 1935.jpg |
||
|כיתוב= |
|כיתוב= |
||
|שם בשפת המקור= |
|שם בשפת המקור={{משמאל לימין|Victor Hope, 2nd Marquess of Linlithgow}} |
||
|מדינה={{דגל|הממלכה המאוחדת|22|+}} |
|מדינה={{דגל|הממלכה המאוחדת|22|+}} |
||
|תאריך לידה=[[24 בספטמבר]] [[1884]] |
|תאריך לידה=[[24 בספטמבר]] [[1884]] |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
|תאריך פטירה=[[5 בינואר]] [[1952]] |
|תאריך פטירה=[[5 בינואר]] [[1952]] |
||
|מקום פטירה=מערב לותיאן, [[סקוטלנד]] |
|מקום פטירה=מערב לותיאן, [[סקוטלנד]] |
||
|מפלגה= |
|||
|בת-זוג= |
|||
|בן-זוג= |
|||
|אתר אינטרנט= |
|אתר אינטרנט= |
||
⚫ | |||
|שושלת={{שושלת| |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
}} |
|||
⚫ | |||
|שם התפקיד=[[המשנה למלך בהודו]] |
|שם התפקיד=[[המשנה למלך בהודו]] |
||
|למניין=24 |
|למניין=24 |
||
|התחלת כהונה=[[18 באפריל]] [[1936]] |
|התחלת כהונה=[[18 באפריל]] [[1936]] |
||
|סיום כהונה=[[1 באוקטובר]] [[1943]] |
|סיום כהונה=[[1 באוקטובר]] [[1943]] |
||
|סגן= |
|||
|מנהיג דת בתקופה= |
|מנהיג דת בתקופה= |
||
|הקודם בתפקיד=[[פרימן תומאס, המרקיז מוילינגטון|פרימן תומאס]] |
|הקודם בתפקיד=[[פרימן תומאס, המרקיז מוילינגטון|פרימן תומאס]] |
||
|הבא בתפקיד=[[ארצ'יבלד |
|הבא בתפקיד=[[ארצ'יבלד וייוול]] |
||
}} |
}} |
||
⚫ | |||
}} |
|||
⚫ | |||
⚫ | '''ויקטור הופ, המרקיז השני מלינלית'גו''' (ב[[אנגלית]] |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | '''ויקטור הופ, המרקיז השני מלינלית'גו''' (ב[[אנגלית]]: '''Victor Hope, 2nd Marquess of Linlithgow'''; {{כ}}[[24 בספטמבר]] [[1887]] - [[5 בינואר]] [[1952]]) היה [[מדינאי]] ואיש ממשל [[בריטניה|בריטי]] ממוצא אנגלו-סקוטי. הופ שרת בין [[1936]] ל-[[1943]] כ[[מושל הודו]], בתקופה חשובה ומשמעותית במאבק ההודי לעצמאות, ובשנותיה הראשונות של [[מלחמת העולם השנייה]]. |
||
==מוצא ומשפחה, ילדות ונעורים== |
==מוצא ומשפחה, ילדות ונעורים== |
||
הופ נולד באחוזתו המשפחתית "הופטון האוז" (Hopetoun House) שב[[סקוטלנד]] בשנת [[1887]] למשפחת אצולה. אביו, ג'ון אדריאן לואי הופ, הרוזן השביעי מהופטון, היה מדינאי בכיר, ושימש כ[[המושל הכללי של אוסטרליה|מושל הכללי של אוסטרליה]], לשם יצאה המשפחה ב-[[1889]] ושם בילה הופ את השנים הראשונות לחייו. אמו, הרסי אוורלי-דה מוליין, הייתה אף היא צאצאית למשפחת אצולה, וכן הייתה ציירת וצלמת שזכתה להערכה. [[סנדק|אם הסנדקות]] של הופ הייתה [[המלכה ויקטוריה]].{{הערה|[http://www.daao.org.au/bio/countess-of-hersey-hopetoun/#artist_biography הרוזנת מהרסי הופטון] אתר ביוגרפי של ציירי אוסטרליה}} הופ התחנך ב[[איטון קולג']], ועם מות אביו, בשנת [[1908]], ירש את תואר המרקיז מלינלית'גו, אותו קיבל אביו לראשונה בשנת [[1902]]. |
