כשות – הבדלי גרסאות

כשות
	Cuscuta epithymum
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	צמחים וסקולריים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	סולנאים
משפחה:	חבלבליים
סוג:	כשות
שם מדעי
	Cuscuta; ‏ליניאוס, 1753

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־23:31, 4 במאי 2024

ערך זה עוסק בכשות, צמח טפיל. אם התכוונתם לכשותנית, הצמח שהוא מרכיב בייצור הבירה, ראו כשותנית.

כְּשׁוּת (שם מדעי: Cuscuta) הוא סוג צמחים ממשפחת החבלבליים, המונה כ-170 מינים שהם צמחים טפיליים.

השם העברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתעשיית הבירה מבלבלים לא פעם בין הכְּשׁוּת לבין הכְּשׁוּתָנִית – שהם צמחים נפרדים. הכשותנית היא המשמשת כרכיב בייצור הבירה. ב-1930 האקדמיה ללשון העברית טבעה את המושג כָּשׁוּת לציון רכיב זה, אך ב-1998 אימצה את המונח כְּשׁוּתָנִית.^[1]

בספרות חז"ל מוזכר הכשות בשמו הארמי "כשותא", פעמים הכוונה לכְּשׁוּת (שבת קז:) ופעמים שהכוונה לכְּשׁוּתָנִית (מועד קטן יב:).

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני הכשות הם עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, חסרי כלורופיל וחסרי עלים ושורשים. לגבעולים צורה גלילית והם נכרכים על ענפי צמחים אחרים, תוך שהם מפתחים איברי מציצה המגיעים עד לשיפה של הפונדקאי ומקבלים חומרים אורגניים הדרושים לקיומם. הפרחים קטנים, ערוכים בקרקפות, דו-מיניים ולהם עטיף כפול, 4-5 עלי-גביע, כותרת דמוית פעמון שהיא בעלת 4-5 אונות, אבקנים המצויים כמספר עלי-הכותרת ושחלה בת 2 מגורות.

ההאבקה נעשית על ידי חרקים הניזונים מצוף הכשות. פרי הכשות הוא הֶלְקֵט המכיל זרע אחד עד ארבעה והוא נפתח על ידי קרע המצוי בו. הזרעים נובטים על הקרקע והם חסרי פסיג. שורשון קצר מחבר את הצמח הצעיר לאדמה והוא צומח תוך "גישוש" אחרי צמח אחר. לאחר שהוא נתקל בצמח, הוא כורך סביב הצמח את איברי-המציצה. לאחר-מכן השורשון הצעיר מתייבש והכשות מאבדת את הקשר לאדמה והופכת להיות טפילה על צמח אחר, פונדקאי.

הכשות היא צמח שעלול להזיק לגידולים חקלאיים ולגרום נזק לצמחים מסוימים. כיום נהוג לברור את זרעי הצמחים לפני שתילתם כדי למנוע הפצה של הכשות, שכן היא מוסיפה לגדול גם כאשר הפונדקאי נעקר. לכן, הדרך היחידה להפסיק את התפשטות הכשות היא באמצעות הצתת שרפה בשדה.

מינים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשות השדות (Cuscuta campestris). מוצאה באמריקה הצפונית. לאחר מלחמת העולם הראשונה התפשטה במהירות בארץ ישראל. נחשבת למרפאת בעיות בדרכי-העיכול והשתן ברפואה הערבית העממית.
כשות גסה (Cuscuta monogyna).
כשות קוטשי (Cuscuta kotschyana).
כשות בבלית (Cuscuta babylonica).
כשות העוקצים (Cuscuta pedicellata).
כשות כנרות (Cuscuta gennesaretana).
כשות ארץ-ישראלית (Cuscuta palaestina).
כשות הגליל (Cuscuta approximata).
כשות שטוחת פרחים (Cuscuta planiflora).
כשות הקורנית (Cuscuta epithymum). נפוצה בשטחים נטושים ולא מיושבים.
כשות קצרת עלי (Cuscuta brevistyla). נפוצה בארץ ישראל, מזיקה קשה של צמחי-תרבות. נקראת גם כשות אייג
כשות הפשתה (Cuscuta epilinum). מוצאה באירופה, התפשטה במהירות בארץ ישראל.
כשות התלתן (Cuscuta trifolii). מזיקה קשה של צמחי-תרבות

