לדלג לתוכן

חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Eranb (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
(16 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חוק (ישראל)
{{חוק
|שם=חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם
| שם = חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם
| מדינה =
|תמונה=
|תאריך לועזי=[[3 ביולי]] [[1951]]
| תאריך חקיקה = [[3 ביולי]] [[1951]]
|תאריך עברי=[[כ"ט בסיוון]] [[תשי"א]]
| תאריך חקיקה עברי = [[כ"ט בסיוון]] [[תשי"א]]
|כנסת=[[הכנסת הראשונה]]
| גוף מחוקק = [[הכנסת הראשונה]]
|תומכים=
| תומכים =
|מתנגדים=
| מתנגדים =
|נמנעים=
| נמנעים =
|חוברת פרסום=[[ספר החוקים]] 80, עמ' 228
| חוברת פרסום = [[ספר החוקים]] 80, עמ' 228
|הצעת חוק=ממשלתית
| הצעת חוק = ממשלתית
|משרד ממונה=[[יושב ראש הכנסת]]
| משרד ממונה = [[יושב ראש הכנסת]]
|מס' תיקונים=44
| מספר תיקונים = 44
|נוסח מלא=[https://he.wikisource.org/wiki/חוק_חסינות_חברי_הכנסת,_זכויותיהם_וחובותיהם הנוסח המלא]
| נוסח מלא = [https://he.wikisource.org/wiki/חוק_חסינות_חברי_הכנסת,_זכויותיהם_וחובותיהם הנוסח המלא]
|תאריך פקיעה=
| תאריך פקיעה =
|סמל=[[File:Emblem of Israel.svg|מרכז|150px|קישור=סמל מדינת ישראל]]}}
}}
{{הממשל בישראל}}
{{הממשל בישראל}}
'''חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951''' מקנה לחברי הכנסת [[חסינות פרלמנטרית|חסינות]] מפני עבירות שעולות לכדי מעשה פלילי או עוולה אזרחית, אשר נעשו בעת מילוי תפקידם. לעניין חוק זה, דינו של [[שר]] שאינו חבר הכנסת, כדין שר שהוא חבר הכנסת. החוק אושר ב[[הכנסת הראשונה|כנסת הראשונה]] ב-[[25 ביוני]] [[1951]].{{הערה|שם=מקורי|[https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_211486.PDF חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951], ס"ח 80 מ-3 ביולי 1951}}
'''חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951''' מקנה לחברי הכנסת [[חסינות פרלמנטרית|חסינות]] מפני עבירות שעולות לכדי מעשה פלילי או עוולה אזרחית, אשר נעשו בעת מילוי תפקידם. לעניין חוק זה, דינו של [[שר]] שאינו חבר הכנסת, כדין שר שהוא חבר הכנסת. החוק אושר ב[[הכנסת הראשונה|כנסת הראשונה]] ב-[[25 ביוני]] [[1951]].{{הערה|שם=מקורי|[https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_211486.PDF חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951], ס"ח 80 מ-3 ביולי 1951}}
שורה 29: שורה 29:
:(3) [[הסתה לגזענות]] בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני;
:(3) [[הסתה לגזענות]] בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני;
:(4) תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי [[טרור]] נגד מדינת ישראל או נגד יהודים או ערבים בשל היותם יהודים או ערבים.
:(4) תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי [[טרור]] נגד מדינת ישראל או נגד יהודים או ערבים בשל היותם יהודים או ערבים.
5 תמיכה סמויה או גלויה במעשי טרור.


[[היועץ המשפטי לכנסת]], [[איל ינון]], קבע כי: "תכנון מראש של התבטאות המהווה עבירה, לא חוסה תחת החסינות, וניתן כעיקרון להעמיד חבר כנסת לדין בגינה, כמו כל אדם אחר. בכלל זה, פרסום מתוכנן של עניינים סודיים שפרסומם מהווה עבירה, בין במליאת הכנסת ובוועדות ובין בתקשורת או בכל מסגרת אחרת, אינו חוסה תחת החסינות וחבר הכנסת עלול להיחקר ולעמוד לדין בגינו".{{הערה|איל ינון, [https://main.knesset.gov.il/Documents/legal_180213.pdf גבולות חסינות חברי הכנסת ביחס להתבטאויות המהוות עבירה], באתר הכנסת, 18 בפברואר 2013}}
[[היועץ המשפטי לכנסת]], [[איל ינון]], קבע כי: "תכנון מראש של התבטאות המהווה עבירה, לא חוסה תחת החסינות, וניתן כעיקרון להעמיד חבר כנסת לדין בגינה, כמו כל אדם אחר. בכלל זה, פרסום מתוכנן של עניינים סודיים שפרסומם מהווה עבירה, בין במליאת הכנסת ובוועדות ובין בתקשורת או בכל מסגרת אחרת, אינו חוסה תחת החסינות וחבר הכנסת עלול להיחקר ולעמוד לדין בגינו".{{הערה|איל ינון, [https://main.knesset.gov.il/Documents/legal_180213.pdf גבולות חסינות חברי הכנסת ביחס להתבטאויות המהוות עבירה], באתר הכנסת, 18 בפברואר 2013}}
שורה 40: שורה 39:
* ההעמדה לדין תפגע בתפקוד הכנסת ובייצוג ציבור הבוחרים ואי העמדה לדין לא תפגע באינטרס הציבורי.
* ההעמדה לדין תפגע בתפקוד הכנסת ובייצוג ציבור הבוחרים ואי העמדה לדין לא תפגע באינטרס הציבורי.


