לדלג לתוכן

טלמכוס הקדוש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דורית (שיחה | תרומות)
מ {{נ}} די החלטי, לא? (קרוב לוודאי, ניתן להניח..)
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
 
(28 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Telemachus.JPG|ממוזער]]
'''טלמכוס הקדוש''' היה [[נזיר]] שחי בסוף המאה החמישית במזרח [[האימפריה הרומית]] (ככל הנראה ב[[אסיה]] הקטנה) ושמיוחסת לו פעולה שהביאה להפסקת מלחמות ה[[גלדיאטור|לודרים]] ברומא.
'''טלמכוס הקדוש''' היה [[נזיר]] שחי בסוף המאה החמישית במזרח [[האימפריה הרומית]] (ככל הנראה ב[[אסיה]] הקטנה) ושמיוחסת לו פעולה שהביאה להפסקת מלחמות ה[[גלדיאטור|לודרים]] ברומא.


המקור היחידי לסיפור אודות טלמכוס נמצא אצל [[תיאודורט מקירוס|תיאודורט]] [[בישוף]] [[קירוס]] (Cyrrhus), שכתב את הדברים כמה עשרות שנים אחרי התרחשותם.
המקור היחידי לסיפור אודות טלמכוס נמצא אצל [[תיאודורט מקירוס|תיאודורט]] [[בישוף]] [[קירוס]] (Cyrrhus), שכתב את הדברים כמה עשרות שנים אחרי התרחשותם.


על פי תיאורו של תיאודורט{{שוליים|1}}, אדם בשם טלמכוס שאימץ חיי סגפנות נכנס לאחד האיצטדיונים (stadio) ברומא כאשר התקיימה שם מלחמת לודרים, פסע אל תוך הזירה וניסה לעצור את האנשים הנלחמים שם. הצופים הנזעמים התרגזו על ההתערבות הלא רצויה ורגמו את טלמכוס למוות. כאשר נודע על כך לקיסר [[הונוריוס]] הוא הורה לצרף את טלמכוס לרשימות ה[[מרטיר|מרטירים]] ושם קץ למלחמות הלודרים.
על פי תיאורו של תיאודורט,{{הערה|1=[http://www.ccel.org/ccel/schaff/npnf203.html תיאודורט, "היסטוריה אקלסטית", ספר 5, פרק 26]}} אדם בשם טלמכוס שאימץ חיי סגפנות נכנס לאחד האצטדיונים (stadio) ברומא כאשר התקיימה שם מלחמת לודרים, פסע אל תוך הזירה וניסה לעצור את האנשים הנלחמים שם. הצופים הנזעמים התרגזו על ההתערבות הלא רצויה ורגמו את טלמכוס למוות. כאשר נודע על כך לקיסר [[פלביוס אוגוסטוס הונוריוס|הונוריוס]] הוא הורה לצרף את טלמכוס לרשימות ה[[מרטיר]]ים ושם קץ למלחמות הלודרים.


בחינה של הנסיבות ההיסטוריות מצביעה על כך שהפסקת תחרויות הלודרים, שבאה אכן בתחילת [[המאה החמישית]] לא נבעה מפעולתו של טלמכוס, והסיפור כולו נברא ככל הנראה על ידי תיאודורט כדי להעניק סיבה [[נצרות|נוצרית]] טובה להפסקת מלחמות הלודרים.
בחינה של הנסיבות ההיסטוריות מצביעה על כך שהפסקת תחרויות הלודרים, שבאה אכן בתחילת [[המאה החמישית]] לא נבעה מפעולתו של טלמכוס, והסיפור כולו נברא ככל הנראה על ידי תיאודורט כדי להעניק סיבה [[נצרות|נוצרית]] טובה להפסקת מלחמות הלודרים.


סביר להניח כי בשנת [[404]], במהלך שורה של פלישות לאיטליה שנערכו החל משנת [[400]] על ידי [[אלאריק הראשון|אלאריק]] ה[[ויזיגותים|ויזיגותי]], נוצר מצב בו המשך קיום מלחמות הלודרים לא היה אפשרי מבחינות שונות. אחת מהן הייתה התחזקות הנטיות הנוצריות-אריאניות באימפריה בהשראת השליט בפועל באימפריה הרומית המערבית, הגנרל ה[[ונדלים|ונדלי]] [[סטיליקו]].
סביר להניח כי בשנת [[404]], במהלך שורה של פלישות לאיטליה שנערכו החל משנת [[400]] על ידי [[אלאריק הראשון|אלאריק]] ה[[ויזיגותים|וויזיגותי]], נוצר מצב בו המשך קיום מלחמות הלודרים לא היה אפשרי מבחינות שונות. אחת מהן הייתה התחזקות הנטיות [[נצרות אריאנית|הנוצריות-אריאניות]] באימפריה בהשראת השליט בפועל באימפריה הרומית המערבית, הגנרל ה[[ונדלים|וונדלי]] [[סטיליקו]].