כשות הקורנית בפריחה
כשות השדות
כשות שטוחת פרחים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא כשות בוויקישיתוף

כשות, באתר ITIS (באנגלית)
כשות, באתר NCBI (באנגלית)
כשות, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
כשות, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
כשות, באתר Tropicos (באנגלית)
כשות, באתר GBIF (באנגלית)
כשות, באתר IPNI (באנגלית)
כשות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ המונח במילוני האקדמיה | מונחי האקדמיה, באתר terms.hebrew-academy.org.il

[1] המונח במילוני האקדמיה | מונחי האקדמיה, באתר terms.hebrew-academy.org.il

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף|נוכחי=כשות, צמח טפיל|אחר=כשותנית, הצמח שהוא מרכיב בייצור ה[[בירה]]|ראו=[[כשותנית]]}}
 {{מיון
-|תמונה=[[קובץ:Cuscuta epithymum (habitus).jpg|240px]]
+|תמונה=[[קובץ:Cuscuta epithymum (habitus).jpg|240px|Cuscuta epithymum]]
+|כיתוב=''Cuscuta epithymum''
-|ממלכה=[[צומח]]
-|מערכה=[[בעלי פרחים]]
 |מחלקה=[[דו-פסיגיים]]
-|סדרה=[[סולנאים]]
-|משפחה=[[חבלבליים]]
-|סוג=[[כשות]]
-|שם מדעי=Cuscuta
 }}
-'''כְּשׁוּת''' ([[שם מדעי]]: ''Cuscuta'') הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג צמחים]] מ[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[חבלבליים]], המונה כ-170 [[מין (טקסונומיה)|מינים]] שהם צמחים [[טפיל]]יים.
+'''כְּשׁוּת''' ([[שם מדעי]]: '''''Cuscuta''''') הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג צמחים]] מ[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[חבלבליים]], המונה כ-170 [[מין (טקסונומיה)|מינים]] שהם צמחים [[טפילות|טפיליים]].
 == השם העברי ==
-בתעשיית ה[[בירה]] מבלבלים לא פעם בין ה'''כְּשׁוּת''' לבין ה'''[[כשותנית|כְּשׁוּתָנִית]]''' - שהם צמחים נפרדים. הכשותנית היא המשמשת בתעשייה זו. [[האקדמיה ללשון העברית]] טבעה את המושג '''כָּשׁוּת''' לציון הרכיב בייצור ה[[בירה]]. ב[[ספרות חז"ל]] מוזכר הכשות בשמו הארמי "כשותא".
+בתעשיית ה[[בירה]] מבלבלים לא פעם בין ה'''כְּשׁוּת''' לבין ה'''[[כשותנית|כְּשׁוּתָנִית]]''' – שהם צמחים נפרדים. הכשותנית היא המשמשת כרכיב בייצור הבירה. ב-1930 [[האקדמיה ללשון העברית]] טבעה את המושג '''כָּשׁוּת''' לציון רכיב זה, אך ב-1998 אימצה את המונח '''כְּשׁוּתָנִית'''.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah/101333_2|כותרת=המונח במילוני האקדמיה {{!}} מונחי האקדמיה|אתר=terms.hebrew-academy.org.il|תאריך_וידוא=2023-01-14}}</ref>
+בספרות חז"ל מוזכר הכשות בשמו הארמי "כשותא", פעמים הכוונה ל'''כְּשׁוּת''' (שבת קז:) ופעמים שהכוונה ל'''[[כשותנית|כְּשׁוּתָנִית]]''' (מועד קטן יב:).
 == תיאור ==
@@ שורה 20: / שורה 17: @@
