לדלג לתוכן

כשות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q190505
Yair9a (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
}}
}}
[[תמונה:Cuscuta fg03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כשות (צהוב) שנטפלה לצמח (ירוק)]]
[[תמונה:Cuscuta fg03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כשות (צהוב) שנטפלה לצמח (ירוק)]]
'''כְּשׁוּת''' ([[שם מדעי]]: Cuscuta) הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג צמחים]] מ[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[חבלבליים]], המונה כ-100 [[מין (טקסונומיה)|מינים]] שהם צמחים [[טפיל|טפיליים]]. מיני הכשות הם [[עשב|עשבים]] חד-שנתיים או רב-שנתיים, חסרי [[כלורופיל]] וחסרי [[עלה|עלים]] ו[[שורש (בוטניקה)|שורשים]]. לגבעולים צורה גלילית והם נכרכים על ענפי צמחים אחרים, תוך שהם מפתחים איברי מציצה המגיעים עד ל[[שיפה]] של הפונדקאי ומקבלים חומרים אורגניים הדרושים לקיומם. ה[[פרח|פרחים]] קטנים, ערוכים בקרקפות, דו-מיניים ולהם [[עטיף]] כפול, 4-5 עלי-גביע, [[עלי כותרת|כותרת]] דמוית [[פעמון]] שהיא בעלת 4-5 אונות, [[אבקנים]] המצויים כמספר עלי-הכותרת ו[[שחלה (בוטניקה)|שחלה]] בת 2 מגורות.
'''כְּשׁוּת''' ([[שם מדעי]]: Cuscuta) הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג צמחים]] מ[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[חבלבליים]], המונה כ-170 [[מין (טקסונומיה)|מינים]] שהם צמחים [[טפיל|טפיליים]]. מיני הכשות הם [[עשב|עשבים]] חד-שנתיים או רב-שנתיים, חסרי [[כלורופיל]] וחסרי [[עלה|עלים]] ו[[שורש (בוטניקה)|שורשים]]. לגבעולים צורה גלילית והם נכרכים על ענפי צמחים אחרים, תוך שהם מפתחים איברי מציצה המגיעים עד ל[[שיפה]] של הפונדקאי ומקבלים חומרים אורגניים הדרושים לקיומם. ה[[פרח|פרחים]] קטנים, ערוכים בקרקפות, דו-מיניים ולהם [[עטיף]] כפול, 4-5 עלי-גביע, [[עלי כותרת|כותרת]] דמוית [[פעמון]] שהיא בעלת 4-5 אונות, [[אבקנים]] המצויים כמספר עלי-הכותרת ו[[שחלה (בוטניקה)|שחלה]] בת 2 מגורות.


ה[[האבקה]] נעשית על ידי [[חרקים]] הניזונים מ[[צוף]] הכשות. [[פרי]] הכשות הוא [[הלקט|הֶלְקֵט]] המכיל [[זרע (בוטניקה)|זרע]] אחד עד ארבעה והוא נפתח על ידי קרע המצוי בו. הזרעים נובטים על ה[[קרקע]] והם חסרי פסיג. שורשון קצר מחבר את הצמח הצעיר לאדמה והוא צומח תוך "גישוש" אחרי צמח אחר. לאחר שהוא נתקל בצמח, הוא כורך סביב הצמח את איברי-המציצה. לאחר-מכן השורשון הצעיר מתייבש והכשות מאבדת את הקשר לאדמה והופכת להיות טפילה על צמח אחר, [[פונדקאי]].
ה[[האבקה]] נעשית על ידי [[חרקים]] הניזונים מ[[צוף]] הכשות. [[פרי]] הכשות הוא [[הלקט|הֶלְקֵט]] המכיל [[זרע (בוטניקה)|זרע]] אחד עד ארבעה והוא נפתח על ידי קרע המצוי בו. הזרעים נובטים על ה[[קרקע]] והם חסרי פסיג. שורשון קצר מחבר את הצמח הצעיר לאדמה והוא צומח תוך "גישוש" אחרי צמח אחר. לאחר שהוא נתקל בצמח, הוא כורך סביב הצמח את איברי-המציצה. לאחר-מכן השורשון הצעיר מתייבש והכשות מאבדת את הקשר לאדמה והופכת להיות טפילה על צמח אחר, [[פונדקאי]].

