לדלג לתוכן

התקפה (צורת קרב) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Gidi H (שיחה | תרומות)
 
(47 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות|רמה=מחפש}}
{{בעבודה}}
'''התקפה''' או '''אופנסיבה''' (ב[[אנגלית]]: '''Offensive'''), היא [[צורת קרב]] ה[[צבא]]ית האגרסיבית ביותר של כוחות חמושים בקרב המתבצעת כדי לכבוש שטח, להכניע, להכריע את האויב או כדי להשיג מטרה אסטרטגית או טקטית. התקפה היא צורת הקרב החשובה ביותר. [[קרל פון קלאוזביץ]], איש צבא [[פרוסיה|פרוסי]] מאבות תורת הלחימה המודרנית, הוא שטבע את המונח המודרני להתקפה.


צה"ל מגדיר ארבעה מאמצים התקפיים: [[יסוד התנועה (אסטרטגיה)|תמרון]], [[מאמץ האש|אש]], [[מבצעים מיוחדים]] ו[[לוחמת רשת|סייבר]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=Https://www.idf.il/מאמרים/אודות-צהל/אסטרטגיית-צהל/|כותרת=אסטרטגיית צה"ל|אתר=באתר [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]]}}</ref>
'''התקפה''' או אופנסיבה (באנגלית Offensive), היא צורת קרב צבאית האגרסיבית יותר מבין יתר צורות הקרב, של כוחות חמושים המתבצעת על מנת לכבוש שטח או להשיג מטרה אסטרטגית, צבאית, מדינית או טקטית אחרת. כינוי אחר הניתן בתקשורת להתקפה הוא "פלישה" או מתקפה. ההתקפה היא צורת הקרב העיקרית והמובילה בין צורות הקרב בלחימה עם אויב. מי שתבע את המונח המודרני להתקפה היה איש צבא פרוסי, מאבות תורת הלחימה המודרנית [[קרל פון קלאוזביץ]].
* מאמץ התמרון הוא פעולה התקפית יבשתית ממוקדת אל מול מרכזי כובד של האויב וטיהור המרחב.
* מאמץ האש הוא הפעלת אש מערכתית ורב ממדית.
* מאמץ המבצעים המיוחדים.
* מאמץ הסייבר בכל רמות הלחימה – אסטרטגי, אופרטיבי וטקטי.


==מטרות קרב ההתקפה==
==מטרות קרב ההתקפה==
לקרב ההתקפה 4 מטרות עיקריות:
לפי [[תורת לחימה|תורת הלחימה]] של [[צה"ל]], לקרב ההתקפה ארבע מטרות עיקריות:
* להשתלט על שטחי המפתח ומהם לשלוט על השטחים החיוניים. כלומר, לתקוף שטחים שהוגדרו על ידי הרמה הממונה כשטחים קריטיים להשגת הרעיון המבצעי שלה.
* להשתלט על [[שטח מפתח|שטחי המפתח]] ומהם לשלוט על ה[[שטח חיוני|שטחים החיוניים]]. כלומר לתקוף שטחים שאותם הגדירה הרמה הממונה שטחים קריטיים להשגת הרעיון המבצעי.
* למנוע מהאויב להתאושש ולהחזיר "מכת נגד".
* למנוע מהאויב להתאושש ולהחזיר "מכת נגד".
* להפתיע, להתיש, לשחוק ולהשמיד אויב, ולפגוע בציוד הלחימה שלו, בכוחותיו וברוח הלחימה שלו.
* להפתיע, להתיש, לשחוק ולהשמיד את האויב; לפגוע בציוד הלחימה שלו, בכוחותיו וברוח הלחימה שלו.
* להעביר ולקיים את הקרב המתנהל לשטח האויב.
* להעביר ולקיים את הקרב המתנהל לשטח האויב.


==הנחות יסוד בהתקפה==
==הנחות יסוד בהתקפה==
הנחת היסוד העיקרית בהתקפה היא כי היתרון הוא בדרך כלל אצל התוקף. לכן, יתרון ההפתעה עומד לרוב לזכות התוקף, והוא מתבטא במיקום ותיזמון ההתקפה, אך לא מעצם קיומה, אליה מודע המגן. התמודדות עם מיקום ההתקפה מתאפשרת לאויב על ידי ניתוח השטח והכנתו. להתקפה מספר יתרונות משמעותיים: לרוב, היוזמה נמצאת בדרך כלל אצל התוקף. הוא מחליט על תזמון ומועד ההתקפה. היכולת [[ריכוז מאמץ|לרכז המאמץ]] עומדת ליתרון התוקף. התוקף בדרך כלל יעדיף לתקוף כאשר הוא ביתרון כמותי ומספרי על פניי המגן. כלל אצבע אומר שעל התוקף להיות ביתרון כמותי ומספרי על המגן ביחס של שלוש לאחד.
הנחת היסוד העיקרית בהתקפה היא כי היתרון הוא בדרך כלל אצל התוקף. לכן יתרון ההפתעה עומד לרוב לזכות התוקף, והוא מתבטא במיקום ותזמון ההתקפה, אך לא מעצם קיומה הידוע לכוח המגן. ניתוח השטח והכנתו לקרב מאפשרת לאויב להתמודד עם מיקום ההתקפה. להתקפה יש יתרונות ניכרים: לרוב היוזמה נמצאת אצל התוקף, והוא המחליט על תזמון ועל מועד ההתקפה. היכולת [[ריכוז מאמץ|לריכוז המאמץ]] עומדת ליתרון התוקף. התוקף בדרך כלל יעדיף לתקוף אם הוא ביתרון מספרי או איכותי על פני המגן. לפי כלל אצבע ידוע, על התוקף להיות ביתרון ביחס של שלוש לאחד על המגן.


