טירה

טירת אלץ במערב גרמניה

טירה (באנגלית Castle) היא סוג מבנה מגורים גדול ומבוצר שהיה נפוץ באירופה במהלך ימי הביניים. הטירה נבדלת מארמון שכן היא מבוצרת, ונבדלת ממבצר שבניגוד לה לא היה מאוכלס על ידי האצולה. הטירות האירופאיות החלו להיבנות במאה ה-9 לאחר מותו של קרל הגדול, אז חולקו מערב ומרכז אירופה בין בניו ואלו בתורם חילקו את שטחיהם לאזורים קטנים יותר שנשלטו על ידי אצילים מקומיים. אצילים אלו בנו טירות כדי לשלוט על הטריטוריה שלהם ולשמש כבסיס לצבאותיהם. למרות שהמטרה הראשונית של הטירות הייתה צבאית, הטירות החלו במהרה לשמש כמרכזי שלטון מקומיים וכסמלי כוחם של השליטים.

טירות רבות נבנו בהתחלה מחומרים פשוטים כגון אדמה ועץ אולם ביצוריהם חוזקו במהרה באבן. הטירות המוקדמות ניצלו מאפייני הגנה טבעיים כגון הרים או נהרות ולא היו בהם המגדלים או חרכי הירי שהפכו מאוחר יותר לסממנים המזהים של הטירות, אלא התבססו על מגדל עוז מרכזי. בסוף המאה ה-12 ותחילת המאה ה-13 החלה להתפתח גישה מדעית להגנות הטירה שהובילה להוספה של מגדלים וצריחים רבים עם דגש על אש אגפית. רבות מן הטירות החדשות שנבנו באותה התקופה היו מצולעות או שהסתמכו על הגנה קונצנטרית - רמות שונות של הגנה אחת אחרי השניה ותפקדו יחדיו כדי למקסם את כח הירי של הטירה. לא כל מאפייני הארכיטקטורה של הטירה נועדו למטרות צבאיות אלא לעתים נועדו לשמש כסמלי כוח וגדולה.

למרות שאבק השריפה הובא לאירופה כבר במאה ה-14 הוא לא הביא לשינוי משמעותי באופן בניית הטירה עד למאה ה-15, אז כלי הנשק החלו להיות חזקים מספיק כדי לפרוץ חומות אבן. הטירות שנבנו לאחר מכן לא היו נוחות למגורים בשל הטכניקות בהם השתמשו להגנה מפני תותחים וכתוצאה מכך החל מהמאה ה-16 חלה ירידה בבניית טירות ובמקומן החלו לקום מבצרים שנועדו רק להגנה ללא שום תפקיד מנהלי, ואחוזות או ארמונות שנועדו למגורים אך לא היה בהם ערך צבאי. מאמצע המאה ה-18 נבנו טירות מדומות רבות כחלק מאופנת התחייה הגותית של התנועה הרומנטית, אך לא הייתה בהם שום תכלית צבאית.

הגדרה

אטימולוגיה

מקור המילה טירה הוא מהמקרא, לדוגמא: "תְּהִי טִירָתָם נְשַׁמָּה; בְּאָהֳלֵיהֶם, אַל-יְהִי יֹשֵׁב" (תהילים ס"ט, פסוק כ"ו). המונח Castle באנגלית נובע מהמילה הלטינית castrum, שמשמעותה "מקום מבוצר". שפות אירופאיות רבות משתמשות במקור ה לתיאור טירה, כגון château בצרפתית, castillo בספרדית ו-castello באיטלקית.

מאפיינים

ההגדרה המקובלת של טירה היא מקום מגורים פרטי מבוצר. בניגוד לערים מבוצרות מהעת העתיקה כגון קונסטנטינופול או אנטיוך, החידוש בטירות שהחלו להיבנות בימי הביניים היה שהביצורים לא נועדו להגן על אוכלוסייה שלמה אלא נבנו על ידי שליטים פאודלים מקומיים כדי להגן על עצמם או על מלכיהם.

רקע

ההבדל העיקרי בין טירה למבצר הוא הייעוד: הטירה נועדה בעיקר למגורים ואילו המבצר נועד בעיקר למטרות צבאיות. למרות זאת, יש מבנים מבוצרים רבים שמשמשים בו-זמנית בשני התפקידים ואפשר לקרוא להם הן טירות והן מבצרים.

