ההסכם התלת-צדדי – הבדלי גרסאות

ההסכם התלת-צדדי
	הנוסח היפני של הסכם הציר
	הנוסח היפני של הסכם הציר
מקום יצירה	ברלין
תאריך יצירה	27 בספטמבר 1940

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־20:43, 12 בדצמבר 2023

ההסכם התלת-צדדי, הידוע גם בתור "ההסכם המשולש" או "הסכם הציר", היה ברית צבאית שנחתמה בברלין ב-27 בספטמבר 1940 בין סבורו קורוסו מהאימפריה היפנית, אדולף היטלר, מנהיג גרמניה הנאצית ובניטו מוסוליני מנהיג איטליה הפשיסטית. ההסכם ייסד את הברית המכונה "מדינות הציר", שלחמה נגד בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.

על פי ההסכם הסכימו המדינות הקשורות בו כי במשך עשר שנים תעמודנה לסיוע זו לזו במטרה הראשונית להקים ולשמור על סדר חדש, "לקדם את השגשוג ההדדי והרווחה של העמים הקשורים בהסכם". ההסכם כלל הכרה ב"מרחב האינטרסים" של כל מדינה והשותפות בו נטלו על עצמן "לסייע זו לזו בכל האמצעים הפוליטיים, הכלכליים והצבאיים כאשר אחד מהצדדים להסכם נמצא תחת מתקפה", ממדינה שאינה קשורה בהסכם, למעט ברית המועצות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסכם נתן תוקף רשמי לשותפות אסטרטגית שהייתה קיימת בפועל מזה שנים, לאחר שב-1936 נחתם הסכם אנטי-קומינטרן בין גרמניה ליפן וב-1939 נחתמה ברית הפלדה בין איטליה וגרמניה. במאזן האסטרטגי שהיה קיים בעת חתימתו ניתן לראות בו מעין אזהרה לארצות הברית להישאר נייטרלית במלחמת העולם השנייה, פן תהיה מעורבת במלחמה בשתי חזיתות. כן סייע ההסכם להתגבר על החשדנות שחשה יפן כלפי גרמניה לאחר חתימת הסכם ריבנטרופ מולוטוב בשנת 1939 בין הגרמנים לרוסים (שהיו אויבים מרים של היפנים ואף הפסידו ליפנים במלחמת רוסיה–יפן כ-35 שנים לפני חתימת ההסכם).

באוקטובר ונובמבר התקיימו המגעים לצירוף ברית המועצות למדינות הציר אך אלו עלו בתהו והגולל עליהם נסתם סופית בעקבות הפלישה הנאצית לברית המועצות.

על מנת שתוכל להעביר כוחות דרומה כדי לסייע לאיטליה במלחמתה ביוון, לחצה גרמניה על הונגריה, רומניה ובולגריה להצטרף להסכם. ממלכת הונגריה הצטרפה ב-20 בנובמבר 1940, סלובקיה (שהייתה למעשה מדינת בובות של הנאצים) ב-24 בנובמבר 1940, ממלכת רומניה ב-23 בנובמבר 1940 וממלכת בולגריה ב-1 במרץ 1941^[1]. ממלכת יוגוסלביה חתמה על ההסכם ב-25 במרץ 1941, אך לאחר הפיכה צבאית שקודמה על ידי בריטניה^[2] ב-27 במרץ 1941 חזרה בה מהחתימה, דבר שהוביל לפלישה גרמנית ולכיבוש יוגוסלביה,

בדצמבר 1941 התקיים המשא ומתן של מדינות הציר על חלוקת אסיה שמעולם לא יצא לפועל בעקבות הפסדן של מדינות הציר כבר בסוף 1942 במספר חזיתות. בנוסף לכך, במהלך המשא ומתן עלו מחלוקות על סוגיות רבות שלא נמצא להן פתרון. בנוסף לכך, למרות בקשות חוזרות של גרמניה, סירבה פינלנד להצטרף להסכם, בטענה שמלחמתה בברית המועצות (תחילה מלחמת החורף ולאחר מכן מלחמת ההמשך) היא מלחמה נפרדת ממלחמת העולם השנייה. דבר זה אפשר לה לשמור על קשרים דיפלומטיים עם ארצות הברית עד 1944.