==מאמצים בהתקפה==
==מאמצים בהתקפה==
נהוג לחלק את המאמצים בהתקפה לארבעה מאמצים עיקריים:
נהוג לחלק את המאמצים בהתקפה לארבעה מאמצי מפתח:
===מאמץ עיקרי===
===מאמץ עיקרי===
תפקידו של מאמץ זה הוא לאתר את נקודת התורפה אצל האויב, לחשוף את חולשותיו ולהוות מאמץ עיקרי דרכו תוטל העתודה לקרב. בנוסף, משימותיו הם שחיקה מירבית של האויב. מאמץ זה אמור להכריע את התוקף, באמצעות הטלת העתודה בשלב מאוחר יותר בהתקפה.
תפקידו של מאמץ זה הוא לאתר את נקודת התורפה אצל האויב, לחשוף את חולשותיו ולשחוק את האויב. המאמץ העיקרי אמור להכריע את התוקף באמצעות הטלת העתודה להתקפה בשלב מאוחר יותר.

===מאמץ מישני===
===מאמץ משני===
זהו המאמץ המשני בהתקפה ותפקידו לתמוך במאמץ העיקרי או להוות אלטרנטיבה ולהפוך במקרה הצורך למאמץ העיקרי, דרכו ייתכן ותוטל למערכה העתודה.
זהו המאמץ המשני בהתקפה, ותפקידו לתמוך במאמץ העיקרי או להיות אלטרנטיבה ולהפוך במקרה הצורך למאמץ העיקרי שדרכו תוטל העתודה למערכה.


=== מאמץ ההטעיה ===
=== מאמץ ההטעיה ===
מאמץ זה מיועד להסוות את המאמצים ולהסתיר אותם מפני האויב, במיוחד את עיתוי וכיוון תקיפת המאמץ העיקרי. במאמץ זה מופעל במיוחד עיקרון הלחימה - התחבולה, והוא נועד להטעות את האויב ולגרום לו להעריך שהמאמץ העיקרי של התוקף יגיע מכיוון שונה מזה שממנו יגיע בפועל.
===[[עתודה (צבא)|עתודה]] (מאמץ ההלם)===

למאמץ זה שני תפקידים עיקריים: להנחית את המשך ההתקפה מה שמכונה לעיתים "אגרוף המחץ" במקרה שבו אחד המאמצים מצליח, או להוות כח להמשך התקפה בעומק מערך האויב. בהתקפה, בדרך כלל תוטל העתודה למאמץ המצליח.
===עתודה (מאמץ ההלם)===
ל[[עתודה (צבא)|עתודה]] שני תפקידים עיקריים: להנחית את המשך ההתקפה, המכונה לעיתים "אגרוף המחץ" במקרה שבו אחד המאמצים מצליח, או להיות כוח להמשך התקפה בעומק מערך האויב. בהתקפה בדרך כלל תוטל העתודה למאמץ המצליח.


== מתקפת נגד ==
== מתקפת נגד ==
{{ערך מורחב|מתקפת נגד}}
מתקפת נגד היא התקפה כחלק מקרב ההגנה, שנועדה להכשיל מאמצים בעת התקפת אויב, וזאת לאחר התאוששות וצבירת הכוח.

מתקפת נגד היא התקפה כחלק מקרב ההגנה שנועדה להכשיל מאמצים בעת התקפת האויב, וזאת לאחר התאוששות וצבירת כוח אצל המגן.

== מתקפת מנע ==
מתקפת מנע (לרבות [[מלחמת מנע]]) היא פעולת מנע והתקפה המעבירה את יוזמת המלחמה או הקרב מהאויב לצד התוקף, וכך מאפשרת למנוע ממנו לפגוע או לצאת להתקפה מתוכננת מצידו. עיתוי ההתקפה במתקפת מנע שומר על גורם ההפתעה בידי התוקף.


