כורכר – הבדלי גרסאות
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q6446111 |
ביקיני בוטום (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Kurkar.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גבעת כורכר בחוף [[הרצליה]]]] |
[[תמונה:Kurkar.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גבעת כורכר בחוף [[הרצליה]]]] |
||
[[תמונה:Calcareous_sandstone_a_Route_2_near_Zicron_jacov.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מחשוף (גאולוגיה)|מחשוף]] כורכר ליד [[מחלף זכרון יעקב]] ב[[כביש 2]]]] |
[[תמונה:Calcareous_sandstone_a_Route_2_near_Zicron_jacov.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מחשוף (גאולוגיה)|מחשוף]] כורכר ליד [[מחלף זכרון יעקב]] ב[[כביש 2]]]] |
||
'''כורכר''' (מקור השם מ[[ערבית]] כֻּרְכַּאר) <ref> ב[[מפה גאולוגית|מפות גאולוגיות]] ישראליות מכונה המסלע "Calcareous sandstone". ראו [ftp://ftp.gsi.gov.il/50k_geol/ מפות גאולוגית: נתניה וחדרה - אתר המכון הגאולוגי לישראל].</ref> - [[סלע משקע]] פריך ונקבובי. הכורכר נוצר כתוצאה מהתאבנות [[ |
'''כורכר''' (מקור השם מ[[ערבית]] כֻּרְכַּאר) <ref> ב[[מפה גאולוגית|מפות גאולוגיות]] ישראליות מכונה המסלע "Calcareous sandstone". ראו [ftp://ftp.gsi.gov.il/50k_geol/ מפות גאולוגית: נתניה וחדרה - אתר המכון הגאולוגי לישראל].</ref> - [[סלע משקע]] פריך ונקבובי. הכורכר נוצר כתוצאה מהתאבנות [[חולית|חולות]], דהיינו, התלכדות גרגירי ה[[קוורץ]] ב[[חול]] בעזרת חומר גירי. הכורכר מצטבר לאורך [[חוף]] ה[[ים]] ובשפת החוף ומופיע בצורת [[רכס|רכסים]] המבטאים מהתאבנות [[דיונה|חוליות]]. ההתאבנות נוצרה בעזרת רסס [[מי ים]] שהחדירו תמיסות גיר ([[פחמת הסידן]]) לחולות. |
||
ישנה השערה כי שכבות הכורכר נוצרו בתור קרום שהתקשה על ידי משקע גירי שהתירו על פני השטח מים, אשר עלו כלפי מעלה בכוח הנימיות בעונות הקיץ והתאדו<ref>מקור: [[עמנואל מזור]], [[גאולוגיה בפטיש ישראלי]], [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1980 , עמ' 42. החוקר מציין בספר כי "פרטי התהליך ומשמעותו הגאולוגית משמשים כיום נושא למחקר".</ref>. |
ישנה השערה כי שכבות הכורכר נוצרו בתור קרום שהתקשה על ידי משקע גירי שהתירו על פני השטח מים, אשר עלו כלפי מעלה בכוח הנימיות בעונות הקיץ והתאדו<ref>מקור: [[עמנואל מזור]], [[גאולוגיה בפטיש ישראלי]], [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1980 , עמ' 42. החוקר מציין בספר כי "פרטי התהליך ומשמעותו הגאולוגית משמשים כיום נושא למחקר".</ref>. |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
היות ורכס הכורכר בחוף הים חשוף לפעולות גלי הים, הוא עובר תהליך של גידוד ונוצרות [[טבלת גידוד|טבלאות גידוד]], שהן פלטות גדולות של כורכר. יש ופלטות אלה משמשות לכיסוי קירות. בחוף הים צפונה מיפו ניתן להבחין בפלטות האלה לאחר שהוצאו מחוף כאשר הוכשר חוף הרחצה. |
