לדלג לתוכן

מוצר חד-פעמי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
2020ITBN (שיחה | תרומות)
שורה 35: שורה 35:
בערים כמו רעננה, כפר סבא ופרדס-חנה הוחלט לצמצם את השימוש בכלים אלה במוסדות החינוך.<ref>{{Cite news|title=מחאת הורים בת"א: על העירייה לחדול להשתמש בפלסטיק|url=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001304461|newspaper=Globes|date=2019-10-23|access-date=2020-12-31|first=שני|last=אשכנזי}}</ref>
בערים כמו רעננה, כפר סבא ופרדס-חנה הוחלט לצמצם את השימוש בכלים אלה במוסדות החינוך.<ref>{{Cite news|title=מחאת הורים בת"א: על העירייה לחדול להשתמש בפלסטיק|url=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001304461|newspaper=Globes|date=2019-10-23|access-date=2020-12-31|first=שני|last=אשכנזי}}</ref>


בסוף 2020, נאסר שימוש בפלסטיק ובכלים חד-פעמיים בחופי הים בעיר [[אילת]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/break/3408704|כותרת=הכנסת כלים חד-פעמיים לחופי אילת תיאסר על פי חוק - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2020-12-31|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-31}}</ref> ובכך הפכה לעיר הראשונה שעשתה זאת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-1.9414265|כותרת=בלי צלחות, כוסות וקשים: נאסר השימוש בחד פעמי בחופי אילת|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-31}}</ref> כמו כן, [[המשרד להגנת הסביבה]] הודיע כי יקצה 41 מיליון שקל להתקנת מדיחי כלים בגני [[משרד החינוך]], במטרה להפחית את השימוש בכלים חד-פעמיים. זאת בכפוף להתחייבות של הרשות הרלוונטית לרכוש צלחות וסכו"ם רב-פעמיים.<ref>{{Cite news|title=נוצרה הזדמנות להוציא את הפלסטיק החד פעמי מגני הילדים. הכדור אצל ראשי הערים|url=https://www.haaretz.co.il/amp/nature/.premium-1.9405044|newspaper=הארץ|date=2020-12-28|access-date=2020-12-31|language=he|first=שירה|last=קדרי-עובדיה|first2=ניר|last2=חסון}}</ref> ב[[קריית ביאליק]] אושר [[חוק עזר עירוני]] שיאסור על המבקרים בפארקים להשתמש בכלים חד-פעמיים. זאת בכפוף לאישור [[שרים]] בממשלה. אם ייושם, העיר תהיה הראשונה לעשות זאת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2021_q1/Article-124a07bbc92c671026.htm|כותרת=N12 - עיריית קריית ביאליק: פיקניק בפארק הציבורי? בלי כלים...|אתר=N12|תאריך=2021-01-02|תאריך_וידוא=2021-01-02}}</ref>
בסוף 2020, נאסר שימוש בפלסטיק ובכלים חד-פעמיים בחופי הים בעיר [[אילת]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/break/3408704|כותרת=הכנסת כלים חד-פעמיים לחופי אילת תיאסר על פי חוק - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2020-12-31|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-31}}</ref> ובכך הפכה לעיר הראשונה שעשתה זאת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-1.9414265|כותרת=בלי צלחות, כוסות וקשים: נאסר השימוש בחד פעמי בחופי אילת|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-31}}</ref> כמו כן, [[המשרד להגנת הסביבה]] הודיע כי יקצה 41 מיליון שקל להתקנת מדיחי כלים בגני [[משרד החינוך]], במטרה להפחית את השימוש בכלים חד-פעמיים. זאת בכפוף להתחייבות של הרשות הרלוונטית לרכוש צלחות וסכו"ם רב-פעמיים.<ref>{{Cite news|title=נוצרה הזדמנות להוציא את הפלסטיק החד פעמי מגני הילדים. הכדור אצל ראשי הערים|url=https://www.haaretz.co.il/amp/nature/.premium-1.9405044|newspaper=הארץ|date=2020-12-28|access-date=2020-12-31|language=he|first=שירה|last=קדרי-עובדיה|first2=ניר|last2=חסון}}</ref> ב[[קריית ביאליק]] אושר [[חוק עזר עירוני]] שיאסור על המבקרים בפארקים להשתמש בכלים חד-פעמיים. זאת בכפוף לאישור שרים בממשלה. אם ייושם, העיר תהיה הראשונה לעשות זאת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2021_q1/Article-124a07bbc92c671026.htm|כותרת=N12 - עיריית קריית ביאליק: פיקניק בפארק הציבורי? בלי כלים...|אתר=N12|תאריך=2021-01-02|תאריך_וידוא=2021-01-02}}</ref>