סטיליקו הורה שנה מאוחר יותר ([[405]]) על סילוקם של [[ספרי הסיבילות]], וייתכן והפסקת מלחמות הלודרים הייתה שלב מוקדם יותר במסע להגברת נצרותה של האימפריה. עם זאת, קשה להניח כי סטיליקו היה נוטה לנקוט בצעד המנוגד באופן כה מובהק לרצונו של הציבור, וסביר להניח כי ביטולן של המלחמות הוסבר במניעים כלכליים ולא דתיים.
סטיליקו הורה שנה מאוחר יותר ([[405]]) על סילוקם של [[ספרי הסיבילות]], וייתכן והפסקת מלחמות הלודרים הייתה שלב מוקדם יותר במסע להגברת נצרותה של האימפריה. עם זאת, קשה להניח כי סטיליקו היה נוטה לנקוט בצעד המנוגד באופן כה מובהק לרצונו של הציבור, וסביר להניח כי ביטולן של המלחמות הוסבר במניעים כלכליים ולא דתיים.


שילובו של הקיסר [[הונוריוס]], מכל מקום, נעשה קרוב לוודאי במאמץ מצד תיאודורט לשאת חן בעיני שליטי הקיסרות. הונוריוס ישב באותה עת ב[[ראוונה]], מבוהל מאפשרות של פלישה נוספת של אלאריק, וסביר להניח כי גם אילו ידע על מעשה כזה ברומא, לא היה מעז לנקוט בצעד החלטי כזה, שהיה מנוגד גם לאופיו וגם להגיון הפשוט.
שילובו של הקיסר הונוריוס, מכל מקום, נעשה קרוב לוודאי במאמץ מצד תיאודורט לשאת חן בעיני שליטי הקיסרות. הונוריוס ישב באותה עת ב[[רוונה]], מבוהל מאפשרות של פלישה נוספת של אלאריק, וסביר להניח כי גם אילו ידע על מעשה כזה ברומא, לא היה מעז לנקוט בצעד החלטי כזה, שהיה מנוגד גם לאופיו וגם להגיון הפשוט.


==קישורים חיצוניים==
==הערות==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{שולייםלמטה|1}} [http://www.ccel.org/ccel/schaff/npnf203.html תיאודורט, "היסטוריה אקלסטית", ספר 5, פרק 26]]


== הערות שוליים ==
[[קטגוריה:דת, מסדרים ותנועות דתיות בימה"ב]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כלכלה, חברה ותרבות בימה"ב]]
[[קטגוריה:נצרות]]
[[קטגוריה:קדושים נוצרים]]


[[קטגוריה:נזירים (נצרות)]]
[[en:Saint Telemachus]]
[[קטגוריה:קדושים נוצרים]]
[[el:Τηλέμαχος (άγιος)]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-404]]
{{נ}}

גרסה אחרונה מ־15:33, 12 בינואר 2019

טלמכוס הקדוש היה נזיר שחי בסוף המאה החמישית במזרח האימפריה הרומית (ככל הנראה באסיה הקטנה) ושמיוחסת לו פעולה שהביאה להפסקת מלחמות הלודרים ברומא.

המקור היחידי לסיפור אודות טלמכוס נמצא אצל תיאודורט בישוף קירוס (Cyrrhus), שכתב את הדברים כמה עשרות שנים אחרי התרחשותם.

על פי תיאורו של תיאודורט,[1] אדם בשם טלמכוס שאימץ חיי סגפנות נכנס לאחד האצטדיונים (stadio) ברומא כאשר התקיימה שם מלחמת לודרים, פסע אל תוך הזירה וניסה לעצור את האנשים הנלחמים שם. הצופים הנזעמים התרגזו על ההתערבות הלא רצויה ורגמו את טלמכוס למוות. כאשר נודע על כך לקיסר הונוריוס הוא הורה לצרף את טלמכוס לרשימות המרטירים ושם קץ למלחמות הלודרים.

בחינה של הנסיבות ההיסטוריות מצביעה על כך שהפסקת תחרויות הלודרים, שבאה אכן בתחילת המאה החמישית לא נבעה מפעולתו של טלמכוס, והסיפור כולו נברא ככל הנראה על ידי תיאודורט כדי להעניק סיבה נוצרית טובה להפסקת מלחמות הלודרים.

סביר להניח כי בשנת 404, במהלך שורה של פלישות לאיטליה שנערכו החל משנת 400 על ידי אלאריק הוויזיגותי, נוצר מצב בו המשך קיום מלחמות הלודרים לא היה אפשרי מבחינות שונות. אחת מהן הייתה התחזקות הנטיות הנוצריות-אריאניות באימפריה בהשראת השליט בפועל באימפריה הרומית המערבית, הגנרל הוונדלי סטיליקו.

סטיליקו הורה שנה מאוחר יותר (405) על סילוקם של ספרי הסיבילות, וייתכן והפסקת מלחמות הלודרים הייתה שלב מוקדם יותר במסע להגברת נצרותה של האימפריה. עם זאת, קשה להניח כי סטיליקו היה נוטה לנקוט בצעד המנוגד באופן כה מובהק לרצונו של הציבור, וסביר להניח כי ביטולן של המלחמות הוסבר במניעים כלכליים ולא דתיים.

שילובו של הקיסר הונוריוס, מכל מקום, נעשה קרוב לוודאי במאמץ מצד תיאודורט לשאת חן בעיני שליטי הקיסרות. הונוריוס ישב באותה עת ברוונה, מבוהל מאפשרות של פלישה נוספת של אלאריק, וסביר להניח כי גם אילו ידע על מעשה כזה ברומא, לא היה מעז לנקוט בצעד החלטי כזה, שהיה מנוגד גם לאופיו וגם להגיון הפשוט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טלמכוס הקדוש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]