לדלג לתוכן

כורכר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q6446111
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Kurkar.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גבעת כורכר בחוף [[הרצליה]]]]
[[תמונה:Kurkar.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גבעת כורכר בחוף [[הרצליה]]]]
[[תמונה:Calcareous_sandstone_a_Route_2_near_Zicron_jacov.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מחשוף (גאולוגיה)|מחשוף]] כורכר ליד [[מחלף זכרון יעקב]] ב[[כביש 2]]]]
[[תמונה:Calcareous_sandstone_a_Route_2_near_Zicron_jacov.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מחשוף (גאולוגיה)|מחשוף]] כורכר ליד [[מחלף זכרון יעקב]] ב[[כביש 2]]]]
'''כורכר''' (מקור השם מ[[ערבית]] כֻּרְכַּאר) <ref>‏ ב[[מפה גאולוגית|מפות גאולוגיות]] ישראליות מכונה המסלע "Calcareous sandstone"‏‏. ראו [ftp://ftp.gsi.gov.il/50k_geol/ מפות גאולוגית: נתניה וחדרה - אתר המכון הגאולוגי לישראל].‏</ref> - [[סלע משקע]] פריך ונקבובי. הכורכר נוצר כתוצאה מהתאבנות [[חול|חולות]], דהיינו, התלכדות גרגירי ה[[קוורץ]] ב[[חול]] בעזרת חומר גירי. הכורכר מצטבר לאורך [[חוף]] ה[[ים]] ובשפת החוף ומופיע בצורת [[רכס|רכסים]] המבטאים מהתאבנות [[דיונה|חוליות]]. ההתאבנות נוצרה בעזרת רסס [[מי ים]] שהחדירו תמיסות גיר ([[פחמת הסידן]]) לחולות.
'''כורכר''' (מקור השם מ[[ערבית]] כֻּרְכַּאר) <ref>‏ ב[[מפה גאולוגית|מפות גאולוגיות]] ישראליות מכונה המסלע "Calcareous sandstone"‏‏. ראו [ftp://ftp.gsi.gov.il/50k_geol/ מפות גאולוגית: נתניה וחדרה - אתר המכון הגאולוגי לישראל].‏</ref> - [[סלע משקע]] פריך ונקבובי. הכורכר נוצר כתוצאה מהתאבנות [[חולית|חולות]], דהיינו, התלכדות גרגירי ה[[קוורץ]] ב[[חול]] בעזרת חומר גירי. הכורכר מצטבר לאורך [[חוף]] ה[[ים]] ובשפת החוף ומופיע בצורת [[רכס|רכסים]] המבטאים מהתאבנות [[דיונה|חוליות]]. ההתאבנות נוצרה בעזרת רסס [[מי ים]] שהחדירו תמיסות גיר ([[פחמת הסידן]]) לחולות.


ישנה השערה כי שכבות הכורכר נוצרו בתור קרום שהתקשה על ידי משקע גירי שהתירו על פני השטח מים, אשר עלו כלפי מעלה בכוח הנימיות בעונות הקיץ והתאדו<ref>מקור: [[עמנואל מזור]], [[גאולוגיה בפטיש ישראלי]], [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1980 , עמ' 42. החוקר מציין בספר כי "פרטי התהליך ומשמעותו הגאולוגית משמשים כיום נושא למחקר".</ref>.
ישנה השערה כי שכבות הכורכר נוצרו בתור קרום שהתקשה על ידי משקע גירי שהתירו על פני השטח מים, אשר עלו כלפי מעלה בכוח הנימיות בעונות הקיץ והתאדו<ref>מקור: [[עמנואל מזור]], [[גאולוגיה בפטיש ישראלי]], [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1980 , עמ' 42. החוקר מציין בספר כי "פרטי התהליך ומשמעותו הגאולוגית משמשים כיום נושא למחקר".</ref>.
שורה 8: שורה 8:
היות ורכס הכורכר בחוף הים חשוף לפעולות גלי הים, הוא עובר תהליך של גידוד ונוצרות [[טבלת גידוד|טבלאות גידוד]], שהן פלטות גדולות של כורכר. יש ופלטות אלה משמשות לכיסוי קירות. בחוף הים צפונה מיפו ניתן להבחין בפלטות האלה לאחר שהוצאו מחוף כאשר הוכשר חוף הרחצה.
היות ורכס הכורכר בחוף הים חשוף לפעולות גלי הים, הוא עובר תהליך של גידוד ונוצרות [[טבלת גידוד|טבלאות גידוד]], שהן פלטות גדולות של כורכר. יש ופלטות אלה משמשות לכיסוי קירות. בחוף הים צפונה מיפו ניתן להבחין בפלטות האלה לאחר שהוצאו מחוף כאשר הוכשר חוף הרחצה.


רכסי הכורכר נוצרו במקביל לחוף. ב[[ישראל]], לדוגמה, יש שלושה רכסי כורכר קטועים ב[[מישור החוף]] (רכסים נוספים מצויים מתחת למים), וביניהם יש עמקים (מרזבות). לעתים חסמו רכסים אלה זרימת [[נחל]] בדרכו לים והביאו להיווצרות [[אדמת ביצה|ביצות]], כדוגמת הביצה של [[חדרה]] ו[[ביצות כבארה]].
רכסי הכורכר נוצרו במקביל לחוף. ב[[ישראל]], לדוגמה, יש שלושה רכסי כורכר קטועים ב[[מישור החוף]] (רכסים נוספים מצויים מתחת למים), וביניהם יש עמקים (מרזבות). לעתים חסמו רכסים אלה זרימת [[נחל]] בדרכו לים והביאו להיווצרות [[אדמת ביצה|ביצות]], כדוגמת הביצה של [[חדרה]], [[ביצות כבארה]], [[באסה (הרצליה)|והבאסה]] בהרצליה.