עד יולי [[2005]] הוענקה חסינות זו אוטומטית, מבלי שחבר הכנסת יבקש אותה, והסרת החסינות דרשה החלטה של ועדת הכנסת והחלטת המליאה בהצבעה חשאית. ביולי 2005 תוקן החוק כך שעבירות שברירת המחדל לא חלה עליהם שנעשו שלא במסגרת התפקיד ( כגון עבירות בניה או תעבורה ) ורק על עבירות כאלה, החסינות לא תימצא יותר בגדר ברירת מחדל. וגם אז וועדת הכנסת תאשר ליוע"ש הגשת כתב אישום, על חבר הכנסת המעוניין בחסינות לבקש אותה, ואם ועדת הכנסת החליטה להיענות לבקשתו, הדבר טעון אישור המליאה בהצבעה גלויה. מאז תיקון החוק שלושה חברי כנסת הגישו בקשה לחסינות:
עד יולי [[2005]] הוענקה חסינות זו אוטומטית, מבלי שחבר הכנסת יבקש אותה, והסרת החסינות דרשה החלטה של ועדת הכנסת והחלטת המליאה בהצבעה חשאית. ביולי 2005 תוקן החוק כך שעבירות שברירת המחדל לא חלה עליהן שנעשו שלא במסגרת התפקיד (כגון עבירות בניה או תעבורה) ורק על עבירות כאלה, החסינות לא תימצא יותר בגדר ברירת מחדל. וגם אז וועדת הכנסת תאשר ליוע"ש הגשת כתב אישום, על חבר הכנסת המעוניין בחסינות לבקש אותה, ואם ועדת הכנסת החליטה להיענות לבקשתו, הדבר טעון אישור המליאה בהצבעה גלויה. מאז תיקון החוק שלושה חברי כנסת הגישו בקשה לחסינות:
* חבר הכנסת [[סעיד נפאע]], אשר הואשם ב[[מגע עם סוכן זר]] ו[[נסיעה לארץ אויב]]: בקשתו לא אושרה, והוא הועמד לדין, הורשע ונדון למאסר.{{הערה|{{גלובס|יפתח בריל ודרור שרון|סחבת, בג"צים וקניית זמן: נתניהו רוצה חסינות כמו פעם. המשרוקית של גלובס בדקה מי עשה זאת לפניו|1001285971|17 במאי 2019}}}}
* חבר הכנסת [[סעיד נפאע]], אשר הואשם ב[[מגע עם סוכן זר]] ו[[נסיעה לארץ אויב]]: בקשתו לא אושרה, והוא הועמד לדין, הורשע ונדון למאסר.{{הערה|{{גלובס|יפתח בריל ודרור שרון|סחבת, בג"צים וקניית זמן: נתניהו רוצה חסינות כמו פעם. המשרוקית של גלובס בדקה מי עשה זאת לפניו|1001285971|17 במאי 2019}}}}
* [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]], אשר הואשם ב[[שוחד]] [[מרמה והפרת אמונים]] הגיש בקשת חסינות, אולם בהמשך משך אותה.{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי וגלעד מורג|נתניהו הגיש את בקשת החסינות: "כתב האישום הוגש בחוסר תום לב"|5652819|2 בינואר 2020}}}}
* [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]], אשר הואשם ב[[שוחד]] [[מרמה והפרת אמונים]] הגיש בקשת חסינות, אולם בהמשך משך אותה.{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי וגלעד מורג|נתניהו הגיש את בקשת החסינות: "כתב האישום הוגש בחוסר תום לב"|5652819|2 בינואר 2020}}}}
* חבר הכנסת [[חיים כץ]], אשר הואשם במרמה והפרת אמונים הגיש בקשת חסינות. בקשתו אושרה, אך בהמשך הכריז [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[אביחי מנדלבליט]] שהחסינות שהוענקה לחיים כץ חסרת תוקף מכיוון שהתקבלה "בחוסר סמכות", וכן בשל "חוסר סבירות קיצוני".{{הערה|{{ערוץ 20||מנדלבליט לבג"ץ: יש לבטל את החסינות לח"כ חיים כץ|מנדלבליט-לבגץ-יש-לבטל-את-החסינות-לחכ-ח}}}}
* חבר הכנסת [[חיים כץ]], אשר הואשם במרמה והפרת אמונים הגיש בקשת חסינות. בקשתו אושרה, אך בהמשך הכריז [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[אביחי מנדלבליט]] שהחסינות שהוענקה לחיים כץ חסרת תוקף מכיוון שהתקבלה "בחוסר סמכות", וכן בשל "חוסר סבירות קיצוני".{{הערה|{{ערוץ 20||מנדלבליט לבג"ץ: יש לבטל את החסינות לח"כ חיים כץ|מנדלבליט-לבגץ-יש-לבטל-את-החסינות-לחכ-ח}}}}


גישה של "[[שמור לי ואשמור לך]]" שהייתה נהוגה בכנסת, עד החלת התיקון{{מקור}}, הובילה לביקורת ציבורית ולעתירת [[התנועה למען איכות השלטון בישראל|התנועה לאיכות השלטון]] לבג"ץ בעקבות החלטת הכנסת שלא להסיר את חסינותו של ח"כ [[מיכאל גורלובסקי]] שהואשם בזיוף, מרמה, והפרת אמונים, בגין הצבעה כפולה במליאת הכנסת. החלטת בג"ץ לבטל את החלטת הכנסת להשאיר את חסינותו עוררה ביקורת בקרב חברי הכנסת על ההתערבות בהחלטותיה.
גישה של "[[שמור לי ואשמור לך]]" שהייתה נהוגה בכנסת, עד החלת התיקון{{מקור|נושא=ישראל}}, הובילה לביקורת ציבורית ולעתירת [[התנועה למען איכות השלטון בישראל|התנועה לאיכות השלטון]] לבג"ץ בעקבות החלטת הכנסת שלא להסיר את חסינותו של ח"כ [[מיכאל גורלובסקי]] שהואשם בזיוף, מרמה, והפרת אמונים, בגין הצבעה כפולה במליאת הכנסת. החלטת בג"ץ לבטל את החלטת הכנסת להשאיר את חסינותו עוררה ביקורת בקרב חברי הכנסת על ההתערבות בהחלטותיה.


[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] קבע שרק הערכה של חברי הכנסת ש[[היועץ המשפטי לממשלה]] נהג שלא ב[[תום לב]] בהגשת כתב האישום כנגדם יכולה להצדיק אי-הסרת חסינות. החוק החדש הרחיב את העילות לחסינות מצד אחד, ומצד שני מנע את הענקתה האוטומטית{{מקור}}.
[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] קבע שרק הערכה של חברי הכנסת ש[[היועץ המשפטי לממשלה]] נהג שלא ב[[תום לב]] בהגשת כתב האישום כנגדם יכולה להצדיק אי-הסרת חסינות. החוק החדש הרחיב את העילות לחסינות מצד אחד, ומצד שני מנע את הענקתה האוטומטית{{מקור|נושא=ישראל}}.