עם נפילת המשטר הפשיסטי באיטליה והדחת ראש ממשלת איטליה, בניטו מוסוליני הפרו-נאצי, הצטרפה איטליה לבעלות הברית ב-1943, אירוע שציין את תחילת סופו של ההסכם. בולגריה ורומניה הפכו בשלב מאוחר יותר לבעלות ברית של ברית המועצות, לאחר שהצבא האדום התקרב לשטחן. הונגריה מעולם לא פרשה מהברית. ממשלתו של פרנץ סאלאשי, מנהיג מפלגת צלב החץ לחמה לצד הגרמנים כנגד הצבא האדום עד לכיבושה של הונגריה בידי ברית המועצות, אך למעשה הייתה זו מעין ממשלת בובות והונגריה הייתה נתונה למעשה תחת כיבוש גרמני מאוקטובר 1944. בנובמבר 1944 דיכאו הגרמנים בכוח התקוממות עממית בסלובקיה נגד משטרו של יוזף טיסו, וכבשו את המדינה. עם כניעת גרמניה הנצאית במאי 1945 לא נודעה עוד כל משמעות להסכם, על אף שבאופן טכני הוא נותר בתוקף עד לכניעת האימפריה היפנית.

מדינות שחתמו על ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמניה הנאצית גרמניה הנאצית (27 בספטמבר 1940)
האימפריה היפנית האימפריה היפנית (27 בספטמבר 1940)
איטליה הפשיסטית איטליה הפשיסטית (27 בספטמבר 1940)
ממלכת הונגריה (20 בנובמבר 1940)
הרפובליקה הסלובקית הראשונה (24 בנובמבר 1940)
ממלכת רומניה ממלכת רומניה (23 בנובמבר 1940)
ממלכת בולגריה ממלכת בולגריה (1 במרץ 1941)
ממלכת יוגוסלביה ממלכת יוגוסלביה (25 במרץ 1941, פרשה מההסכם ב-27 במרץ 1941)
המדינה העצמאית של קרואטיה (15 ביוני 1941)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ההסכם התלת-צדדי בוויקישיתוף

ההסכם התלת-צדדי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Walter R. Roberts, Tito, Mihailović, and the allies, 1941-1945, page 12
^ צ'רצ'יל כותב בספרו: "מלונדון עשיתי ככל יכולתי לגייס את היוגוסלבים נגד גרמניה" (עמ' 143), ובנאום מיד לאחר ההפיכה אמר: "מהפכה נתחוללה בבלגראד [..] לממשלה כזאת [...] תושיט הקיסרות הבריטית [...] את כל העזרה שבגדר האפשר." (עמ' 150). וינסטון צ'רצ'יל, מלחמת העולם השנייה, כרך ג', הוצאת עם הספר, תשי"ז

[1] Walter R. Roberts, Tito, Mihailović, and the allies, 1941-1945, page 12

[2] צ'רצ'יל כותב בספרו: "מלונדון עשיתי ככל יכולתי לגייס את היוגוסלבים נגד גרמניה" (עמ' 143), ובנאום מיד לאחר ההפיכה אמר: "מהפכה נתחוללה בבלגראד [..] לממשלה כזאת [...] תושיט הקיסרות הבריטית [...] את כל העזרה שבגדר האפשר." (עמ' 150). וינסטון צ'רצ'יל, מלחמת העולם השנייה, כרך ג', הוצאת עם הספר, תשי"ז

[1]