הטירות היו נפוצות בייחוד בתקופה הפאודלית באירופה וביפן. אחרי מסע הצלב הראשון החלו לצוץ באירופה טירות אבן כפטריות אחרי הגשם. בטירה חי האציל המקומי וממנה הוא אוכף את שלטונו על הכפרים הסמוכים. הטירות המבוצרות, והמחסור בצבאות מאורגנים שיכולים לחדור את הביצורים, גרם לחולשה יחסית של המלוכה כנגד האצילים, והכריח את המלכים לבנות את צבאם באמצעות חלוקת אדמות לאצילים תמורת שבועת אמונים. רק עם המצאת התותח ואבק השריפה חלה ירידה במעמדן של הטירות.

מבנה הטירה

טירת בודיאם מתנשאת מעל חפיר מלא מים. בתמונה ניתן לראות את חומותיה, מגדליה (הצריחים) ואת החפיר הגדול.

מערך הביצורים המרשים (צריחים, חומה, חפיר) של טירת המלך רנה בטרסקון.

טירה על ההר. ניתן לראות את מגדל המצודה מתנשא מעל שאר חלקי הטירה.

אמצעי ההגנה

הטירה הייתה מוקמת בדרך כלל על הר גבוה, כדי שהגישה אליה תהיה קשה לאויב. אך יש מקרים שהטירה ממוקמת בהצטלבות דרכי מסחר או ליד גשרים לצורך גביית מיסים מעוברי אורח.

מסביב לטירה הייתה חומה חיצונית רחבה להגנה על בתי המשרתים. על החומה עצמה היה מקום להצבת זקיפים וקשתים, והשינות, אותן בליטות המרובעות לאורך החומה מטרתן לאפשר לקשתים הגנה בזמן שהם טוענים את נשקם. מעל פני החומה בולטים צריחים ומגדלים ובהם חרכי ירי לקשתים. מחסום נוסף מפני חדירת אויב הוא גשר נייד מטלטל. מסביב לחומות הפנימיות הייתה בדרך כלל תעלת מגן (חפיר) ומחסומי הגנה. לאורך החומה ניצבו זקיפים המשקיפים על השטח. היו טירות שכללו שני מעגלים של חומות, כאשר החומה הפנימית הייתה גבוהה יותר מן החיצונית.

סביב השער בחומה הוקמה מערכת ביצורים מתוגברת. מערכת זו כללה את מגדל השער, שמכיל את השער עצמו, מגדלים הצופים על השער, מערכת שערים כפולים, סבכת סורגי מתכת שאפשר להרימה ולהורידה אנכית, חרכי ירי השולטים על השער וסביבתו ולעתים אף גשר מתרומם שניתן להרימו במקרי חירום.

המצודה

המצודה (נקראת גם: שמורה, Keep או מגדל עוז) היא המבנה הפנימי בטירה, הכולל מספר צריחים וקירות עבים במיוחד. המצודה היוותה את החלק החשוב ביותר בטירה הפיאודלית. אם פרץ האויב את כל אמצעי ההגנה של הטירה, המתגוררים בטירה,יכלו להתבצר במצודה, שאליה היה קשה מאוד לפרוץ וממנה יכלו האנשים להימלט בעזרת דרך סתרים. בתוך המצודה היו חדרי המגורים של אדון הטירה ובני משפחתו.

החצר

בחצר היו מבנים שונים כגון: מאפייה, בית מטבחיים, לולי עופות, אורוות, רפתות, מחסני כלים, בית מלאכה להתקנת כלים, אסמי תבואה, מטבח ונפחייה. בחצר הייתה אספקה שהספיקה לזמן רב במקרה של מצור.

הצינוק

בחלק מהטירות היה מגדל או מרתף שבו כלאו את האויבים וגם את הצמיתים, שלא שילמו בזמן את המסים לאדוניהם. תאי הכלא היו צרים וחשוכים ונכלאים בהם גם עוברי אורח שניסו להשתמט ממס המעבר. ליד הצינוק נמצאים חדרי העינויים שבהם מענים את השבויים כדי לסחוט ידיעות על האויב.

כנסיית הטירה

לרוב היו בטירות כנסייה פרטית, או קפלה, עבור משפחת האדון.