בשנת 1985 הגיש יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ [[מיכה רייסר]], הצעת חוק לביטול החסינות הפלילית של חברי הכנסת{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|רייסר מציע לבטל החסינות הפלילית של הח"כים|19851104|17}}}} אך זו לא התקבלה.
בשנת 1985 הגיש יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ [[מיכה רייסר]], הצעת חוק לביטול החסינות הפלילית של חברי הכנסת{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|רייסר מציע לבטל החסינות הפלילית של הח"כים|19851104|17}}}} אך זו לא התקבלה.
שורה 84: שורה 83:
* חבר הכנסת פטור מחובת [[שירות סדיר]] לפי [[חוק שירות ביטחון]] ומכל חובת שירות לפי חוק אחר, אם לא החליטה הכנסת החלטה אחרת בימי מלחמה. חבר הכנסת אינו פטור מחובת [[שירות מילואים]] לפי [[חוק שירות המילואים]], אולם הסידורים בדבר המועד למילוי חובה זו ייקבעו על ידי ועדת הכנסת בהתייעצות עם [[שר הביטחון]] או עם בא כוחו.
* חבר הכנסת פטור מחובת [[שירות סדיר]] לפי [[חוק שירות ביטחון]] ומכל חובת שירות לפי חוק אחר, אם לא החליטה הכנסת החלטה אחרת בימי מלחמה. חבר הכנסת אינו פטור מחובת [[שירות מילואים]] לפי [[חוק שירות המילואים]], אולם הסידורים בדבר המועד למילוי חובה זו ייקבעו על ידי ועדת הכנסת בהתייעצות עם [[שר הביטחון]] או עם בא כוחו.
* נדרש חבר הכנסת למסור [[עדות]] לפני [[בית משפט]], ייקבע המועד לגביית עדותו בהסכמת [[יושב ראש הכנסת]].
* נדרש חבר הכנסת למסור [[עדות]] לפני [[בית משפט]], ייקבע המועד לגביית עדותו בהסכמת [[יושב ראש הכנסת]].
* חופש התנועה בתחום המדינה: שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של ביטחון המדינה או של [[סוד צבאי]].
* [[חופש התנועה]] בתחום המדינה: שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של ביטחון המדינה או של [[סוד צבאי]].
* חופש יציאה לחו"ל: שום הוראה המתנה את היציאה מן המדינה בקבלת היתר או רישיון לא תחול על חבר הכנסת אלא בימי מלחמה. חבר הכנסת היוצא את המדינה זכאי לקבל [[דרכון שירות]].
* חופש יציאה לחו"ל: שום הוראה המתנה את היציאה מן המדינה בקבלת היתר או רישיון לא תחול על חבר הכנסת אלא בימי מלחמה. חבר הכנסת היוצא את המדינה זכאי לקבל [[דרכון שירות]].
* השתתפות בהוצאות משפטיות: חבר הכנסת או מי שהיה חבר הכנסת זכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות בשל הליך משפטי בקשר למעשה שעשה במסגרת מילוי תפקידו כחבר הכנסת.
* השתתפות בהוצאות משפטיות: חבר הכנסת או מי שהיה חבר הכנסת זכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות בשל הליך משפטי בקשר למעשה שעשה במסגרת מילוי תפקידו כחבר הכנסת.
שורה 103: שורה 102:


==דיוני חסינות==
==דיוני חסינות==
המקרה הראשון בו נתבקשה הסרת חסינות חבר כנסת הייתה מקרהו של [[דוד הכהן (חבר הכנסת)|דוד הכהן]] שרכב בו נהג מירושלים לתל אביב התנגשה במשאית. המשטרה בקשה להעמידו לדין, אך יושב ראש הכנסת דחה את הבקשה מבלי להעבירה בכלל לוועדה, בטענה שדוד הכהן שכב אז בבית החולים בין החיים ובין המוות. במקרה שני בקש היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את [[מנחם בגין]] על מאמר בעיתון חרות נגד בית הדין הצבאי בצריפין. יושב ראש הכנסת סירב להעביר את הבקשה לדיון בטענה שמדובר בעניין פוליטי. המקרה השלישי היה בעניינו של [[שלמה לורנץ]] שקיבל צ'ק דולרי מתייר בארצות הברית והעביר את חלק מתמורתו בלירות לפני שפדה את הצ'ק בבנק. ועדת הכנסת סירבה להסיר את החסינות בטענה שמדובר בזוטות.{{הערה|{{מעריב||בוטלה האשמה עיקרית נגד לורנץ|19540525|1}}}}
המקרה הראשון בו נתבקשה הסרת חסינות חבר כנסת הייתה מקרהו של [[דוד הכהן (חבר הכנסת)|דוד הכהן]] שרכב בו נהג מירושלים לתל אביב התנגש במשאית. המשטרה בקשה להעמידו לדין, אך יושב ראש הכנסת דחה את הבקשה מבלי להעבירה בכלל לוועדה, בטענה שדוד הכהן שכב אז בבית החולים בין החיים ובין המוות. במקרה שני בקש היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את [[מנחם בגין]] על מאמר בעיתון חרות נגד בית הדין הצבאי בצריפין. יושב ראש הכנסת סירב להעביר את הבקשה לדיון בטענה שמדובר בעניין פוליטי. המקרה השלישי היה בעניינו של [[שלמה לורנץ]] שקיבל צ'ק דולרי מתייר בארצות הברית והעביר את חלק מתמורתו בלירות לפני שפדה את הצ'ק בבנק. ועדת הכנסת סירבה להסיר את החסינות בטענה שמדובר בזוטות.{{הערה|{{מעריב||בוטלה האשמה עיקרית נגד לורנץ|19540525|1}}}}