הופ נולד באחוזתו המשפחתית "הופטון האוז" (Hopetoun House) שב[[סקוטלנד]] בשנת [[1887]] למשפחת אצולה. אביו, ג'ון אדריאן לואי הופ, הרוזן השביעי מהופטון, היה מדינאי בכיר, ושימש כ[[המושל הכללי של אוסטרליה|מושל הכללי של אוסטרליה]], לשם יצאה המשפחה ב-[[1889]] ושם בילה הופ את השנים הראשונות לחייו. אמו, הרסי אוורלי-דה מוליין, הייתה אף היא צאצאית למשפחת אצולה, וכן הייתה ציירת וצלמת שזכתה להערכה. [[סנדק (נצרות)|אם הסנדקות]] של הופ הייתה [[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת|המלכה ויקטוריה]].{{הערה|[http://www.daao.org.au/bio/countess-of-hersey-hopetoun/#artist_biography הרוזנת מהרסי הופטון] אתר ביוגרפי של ציירי אוסטרליה}} הופ התחנך ב[[איטון קולג']], ועם מות אביו, בשנת [[1908]], ירש את תואר המרקיז מלינלית'גו, אותו קיבל אביו לראשונה בשנת [[1902]]. |
||
==קריירה מוקדמת== |
==קריירה מוקדמת== |
||
הופ שירת כקצין מצטיין ב |
הופ שירת כקצין מצטיין ב[[החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה|חזית המערבית במלחמת העולם הראשונה]] וסיים את המלחמה בדרגת קולונל. הוא היה מפקד גדוד של חיילי המלך הסקוטים. כתוצאה משירות מצטיין זה זכה להצטרף אל [[מסדר האימפריה הבריטית]]. |
||
הופ היה מקורב אל חוגי [[המפלגה השמרנית של בריטניה]] וכתוצאה מכך שימש בתפקידים ממשלתיים שונים בממשלות השמרניות של [[שנות ה-20]] ו[[שנות ה-30]], וזאת בעודו מנהל עסקים גדולים בסקוטלנד, ובין היתר שימש כמנהל הבנק של סקוטלנד, נשיא התעשיינים הסקוטים, ומנהל חברה גדולה לביטוח.{{הערה|{{דואר היום||משרת המשנה למלך ההודי עולה ביוקר| |
הופ היה מקורב אל חוגי [[המפלגה השמרנית של בריטניה]] וכתוצאה מכך שימש בתפקידים ממשלתיים שונים בממשלות השמרניות של [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] ו[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]], וזאת בעודו מנהל עסקים גדולים בסקוטלנד, ובין היתר שימש כמנהל הבנק של סקוטלנד, נשיא התעשיינים הסקוטים, ומנהל חברה גדולה לביטוח.{{הערה|{{דואר היום||משרת המשנה למלך ההודי עולה ביוקר|19350908|24}}}} בין היתר שימש כיושב ראש הוועדה שבדקה את מצב החקלאות ב[[הודו]], וחבר הוועדה הפרלמנטרית שניסתה לנסח חוקה להודו.{{הערה|{{דבר||משנה המלך החדש להודו|19350823|22}}}} |
||
==משנה למלך בהודו== |
==משנה למלך בהודו== |
||
שורה 49: | שורה 42: | ||