[2]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 }}
 '''ההסכם התלת-צדדי''', הידוע גם בתור "'''ההסכם המשולש'''" או "'''הסכם הציר'''", היה [[ברית צבאית]] שנחתמה ב[[ברלין]] ב-[[27 בספטמבר]] [[1940]] בין [[סבורו קורוסו]] מ[[האימפריה היפנית]], [[אדולף היטלר]], מנהיג [[גרמניה הנאצית]] ו[[בניטו מוסוליני]] מנהיג [[איטליה הפשיסטית]]. ההסכם ייסד את הברית המכונה "[[מדינות הציר]]", שלחמה נגד [[בעלות הברית]] ב[[מלחמת העולם השנייה]].
+על פי ההסכם הסכימו המדינות הקשורות בו כי במשך עשר שנים תעמודנה לסיוע זו לזו במטרה הראשונית להקים ולשמור על סדר חדש, "לקדם את השגשוג ההדדי והרווחה של העמים הקשורים בהסכם". ההסכם כלל הכרה ב"מרחב האינטרסים" של כל מדינה והשותפות בו נטלו על עצמן "לסייע זו לזו בכל האמצעים הפוליטיים, הכלכליים והצבאיים כאשר אחד מהצדדים להסכם נמצא תחת מתקפה", ממדינה שאינה קשורה בהסכם, למעט [[ברית המועצות]].
 == היסטוריה ==
-ההסכם נתן תוקף רשמי לשותפות אסטרטגית שהייתה קיימת בפועל מזה שנים, לאחר שב-[[1936]] נחתם [[הסכם אנטי-קומינטרן]] בין גרמניה ליפן וב-[[1939]] נחתמה [[ברית הפלדה]] בין איטליה וגרמניה. במאזן האסטרטגי שהיה קיים בעת חתימתו ניתן לראות בו מעין אזהרה ל[[ארצות הברית]] להישאר נייטרלית במלחמת העולם השנייה, פן תהיה מעורבת במלחמה בשתי חזיתות. כן סייע ההסכם להתגבר על החשדנות שחשה יפן כלפי גרמניה לאחר חתימת [[הסכם ריבנטרופ מולוטוב]] בשנת 1939 בין הגרמנים לרוסים (שהיו אויבים מרים של היפנים ואף הפסידו ליפנים ב[[מלחמת רוסיה–יפן]] כ-20 שנים לפני חתימת ההסכם).
+ההסכם נתן תוקף רשמי לשותפות אסטרטגית שהייתה קיימת בפועל מזה שנים, לאחר שב-[[1936]] נחתם [[הסכם אנטי-קומינטרן]] בין גרמניה ליפן וב-[[1939]] נחתמה [[ברית הפלדה]] בין איטליה וגרמניה. במאזן האסטרטגי שהיה קיים בעת חתימתו ניתן לראות בו מעין אזהרה ל[[ארצות הברית]] להישאר נייטרלית במלחמת העולם השנייה, פן תהיה מעורבת במלחמה בשתי חזיתות. כן סייע ההסכם להתגבר על החשדנות שחשה יפן כלפי גרמניה לאחר חתימת [[הסכם ריבנטרופ מולוטוב]] בשנת 1939 בין הגרמנים לרוסים (שהיו אויבים מרים של היפנים ואף הפסידו ליפנים ב[[מלחמת רוסיה–יפן]] כ-35 שנים לפני חתימת ההסכם).
+באוקטובר ונובמבר התקיימו [[המגעים לצירוף ברית המועצות למדינות הציר]] אך אלו עלו בתהו והגולל עליהם נסתם סופית בעקבות [[מבצע ברברוסה|הפלישה הנאצית לברית המועצות]].