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 34: שורה 47:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{מערכות|אלי מיכלסון|צה"ל הכין שיעורי בית|2/113022|420}}
* {{מערכות|אלי מיכלסון|צה"ל הכין שיעורי בית|2/113022|440}}
* אלי מיכלסון, [https://www.maarachot.idf.il/2011/גיליונות/מערכות-440/צה-ל-הכין-שיעורי-בית/ צה"ל הכין שיעורי בית], [[מערכות]] 440


==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}


{{צורות קרב}}
{{צורות קרב}}

{{בקרת זהויות}}


[[קטגוריה:צורות קרב]]
[[קטגוריה:צורות קרב]]

גרסה אחרונה מ־09:46, 23 במאי 2024


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

התקפה או אופנסיבהאנגלית: Offensive), היא צורת קרב הצבאית האגרסיבית ביותר של כוחות חמושים בקרב המתבצעת כדי לכבוש שטח, להכניע, להכריע את האויב או כדי להשיג מטרה אסטרטגית או טקטית. התקפה היא צורת הקרב החשובה ביותר. קרל פון קלאוזביץ, איש צבא פרוסי מאבות תורת הלחימה המודרנית, הוא שטבע את המונח המודרני להתקפה.

צה"ל מגדיר ארבעה מאמצים התקפיים: תמרון, אש, מבצעים מיוחדים וסייבר.[1]

  • מאמץ התמרון הוא פעולה התקפית יבשתית ממוקדת אל מול מרכזי כובד של האויב וטיהור המרחב.
  • מאמץ האש הוא הפעלת אש מערכתית ורב ממדית.
  • מאמץ המבצעים המיוחדים.
  • מאמץ הסייבר בכל רמות הלחימה – אסטרטגי, אופרטיבי וטקטי.

מטרות קרב ההתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי תורת הלחימה של צה"ל, לקרב ההתקפה ארבע מטרות עיקריות:

  • להשתלט על שטחי המפתח ומהם לשלוט על השטחים החיוניים. כלומר לתקוף שטחים שאותם הגדירה הרמה הממונה שטחים קריטיים להשגת הרעיון המבצעי.
  • למנוע מהאויב להתאושש ולהחזיר "מכת נגד".
  • להפתיע, להתיש, לשחוק ולהשמיד את האויב; לפגוע בציוד הלחימה שלו, בכוחותיו וברוח הלחימה שלו.
  • להעביר ולקיים את הקרב המתנהל לשטח האויב.

הנחות יסוד בהתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחת היסוד העיקרית בהתקפה היא כי היתרון הוא בדרך כלל אצל התוקף. לכן יתרון ההפתעה עומד לרוב לזכות התוקף, והוא מתבטא במיקום ותזמון ההתקפה, אך לא מעצם קיומה הידוע לכוח המגן. ניתוח השטח והכנתו לקרב מאפשרת לאויב להתמודד עם מיקום ההתקפה. להתקפה יש יתרונות ניכרים: לרוב היוזמה נמצאת אצל התוקף, והוא המחליט על תזמון ועל מועד ההתקפה. היכולת לריכוז המאמץ עומדת ליתרון התוקף. התוקף בדרך כלל יעדיף לתקוף אם הוא ביתרון מספרי או איכותי על פני המגן. לפי כלל אצבע ידוע, על התוקף להיות ביתרון ביחס של שלוש לאחד על המגן.

מאמצים בהתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לחלק את המאמצים בהתקפה לארבעה מאמצי מפתח:

מאמץ עיקרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו של מאמץ זה הוא לאתר את נקודת התורפה אצל האויב, לחשוף את חולשותיו ולשחוק את האויב. המאמץ העיקרי אמור להכריע את התוקף באמצעות הטלת העתודה להתקפה בשלב מאוחר יותר.

מאמץ משני[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו המאמץ המשני בהתקפה, ותפקידו לתמוך במאמץ העיקרי או להיות אלטרנטיבה ולהפוך במקרה הצורך למאמץ העיקרי שדרכו תוטל העתודה למערכה.

מאמץ ההטעיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמץ זה מיועד להסוות את המאמצים ולהסתיר אותם מפני האויב, במיוחד את עיתוי וכיוון תקיפת המאמץ העיקרי. במאמץ זה מופעל במיוחד עיקרון הלחימה - התחבולה, והוא נועד להטעות את האויב ולגרום לו להעריך שהמאמץ העיקרי של התוקף יגיע מכיוון שונה מזה שממנו יגיע בפועל.

עתודה (מאמץ ההלם)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתודה שני תפקידים עיקריים: להנחית את המשך ההתקפה, המכונה לעיתים "אגרוף המחץ" במקרה שבו אחד המאמצים מצליח, או להיות כוח להמשך התקפה בעומק מערך האויב. בהתקפה בדרך כלל תוטל העתודה למאמץ המצליח.

מתקפת נגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מתקפת נגד

מתקפת נגד היא התקפה כחלק מקרב ההגנה שנועדה להכשיל מאמצים בעת התקפת האויב, וזאת לאחר התאוששות וצבירת כוח אצל המגן.

מתקפת מנע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקפת מנע (לרבות מלחמת מנע) היא פעולת מנע והתקפה המעבירה את יוזמת המלחמה או הקרב מהאויב לצד התוקף, וכך מאפשרת למנוע ממנו לפגוע או לצאת להתקפה מתוכננת מצידו. עיתוי ההתקפה במתקפת מנע שומר על גורם ההפתעה בידי התוקף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]