בשנת [[1935]] התמנה הופ כ[[משנה למלך]] ב[[הודו]]. בטרם נכנס לתפקידו התקבל "חוק הממשל ההודי" (Government of India Act 1935) שהעניק מידה רבה של [[אוטונומיה]] להודו, והוציא מכלל [[הראג' הבריטי]] בהודו את [[בורמה]] ו[[עדן]]. הופ נועד להיות המשנה למלך הראשון שיישם את החוק החדש. החוק החדש היווה אבן דרך במאבק ההודי לעצמאות. ב-[[1937]] תחת שלטונו של הופ, נערכו ה[[בחירות]] הראשונות במדינות הודו, בהשתתפות מיליוני בוחרים. בבחירות אלו זכתה [[מפלגת הקונגרס]] ההודי לרוב במדינות בהן התמודדה, ובין [[1937]] ל-[[1939]] שלטו אנשיה בהודו במידה מרובה.{{הערה|יעקב שמעוני, "אסיה ואפריקה בין שתי המלחמות", תולדות המאה ה-20, בעריכת ד"ר ש.י. בלוך, הוצאת יזרעאל, תל אביב, 1963, עמ' 396}} |
בשנת [[1935]] התמנה הופ כ[[משנה למלך]] ב[[הודו]]. בטרם נכנס לתפקידו התקבל "חוק הממשל ההודי" (Government of India Act 1935) שהעניק מידה רבה של [[אוטונומיה]] להודו, והוציא מכלל [[הראג' הבריטי]] בהודו את [[בורמה]] ו[[עדן]]. הופ נועד להיות המשנה למלך הראשון שיישם את החוק החדש. החוק החדש היווה אבן דרך במאבק ההודי לעצמאות. ב-[[1937]] תחת שלטונו של הופ, נערכו ה[[בחירות]] הראשונות במדינות הודו, בהשתתפות מיליוני בוחרים. בבחירות אלו זכתה [[מפלגת הקונגרס]] ההודי לרוב במדינות בהן התמודדה, ובין [[1937]] ל-[[1939]] שלטו אנשיה בהודו במידה מרובה.{{הערה|יעקב שמעוני, "אסיה ואפריקה בין שתי המלחמות", תולדות המאה ה-20, בעריכת ד"ר ש.י. בלוך, הוצאת יזרעאל, תל אביב, 1963, עמ' 396}} |
||
ב-[[1939]] פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], ולינלית'גו הכריז מלחמה על [[גרמניה הנאצית]] בשם הודו. הכרזה זו נדחתה על ידי [[מהאטמה גאנדי]] שהכריז כי הודו לא תוכל להיות חלק ממלחמה שנערכת כביכול למען החופש הדמוקרטי, בעוד שחופש כזה נמנע מהודו עצמה.{{הערה|{{דבר||גאנדי והמלחמה| |
ב-[[1939]] פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], ולינלית'גו הכריז מלחמה על [[גרמניה הנאצית]] בשם הודו. הכרזה זו נדחתה על ידי [[מהאטמה גאנדי]] שהכריז כי הודו לא תוכל להיות חלק ממלחמה שנערכת כביכול למען החופש הדמוקרטי, בעוד שחופש כזה נמנע מהודו עצמה.{{הערה|{{דבר||גאנדי והמלחמה|19401114|17}}}} עם זאת, פעל לינליתג'או לשילובם של חיילי [[צבא הודו הבריטית]] בזירות הלוחמה השונות לצד צבאות האימפריה הבריטית האחרים, וחיילים אלו לחמו והצטיינו במיוחד ב[[המערכה במדבר המערבי|מערכה במדבר המערבי]] ובשאר קרבות [[המערכה במזרח התיכון במלחמת העולם השנייה|המערכה במזרח התיכון]] ו[[המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה|המערכה