-על פי ההסכם הסכימו המדינות הקשורות בו כי במשך עשר שנים תעמודנה לסיוע זו לזו במטרה הראשונית להקים ולשמור על סדר חדש, "לקדם את השגשוג ההדדי והרווחה של העמים הקשורים בהסכם". ההסכם כלל הכרה ב"מרחב האינטרסים" של כל מדינה והשותפות בו נטלו על עצמן "לסייע זו לזו בכל האמצעים הפוליטיים, הכלכליים והצבאיים כאשר אחד מהצדדים להסכם נמצא תחת מתקפה", ממדינה שאינה קשורה בהסכם, למעט [[ברית המועצות]].
+על מנת שתוכל להעביר כוחות דרומה כדי לסייע ל[[איטליה]] ב[[מלחמת איטליה–יוון|מלחמתה ביוון]], לחצה גרמניה על הונגריה, רומניה ובולגריה להצטרף להסכם. [[ממלכת הונגריה (1920–1946)|ממלכת הונגריה]] הצטרפה ב-[[20 בנובמבר]] [[1940]], [[הרפובליקה הסלובקית הראשונה|סלובקיה]] (שהייתה למעשה [[מדינת בובות]] של הנאצים) ב-[[24 בנובמבר]] 1940, [[ממלכת רומניה]] ב-[[23 בנובמבר]] 1940 ו[[ממלכת בולגריה]] ב-[[1 במרץ]] [[1941]]{{הערה|Walter R. Roberts, [http://books.google.com/books?id=43CbLU8FgFsC&pg=PA12 Tito, Mihailović, and the allies, 1941-1945], page 12|כיוון=שמאל}}. [[ממלכת יוגוסלביה]] חתמה על ההסכם ב-[[25 במרץ]] 1941, אך לאחר הפיכה צבאית שקודמה על ידי [[בריטניה]]{{הערה|[[צ'רצ'יל]] כותב בספרו: "מלונדון עשיתי ככל יכולתי לגייס את היוגוסלבים נגד גרמניה" (עמ' 143), ובנאום מיד לאחר ההפיכה אמר: "מהפכה נתחוללה בבלגראד [..] לממשלה כזאת [...] תושיט הקיסרות הבריטית [...] את כל העזרה שבגדר האפשר." (עמ' 150). וינסטון צ'רצ'יל, '''מלחמת העולם השנייה''', כרך ג', הוצאת עם הספר, תשי"ז}} ב-[[27 במרץ]] 1941 חזרה בה מהחתימה, דבר שהוביל ל[[הפלישה ליוגוסלביה|פלישה גרמנית ולכיבוש יוגוסלביה]],
-באוקטובר ונובמבר התקיימו [[דיונים גרמניים-סובייטים להכנסת ברית המועצות למדינות הציר|דיונים בנוגע לאפשרות להכנסת ברית המועצות למדינות הציר]] אך אלו עלו בתהו והגולל עליהם נסתם סופית בעקבות [[מבצע ברברוסה|הפלישה הנאצית לברית המועצות]].
+ב[[דצמבר]] [[1941]] התקיים [[המשא ומתן של מדינות הציר על חלוקת אסיה]] שמעולם לא יצא לפועל בעקבות הפסדן של מדינות הציר כבר בסוף [[1942]] במספר חזיתות. בנוסף לכך, במהלך המשא ומתן עלו מחלוקות על סוגיות רבות שלא נמצא להן פתרון. בנוסף לכך, למרות בקשות חוזרות של [[גרמניה]], סירבה [[פינלנד]] להצטרף להסכם, בטענה שמלחמתה בברית המועצות (תחילה [[מלחמת החורף]] ולאחר מכן [[מלחמת ההמשך]]) היא מלחמה נפרדת מ[[מלחמת העולם השנייה]]. דבר זה אפשר לה לשמור על קשרים דיפלומטיים עם [[ארצות הברית]] עד 1944.