=== מקרי הסרת חסינות או אי קביעת חסינות ===
=== מקרי הסרת חסינות או אי קביעת חסינות ===
שורה 114: שורה 113:
| 20 בדצמבר 1954 || [[ישראל שלמה בן-מאיר]] (רוזנברג){{הערה|{{זמנים||מליאת הכנסת ביטלה חסינות הרב רוזנברג|19541221|4}}{{ש}}{{הארץ|יחיעם ויץ|הקשר בין הון, שלטון ובן-גוריון|1.1462586|2 בדצמבר 2007}}}} || השגת רישיון להעברת מט"ח בטענת שווא || זוכה
| 20 בדצמבר 1954 || [[ישראל שלמה בן-מאיר]] (רוזנברג){{הערה|{{זמנים||מליאת הכנסת ביטלה חסינות הרב רוזנברג|19541221|4}}{{ש}}{{הארץ|יחיעם ויץ|הקשר בין הון, שלטון ובן-גוריון|1.1462586|2 בדצמבר 2007}}}} || השגת רישיון להעברת מט"ח בטענת שווא || זוכה
|-
|-
| 8 בפברואר 1955 || [[שמעון בז'רנו]]{{הערה|{{חרות||הוסרה חסינות בז'רנו - יתבע לדין על עברת תנועה|1955/02/02|0011}}{{ש}}{{אנשים ישראל|[[עוז אלמוג]]|משלטון מפא"י לשלטון בג"ץ|7888}}}} || נהיגה במהירות מופרזת (80 קמ"ש) || קנס בסך 50 ל"י
| 8 בפברואר 1955 || [[שמעון בז'רנו]]{{הערה|{{חרות||הוסרה חסינות בז'רנו - יתבע לדין על עברת תנועה|1955/02/02|0011}}{{ש}}{{אנשים ישראל|[[עוז אלמוג]]|משלטון מפא"י לשלטון בג"ץ|7888}}}} || [[נהיגה במהירות מופרזת]] (80 קמ"ש) || קנס בסך 50 ל"י
|-
|-
| 16 במאי 1960 || [[משה דיין]] || גרימת תאונה עקב אי עצירה באור אדום || -
| 16 במאי 1960 || [[משה דיין]] || גרימת תאונה עקב אי עצירה באור אדום || -
שורה 122: שורה 121:
| 29 בנובמבר 1966 || [[מרדכי סורקיס]]{{הערה|{{על המשמר||ח"כ סורקיס הורשע בעבירת תנועה|19670208|101}}}} || גרימת תאונה עקב מעבר באור אדום במהירות גבוהה || הורשע
| 29 בנובמבר 1966 || [[מרדכי סורקיס]]{{הערה|{{על המשמר||ח"כ סורקיס הורשע בעבירת תנועה|19670208|101}}}} || גרימת תאונה עקב מעבר באור אדום במהירות גבוהה || הורשע
|-
|-
| 17 ביולי 1978 || [[שמואל רכטמן]]{{הערה|{{nrg|גיל סלומון|בלומנטל לא לבד: מצעד המורשעים המלא|059/569|13 במרץ 2006|1|1}}}} || קבלת שוחד || הורשע ונידון למאסר בפועל
| 17 ביולי 1978 || [[שמואל רכטמן]]{{הערה|{{nrg|גיל סלומון|בלומנטל לא לבד: מצעד המורשעים המלא|059/569|13 במרץ 2006|1|1}}}} || קבלת שוחד || הורשע ונידון ל[[מאסר בפועל]]
|-
|-
| 1 באוגוסט 1979 || [[שמואל פלאטו-שרון]] || הבטחת שוחד לבוחריו || 3 חודשי [[עבודות שירות]] ו-15 חודשי [[מאסר על תנאי]]
| 1 באוגוסט 1979 || [[שמואל פלאטו-שרון]] || הבטחת שוחד לבוחריו || 3 חודשי [[עבודות שירות]] ו-15 חודשי [[מאסר על תנאי]]
שורה 161: שורה 160:
| 20 בדצמבר 2004 || [[יאיר פרץ]]{{הערה|{{הארץ|לילך ויסמן, [[יובל יועז]], אסף כרמל|ח"כ יאיר פרץ מש"ס הורשע בקבלת תואר אקדמי במרמה והתפטר מהכנסת|1.1558868|18 בנובמבר 2005}}}} || ניסיון קבלת [[תואר אקדמי]] במרמה || הרשעה
| 20 בדצמבר 2004 || [[יאיר פרץ]]{{הערה|{{הארץ|לילך ויסמן, [[יובל יועז]], אסף כרמל|ח"כ יאיר פרץ מש"ס הורשע בקבלת תואר אקדמי במרמה והתפטר מהכנסת|1.1558868|18 בנובמבר 2005}}}} || ניסיון קבלת [[תואר אקדמי]] במרמה || הרשעה
|-
|-
| 26 בינואר 2010 || [[סעיד נפאע]]{{הערה|{{ynet|שרון רופא-אופיר|ח"כ נפאע לא קיבל חסינות: "אלחם על חפותי"|3839843|26 בינואר 2010}}}} || מגע עם סוכן זר ונסיעה לארץ אויב || 12 חודשי מאסר ו־6 חודשי מאסר על תנאי
| 26 בינואר 2010 || [[סעיד נפאע]]{{הערה|{{ynet|שרון רופא-אופיר|ח"כ נפאע לא קיבל חסינות: "אלחם על חפותי"|3839843|26 בינואר 2010}}}} || מגע עם סוכן זר ונסיעה לארץ אויב || 12 חודשי מאסר בפועל ו־6 חודשי מאסר על תנאי
|-
|-
|21 בדצמבר 2016
|21 בדצמבר 2016
|[[באסל גטאס]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4896442,00.html|הכותב=רועי ינובסקי|כותרת=ועדת הכנסת אישרה להסיר את חסינותו של ח"כ באסל גטאס|אתר=Ynet|תאריך=21.12.16}}}}
|[[באסל גטאס]]{{הערה|{{ynet|רועי ינובסקי|ועדת הכנסת אישרה להסיר את חסינותו של ח"כ באסל גטאס|4896442|21 בדצמבר 2016}}}}
|הברחת טלפונים סלולריים לאסירים ביטחוניים
|הברחת טלפונים סלולריים לאסירים ביטחוניים
|2 שנות מאסר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4947429,00.html|הכותב=אילנה קוריאל|כותרת=הסדר הטיעון אושר: שנתיים מאסר לח"כ לשעבר באסל גטאס|אתר=Ynet|תאריך=}}}}
|2 שנות מאסר{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|הסדר הטיעון אושר: שנתיים מאסר לח"כ לשעבר באסל גטאס|4947429|9 באפריל 2017}}}}
|}
|}


שורה 178: שורה 177:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקיטקסט בשורה}}
{{ויקיטקסט בשורה}}
* {{חוק|2000670}}
* {{חוק בכנסת|2000670}}
* {{המשפט|[[סוזי נבות]]|חסינותו של חבר כנסת בגין "הבעת דעה ומעשה במילוי תפקיד"|781|כרך ד', עמ' 61–99}}
* {{המשפט|[[סוזי נבות]]|חסינותו של חבר כנסת בגין "הבעת דעה ומעשה במילוי תפקיד"|781|כרך ד', עמ' 61–99}}
* [https://www.idi.org.il/parliaments/8155/8156 גבולות החסינות המהותית], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 15 בדצמבר 2001
* [https://www.idi.org.il/parliaments/8155/8156 גבולות החסינות המהותית], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 15 בדצמבר 2001
שורה 190: שורה 189:
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]
[[קטגוריה:ישראל: חוקי הכנסת]]
[[קטגוריה:ישראל: חוקי הכנסת]]
[[קטגוריה:האספה המכוננת: חקיקה]]
[[קטגוריה:הכנסת הראשונה: חקיקה]]
[[קטגוריה:1951 בישראל]]