במזרח אפריקה]], ולאחר הצטרפות יפן למלחמה, בקרבות זירת המזרח הרחוק. בין היתר היה לינלית'גו אחראי על הקצאת הכוחות ההודים, והוא שסייע בידו של [[קלוד אוקינלק]] להעביר דיוויזיות הודיות ל[[בצרה (עיראק)|בצרה]] בשלבי הפתיחה של [[המלחמה האנגלו-עיראקית]] בשנת [[1941]],{{הערה|[[וינסטון צ'רצ'יל]], "מלחמת העולם השנייה", כרך שלישי, "הברית הגדולה", הוצאת עם הספר, 1961, עמ' 221.}} החלטה שתרמה לניצחון הבריטי במערכה זו, ולהקמתו של [[כוח עיראק]] שלאחר מכן היה מעורב ב[[המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה|פלישה לסוריה וללבנון]] ו[[הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן]] מאוחר יותר באותה שנה. |
||
ב-[[1942]] היה לינלית'גו מעורב בשליחותו של השר הבריטי סיר [[סטאפורד קריפס]] שנועדה למצוא פתרון לדרישות העצמאות ההודיות ולסכסוך שבין התנועה הלאומית ההודית וזו המוסלמית. שליחות זו כשלה. לינלית'גו שירת בתפקידו שבע וחצי שנים, יותר מכל משנה למלך לפניו או אחריו. לקראת סוף כהונתו החל רעב גדול ב[[בנגל]] שגבה מיליוני קורבנות. ב-[[1943]] סיים את תפקידו, והוחלף בפילדמרשל [[ארצ'יבלד |
ב-[[1942]] היה לינלית'גו מעורב בשליחותו של השר הבריטי סיר [[סטאפורד קריפס]] שנועדה למצוא פתרון לדרישות העצמאות ההודיות ולסכסוך שבין התנועה הלאומית ההודית וזו המוסלמית. שליחות זו כשלה. לינלית'גו שירת בתפקידו שבע וחצי שנים, יותר מכל משנה למלך לפניו או אחריו. לקראת סוף כהונתו החל רעב גדול ב[[בנגל]] שגבה מיליוני קורבנות. ב-[[1943]] סיים את תפקידו, והוחלף בפילדמרשל [[ארצ'יבלד וייוול]]. |
||
==לאחר סיום כהונתו== |
==לאחר סיום כהונתו== |
||
לאחר סיום כהונתו שב לינלית'גו לבריטניה. הוא שימש בעסקים שונים, ובין היתר היה מנהל התעשיות הכימיות הבריטיות. כן שירת בתפקיד כנסייתי טקסי בעיקרו כלורד הנציב של הכנסייה של סקוטלנד בין [[1944]] ל-[[1945]]. |
לאחר סיום כהונתו שב לינלית'גו לבריטניה. הוא שימש בעסקים שונים, ובין היתר היה מנהל התעשיות הכימיות הבריטיות. כן שירת בתפקיד כנסייתי טקסי בעיקרו כלורד הנציב של [[הכנסייה של סקוטלנד]] בין [[1944]] ל-[[1945]]. |
||
בימי חייו עוטר בעיטורים רבים, ביניהם [[מסדר הבירית]], [[מסדר הדרדר]], [[מסדר כוכב הודו]] וחבר [[המועצה המלכותית]]. |
בימי חייו עוטר בעיטורים רבים, ביניהם [[מסדר הבירית]], [[מסדר הדרדר]], [[מסדר כוכב הודו]] וחבר [[המועצה המלכותית]]. |
||
ב-[[1952]] מת.{{הערה|{{על המשמר||מת הלורד לינליתגו| |
ב-[[1952]] מת.{{הערה|{{על המשמר||מת הלורד לינליתגו|19520106|56}}}} |
||
==קישורים חיצוניים== |
|||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