-על מנת שתוכל להעביר כוחות דרומה כדי לסייע ל[[איטליה]] במלחמתה ביוון, לחצה גרמניה על הונגריה, רומניה ובולגריה להצטרף להסכם. [[הונגריה]] הצטרפה ב-[[20 בנובמבר]] [[1940]], [[סלובקיה]] ב-[[24 בנובמבר]] 1940, [[רומניה]] ב-[[23 בנובמבר]] 1940 ו[[בולגריה]] ב-[[1 במרץ]] [[1941]]{{הערה|Walter R. Roberts, [http://books.google.com/books?id=43CbLU8FgFsC&pg=PA12 Tito, Mihailović, and the allies, 1941-1945], page 12|כיוון=שמאל}}. [[ממלכת יוגוסלביה|יוגוסלביה]] חתמה על ההסכם ב-[[25 במרץ]] 1941, אך לאחר הפיכה צבאית שקודמה על ידי [[בריטניה]]{{הערה|[[צ'רצ'יל]] כותב בספרו: "מלונדון עשיתי ככל יכולתי לגייס את היוגוסלבים נגד גרמניה" (עמ' 143), ובנאום מיד לאחר ההפיכה אמר: "מהפכה נתחוללה בבלגראד [..] לממשלה כזאת [...] תושיט הקיסרות הבריטית [...] את כל העזרה שבגדר האפשר." (עמ' 150). וינסטון צ'רצ'יל, '''מלחמת העולם השנייה''', כרך ג', הוצאת עם הספר, תשי"ז}} ב-[[27 במרץ]] 1941 חזרה בה מהחתימה, דבר שהוביל ל[[הפלישה ליוגוסלביה|פלישה גרמנית]] ולכיבושה.
+עם [[נפילת המשטר הפשיסטי באיטליה]] והדחת [[ראש ממשלת איטליה]], [[בניטו מוסוליני]] הפרו-נאצי, הצטרפה [[איטליה]] ל[[בעלות הברית]] ב-[[1943]], אירוע שציין את תחילת סופו של ההסכם. בולגריה ורומניה הפכו בשלב מאוחר יותר לבעלות ברית של ברית המועצות, לאחר ש[[הצבא האדום]] התקרב לשטחן. הונגריה מעולם לא פרשה מהברית. ממשלתו של [[פרנץ סאלאשי]], מנהיג מפלגת [[צלב החץ]] לחמה לצד הגרמנים כנגד הצבא האדום עד לכיבושה של הונגריה בידי ברית המועצות, אך למעשה הייתה זו מעין [[ממשלת בובות]] והונגריה הייתה נתונה למעשה תחת כיבוש גרמני מאוקטובר [[1944]]. בנובמבר 1944 דיכאו הגרמנים בכוח [[המרד הסלובקי|התקוממות עממית בסלובקיה]] נגד משטרו של [[יוזף טיסו]], וכבשו את המדינה. עם [[כניעת גרמניה הנאצית|כניעת גרמניה הנצאית]] במאי [[1945]] לא נודעה עוד כל משמעות להסכם, על אף שבאופן טכני הוא נותר בתוקף עד ל[[כניעת האימפריה היפנית]].
-ב[[דצמבר]] [[1941]] התקיים [[המשא ומתן של מדינות הציר על חלוקת אסיה]] שמעולם לא יצא לפועל בעקבות הפסדן של מדינות הציר כבר בסוף [[1942]] במספר חזיתות. בנוסף לכך, במהלך המשא ומתן עלו סוגיות רבות שלא נמצא להן פתרון.
+== מדינות שחתמו על ההסכם ==
-למרות בקשות חוזרות של [[גרמניה]], סירבה [[פינלנד]] להצטרף להסכם, בטענה שמלחמתה בברית המועצות היא מלחמה נפרדת מ[[מלחמת העולם השנייה]]. דבר זה אפשר לה לשמור על קשרים דיפלומטיים עם [[ארצות הברית]] עד 1944.
+* {{דגל|גרמניה הנאצית|3=+}} ([[27 בספטמבר]] [[1940]])
