לדלג לתוכן

כשות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TXiKiBoT (שיחה | תרומות)
מ r2.7.2) (בוט מוסיף: eu:Kuskuta
 
(38 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=כשות, צמח טפיל|אחר=כשותית, הצמח שהוא מרכיב בייצור ה[[בירה]]|ראו=[[כשותית]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=כשות, צמח טפיל|אחר=כשותנית, הצמח שהוא מרכיב בייצור ה[[בירה]]|ראו=[[כשותנית]]}}
{{מיון|
{{מיון
|תמונה=[[תמונה:Cuscuta fg01.jpg|200px]]
|תמונה=[[קובץ:Cuscuta epithymum (habitus).jpg|240px|Cuscuta epithymum]]
|כיתוב=''Cuscuta epithymum''
|ממלכה=[[צומח]]
|מערכה=[[בעלי פרחים]]
|מחלקה=[[דו-פסיגיים]]
|מחלקה=[[דו-פסיגיים]]
|סדרה=[[סולנאים]]
|משפחה=[[חבלבליים]]
|סוג=[[כשות]]
|שם מדעי=Cuscuta
}}
}}
'''כְּשׁוּת''' ([[שם מדעי]]: '''''Cuscuta''''') הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג צמחים]] מ[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[חבלבליים]], המונה כ-170 [[מין (טקסונומיה)|מינים]] שהם צמחים [[טפילות|טפיליים]].
[[תמונה:Cuscuta fg03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כשות (צהוב) שנטפלה לצמח (ירוק)]]
'''כְּשׁוּת''' הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג צמחים]] מ[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[חבלבליים]], המונה כ-100 [[מין (טקסונומיה)|מינים]] שהם צמחים [[טפיל|טפיליים]]. מיני הכשות הם [[עשב|עשבים]] חד-שנתיים או רב-שנתיים, חסרי [[כלורופיל]] וחסרי [[עלה|עלים]] ו[[שורש (בוטניקה)|שורשים]]. לגבעולים צורה גלילית והם נכרכים על ענפי צמחים אחרים, תוך שהם מפתחים איברי מציצה המגיעים עד ל[[שיפה]] של הפונדקאי ומקבלים חומרים אורגניים הדרושים לקיומם. ה[[פרח|פרחים]] קטנים, ערוכים בקרקפות, דו-מיניים ולהם [[עטיף]] כפול, 4-5 עלי-גביע, [[עלי כותרת|כותרת]] דמוית [[פעמון]] שהיא בעלת 4-5 אונות, [[אבקנים]] המצויים כמספר עלי-הכותרת ו[[שחלה (בוטניקה)|שחלה]] בת 2 מגורות.


== השם העברי ==
ה[[האבקה]] נעשית על ידי [[חרקים]] הניזונים מ[[צוף]] הכשות. [[פרי]] הכשות הוא [[הלקט|הֶלְקֵט]] המכיל [[זרע (בוטניקה)|זרע]] אחד עד ארבעה והוא נפתח על ידי קרע המצוי בו. הזרעים נובטים על ה[[קרקע]] והם חסרי פסיג. שורשון קצר מחבר את הצמח הצעיר לאדמה והוא צומח תוך "גישוש" אחרי צמח אחר. לאחר שהוא נתקל בצמח, הוא כורך סביב הצמח את איברי-המציצה. לאחר-מכן השורשון הצעיר מתייבש והכשות מאבדת את הקשר לאדמה והופכת להיות טפילה על צמח אחר, [[פונדקאי]].
בתעשיית ה[[בירה]] מבלבלים לא פעם בין ה'''כְּשׁוּת''' לבין ה'''[[כשותנית|כְּשׁוּתָנִית]]''' – שהם צמחים נפרדים. הכשותנית היא המשמשת כרכיב בייצור הבירה. ב-1930 [[האקדמיה ללשון העברית]] טבעה את המושג '''כָּשׁוּת''' לציון רכיב זה, אך ב-1998 אימצה את המונח '''כְּשׁוּתָנִית'''.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah/101333_2|כותרת=המונח במילוני האקדמיה {{!}} מונחי האקדמיה|אתר=terms.hebrew-academy.org.il|תאריך_וידוא=2023-01-14}}</ref>