|||
* {{בריטניקה}} |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
שורה 65: | שורה 62: | ||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
{{בקרת זהויות}} |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:משנים למלך הודו]] |
||
[[קטגוריה:מסדר |
[[קטגוריה:מסדר הבירית: אבירים וגבירות]] |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:אבירים וגבירות של מסדר הדרדר]] |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:קצינים במסדר האימפריה הבריטית]] |
||
[[קטגוריה:מסדר כוכב הודו: אבירים מפקדים גבוהים]] |
|||
[[קטגוריה:מרקיזים]] |
[[קטגוריה:מרקיזים]] |
||
⚫ | |||
[[קטגוריה:נפטרים ב-1952]] |
|||
[[it:Victor Hope, II marchese di Linlithgow]] |
גרסה אחרונה מ־07:18, 21 בספטמבר 2022
לידה |
24 בספטמבר 1884 מערב לותיאן, סקוטלנד | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
5 בינואר 1952 (בגיל 67) מערב לותיאן, סקוטלנד | ||||||||||
מדינה | הממלכה המאוחדת | ||||||||||
השכלה | איטון קולג' | ||||||||||
מפלגה | המפלגה השמרנית | ||||||||||
בן או בת זוג | Doreen Hope, Marchioness of Linlithgow (19 באפריל 1911–?) | ||||||||||
שושלת לינלית'גו | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||||
ויקטור הופ, המרקיז השני מלינלית'גו (באנגלית: Victor Hope, 2nd Marquess of Linlithgow; 24 בספטמבר 1887 - 5 בינואר 1952) היה מדינאי ואיש ממשל בריטי ממוצא אנגלו-סקוטי. הופ שרת בין 1936 ל-1943 כמושל הודו, בתקופה חשובה ומשמעותית במאבק ההודי לעצמאות, ובשנותיה הראשונות של מלחמת העולם השנייה.
מוצא ומשפחה, ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הופ נולד באחוזתו המשפחתית "הופטון האוז" (Hopetoun House) שבסקוטלנד בשנת 1887 למשפחת אצולה. אביו, ג'ון אדריאן לואי הופ, הרוזן השביעי מהופטון, היה מדינאי בכיר, ושימש כמושל הכללי של אוסטרליה, לשם יצאה המשפחה ב-1889 ושם בילה הופ את השנים הראשונות לחייו. אמו, הרסי אוורלי-דה מוליין, הייתה אף היא צאצאית למשפחת אצולה, וכן הייתה ציירת וצלמת שזכתה להערכה. אם הסנדקות של הופ הייתה המלכה ויקטוריה.[1] הופ התחנך באיטון קולג', ועם מות אביו, בשנת 1908, ירש את תואר המרקיז מלינלית'גו, אותו קיבל אביו לראשונה בשנת 1902.
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הופ שירת כקצין מצטיין בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה וסיים את המלחמה בדרגת קולונל. הוא היה מפקד גדוד של חיילי המלך הסקוטים. כתוצאה משירות מצטיין זה זכה להצטרף אל מסדר האימפריה הבריטית.