 ה[[האבקה]] נעשית על ידי [[חרקים]] הניזונים מ[[צוף]] הכשות. [[פרי]] הכשות הוא [[הלקט|הֶלְקֵט]] המכיל [[זרע (בוטניקה)|זרע]] אחד עד ארבעה והוא נפתח על ידי קרע המצוי בו. הזרעים נובטים על ה[[קרקע]] והם חסרי פסיג. שורשון קצר מחבר את הצמח הצעיר לאדמה והוא צומח תוך "גישוש" אחרי צמח אחר. לאחר שהוא נתקל בצמח, הוא כורך סביב הצמח את איברי-המציצה. לאחר-מכן השורשון הצעיר מתייבש והכשות מאבדת את הקשר לאדמה והופכת להיות טפילה על צמח אחר, [[פונדקאי]].
-הכשות היא צמח שעלול להזיק ל[[חקלאות|גידולים חקלאיים]] ולגרום נזק לצמחים מסוימים. כיום נהוג לברור את זרעי הצמחים לפני שתילתם כדי למנוע הפצה של הכשות, שכן היא מוסיפה לגדול גם כאשר הפונדקאי נעקר. לכן, הדרך היחידה להפסיק את התפשטות הכשות היא באמצעות הצתת [[שריפה]] בשדה.
+הכשות היא צמח שעלול להזיק ל[[חקלאות|גידולים חקלאיים]] ולגרום נזק לצמחים מסוימים. כיום נהוג לברור את זרעי הצמחים לפני שתילתם כדי למנוע הפצה של הכשות, שכן היא מוסיפה לגדול גם כאשר הפונדקאי נעקר. לכן, הדרך היחידה להפסיק את התפשטות הכשות היא באמצעות הצתת [[שרפה]] בשדה.
 == מינים בולטים ==
-* '''כשות השדות''' (''Cuscuta campestris''). מוצאה ב[[אמריקה הצפונית]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] התפשטה במהירות ב[[ארץ-ישראל]]. נחשבת למרפאת בעיות ב[[מערכת העיכול|דרכי-העיכול]] ו[[מערכת השתן|השתן]] ברפואה הערבית העממית.
+* '''כשות השדות''' (''Cuscuta campestris''). מוצאה ב[[אמריקה הצפונית]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] התפשטה במהירות ב[[ארץ ישראל]]. נחשבת למרפאת בעיות ב[[מערכת העיכול|דרכי-העיכול]] ו[[מערכת השתן|השתן]] ברפואה הערבית העממית.
 * '''כשות גסה''' (''Cuscuta monogyna'').
 * '''כשות קוטשי''' (''Cuscuta kotschyana'').
@@ שורה 33: / שורה 30: @@
 * '''כשות שטוחת פרחים''' (''Cuscuta planiflora'').
 * '''כשות הקורנית''' (''Cuscuta epithymum''). נפוצה בשטחים נטושים ולא מיושבים.
-* '''כשות קצרת עלי''' (''Cuscuta brevistyla''). נפוצה בארץ-ישראל, מזיקה קשה של צמחי-תרבות. נקראת גם '''כשות אייג'''
+* '''כשות קצרת עלי''' (''Cuscuta brevistyla''). נפוצה בארץ ישראל, מזיקה קשה של צמחי-תרבות. נקראת גם '''כשות אייג'''
-* '''כשות הפשתה''' (''Cuscuta epilinum''). מוצאה ב[[אירופה]], התפשטה במהירות בארץ-ישראל.
+* '''כשות הפשתה''' (''Cuscuta epilinum''). מוצאה ב[[אירופה]], התפשטה במהירות בארץ ישראל.
 * '''כשות התלתן''' (''Cuscuta trifolii''). מזיקה קשה של צמחי-תרבות
 <gallery>
 קובץ:Cuscuta_epithymum_(flowering).jpg|כשות הקורנית בפריחה
@@ שורה 41: / שורה 39: @@
 קובץ:Cuscuta_planiflora.jpg|כשות שטוחת פרחים
 </gallery>
 ==קישורים חיצוניים==
-{{ויקישיתוף בשורה|Category:Cuscuta}}
+{{ויקישיתוף בשורה}}
-*{{צמחיית ישראל|systematics/cuscuta|כשות}}
 {{מידע טקסונומי}}
+* {{בריטניקה}}
+== הערות שוליים ==
+{{הערות שוליים}}
+{{בקרת זהויות}}
-[[קטגוריה: חבלבליים]]
+[[קטגוריה:צמחים שתוארו ב-1753]]
+[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס ליניאוס]]
+[[קטגוריה:חבלבליים]]