לדלג לתוכן

ישעי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:


== אודות המושב ==
== אודות המושב ==
המושב נוסד ב[[כ"ז בתמוז]] [[ה'תש"י]] - [[12 ביולי]] [[1950]], על ידי עולים מ[[תימן]] (חלקם מ[[בלאדנס]], חלקם מ[[צנעא]]) על אדמות הכפר הערבי [[דיר-אבאן|דיר אבאן]]<ref>{{צ-ספר|שם=All that remains : the Palestinian villages occupied and depopulated by Israel in 1948|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/25632612|מו"ל=Institute for Palestine Studies|שנת הוצאה=1992|מקום הוצאה=Washington, D.C.|ISBN=0-88728-224-5|oclc=25632612|מחבר=|עמ=383}}</ref>. עד היום לא השתנה צביונו העדתי של המושב, ורוב התושבים הם בני העדה התימנית, ושומרי מצוות.
המושב נוסד ב[[כ"ז בתמוז]] [[ה'תש"י]] - [[12 ביולי]] [[1950]], על ידי עולים מ[[תימן]] (חלקם מ[[בלאדנס]], חלקם מ[[צנעא]]) על אדמות הכפר הערבי הנטוש [[דיר-אבאן|דיר אבאן]]<ref>{{צ-ספר|שם=All that remains : the Palestinian villages occupied and depopulated by Israel in 1948|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/25632612|מו"ל=Institute for Palestine Studies|שנת הוצאה=1992|מקום הוצאה=Washington, D.C.|ISBN=0-88728-224-5|oclc=25632612|מחבר=|עמ=383}}</ref>. עד היום לא השתנה צביונו העדתי של המושב, ורוב התושבים הם בני העדה התימנית, ושומרי מצוות.


המושב מתמחה בחקלאות מודרנית ו[[חקלאות אורגנית|אורגנית]]. כלכלת בני המושב התבססה בעבר על מטעי [[אבוקדו]] רבים, גידול [[פטם]] ו[[גידולי שדה]], אולם כיום רובם הגדול של המשקים אינם מתפרנסים מחקלאות. תושבים רבים משכירים יחידות דיור במושב. רוב התושבים מתפרנסים כיום מעבודות חוץ. במושב יש כמה [[בריכת שחיה|בריכות שחיה]] פרטיות, [[פינת חי|פינות חי]] פעילות, ומספר עסקים.
המושב מתמחה בחקלאות מודרנית ו[[חקלאות אורגנית|אורגנית]]. כלכלת בני המושב התבססה בעבר על מטעי [[אבוקדו]] רבים, גידול [[פטם]] ו[[גידולי שדה]], אולם כיום רובם הגדול של המשקים אינם מתפרנסים מחקלאות. תושבים רבים משכירים יחידות דיור במושב. רוב התושבים מתפרנסים כיום מעבודות חוץ. במושב יש כמה [[בריכת שחיה|בריכות שחיה]] פרטיות, [[פינת חי|פינות חי]] פעילות, ומספר עסקים.

גרסה מ־18:14, 31 ביולי 2020

ישעי
ישעי מתל בית שמש
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע[1] ‎196 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 848 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.1% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
5 מתוך 10

יִשְׁעִי הוא מושב בהרי יהודה, מושב חקלאי בהרי יהודה, סמוך לתל בית שמש ולקיבוץ צרעה, מייסודו של הפועל המזרחי.

מקור השם

מקור שמו – הפסוק ”לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד” (תהילים, כ"ז, א')[3], כמו גם על שמו של ישעי משבט יהודה, אשר מוזכר במקרא בסמוך לנחם ולזנוח (שגם על שמם קרויים מושבים בסביבות בית שמש) - ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוקים י"חכ'[דרוש מקור].

אודות המושב

המושב נוסד בכ"ז בתמוז ה'תש"י - 12 ביולי 1950, על ידי עולים מתימן (חלקם מבלאדנס, חלקם מצנעא) על אדמות הכפר הערבי הנטוש דיר אבאן[4]. עד היום לא השתנה צביונו העדתי של המושב, ורוב התושבים הם בני העדה התימנית, ושומרי מצוות.

המושב מתמחה בחקלאות מודרנית ואורגנית. כלכלת בני המושב התבססה בעבר על מטעי אבוקדו רבים, גידול פטם וגידולי שדה, אולם כיום רובם הגדול של המשקים אינם מתפרנסים מחקלאות. תושבים רבים משכירים יחידות דיור במושב. רוב התושבים מתפרנסים כיום מעבודות חוץ. במושב יש כמה בריכות שחיה פרטיות, פינות חי פעילות, ומספר עסקים.