-[[איטליה]] הצטרפה ל[[בעלות הברית]] ב-[[1943]], אירוע שציין את תחילת סופו של ההסכם. בולגריה ורומניה הפכו בשלב מאוחר יותר לבעלות ברית של ברית המועצות, לאחר ש[[הצבא האדום]] התקרב לשטחן. הונגריה מעולם לא פרשה מהברית. ממשלתו של [[פרנץ סלשי]], מנהיג מפלגת [[צלב החץ]] לחמה לצד הגרמנים כנגד הצבא האדום עד לכיבושה של הונגריה בידי ברית המועצות, אך למעשה הייתה זו מעין [[ממשלת בובות]] והונגריה הייתה נתונה למעשה תחת כיבוש גרמני מאוקטובר [[1944]]. בנובמבר 1944 דיכאו הגרמנים בכוח [[המרד הסלובקי|התקוממות עממית בסלובקיה]] נגד משטרו של [[יוזף טיסו]], וכבשו את המדינה. עם [[כניעת גרמניה הנאצית|כניעת גרמניה]] במאי [[1945]] לא נודעה עוד כל משמעות להסכם, על אף שבאופן טכני הוא נותר בתוקף עד ל[[כניעת האימפריה היפנית|כניעת יפן]].
+* {{דגל|האימפריה היפנית|3=+}} ([[27 בספטמבר]] [[1940]])
+* {{דגל|איטליה הפשיסטית|3=+}} ([[27 בספטמבר]] [[1940]])
+* [[קובץ:Flag_of_Hungary_(1915-1918,_1919-1946).svg|25x25 פיקסלים]] [[ממלכת הונגריה (1920–1946)|ממלכת הונגריה]] ([[20 בנובמבר]] [[1940]])
+* [[קובץ:Flag_of_Slovakia_(1939–1945).svg|25x25 פיקסלים]] [[הרפובליקה הסלובקית הראשונה]] ([[24 בנובמבר]] [[1940]])
+* {{דגל|ממלכת רומניה|3=+}} ([[23 בנובמבר]] [[1940]])
+* {{דגל|ממלכת בולגריה|3=+}} ([[1 במרץ]] [[1941]])
+* {{דגל|ממלכת יוגוסלביה|3=+}} ([[25 במרץ]] [[1941]], פרשה מההסכם ב-[[27 במרץ]] [[1941]])
+* [[קובץ:Flag_of_Croatia_(1941–1945).svg|25x25 פיקסלים]] [[המדינה העצמאית של קרואטיה]] ([[15 ביוני]] [[1941]])
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 29: / שורה 39: @@
 {{בקרת זהויות}}
-{{קצרמר|אמנות והסכמים}}
 {{מיון רגיל:הסכם התלת-צדדי}}
-[[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה: אמנות והסכמים]]
+[[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה: אמנות והסכמים|תלת צדדי]]
-[[קטגוריה:גרמניה הנאצית: אמנות והסכמים]]
+[[קטגוריה:גרמניה הנאצית: אמנות והסכמים|תלת צדדי]]
 [[קטגוריה:איטליה בתקופת הפשיזם: אמנות והסכמים|תלת צדדי]]
-[[קטגוריה:יפן: אמנות והסכמים]]
+[[קטגוריה:יפן: אמנות והסכמים|תלת צדדי]]
 [[קטגוריה:ממלכת בולגריה]]
-[[קטגוריה:רומניה: אמנות והסכמים]]
+[[קטגוריה:ממלכת רומניה: אמנות והסכמים|תלת-צדדי]]
 [[קטגוריה:יוגוסלביה במלחמת העולם השנייה]]
-[[קטגוריה:צ'כוסלובקיה במלחמת העולם השנייה]]
 [[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה: 1940]]
 [[קטגוריה:1940 בגרמניה]]
-[[קטגוריה:מדינות הציר]]
+[[קטגוריה:מדינות הציר: הסכמים|תלת-צדדי]]
 [[קטגוריה:רומניה במלחמת העולם השנייה]]
 [[קטגוריה:בולגריה במלחמת העולם השנייה]]
@@ שורה 49: / שורה 57: @@
 [[קטגוריה:יפן במלחמת העולם השנייה]]
 [[קטגוריה:ממלכת יוגוסלביה: אמנות והסכמים]]
-[[קטגוריה:האימפריה היפנית: צבא וביטחון]]
+[[קטגוריה:ממלכת הונגריה (1920–1946): אמנות והסכמים]]
-[[קטגוריה:ממלכת איטליה: אמנות והסכמים|תלת-צדדי]]