בספרות חז"ל מוזכר הכשות בשמו הארמי "כשותא", פעמים הכוונה ל'''כְּשׁוּת''' (שבת קז:) ופעמים שהכוונה ל'''[[כשותנית|כְּשׁוּתָנִית]]''' (מועד קטן יב:).
הכשות היא צמח שעלול להזיק ל[[חקלאות|גידולים חקלאיים]] ולגרום נזק לצמחים מסוימים. כיום נהוג לברור את זרעי הצמחים לפני שתילתם כדי למנוע הפצה של הכשות, שכן היא מוסיפה לגדול גם כאשר הפונדקאי נעקר. לכן, הדרך היחידה להפסיק את התפשטות הכשות היא באמצעות הצתת [[שריפה]] בשדה.


== תיאור ==
המינים הידועים של הכשות הם:
מיני הכשות הם [[עשב]]ים חד-שנתיים או רב-שנתיים, חסרי [[כלורופיל]] וחסרי [[עלה|עלים]] ו[[שורש (בוטניקה)|שורשים]]. לגבעולים צורה גלילית והם נכרכים על ענפי צמחים אחרים, תוך שהם מפתחים איברי מציצה המגיעים עד ל[[שיפה]] של הפונדקאי ומקבלים חומרים אורגניים הדרושים לקיומם. ה[[פרח]]ים קטנים, ערוכים בקרקפות, דו-מיניים ולהם [[עטיף]] כפול, 4-5 עלי-גביע, [[עלי כותרת|כותרת]] דמוית [[פעמון]] שהיא בעלת 4-5 אונות, [[אבקנים]] המצויים כמספר עלי-הכותרת ו[[שחלה (בוטניקה)|שחלה]] בת 2 מגורות.
* '''כשות השדות''' (Cuscuta campestris). מוצאה ב[[אמריקה הצפונית]] והתפשטה במהירות גם ב[[ארץ-ישראל]]. נחשבת למרפאת בעיות ב[[מערכת העיכול|דרכי-העיכול]] ו[[מערכת השתן|השתן]] ברפואה הערבית העממית.
* '''כשות גסה''' (Cuscuta monogyna).
* '''כשות קוטשי''' (Cuscuta kotschyana).
* '''כשות בבלית''' (Cuscuta babylonica).
* '''כשות העוקצים''' (Cuscuta pedicellata).
* '''כשות כנרות''' (Cuscuta gennesaretana).
* '''כשות ארץ-ישראלית''' (Cuscuta palaestina).
* '''כשות הגליל''' (Cuscuta approximata).
* '''כשות שטוחת פרחים''' (Cuscuta planiflora).
* '''כשות הקורנית''' (Cuscuta epithymum). נפוצה בשטחים נטושים ולא מיושבים.
* '''כשות קצרת עלי''' (Cuscuta brevistyla). נפוצה בארץ-ישראל, מזיקה קשה של צמחי-תרבות. נקראת גם '''כשות אייג'''
* '''כשות הפשתה''' (Cuscuta epilinum). מוצאה ב[[אירופה]], התפשטה במהירות בארץ-ישראל.
* '''כשות התלתן''' (Cuscuta trifolii). מזיקה קשה של צמחי-תרבות.


ה[[האבקה]] נעשית על ידי [[חרקים]] הניזונים מ[[צוף]] הכשות. [[פרי]] הכשות הוא [[הלקט|הֶלְקֵט]] המכיל [[זרע (בוטניקה)|זרע]] אחד עד ארבעה והוא נפתח על ידי קרע המצוי בו. הזרעים נובטים על ה[[קרקע]] והם חסרי פסיג. שורשון קצר מחבר את הצמח הצעיר לאדמה והוא צומח תוך "גישוש" אחרי צמח אחר. לאחר שהוא נתקל בצמח, הוא כורך סביב הצמח את איברי-המציצה. לאחר-מכן השורשון הצעיר מתייבש והכשות מאבדת את הקשר לאדמה והופכת להיות טפילה על צמח אחר, [[פונדקאי]].