גבעות הכורכר הן רצועה של גבעות או רכסי הרים אשר בנויים מסלע הכורכר. סלע הכורכר נוצר מ[[צדף|צדפים]] וחולות אשר התאחדו. לרוב נוכל למצוא בין רכסי הכורכר גם [[אדמת סחף]]. אך בעבר בחלקים של קרקע הסחף היו לרוב ביצות אשר מנעו מהחקלאים לעבד אדמה זאת.
גבעות הכורכר הן רצועה של גבעות או רכסי הרים אשר בנויים מסלע הכורכר. סלע הכורכר נוצר מ[[צדף|צדפים]] וחולות אשר התאחדו. לרוב נוכל למצוא בין רכסי הכורכר גם [[אדמת סחף]]. אך בעבר בחלקים של קרקע הסחף היו לרוב ביצות אשר מנעו מהחקלאים לעבד אדמה זאת.

גרסה מ־17:14, 29 במרץ 2013

גבעת כורכר בחוף הרצליה
מחשוף כורכר ליד מחלף זכרון יעקב בכביש 2

כורכר (מקור השם מערבית כֻּרְכַּאר) [1] - סלע משקע פריך ונקבובי. הכורכר נוצר כתוצאה מהתאבנות חולות, דהיינו, התלכדות גרגירי הקוורץ בחול בעזרת חומר גירי. הכורכר מצטבר לאורך חוף הים ובשפת החוף ומופיע בצורת רכסים המבטאים מהתאבנות חוליות. ההתאבנות נוצרה בעזרת רסס מי ים שהחדירו תמיסות גיר (פחמת הסידן) לחולות.

ישנה השערה כי שכבות הכורכר נוצרו בתור קרום שהתקשה על ידי משקע גירי שהתירו על פני השטח מים, אשר עלו כלפי מעלה בכוח הנימיות בעונות הקיץ והתאדו[2].

שכבות כורכר עדינות, ברוחב של מילימטר או מיליטרים אחדים, נחשפות בחוף הים ואפילו בתוכו [3], היכן שמי הים סחפו חלק מהשכבות שנוצרו בעבר. היות ורכס הכורכר בחוף הים חשוף לפעולות גלי הים, הוא עובר תהליך של גידוד ונוצרות טבלאות גידוד, שהן פלטות גדולות של כורכר. יש ופלטות אלה משמשות לכיסוי קירות. בחוף הים צפונה מיפו ניתן להבחין בפלטות האלה לאחר שהוצאו מחוף כאשר הוכשר חוף הרחצה.

רכסי הכורכר נוצרו במקביל לחוף. בישראל, לדוגמה, יש שלושה רכסי כורכר קטועים במישור החוף (רכסים נוספים מצויים מתחת למים), וביניהם יש עמקים (מרזבות). לעתים חסמו רכסים אלה זרימת נחל בדרכו לים והביאו להיווצרות ביצות, כדוגמת הביצה של חדרה, ביצות כבארה, והבאסה בהרצליה.

גבעות הכורכר הן רצועה של גבעות או רכסי הרים אשר בנויים מסלע הכורכר. סלע הכורכר נוצר מצדפים וחולות אשר התאחדו. לרוב נוכל למצוא בין רכסי הכורכר גם אדמת סחף. אך בעבר בחלקים של קרקע הסחף היו לרוב ביצות אשר מנעו מהחקלאים לעבד אדמה זאת.

לחלק מגבעות הכורכר מדרונות תלולים, ולעתים חלקם העליון בנוי מקירות של סלעים גבוהים וחזקים הנקראים מצוקים - מצוקי הכורכר.

בסלע הכורכר, כמו בקרקע החול, המים מחלחלים במהירות לכן גדלים עליו רק מינים מעטים של צמחים. גידול הצמחים מתרחש רק בסביבה בה הכורכר מתפורר ואז המרכיב הגירי שבו הופך לאדמה, בדרך כלל אדמת חמרה. באדמת חול טהורה המורכבת מגרגירי קוורץ לא ניתן לגדל צמחים.

השימוש בכורכר

כורכר שימש כאבן בניין במקומות שונים באגן הים התיכון ובארץ ישראל. כך לדוגמה, בנוי בניין ה"מזגגה" סמוך לקיבוץ נחשולים מכורכר. מבנים רבים ברובע העתיק של העיר אלגרו בסרדיניה עשויים מאבני כורכר. חלקם בני מאות שנים והם עדיין במצב טוב.

הערות שוליים

  1. ^ ‏ במפות גאולוגיות ישראליות מכונה המסלע "Calcareous sandstone"‏‏. ראו מפות גאולוגית: נתניה וחדרה - אתר המכון הגאולוגי לישראל.‏
  2. ^ מקור: עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, 1980 , עמ' 42. החוקר מציין בספר כי "פרטי התהליך ומשמעותו הגאולוגית משמשים כיום נושא למחקר".
  3. ^ בחוף הים של יפו, ארסוף ובצפון הארץ החל מחדרה