היות ורכס הכורכר בחוף הים חשוף לפעולות גלי הים, הוא עובר תהליך של גידוד ונוצרות [[טבלת גידוד|טבלאות גידוד]], שהן פלטות גדולות של כורכר. יש ופלטות אלה משמשות לכיסוי קירות. בחוף הים צפונה מיפו ניתן להבחין בפלטות האלה לאחר שהוצאו מחוף כאשר הוכשר חוף הרחצה. |
||
רכסי הכורכר נוצרו במקביל לחוף. ב[[ישראל]], לדוגמה, יש שלושה רכסי כורכר קטועים ב[[מישור החוף]] (רכסים נוספים מצויים מתחת למים), וביניהם יש עמקים (מרזבות). לעתים חסמו רכסים אלה זרימת [[נחל]] בדרכו לים והביאו להיווצרות [[אדמת ביצה|ביצות]], כדוגמת הביצה של [[חדרה]] |
רכסי הכורכר נוצרו במקביל לחוף. ב[[ישראל]], לדוגמה, יש שלושה רכסי כורכר קטועים ב[[מישור החוף]] (רכסים נוספים מצויים מתחת למים), וביניהם יש עמקים (מרזבות). לעתים חסמו רכסים אלה זרימת [[נחל]] בדרכו לים והביאו להיווצרות [[אדמת ביצה|ביצות]], כדוגמת הביצה של [[חדרה]], [[ביצות כבארה]], [[באסה (הרצליה)|והבאסה]] בהרצליה. |
||
גבעות הכורכר הן רצועה של גבעות או רכסי הרים אשר בנויים מסלע הכורכר. סלע הכורכר נוצר מ[[צדף|צדפים]] וחולות אשר התאחדו. לרוב נוכל למצוא בין רכסי הכורכר גם [[אדמת סחף]]. אך בעבר בחלקים של קרקע הסחף היו לרוב ביצות אשר מנעו מהחקלאים לעבד אדמה זאת. |
גבעות הכורכר הן רצועה של גבעות או רכסי הרים אשר בנויים מסלע הכורכר. סלע הכורכר נוצר מ[[צדף|צדפים]] וחולות אשר התאחדו. לרוב נוכל למצוא בין רכסי הכורכר גם [[אדמת סחף]]. אך בעבר בחלקים של קרקע הסחף היו לרוב ביצות אשר מנעו מהחקלאים לעבד אדמה זאת. |
גרסה מ־17:14, 29 במרץ 2013
כורכר (מקור השם מערבית כֻּרְכַּאר) [1] - סלע משקע פריך ונקבובי. הכורכר נוצר כתוצאה מהתאבנות חולות, דהיינו, התלכדות גרגירי הקוורץ בחול בעזרת חומר גירי. הכורכר מצטבר לאורך חוף הים ובשפת החוף ומופיע בצורת רכסים המבטאים מהתאבנות חוליות. ההתאבנות נוצרה בעזרת רסס מי ים שהחדירו תמיסות גיר (פחמת הסידן) לחולות.
ישנה השערה כי שכבות הכורכר נוצרו בתור קרום שהתקשה על ידי משקע גירי שהתירו על פני השטח מים, אשר עלו כלפי מעלה בכוח הנימיות בעונות הקיץ והתאדו[2].
שכבות כורכר עדינות, ברוחב של מילימטר או מיליטרים אחדים, נחשפות בחוף הים ואפילו בתוכו [3], היכן שמי הים סחפו חלק מהשכבות שנוצרו בעבר. היות ורכס הכורכר בחוף הים חשוף לפעולות גלי הים, הוא עובר תהליך של גידוד ונוצרות טבלאות גידוד, שהן פלטות גדולות של כורכר. יש ופלטות אלה משמשות לכיסוי קירות. בחוף הים צפונה מיפו ניתן להבחין בפלטות האלה לאחר שהוצאו מחוף כאשר הוכשר חוף הרחצה.
רכסי הכורכר נוצרו במקביל לחוף. בישראל, לדוגמה, יש שלושה רכסי כורכר קטועים במישור החוף (רכסים נוספים מצויים מתחת למים), וביניהם יש עמקים (מרזבות). לעתים חסמו רכסים אלה זרימת נחל בדרכו לים והביאו להיווצרות ביצות, כדוגמת הביצה של חדרה, ביצות כבארה, והבאסה בהרצליה.