גרסה אחרונה מ־09:36, 14 בינואר 2024

חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם
פרטי החוק
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך חקיקה 3 ביולי 1951
תאריך חקיקה עברי כ"ט בסיוון תשי"א
גוף מחוקק הכנסת הראשונה
שטחים שעליהם חל החוק ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חוברת פרסום ספר החוקים 80, עמ' 228
הצעת חוק ממשלתית
משרד ממונה יושב ראש הכנסת
מספר תיקונים 44
נוסח מלא הנוסח המלא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמל ישראל
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של ישראל

חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951 מקנה לחברי הכנסת חסינות מפני עבירות שעולות לכדי מעשה פלילי או עוולה אזרחית, אשר נעשו בעת מילוי תפקידם. לעניין חוק זה, דינו של שר שאינו חבר הכנסת, כדין שר שהוא חבר הכנסת. החוק אושר בכנסת הראשונה ב-25 ביוני 1951.[1]

חסינות במילוי התפקיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 1 לחוק מקנה לחבר הכנסת חסינות מהותית/עניינית - חסינות בפני סנקציות פליליות בגין פעולות שביצע במסגרת מילוי תפקידו כחבר הכנסת. חסינות זו היא מוחלטת ואינה ניתנת להסרה.

הגנה זו אינה חלה על מעשה או התבטאות שאינם אקראיים שיש בהם אחד מאלה:

(1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי;
(2) שלילת אופייה הדמוקרטי של המדינה;
(3) הסתה לגזענות בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני;
(4) תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור נגד מדינת ישראל או נגד יהודים או ערבים בשל היותם יהודים או ערבים.

היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, קבע כי: "תכנון מראש של התבטאות המהווה עבירה, לא חוסה תחת החסינות, וניתן כעיקרון להעמיד חבר כנסת לדין בגינה, כמו כל אדם אחר. בכלל זה, פרסום מתוכנן של עניינים סודיים שפרסומם מהווה עבירה, בין במליאת הכנסת ובוועדות ובין בתקשורת או בכל מסגרת אחרת, אינו חוסה תחת החסינות וחבר הכנסת עלול להיחקר ולעמוד לדין בגינו".[2]

חסינות בפני דיון פלילי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 4 לחוק מקנה לחבר הכנסת חסינות דיונית. חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום למעט ההתניה בסעיף 4א (1) רשאי לפנות תוך 30 ימים לוועדת הכנסת ולבקש שתעניק לו חסינות מתוך אחד או יותר מן הנימוקים הבאים:

  • העבירה נעשתה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת וחלות הוראות סעיף 1.
  • כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה.
  • הדין עם חבר הכנסת מוצה על ידי ועדת האתיקה.
  • ההעמדה לדין תפגע בתפקוד הכנסת ובייצוג ציבור הבוחרים ואי העמדה לדין לא תפגע באינטרס הציבורי.

עד יולי 2005 הוענקה חסינות זו אוטומטית, מבלי שחבר הכנסת יבקש אותה, והסרת החסינות דרשה החלטה של ועדת הכנסת והחלטת המליאה בהצבעה חשאית. ביולי 2005 תוקן החוק כך שעבירות שברירת המחדל לא חלה עליהן שנעשו שלא במסגרת התפקיד (כגון עבירות בניה או תעבורה) ורק על עבירות כאלה, החסינות לא תימצא יותר בגדר ברירת מחדל. וגם אז וועדת הכנסת תאשר ליוע"ש הגשת כתב אישום, על חבר הכנסת המעוניין בחסינות לבקש אותה, ואם ועדת הכנסת החליטה להיענות לבקשתו, הדבר טעון אישור המליאה בהצבעה גלויה. מאז תיקון החוק שלושה חברי כנסת הגישו בקשה לחסינות:

גישה של "שמור לי ואשמור לך" שהייתה נהוגה בכנסת, עד החלת התיקון[דרוש מקור], הובילה לביקורת ציבורית ולעתירת התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בעקבות החלטת הכנסת שלא להסיר את חסינותו של ח"כ מיכאל גורלובסקי שהואשם בזיוף, מרמה, והפרת אמונים, בגין הצבעה כפולה במליאת הכנסת. החלטת בג"ץ לבטל את החלטת הכנסת להשאיר את חסינותו עוררה ביקורת בקרב חברי הכנסת על ההתערבות בהחלטותיה.

בג"ץ קבע שרק הערכה של חברי הכנסת שהיועץ המשפטי לממשלה נהג שלא בתום לב בהגשת כתב האישום כנגדם יכולה להצדיק אי-הסרת חסינות. החוק החדש הרחיב את העילות לחסינות מצד אחד, ומצד שני מנע את הענקתה האוטומטית[דרוש מקור].

בשנת 1985 הגיש יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ מיכה רייסר, הצעת חוק לביטול החסינות הפלילית של חברי הכנסת[6] אך זו לא התקבלה.

החסינות הדיונית אינה חלה על העבירות הבאות ודינו של חבר הכנסת לעניין עבירות אלה כדין כל אדם:

(1) עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה;
(2) עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק;
(3) עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

חסינות זו היא לתקופת כהונתה של הכנסת שבה אושרה החסינות. כאשר חבר הכנסת נבחר גם לכנסת שלאחר זו שבה הוענקה לו חסינות, רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש מחדש לכנסת את כתב האישום, ורשאי חבר הכנסת לבקש חסינות פעם נוספת.[7] לאחר סיום כהונתו של חבר הכנסת ניתן להעמידו לדין בגין מעשים שאינם מוגנים על ידי החסינות המהותית, בלי שיתאפשר לו לבקש הענקת חסינות. התקופה שבה נמנעה, מכוח חוק זה, הבאתו של חבר הכנסת לדין על עבירה מסוימת, לא תבוא במניין תקופת ההתיישנות לגבי אותה עבירה.