==בהלכה==
==בהלכה==

גרסה מ־19:03, 2 בינואר 2021

כלי אוכל חד-פעמיים: הכוס מימין מנייר, יתר הכלים מפלסטיק

כלי חד-פעמי (חד"פ) הוא מוצר המיועד לשימוש יחיד ואחריו הוא ממוחזר או מושלך כפסולת מוצקה. המונח מרמז לרוב על זילות ונוחות לטווח קצר ולא על עמידות לטווח בינוני עד ארוך. המונח משמש לעיתים גם למוצרים שניתן להשתמש בהם מספר חודשים (למשל מסנני אוויר חד פעמיים) כדי להבדיל ממוצרים דומים ששהשימוש בהם הוא ארוך טווח (למשל מסנני אוויר רחיצים).


שימושים בכלים חד פעמיים

מטבח

שקית נוזלים חד פעמית

כלים חד פעמיים במטבח מיוצרים מנייר, אלומיניום ופלסטיק, כותנה או קלקר. כלים חד פעמים מלפלסטיק וקלקר אינם ניתנים למחזור. לאור הנזק הסביבתי הרב שהם גורמים החלו לייצר כלים חד פעמיים מחומרים טבעיים כדוגמת במבוק ועלי תירס. ב-2019 הודיע האיחוד האירופי על איסור שימוש בכוסות חד פעמיים עד 2021, וזאת על מנת לצמצם את כמויות האשפה, ואת זיהום הסביבה במיקרופלסטיק. גם הודו הצהירה כי תאסור את השימוש עד 2022 וטיוואן עד 2030.[1]

  • כלי אוכל: סכו"ם וצלחות לשימוש חד-פעמי עשוי בדרך כלל מפלסטיק, וצלחות וכוסות לשימוש חד-פעמי עשויות מפלסטיק או מנייר. מפות ומפיות לשימוש חד-פעמי עשויות מנייר. השימוש בכלים חד-פעמיים נפוץ במסעדות מזון מהיר, במסיבות ובמקומות עבודה, בזכות יתרונו - ביטול הצורך ברחיצת הכלים. יתרון נוסף הוא פתרון בעיית הכשרות של כלים כאשר מי מהסועדים מקפיד על כשרות.
  • כלי אפייה: תבנית אפייה לשימוש חד-פעמי עשויה מאלומיניום דק. גם כאן היתרון העיקרי הוא ביטול הצורך ברחיצת התבנית לשם הכנתה לשימוש נוסף. יתרון נוסף הוא השימוש בתבנית כחלק מאריזת המאפה לשם שיווקו.
  • אריזת מזון: אריזת מזון נעשתה בעבר בכלים לשימוש חוזר, כגון בקבוקי זכוכית, אך בחצי השני של המאה ה-20 עברה תעשיית המזון לשימוש בכלים חד-פעמיים, המבטיחים היגיינה טובה יותר. חלק מהאריזות החד-פעמיות עובר מיחזור, באמצעות שימוש בהן כחומר גלם בתעשייה.
  • סל קניות חד-פעמי עשוי פלסטיק דק, ומחליף סלי קניות לשימוש רב-פעמי.

שימוש רב בכלים חד פעמיים עלול להוביל לזיהום הסביבה ולכן מדינות התמודדו עימו באמצעות הסברה, חקיקה ומחזור.