הכשות היא צמח שעלול להזיק ל[[חקלאות|גידולים חקלאיים]] ולגרום נזק לצמחים מסוימים. כיום נהוג לברור את זרעי הצמחים לפני שתילתם כדי למנוע הפצה של הכשות, שכן היא מוסיפה לגדול גם כאשר הפונדקאי נעקר. לכן, הדרך היחידה להפסיק את התפשטות הכשות היא באמצעות הצתת [[שרפה]] בשדה.
'''הערה:''' בתעשיית ה[[בירה]] מבלבלים לא פעם בין ה'''כְּשׁוּת''' ל'''[[כשותית|כְּשׁוּתִית]]''' - שהם צמחים נפרדים. הכשותית היא המשמשת בתעשייה זו. [[האקדמיה ללשון העברית]] טבעה את המושג '''כָּשׁוּת''' לציון הרכיב בייצור ה[[בירה]].

== מינים בולטים ==
* '''כשות השדות''' (''Cuscuta campestris''). מוצאה ב[[אמריקה הצפונית]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] התפשטה במהירות ב[[ארץ ישראל]]. נחשבת למרפאת בעיות ב[[מערכת העיכול|דרכי-העיכול]] ו[[מערכת השתן|השתן]] ברפואה הערבית העממית.
* '''כשות גסה''' (''Cuscuta monogyna'').
* '''כשות קוטשי''' (''Cuscuta kotschyana'').
* '''כשות בבלית''' (''Cuscuta babylonica'').
* '''כשות העוקצים''' (''Cuscuta pedicellata'').
* '''כשות כנרות''' (''Cuscuta gennesaretana'').
* '''כשות ארץ-ישראלית''' (''Cuscuta palaestina'').
* '''כשות הגליל''' (''Cuscuta approximata'').
* '''כשות שטוחת פרחים''' (''Cuscuta planiflora'').
* '''כשות הקורנית''' (''Cuscuta epithymum''). נפוצה בשטחים נטושים ולא מיושבים.
* '''כשות קצרת עלי''' (''Cuscuta brevistyla''). נפוצה בארץ ישראל, מזיקה קשה של צמחי-תרבות. נקראת גם '''כשות אייג'''
* '''כשות הפשתה''' (''Cuscuta epilinum''). מוצאה ב[[אירופה]], התפשטה במהירות בארץ ישראל.
* '''כשות התלתן''' (''Cuscuta trifolii''). מזיקה קשה של צמחי-תרבות

<gallery>
קובץ:Cuscuta_epithymum_(flowering).jpg|כשות הקורנית בפריחה
קובץ:Cuscuta_campestris_(6036351703).jpg|כשות השדות
קובץ:Cuscuta_planiflora.jpg|כשות שטוחת פרחים
</gallery>


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Cuscuta|שם ויקישיתוף=כשות|ימין}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{מידע טקסונומי}}
[[קטגוריה: חבלבליים]]
* {{בריטניקה}}
[[קטגוריה: סולנאים]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}


{{בקרת זהויות}}
[[en:Cuscuta]]
[[קטגוריה:צמחים שתוארו ב-1753]]
[[ar:حامول (نبات)]]
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס ליניאוס]]
[[az:Qızılsarmaşıq]]
[[קטגוריה:חבלבליים]]
[[ca:Cúscuta]]
[[cs:Kokotice]]
[[de:Seide (Gattung)]]
[[eo:Kuskuto]]
[[es:Cuscuta]]
[[et:Võrm]]
[[eu:Kuskuta]]
[[fa:گیاه سس]]
[[fr:Cuscuta]]
[[hi:अमरबेल]]
[[ht:Lamitye]]
[[hu:Aranka (növénynemzetség)]]
[[io:Kuskuto]]
[[it:Cuscuta]]
[[ja:ネナシカズラ属]]
[[ka:აბრეშუმა]]
[[kk:Арамсояулар тұқымдасы]]
[[lt:Brantas]]
[[my:ရွှေနွယ်ပင်]]
[[nv:Tsiighájíłchí]]
[[pcd:Tin·nhe]]
[[pl:Kanianka]]
[[pnb:اکاس ویل]]
[[pt:Cuscuta]]
[[qu:Mallunwa]]
[[ru:Повилика]]
[[simple:Dodder]]
[[sq:Cuscuta]]
[[tr:Küsküt]]
[[uk:Повитиці]]
[[vi:Chi Tơ hồng]]
[[zh:菟絲子屬]]

גרסה אחרונה מ־23:31, 4 במאי 2024

קריאת טבלת מיוןכשות
Cuscuta epithymum
Cuscuta epithymum
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: צמחים וסקולריים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סולנאים
משפחה: חבלבליים
סוג: כשות
שם מדעי
Cuscuta
ליניאוס, 1753
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כְּשׁוּת (שם מדעי: Cuscuta) הוא סוג צמחים ממשפחת החבלבליים, המונה כ-170 מינים שהם צמחים טפיליים.