הופ היה מקורב אל חוגי המפלגה השמרנית של בריטניה וכתוצאה מכך שימש בתפקידים ממשלתיים שונים בממשלות השמרניות של שנות ה-20 ושנות ה-30, וזאת בעודו מנהל עסקים גדולים בסקוטלנד, ובין היתר שימש כמנהל הבנק של סקוטלנד, נשיא התעשיינים הסקוטים, ומנהל חברה גדולה לביטוח.[2] בין היתר שימש כיושב ראש הוועדה שבדקה את מצב החקלאות בהודו, וחבר הוועדה הפרלמנטרית שניסתה לנסח חוקה להודו.[3]
משנה למלך בהודו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1935 התמנה הופ כמשנה למלך בהודו. בטרם נכנס לתפקידו התקבל "חוק הממשל ההודי" (Government of India Act 1935) שהעניק מידה רבה של אוטונומיה להודו, והוציא מכלל הראג' הבריטי בהודו את בורמה ועדן. הופ נועד להיות המשנה למלך הראשון שיישם את החוק החדש. החוק החדש היווה אבן דרך במאבק ההודי לעצמאות. ב-1937 תחת שלטונו של הופ, נערכו הבחירות הראשונות במדינות הודו, בהשתתפות מיליוני בוחרים. בבחירות אלו זכתה מפלגת הקונגרס ההודי לרוב במדינות בהן התמודדה, ובין 1937 ל-1939 שלטו אנשיה בהודו במידה מרובה.[4]
ב-1939 פרצה מלחמת העולם השנייה, ולינלית'גו הכריז מלחמה על גרמניה הנאצית בשם הודו. הכרזה זו נדחתה על ידי מהאטמה גאנדי שהכריז כי הודו לא תוכל להיות חלק ממלחמה שנערכת כביכול למען החופש הדמוקרטי, בעוד שחופש כזה נמנע מהודו עצמה.[5] עם זאת, פעל לינליתג'או לשילובם של חיילי צבא הודו הבריטית בזירות הלוחמה השונות לצד צבאות האימפריה הבריטית האחרים, וחיילים אלו לחמו והצטיינו במיוחד במערכה במדבר המערבי ובשאר קרבות המערכה במזרח התיכון והמערכה במזרח אפריקה, ולאחר הצטרפות יפן למלחמה, בקרבות זירת המזרח הרחוק. בין היתר היה לינלית'גו אחראי על הקצאת הכוחות ההודים, והוא שסייע בידו של קלוד אוקינלק להעביר דיוויזיות הודיות לבצרה בשלבי הפתיחה של המלחמה האנגלו-עיראקית בשנת 1941,[6] החלטה שתרמה לניצחון הבריטי במערכה זו, ולהקמתו של כוח עיראק שלאחר מכן היה מעורב בפלישה לסוריה וללבנון והפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן מאוחר יותר באותה שנה.
ב-1942 היה לינלית'גו מעורב בשליחותו של השר הבריטי סיר סטאפורד קריפס שנועדה למצוא פתרון לדרישות העצמאות ההודיות ולסכסוך שבין התנועה הלאומית ההודית וזו המוסלמית. שליחות זו כשלה. לינלית'גו שירת בתפקידו שבע וחצי שנים, יותר מכל משנה למלך לפניו או אחריו. לקראת סוף כהונתו החל רעב גדול בבנגל שגבה מיליוני קורבנות. ב-1943 סיים את תפקידו, והוחלף בפילדמרשל ארצ'יבלד וייוול.
לאחר סיום כהונתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום כהונתו שב לינלית'גו לבריטניה. הוא שימש בעסקים שונים, ובין היתר היה מנהל התעשיות הכימיות הבריטיות. כן שירת בתפקיד כנסייתי טקסי בעיקרו כלורד הנציב של הכנסייה של סקוטלנד בין 1944 ל-1945.
בימי חייו עוטר בעיטורים רבים, ביניהם מסדר הבירית, מסדר הדרדר, מסדר כוכב הודו וחבר המועצה המלכותית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויקטור הופ, המרקיז השני מלינלית'גו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרוזנת מהרסי הופטון אתר ביוגרפי של ציירי אוסטרליה
- ^ משרת המשנה למלך ההודי עולה ביוקר, דואר היום, 8 בספטמבר 1935
- ^ משנה המלך החדש להודו, דבר, 23 באוגוסט 1935
- ^ יעקב שמעוני, "אסיה ואפריקה בין שתי המלחמות", תולדות המאה ה-20, בעריכת ד"ר ש.י. בלוך, הוצאת יזרעאל, תל אביב, 1963, עמ' 396
- ^ גאנדי והמלחמה, דבר, 14 בנובמבר 1940
- ^ וינסטון צ'רצ'יל, "מלחמת העולם השנייה", כרך שלישי, "הברית הגדולה", הוצאת עם הספר, 1961, עמ' 221.
- ^ מת הלורד לינליתגו, על המשמר, 6 בינואר 1952