חסינות בפני תביעה אזרחית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר הכנסת חסין גם מפני תביעה אזרחית המוגשת בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה – בכנסת או מחוצה לה – אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת.

דוגמה: בנובמבר 2019 הגיש ניר חפץ תביעות לשון הרע בסך חצי מיליון ש"ח נגד שר המשפטים, אמיר אוחנה, בטענה שזה פרסם מידע מחקירתו של חפץ שעליו הוצא צו איסור פרסום, ובכך פגע בפרטיותו. התביעה נדחתה על הסף בנימוק שדברי השר חוסים תחת חסינות חברי הכנסת, אף שהשופטת מתחה ביקורת על אוחנה על שהפר צו איסור פרסום.[8]

חסינות בפני מעצר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 3 לחוק קובע "חבר הכנסת לא ייעצר אלא אם נתפס בשעה שעשה מעשה פשע שיש עמו שימוש בכוח או הפרעת השלום או בגידה".

חסינות בפני חיפוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 2 לחוק קובע שחבר הכנסת יהיה חסין בפני חיפוש בדירתו ובפני חיפוש בגופו או בחפציו, חוץ מן החיפוש במקום שנועד לבדיקה מטעם שלטונות המכס.

שופט של בית המשפט העליון רשאי להתיר בצו חיפוש אצל חבר הכנסת, אם שוכנע שיש יסוד לחשד שחבר הכנסת חשוד בעבירה של בגידה או ריגול (סימנים ב׳ או ד׳ בפרק ז׳ לחוק העונשין), שעונשה עשר שנות מאסר או יותר, והחיפוש הכרחי למניעתה או לחקירתה של עבירה כאמור.

חסינות בפני האזנת סתר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 2א לחוק קובע "חבר הכנסת יהיה חסין בפני האזנת סתר".

שופט של בית המשפט העליון רשאי להתיר בצו האזנת סתר, אם שוכנע שיש יסוד לחשד שחבר הכנסת חשוד בעבירה ונתקיימו התנאים שבאחד מאלה:

  • נתבקש לכך בכתב מאת ראש רשות ביטחון, כשהעבירה היא מסוג פשע שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה, והאזנת הסתר הכרחית מטעמי ביטחון המדינה;
  • נתבקש לכך בכתב מאת קצין משטרה מוסמך, כשהעבירה היא עבירה של גרימת מוות (סעיפים 300 עד 301ג לחוק העונשין), עבירה שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה או עבירה של עסקת סמים כהגדרתה בפקודת הסמים המסוכנים, או קשר לעבור אחת העבירות האמורות, והאזנת הסתר הכרחית למניעתה או לחקירתה של העבירה.

חסינות בפני קובלנה פלילית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 4א לחוק קובע "לא תוגש קובלנה פלילית נגד חבר הכנסת בשל עבירה שנעברה בזמן היותו חבר הכנסת או לפני שהיה לחבר הכנסת".

זכויות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חבר הכנסת פטור מחובת שירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון ומכל חובת שירות לפי חוק אחר, אם לא החליטה הכנסת החלטה אחרת בימי מלחמה. חבר הכנסת אינו פטור מחובת שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, אולם הסידורים בדבר המועד למילוי חובה זו ייקבעו על ידי ועדת הכנסת בהתייעצות עם שר הביטחון או עם בא כוחו.
  • נדרש חבר הכנסת למסור עדות לפני בית משפט, ייקבע המועד לגביית עדותו בהסכמת יושב ראש הכנסת.
  • חופש התנועה בתחום המדינה: שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של ביטחון המדינה או של סוד צבאי.
  • חופש יציאה לחו"ל: שום הוראה המתנה את היציאה מן המדינה בקבלת היתר או רישיון לא תחול על חבר הכנסת אלא בימי מלחמה. חבר הכנסת היוצא את המדינה זכאי לקבל דרכון שירות.
  • השתתפות בהוצאות משפטיות: חבר הכנסת או מי שהיה חבר הכנסת זכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות בשל הליך משפטי בקשר למעשה שעשה במסגרת מילוי תפקידו כחבר הכנסת.

הגבלות על חבר הכנסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • איסור עיסוק נוסף (סעיף 13א): חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, למעט עיסוק בהתנדבות וללא תמורה. פעילות במסגרת הסיעה או המפלגה אינה נחשבת לעיסוק נוסף, ובלבד שחבר הכנסת אינו מקבל שכר עבור פעילות זו (אך הוא רשאי לקבל בעדה משרד, שירותי משרד, רכב ונהג). הגבלה זו אינה חלה בששת החודשים הראשונים לכהונתו של חבר הכנסת.
  • איסור לכהן כנבחר ציבור (סעיף 13א1): חבר הכנסת לא יכהן כנבחר בגוף ציבורי (רשות מקומית, מועצה דתית, ההסתדרות החדשה, הסתדרות העובדים הלאומית, ההסתדרות הציונית העולמית), אף שלא בתמורה. המכהן כנבחר בגוף ציבורי, חברותו באותו גוף תפקע ביום היותו לחבר הכנסת.
  • איסור לשמש בתפקיד ניהולי, בין בשכר ובין שלא בשכר, במוסד, בחברה, בעמותה או בכל גוף אחר שאינו מוסד ממוסדות המדינה, המקבל, בין במישרין ובין בעקיפין, לפחות רבע מתקציבו מאוצר המדינה (סעיף 14א).

היסטוריה חקיקתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק אושר בכנסת הראשונה ב-25 ביוני 1951,[1] אישור החוק לווה בוויכוחים סוערים בין הקואליציה לאופוזיציה, לנוכח התנגדות של ראש הממשלה, דוד בן-גוריון לחוק זה.[9] בנוסף למחלוקת העקרונית על עצם הצורך בחסינות, עורר מחלוקת גם הסעיף (שבוטל מאז) לפיו "חבר הכנסת זכאי לטלפון בדירתו, והרשות המוסמכת תתקינו חינם ובזכות קדימה על פני אדם אחר". שר התחבורה, דב יוסף, שהתנגד לסעיף זה, טען: "הרשות המבצעת אינה נוהגת משוא פנים, ואם תרצה במשוא פנים ודאי לא תתחיל בעניינים קטנוניים כגון התקנת טלפונים מחוץ לתור".[9]

מאז אישורו ועד סוף 2019 עבר החוק 44 תיקונים. להלן הבולטים שבהם:

  • בתיקון מס' 5 משנת 1988 (שתוקפו מ-1 בספטמבר 1989) נוסף לחוק סעיף 13א, האוסר על עיסוק נוסף של חבר הכנסת.[10] תיקון זה נעשה על פי המלצת ועדה ציבורית בראשות עו"ד יצחק טוניק, שמונתה ב-9 במרץ 1987.[11] עד לחקיקת איסור זה היו חברי כנסת שהחזיקו במקביל במשרה ציבורית נוספת. מרדכי נמיר, למשל, היה מזכ"ל ההסתדרות ואחר כך ראש עיריית תל אביב, במקביל לחברותו בכנסת. בתיקון זה נקבעה גם הקמתה של ועדת האתיקה. סעיף 13א נוסח מחדש בתיקון מס' 7,[12] ונוסח מחדש פעם נוספת, תוך הרחבת ההגבלות שבו, בתיקון מס' 15 משנת 1995.[13]
  • בתיקון מס' 32 משנת 2005 נוסף לחוק סעיף 2א, המקנה לחבר הכנסת חסינות מפני האזנת סתר.[14]
  • בתיקון מס' 33 משנת 2005 שונתה ברירת המחדל בעניין חסינותו של חבר הכנסת מהעמדה לדין פלילי (כאמור לעיל).[15] תיקון זה נעשה בעקבות דעת המיעוט של פרופ' קלוד קליין בדו"ח הוועדה הציבורית לבחינה מחדש של נושא חסינות חברי הכנסת, בראשות השר לשעבר משה נסים, שהוגש ב-16 ביוני 1997.

דיוני חסינות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקרה הראשון בו נתבקשה הסרת חסינות חבר כנסת הייתה מקרהו של דוד הכהן שרכב בו נהג מירושלים לתל אביב התנגש במשאית. המשטרה בקשה להעמידו לדין, אך יושב ראש הכנסת דחה את הבקשה מבלי להעבירה בכלל לוועדה, בטענה שדוד הכהן שכב אז בבית החולים בין החיים ובין המוות. במקרה שני בקש היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את מנחם בגין על מאמר בעיתון חרות נגד בית הדין הצבאי בצריפין. יושב ראש הכנסת סירב להעביר את הבקשה לדיון בטענה שמדובר בעניין פוליטי. המקרה השלישי היה בעניינו של שלמה לורנץ שקיבל צ'ק דולרי מתייר בארצות הברית והעביר את חלק מתמורתו בלירות לפני שפדה את הצ'ק בבנק. ועדת הכנסת סירבה להסיר את החסינות בטענה שמדובר בזוטות.[16]

מקרי הסרת חסינות או אי קביעת חסינות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאריך חבר הכנסת האשמה גזר דין
11 באוגוסט 1954 שלמה לביא[17] דריסת אדם למוות קנס בסך 100 ל"י
20 בדצמבר 1954 ישראל שלמה בן-מאיר (רוזנברג)[18] השגת רישיון להעברת מט"ח בטענת שווא זוכה
8 בפברואר 1955 שמעון בז'רנו[19] נהיגה במהירות מופרזת (80 קמ"ש) קנס בסך 50 ל"י
16 במאי 1960 משה דיין גרימת תאונה עקב אי עצירה באור אדום -
14 ביולי 1965 יצחק רפאל[20] קשירת קשר לקבלת שוחד -
29 בנובמבר 1966 מרדכי סורקיס[21] גרימת תאונה עקב מעבר באור אדום במהירות גבוהה הורשע
17 ביולי 1978 שמואל רכטמן[22] קבלת שוחד הורשע ונידון למאסר בפועל
1 באוגוסט 1979 שמואל פלאטו-שרון הבטחת שוחד לבוחריו 3 חודשי עבודות שירות ו-15 חודשי מאסר על תנאי
13 בינואר 1981 אהרן אבוחצירא קבלת שוחד זיכוי
18 במאי 1981 אהרן אבוחצירא מעילה בכספים זיכוי
25 בדצמבר 1984 מאיר כהנא התססה והסתה -
15 באוקטובר 1985 מוחמד מיעארי נאום הזדהות עם דרכו של פאהד קוואסמה, מבכירי אש"ף -
1991 יאיר לוי גנבה בידי מנהל, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ומרמה והפרת אמונים בתאגיד 4 שנות מאסר בפועל, 3 שנות מאסר על תנאי וקנס בסך 275,000 ש"ח
6 בינואר 1993 האשם מחאמיד התבטאות מעודדת טרור -
- רפאל פנחסי העברת כספים שלא כדין 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי
ספטמבר 1993 אריה דרעי קבלת שוחד, מרמה, הפרת אמונים, קבלת דבר במרמה ורישום כוזב במסמכי תאגיד ("התיק האישי") מאסר בפועל של שלוש שנים וקנס כספי של 250,000 ש"ח.
ינואר 1999 אריה דרעי מרמה והפרת אמונים ("התיק הציבורי") 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי של 10,000 ש"ח.
5 ביולי 2000 יצחק מרדכי[23] מעשה מגונה בכוח 18 חודשים מאסר על תנאי
6 במרץ 2001 אביגדור ליברמן[24] תקיפת קטין ואיומים - פיצויים של 10,000 ש"ח לילד וקנס של 7,500 ש"ח
5 בנובמבר 2001 עזמי בשארה[25] תמיכה בארגון טרור וארגון טיולים למדינת אויב כתב האישום בוטל שכן נקבע שעומדת לו החסינות המהותית
2002 סאלח טריף[26] מתן שוחד 6 חודשי עבודות שירות, קנס על-סך 25,000 ש"ח ו-18 חודשי מאסר על תנאי
10 בנובמבר 2003 נעמי בלומנטל[27] מתן שוחד בחירות הרשעה - קנס ומאסר שהומר לעבודות שירות
26 בינואר 2004 יחיאל חזן[28] הצבעה כפולה במליאת הכנסת הרשעה
20 בדצמבר 2004 יאיר פרץ[29] ניסיון קבלת תואר אקדמי במרמה הרשעה
26 בינואר 2010 סעיד נפאע[30] מגע עם סוכן זר ונסיעה לארץ אויב 12 חודשי מאסר בפועל ו־6 חודשי מאסר על תנאי
21 בדצמבר 2016 באסל גטאס[31] הברחת טלפונים סלולריים לאסירים ביטחוניים 2 שנות מאסר[32]