ב-2019, קנדה חוקקה שייאסר השימוש בקשיות שתייה, סכו"ם ושקיות מפלסטיק החל מ-2021. הפרלמנט האירופי אישר בהחלטת רוב צעד דומה של החרמת מוצרי פלסטיק חד פעמיים.[2] גרמניה אימצה את היזמה.[3] מדינות בארצות הברית ובאפריקה אסרו להכניס כלים חד פעמיים מפלסטיק לחופי הים".[4] בשלהי נובמבר 2020 הודיעה ממשלת סין כי תדרוש ממסעדות, סוחרים באינטרנט ושירותי משלוחים לדווח על כמות הפלסטיק שהם משתמשים בו. קודם לכן הודיע משרד המסחר הסיני כי השימוש בשקיות ובכלים חד־פעמיים ייאסר בערים המרכזיות עד סוף 2020. במקביל, החוק החדש קידם בניית מתקני מיחזור. נאסר גם שימוש בקשי פלסטיק.[5]

היגיינה

חבילות של חיתולים חד פעמים

מדע וטכנולוגיה

  • רפואה: כלים רבים המשמשים ברפואה הם לשימוש חד-פעמי, כדי למנוע העברת מחלות בשימוש חוזר.
  • מצלמה חד פעמית: מצלמה זולה שבה סרט צילום יחיד, שימושית לתיירים שהמצלמה הרגילה שלהם התקלקלה או הושארה בביתם.
  • תאורת LED: גופי תאורה המבוססים על LED, אינם ניתנים לתחזוקה ואין בהם נורות, מה שאומר שאם הגוף מפסיק לעבוד, אין אפשרות לתקן אותו, ויש להחליפו בגוף תאורה חדש.

שימוש בכלים חד פעמיים בישראל

על פי כתבה בכלכליסט מיוני 2018, ישראל היא שיאנית עולמית בשימוש בכלים חד פעמיים. בכל חודש ישראלים משתמשים ביותר מ־250 מיליון כוסות פלסטיק ויותר מ־12 מיליון כוסות נייר.[6] רוב הכלים החד פעמים בישראל אינם מתכלים, כלומר אינם מתפרקים בקומפוסטר ביתי.[7]

בישראל אין חקיקה המגבילה יבוא או ייצור של כלים חד פעמיים.[6]

בערים כמו רעננה, כפר סבא ופרדס-חנה הוחלט לצמצם את השימוש בכלים אלה במוסדות החינוך.[8]

בסוף 2020, נאסר שימוש בפלסטיק ובכלים חד-פעמיים בחופי הים בעיר אילת[9] ובכך הפכה לעיר הראשונה שעשתה זאת.[10] כמו כן, המשרד להגנת הסביבה הודיע כי יקצה 41 מיליון שקל להתקנת מדיחי כלים בגני משרד החינוך, במטרה להפחית את השימוש בכלים חד-פעמיים. זאת בכפוף להתחייבות של הרשות הרלוונטית לרכוש צלחות וסכו"ם רב-פעמיים.[11] בקריית ביאליק אושר חוק עזר עירוני שיאסור על המבקרים בפארקים להשתמש בכלים חד-פעמיים. זאת בכפוף לאישור שרים בממשלה. אם ייושם, העיר תהיה הראשונה לעשות זאת.[12]

בהלכה

טבילת כלים

מאחר שבכלים חד פעמיים משתמשים לרוב פעם אחת, הם אינם נחשבים לכלים שחייבים בטבילה. ואפילו אם ירצו להשתמש בהם פעמים רבות, הדבר לא ישנה את טבעם שנועדו לשימוש חד פעמי ולכן פטורים מטבילה.

גם כלים שנמכרים עם מאכלים ומשקים בתוכם, כמו צנצנות קפה, ריבות, ומשקאות בבקבוקי זכוכית, מאחר שרגילים לזרוק אותם לאחר שנגמרת תכולתם הם נחשבים ככלים חד פעמיים ואין צורך להטבילם. אך אם מתכוונים להמשיך להשתמש בהם, יש פוסקים שאומרים שצריך להטבילם מאחר שבכך שהחליט להשתמש בהם הפך אותם לכלים רגילים. ויש מקלים שטוענים שמאחר ובעת ייצורם הם נועדו לשימוש חד פעמי, בעת שנקנו היו פטורים מטבילה וגם אם הפכם לכלים רגילים, הם פטורים מטבילה.