במושב שישה בתי כנסת[5], שניים מהם מופעלים במהלך היום ככולל.

המושב עצמו הוא בעל שטחים המעובדים על ידי ארגון "הפלחה", כ-1,000 דונם, כ-1,000 דונם פרדסים וכ-150 דונם של כרמי זיתים, חלקם הגדול למאכל (מנזלינו) וחלקם זית סורי. ישנם גם הדסים ומטע של אתרוג תימני.

מעל למושב, בשטח שנועד להרחבה, נמצא האתר הארכאולוגי "ח'רבת אם-ג'נה", המזוהה עם העיר המקראית עין גנים שבשפלת יהודה[6]. כמו כן, בסמוך למושב נמצא אתר העתיקות באר לימון.

בסוף שנת 2015 החלה להיבנות ההרחבה במושב. בתחילת ספטמבר 2016 הסתיים שלב פיתוח ההרחבה ונמסר לרוכשים שרובם הם בני המושב. בשנת 2017 החלו במושב עבודות נרחבות לשיפור התשתיות, שלא טופלו משנות ה-50.

הטבע במושב

את המושב חוצה נחל ישעי, תחת שני גשרים. נחל המוכר כאכזב אך לאחרונה התגלתה זרימת מים גם בקיץ ולאחר שנלקחו בדיקות מעבדה התגלה שמדובר במי תהום נקיים.

לאחר שהתגלו יתושי נמר אסיאתי ואנופלס הנושאים בגופם את נגיף קדחת הנילוס המערבי, הוחלט להלחם בהם בלוחמה ביולוגית טבעית ופוזרו עשרות אלפי דגיגים הנזונים מיתושים צעירים ובוגרים בנחל ישעי וצרעה. בתחילת החורף עם ראשית הזרימה בנחל, מתרבים בו הצפרדעים, ונצפו בו גם צבי נחל, אשר הגיעו מנחל צרעה. בעקבות הצפרדעים והשלשולים, מגיעות להקות קעקים ואנפות, השוכנות בו מדי סתיו. במתחם הפנימי בין שני הכבישים העיקריים, שטח בר ומטעים. באזור זה ישנה להקת תנים גדולה, הנמצאת תחת בקרת רשות הטבע והגנים. במושב נצפו נמיות, שועלים ולעיתים נדירות יותר צבועים. ישנה אוכלוסייה קבועה של תנשמות, בזים[7], וכן חיוויאים.

במטע הזיתים שבמרכז המושב ישנו קינון מסיבי של חוחיות. החסידות עוצרות על גגות הכפר, במעופן מאירופה לאפריקה ובחזרה. ליד הלולים יש ריבוי עכברושים ובעקבותיהם נצפו נחשים שונים. מיני צמחים רבים תועדו באזור ישעי, וביניהם אירוס מצוי, רקפות, פעמונית קיפחת, כמו כן תועדה צמיחת דודאי רפואי שהוזכר בספר בראשית וישנו גם שיח אטד מרשים במזרח המושב צמוד לתל בית שמש שהוזכר במשל יותם (ספר שופטים, פרק ט', פסוקים ח'ט"ו). עוד נמצאו בשטחי המושב מפזורים בכמה מיקומים שיחי אגבה מהם ניתן להכין טקילה ומסקלין[8].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישעי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ יואב רגב, מדריך ישראל החדש, כרך 10: השפלה, כתר, ידיעות אחרונות ומשרד הביטחון, 2001
  4. ^ All that remains : the Palestinian villages occupied and depopulated by Israel in 1948, Washington, D.C.: Institute for Palestine Studies, 1992, עמ' 383, ISBN 0-88728-224-5
  5. ^ בתי כנסת: המרכזי, השמעי, הבלאדי, הקטן (בשכונה מרוחקת), אשכנזי (קרליבך)
  6. ^ המקום נקרא בפי רשות העתיקות חורבת גנים. שתי חפירות בדיקה נערכו ונמצאו חרסים מהתקופה החשמונאית, מקווה טהרה ומערות קבורה. על כיבוש המקום בתש"ח ניתן לקרוא ביומני הפלמ"ח. בית אבן מתועד באתר האנטי ציוני פלסטין נזכרת. רוב החומר המצולם מקורו בחיילי הפלמ"ח. תל שמש ודיר אבן צולמו ב-1917 בצילום אווירי מפורט בידי חיל האוויר הגרמני במלחמת העולם הראשונה, המתועד בספר מבט ועוד מבט על ארץ ישראל
  7. ^ חיים מויאל - שלושה גוזלי בז
  8. ^ צמחים מישעי בPBase