השם העברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתעשיית הבירה מבלבלים לא פעם בין הכְּשׁוּת לבין הכְּשׁוּתָנִית – שהם צמחים נפרדים. הכשותנית היא המשמשת כרכיב בייצור הבירה. ב-1930 האקדמיה ללשון העברית טבעה את המושג כָּשׁוּת לציון רכיב זה, אך ב-1998 אימצה את המונח כְּשׁוּתָנִית.[1]

בספרות חז"ל מוזכר הכשות בשמו הארמי "כשותא", פעמים הכוונה לכְּשׁוּת (שבת קז:) ופעמים שהכוונה לכְּשׁוּתָנִית (מועד קטן יב:).

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני הכשות הם עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, חסרי כלורופיל וחסרי עלים ושורשים. לגבעולים צורה גלילית והם נכרכים על ענפי צמחים אחרים, תוך שהם מפתחים איברי מציצה המגיעים עד לשיפה של הפונדקאי ומקבלים חומרים אורגניים הדרושים לקיומם. הפרחים קטנים, ערוכים בקרקפות, דו-מיניים ולהם עטיף כפול, 4-5 עלי-גביע, כותרת דמוית פעמון שהיא בעלת 4-5 אונות, אבקנים המצויים כמספר עלי-הכותרת ושחלה בת 2 מגורות.

ההאבקה נעשית על ידי חרקים הניזונים מצוף הכשות. פרי הכשות הוא הֶלְקֵט המכיל זרע אחד עד ארבעה והוא נפתח על ידי קרע המצוי בו. הזרעים נובטים על הקרקע והם חסרי פסיג. שורשון קצר מחבר את הצמח הצעיר לאדמה והוא צומח תוך "גישוש" אחרי צמח אחר. לאחר שהוא נתקל בצמח, הוא כורך סביב הצמח את איברי-המציצה. לאחר-מכן השורשון הצעיר מתייבש והכשות מאבדת את הקשר לאדמה והופכת להיות טפילה על צמח אחר, פונדקאי.

הכשות היא צמח שעלול להזיק לגידולים חקלאיים ולגרום נזק לצמחים מסוימים. כיום נהוג לברור את זרעי הצמחים לפני שתילתם כדי למנוע הפצה של הכשות, שכן היא מוסיפה לגדול גם כאשר הפונדקאי נעקר. לכן, הדרך היחידה להפסיק את התפשטות הכשות היא באמצעות הצתת שרפה בשדה.

מינים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כשות השדות (Cuscuta campestris). מוצאה באמריקה הצפונית. לאחר מלחמת העולם הראשונה התפשטה במהירות בארץ ישראל. נחשבת למרפאת בעיות בדרכי-העיכול והשתן ברפואה הערבית העממית.
  • כשות גסה (Cuscuta monogyna).
  • כשות קוטשי (Cuscuta kotschyana).
  • כשות בבלית (Cuscuta babylonica).
  • כשות העוקצים (Cuscuta pedicellata).
  • כשות כנרות (Cuscuta gennesaretana).
  • כשות ארץ-ישראלית (Cuscuta palaestina).
  • כשות הגליל (Cuscuta approximata).
  • כשות שטוחת פרחים (Cuscuta planiflora).
  • כשות הקורנית (Cuscuta epithymum). נפוצה בשטחים נטושים ולא מיושבים.
  • כשות קצרת עלי (Cuscuta brevistyla). נפוצה בארץ ישראל, מזיקה קשה של צמחי-תרבות. נקראת גם כשות אייג
  • כשות הפשתה (Cuscuta epilinum). מוצאה באירופה, התפשטה במהירות בארץ ישראל.
  • כשות התלתן (Cuscuta trifolii). מזיקה קשה של צמחי-תרבות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כשות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]