גרסה מ־10:24, 14 באפריל 2014


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קריאת טבלת מיוןכשות
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סולנאים
משפחה: חבלבליים
סוג: כשות
שם מדעי
Cuscuta
ליניאוס, 1753
כשות (צהוב) שנטפלה לצמח (ירוק)

כְּשׁוּת (שם מדעי: Cuscuta) הוא סוג צמחים ממשפחת החבלבליים, המונה כ-170 מינים שהם צמחים טפיליים. מיני הכשות הם עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, חסרי כלורופיל וחסרי עלים ושורשים. לגבעולים צורה גלילית והם נכרכים על ענפי צמחים אחרים, תוך שהם מפתחים איברי מציצה המגיעים עד לשיפה של הפונדקאי ומקבלים חומרים אורגניים הדרושים לקיומם. הפרחים קטנים, ערוכים בקרקפות, דו-מיניים ולהם עטיף כפול, 4-5 עלי-גביע, כותרת דמוית פעמון שהיא בעלת 4-5 אונות, אבקנים המצויים כמספר עלי-הכותרת ושחלה בת 2 מגורות.

ההאבקה נעשית על ידי חרקים הניזונים מצוף הכשות. פרי הכשות הוא הֶלְקֵט המכיל זרע אחד עד ארבעה והוא נפתח על ידי קרע המצוי בו. הזרעים נובטים על הקרקע והם חסרי פסיג. שורשון קצר מחבר את הצמח הצעיר לאדמה והוא צומח תוך "גישוש" אחרי צמח אחר. לאחר שהוא נתקל בצמח, הוא כורך סביב הצמח את איברי-המציצה. לאחר-מכן השורשון הצעיר מתייבש והכשות מאבדת את הקשר לאדמה והופכת להיות טפילה על צמח אחר, פונדקאי.

הכשות היא צמח שעלול להזיק לגידולים חקלאיים ולגרום נזק לצמחים מסוימים. כיום נהוג לברור את זרעי הצמחים לפני שתילתם כדי למנוע הפצה של הכשות, שכן היא מוסיפה לגדול גם כאשר הפונדקאי נעקר. לכן, הדרך היחידה להפסיק את התפשטות הכשות היא באמצעות הצתת שריפה בשדה.

המינים הידועים של הכשות הם:

  • כשות השדות (Cuscuta campestris). מוצאה באמריקה הצפונית והתפשטה במהירות גם בארץ-ישראל. נחשבת למרפאת בעיות בדרכי-העיכול והשתן ברפואה הערבית העממית.
  • כשות גסה (Cuscuta monogyna).
  • כשות קוטשי (Cuscuta kotschyana).
  • כשות בבלית (Cuscuta babylonica).
  • כשות העוקצים (Cuscuta pedicellata).
  • כשות כנרות (Cuscuta gennesaretana).
  • כשות ארץ-ישראלית (Cuscuta palaestina).
  • כשות הגליל (Cuscuta approximata).
  • כשות שטוחת פרחים (Cuscuta planiflora).
  • כשות הקורנית (Cuscuta epithymum). נפוצה בשטחים נטושים ולא מיושבים.
  • כשות קצרת עלי (Cuscuta brevistyla). נפוצה בארץ-ישראל, מזיקה קשה של צמחי-תרבות. נקראת גם כשות אייג
  • כשות הפשתה (Cuscuta epilinum). מוצאה באירופה, התפשטה במהירות בארץ-ישראל.
  • כשות התלתן (Cuscuta trifolii). מזיקה קשה של צמחי-תרבות.

הערה: בתעשיית הבירה מבלבלים לא פעם בין הכְּשׁוּת לבין הכְּשׁוּתָנִית - שהם צמחים נפרדים. הכשותנית היא המשמשת בתעשייה זו. האקדמיה ללשון העברית טבעה את המושג כָּשׁוּת לציון הרכיב בייצור הבירה.

קישורים חיצוניים