בשל השתתפותו של ח"כ מוחמד מיעארי ב-1985 בעצרת זיכרון לפאהד קוואסמה, ממנהיגי אש"ף, שבאותה עת היה מוגדר כארגון עוין, הגיש ח"כ מיכאל איתן בקשה לוועדת הכנסת, וזו (ובעקבותיה מליאת הכנסת) הסירה את חסינותו של מיעארי מפני חיפוש ומפני מעצר, ושללה את זכותו לחופש התנועה בתחום המדינה. מיעארי עתר לבג"ץ, אשר בפסק דין תקדימי, ברוב של 3 מול 2, ביטל החלטה זו, בהתאם לנימוק של הנשיא מאיר שמגר: "מטרתה של הסרת החסינות לפי סעיף 13 היא במקרה כזה מניעתית, ואין היא יכולה בשום פנים להיות סנקציה; מכאן, שמעשה בעבר במסגרת מילוי התפקיד, אפילו אם הוא בעל אופי פלילי, לא יוכל, כשלעצמו, לשמש עילה להסרת החסינות, אם אין תשתית ראייתית רחבה יותר מחוץ לאירוע החד-פעמי שבעבר, שתצביע על כך שיש חשד סביר לעתיד".[33]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ויקיטקסט חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    [עריכת קוד מקור | עריכה]
    1. ^ 1 2 חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951, ס"ח 80 מ-3 ביולי 1951
    2. ^ איל ינון, גבולות חסינות חברי הכנסת ביחס להתבטאויות המהוות עבירה, באתר הכנסת, 18 בפברואר 2013
    3. ^ יפתח בריל ודרור שרון, ‏סחבת, בג"צים וקניית זמן: נתניהו רוצה חסינות כמו פעם. המשרוקית של גלובס בדקה מי עשה זאת לפניו, באתר גלובס, 17 במאי 2019
    4. ^ מורן אזולאי וגלעד מורג, נתניהו הגיש את בקשת החסינות: "כתב האישום הוגש בחוסר תום לב", באתר ynet, 2 בינואר 2020
    5. ^ מנדלבליט לבג"ץ: יש לבטל את החסינות לח"כ חיים כץ, באתר ערוץ 20
    6. ^ יהושע ביצור, רייסר מציע לבטל החסינות הפלילית של הח"כים, מעריב, 4 בנובמבר 1985
    7. ^ בג"ץ 1273/20 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' הכנסת ה-22 ואחרים, ניתן ב־9 בספטמבר 2020
    8. ^ גלעד מורג, תביעת ניר חפץ נדחתה, ביקורת על השר לשעבר אוחנה: "הפר צו על דעת עצמו", באתר ynet, 15 ביוני 2021

      ת"א (ת"א) 70065-11-19 ניר חפץ נ' אמיר אוחנה, ניתן ב-15 ביוני 2021
    9. ^ 1 2 חוק חסינות חברי הכנסת אושר אתמול בקריאה סופית, הארץ, 26 ביוני 1951, המשך
    10. ^ חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 5), התשמ"ח-1988, ס"ח 1258 מ-6 ביולי 1988
    11. ^ הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 5), התשמ"ח-1988, ה"ח 1869 מ-2 בפברואר 1988
    12. ^ חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 7), התש"ן-1989, ס"ח 1294 מ-20 בדצמבר 1989
    13. ^ חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 15), התשנ"ה-1995, ס"ח 1533 מ-19 ביולי 1995
    14. ^ חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 32), התשס"ה-2005, ס"ח 1991 מ-24 במרץ 2005
    15. ^ חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 33), התשס"ה-2005, ס"ח 2015 מ-26 ביולי 2005
    16. ^ בוטלה האשמה עיקרית נגד לורנץ, מעריב, 25 במאי 1954
    17. ^ בוטלה חסינותו של ח"כ לביא, שערים, 12 באוגוסט 1954
    18. ^ מליאת הכנסת ביטלה חסינות הרב רוזנברג, זמנים, 21 בדצמבר 1954
      יחיעם ויץ, הקשר בין הון, שלטון ובן-גוריון, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2007
    19. ^ הוסרה חסינות בז'רנו - יתבע לדין על עברת תנועה, חרות, 2 בפברואר 1955
      עוז אלמוג, ‏משלטון מפא"י לשלטון בג"ץ, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
    20. ^ עוז אלמוג ודוד פז, ‏זרמים אידיאולוגיים וסגנונות חיים באוכלוסיה הדתית-לאומית, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
    21. ^ ח"כ סורקיס הורשע בעבירת תנועה, על המשמר, 8 בפברואר 1967
    22. ^ גיל סלומון, בלומנטל לא לבד: מצעד המורשעים המלא, באתר nrg‏, 13 במרץ 2006
    23. ^ הוגש כתב האישום נגד מרדכי, באתר ynet, 9 ביולי 2000
    24. ^ ליטל לוין, 25.9.2001/אביגדור ליברמן הורשע בתקיפת ילד בן 13, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2011
    25. ^ לינוי בר-גפן, הכנסת הסירה את חסינותו של עזמי בשארה, באתר ynet, 7 בנובמבר 2001
    26. ^ סמדר שמואלי, חסינות טריף הוסרה; כתב האישום יוגש בימים הקרובים, באתר ynet, 29 בינואר 2002
    27. ^ הוסרה חסינות בלומנטל- יוגש נגדה כתב אישום, באתר ערוץ 7, 10 בנובמבר 2003
    28. ^ ועדת הכנסת הסירה את חסינות ח"כ חזן, באתר nana10‏, 26 בינואר 2004
    29. ^ לילך ויסמן, יובל יועז, אסף כרמל, ח"כ יאיר פרץ מש"ס הורשע בקבלת תואר אקדמי במרמה והתפטר מהכנסת, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2005
    30. ^ שרון רופא-אופיר, ח"כ נפאע לא קיבל חסינות: "אלחם על חפותי", באתר ynet, 26 בינואר 2010
    31. ^ רועי ינובסקי, ועדת הכנסת אישרה להסיר את חסינותו של ח"כ באסל גטאס, באתר ynet, 21 בדצמבר 2016
    32. ^ אילנה קוריאל, הסדר הטיעון אושר: שנתיים מאסר לח"כ לשעבר באסל גטאס, באתר ynet, 9 באפריל 2017
    33. ^ בגץ 620/85 מוחמד מיעארי נגד יו"ר הכנסת, ח"כ שלמה הלל, ניתן ב-11 באוקטובר 1987