גבעות הכורכר הן רצועה של גבעות או רכסי הרים אשר בנויים מסלע הכורכר. סלע הכורכר נוצר מצדפים וחולות אשר התאחדו. לרוב נוכל למצוא בין רכסי הכורכר גם אדמת סחף. אך בעבר בחלקים של קרקע הסחף היו לרוב ביצות אשר מנעו מהחקלאים לעבד אדמה זאת.
לחלק מגבעות הכורכר מדרונות תלולים, ולעתים חלקם העליון בנוי מקירות של סלעים גבוהים וחזקים הנקראים מצוקים - מצוקי הכורכר.
בסלע הכורכר, כמו בקרקע החול, המים מחלחלים במהירות לכן גדלים עליו רק מינים מעטים של צמחים. גידול הצמחים מתרחש רק בסביבה בה הכורכר מתפורר ואז המרכיב הגירי שבו הופך לאדמה, בדרך כלל אדמת חמרה. באדמת חול טהורה המורכבת מגרגירי קוורץ לא ניתן לגדל צמחים.
השימוש בכורכר
כורכר שימש כאבן בניין במקומות שונים באגן הים התיכון ובארץ ישראל. כך לדוגמה, בנוי בניין ה"מזגגה" סמוך לקיבוץ נחשולים מכורכר. מבנים רבים ברובע העתיק של העיר אלגרו בסרדיניה עשויים מאבני כורכר. חלקם בני מאות שנים והם עדיין במצב טוב.
-
חזית ארמון באלגרו בן יותר מ-400 שנה עשוי אבני כורכר
-
בית גדול באלגרו הבנוי מכורכר
-
בית משק הברון במזכרת בתיה - עשוי מאבני כורכר - 1892
-
בניין ה"מזגגה" סמוך לקיבוץ נחשולים
-
מחשופי כורכר בחוף דור
-
גלי הים חשפו את הר הכורכר, כמו בכל חוף הים מצפון לחדרה
הערות שוליים
- ^ במפות גאולוגיות ישראליות מכונה המסלע "Calcareous sandstone". ראו מפות גאולוגית: נתניה וחדרה - אתר המכון הגאולוגי לישראל.
- ^ מקור: עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, 1980 , עמ' 42. החוקר מציין בספר כי "פרטי התהליך ומשמעותו הגאולוגית משמשים כיום נושא למחקר".
- ^ בחוף הים של יפו, ארסוף ובצפון הארץ החל מחדרה
סלעים | ||
---|---|---|
סלעי יסוד | ||
סלעים געשיים | אבן זפת • אגלוטינט • אגלומרט • אובסידיאן • איגנימבריט • אנדזיט • אצת פלה • בוניניט • בזלת • בזלת תולאיטית • בסניט • ברקציה געשית • דמעות אפאצ'ים • דמעות פלה • דקיט • הוואיט • היאלוטוף • היאלוקלאסטיט • טוף • טפריט • טקיליט • טרכיט • לטיט • לפיליסטון • מליליטיט • נפליניט • סידרומלן • סקוריה • פוידיט • פומיס • פונוליט • פלגוניט • פרליט • קומטיט • קרבונטיט • ריודקיט • ריוליט • שערות פלה | |
סלעי ביניים | דיאבז • למפרואיט | |
סלעים פלוטוניים | אנורתוזיט • גברו • גרנודיוריט • גרניט • דוניט • דיוריט • טונליט • טרוקטוליט • מונזוגברו • מונזוגרניט • מונזודיוריט • מונזוניט • מונזוסיאניט • סיאניט • פרידוטיט • קוורץ דיוריט • קימברליט | |
סלעים מותמרים | ||
אמפיבוליט • אקלוגיט • גנייס • הורנפלס • לווחה • לפיס לזולי • מיגמטיט • פיליט • צפחה • קוורציט • שיש • סטיאטיט | ||
סלעי משקע | ||
אבן בוץ • אבן גיר • אבן חול • אבן חול נובית • אואולית • ארקוזה • ברקציה • דולומיט • חוואר • חוואר הלשון • חלמיש • חרסית • אבן טין • כורכר • פצלי שמן • פצלים • צור • קונגלומרט • קירטון |