כשרות כלים חד פעמיים בפסח

בשנים האחרונות משווקים כלים חד פעמיים עם כשרויות מיוחדות לפסח. רוב הפוסקים טוענים שמאחר ואין שם טעם מורגש, אין לחשוש לחמץ בכלים.[13]

כוס של ברכה ונטילת ידיים

חכמים תקנו לברך ברכות שונות על כוס יין למשל: ברכת המזון, ברכות הקידושין והנישואין וקידוש. הכוס צריכה להיות כוס מכובדת ולכן דיונים רבים נעשו סביב האפשרות להשתמש בכלי חד פעמי. רוב הפוסקים נוהגים כיום שניתן להשתמש בכוס חד פעמית מכובדת ורק כשאין כוס אחרת מלבד כוס חד פעמית פשוטה, אפשר בדיעבד לברך עליה.

בנטילת ידיים יש אומרים שלכתחילה אין ליטול בכוס חד פעמית שעשויה מפלסטיק או מקרטון בגלל שהיא לא נחשבת לכלי "בר קיימא" מאחר שעומדים לזרוק אותה לאחר השימוש. אך למעשה רוב הפוסקים טוענים כיום שאין הבדל אם משתמשים בכלי פעם אחת או כמה פעמים, וכיוון שגם כלי חד פעמי הוא כלי שמשתמשים בו במקמות רבים דינו כדין כלי רגיל ומותר ליטול בו ידיים (ציץ אליעזר). אך כולם מסכימים שמשום הידור מצווה עדיף להשתמש בכלי שאין עומדים לזורקו.[14][15]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוצר חד-פעמי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "אויב הציבור הבא: כוסות קפה חד פעמיות". TheMarker. נבדק ב-2020-01-24.
  2. ^ תמו ימי הקשיות והסכו"ם: קנדה אוסרת על שימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים, באתר m.calcalist.co.il
  3. ^ גרמניה תאסור שימוש בפלסטיק חד פעמי מ-2021, באתר ynet, ‏2020-06-25
  4. ^ אושר: איסור פלסטיק בחופי אילת; הקנס - עד 730 שקל, באתר ynet, ‏2019-12-12
  5. ^ סין תקבל את 2021 עם איסור על שקיות, קשיות וחד"פים, באתר m.calcalist.co.il
  6. ^ 1 2 ארי ליבסקר, מדינת חד"פ: כך התמכרה ישראל לכלי פלסטיק חד-פעמיים, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2018-06-23
  7. ^ כלים חד פעמיים: טרגדיה מיתוגית, באתר ynet, ‏2017-10-05
  8. ^ אשכנזי, שני (2019-10-23). "מחאת הורים בת"א: על העירייה לחדול להשתמש בפלסטיק". Globes. נבדק ב-2020-12-31.
  9. ^ הכנסת כלים חד-פעמיים לחופי אילת תיאסר על פי חוק - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, ‏2020-12-31
  10. ^ בלי צלחות, כוסות וקשים: נאסר השימוש בחד פעמי בחופי אילת, באתר Haaretz הארץ
  11. ^ קדרי-עובדיה, שירה; חסון, ניר (2020-12-28). "נוצרה הזדמנות להוציא את הפלסטיק החד פעמי מגני הילדים. הכדור אצל ראשי הערים". הארץ. נבדק ב-2020-12-31.
  12. ^ N12 - עיריית קריית ביאליק: פיקניק בפארק הציבורי? בלי כלים..., באתר N12, ‏2021-01-02
  13. ^ כלים חד פעמיים בפסח באתר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד
  14. ^ דיני כוס של ברכה באתר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד
  15. ^ דיני כלי לנטילת ידיים באתר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד