מוסא אל-עלמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:20, 13 בדצמבר 2015

מוסא אל-עלמי (גם: אל-עלמה, אל עלמי; בערבית: موسى العلمي;‏ 3 במאי 1897, ירושלים – 1984) היה משפטן ופקיד בכיר בממשלת המנדט הבריטי על ארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20, ממנהיגי התנועה הלאומית הפלסטינית וחבר הוועד הערבי העליון.

תולדות חייו

מוסא אל-עלמי נולד ב-1897 למשפחה אריסטוקרטית ירושלמית ועשירה. אביו, פיידי אל-עלמי, היה ראש עיריית ירושלים בסוף תקופת השלטון העות'מאני (1909–1906) וייצג את מחוז (סנג'ק) ירושלים בפרלמנט העות'מאני בין השנים 1914–1918.

אל-עלמי התוודע לנושא הלאומיות הפלסטינית בהיותו בדמשק בשנים 1917-1918 אליה עבר בעקבות שנת הבצורת הקשה בארץ ישראל. הוא נסע לאנגליה שם סיים באוניברסיטת קיימברידג' לימודי משפטים, חזר לארץ ישראל והחל לעבוד בתחום במחלקה המשפטית של ממשלת המנדט^[1]. לפרקים הוא כיהן במחליפו של הפרקליט הראשי^[2].

בשנת 1932 מונה למזכיר האישי של הנציב הבריטי העליון בארץ ישראל. בתפקיד זה ניסה לקדם את הנושאים הנוגעים לזכויות הפוליטיות של ערביי הארץ. במשפט נאשמי רצח ארלוזורוב היה מוסא עלמי עוזרו של התובע הראשי הארי הרברט טראסטד^[3].

מוסא עלמי היה בין המנהיגים הפלסטינים הבודדים שנפגשו עם מנהיגים יהודים ציוניים בשנים 1934 - 1936, בחפשו בסיס לפשרות בחיים המשותפים בארץ ישראל. כנציג הוועד הערבי העליון היה עלמי האיש שאיתו ניהל דוד בן-גוריון בשנת 1936 משא ומתן, שלא נשא פרי. בן-גוריון הציע שיתוף פעולה והצביע על התועלת שתהיה לפלסטינים כתוצאה מכך. בתמורה, דרש את הסכמת הערבים לעלייה חופשית ורכישת אדמות. אל-עלמי סירב, בטענה שגם אם יידרשו לכך 100 שנה, יגיעו הפלסטינים להישגים שהציע בן-גוריון, אולם יעשו זאת בכוחות עצמם בארץ שבה רק מיעוט יהודי שאינו שולט על קרקעות. אולם משפחת אל-עלמי עצמה מכרה ליהודים באותה תקופה 900 דונם באזור בית שאן^[4], בהן אדמות טירת צבי.

בשנת 1945 התמנה עלמי לחבר הוועד הערבי העליון, ומונה כראש מחלקת ההסברה של הארגון ומאוחר יותר גם כנציג הרשמי של הפלסטינים בוועד. בשנת 1947 הוא ייסד קרן ערבית לאומית במטרה לפתח את אדמות ארץ ישראל בידי ערבים^[5]. בתפקידו בוועד הלאומי היה עלמי הדובר שדחה את תוכנית החלוקה בטענה שהיא פרו-ציונית. עם הסלמת הסכסוך היה מנאמני המלך עבדאללה, יזם את כניסתם של חיילי לגיון בלבוש אזרחי לשטח המנדט, להכנת השתלטותו של עבדאללה על השטח שהוקצה למדינה הפלסטינית, והוא שהזמין רשמית את חיילי הלגיון לבוא לסייע לפלסטינים. באותה תקופה ניסה עלמי ללחוץ על פארוק הראשון שמלך על מצרים שיצטרף לפלישת צבאות ערב לאחר סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל, ולשם כך אף כינה אותו תכיפות "נשיא פלסטין".^[^{דרוש מקור]}

לאחר מלחמת העצמאות (הנכבה), הקים את "המפעל הקונסטרוקטיבי לקידום הכפר ומשקו", שהקימה חווה חקלאית לפליטים פלסטינים ממזרח ליריחו, חווה הקרויה היום "משרוע מוסא אל-עלמי"^[6]. בחווה התגוררו נערים פלסטינים שגדלו פרות, והיא מומנה מתרומות של, בין השאר, אוקספם וקרן פורד^[7].

בבעלות המשפחה היו נכסי אדמות רבים בארץ, החל מאדמות ביריחו עליהן הקים חוות חקלאית, מקרקעין בירושלים, ונכס קטן במישור החוף הדרומי ששימש כבית קיט הוא בית מוסא עלמי בסמוך לקיבוץ זיקים כיום.

את הספר "ירושלמית" כתבה אחייניתו, בת אחותו וגיסו ג'מאל אל-חוסייני (בן דודו של המופתי, חאג' אמין אל-חוסייני) סירין אל-חוסייני שהיד.

עלמי מת בעמאן בשנת 1984. המעבר המזרחי לאזור יריחו שבידי הרשות הפלסטינית מכיוון גשר אלנבי נקרא על שמו – מעבר מוסא עלמי.

מספריו

מוסא אל-עלמי, עברת פלסטין (ערבית: 'לקח פלסטין'): בספר זה טען עלמי בזכות איחוד מדינות ערב בתחומי מדיניות חוץ, ביטחון, כלכלה, חינוך, תוך שמירה על אוטונומיה חלקית בשאר הנושאים תקציר באנגלית

לקריאה נוספת

יואב גלבר, "קוממיות ונכבה", הוצאת דביר
דוד בן-גוריון פגישות עם מנהיגים ערבים הוצאת עם עובד, 1967, עמ' 19-21, 29-38.

קישורים חיצוניים

תמונתו
משפחת אל-עלמי (באנגלית)

הערות שוליים

^ Acting appointments, פלסטיין בולטין, 17 באפריל 1928
^ Appointments, פלסטיין פוסט, 23 באפריל 1935
^ Stavsky appeal today, פלסטיין פוסט, 16 ביולי 1934
^ צבי אל-פלג, מנקודת ראותו של המופתי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ"ה, עמ' 165
^ Ilan Pappé‏, The Making of the Arab-Israeli Conflict, 1947-1951, page 64
^ Shock troops of Mercy, פלסטיין פוסט, 13 בינואר 1950
^ Maggie Black‏, A Cause for Our Times: Oxfam - The First Fifty Years, page 53

[1] Acting appointments, פלסטיין בולטין, 17 באפריל 1928

[2] Appointments, פלסטיין פוסט, 23 באפריל 1935

[3] Stavsky appeal today, פלסטיין פוסט, 16 ביולי 1934

[4] צבי אל-פלג, מנקודת ראותו של המופתי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ"ה, עמ' 165

[5] Ilan Pappé‏, The Making of the Arab-Israeli Conflict, 1947-1951, page 64

[6] Shock troops of Mercy, פלסטיין פוסט, 13 בינואר 1950

[7] Maggie Black‏, A Cause for Our Times: Oxfam - The First Fifty Years, page 53

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Musa Al-Alami 1918.jpg|ממוזער|מוסא אל-עלמי]]
-'''מוסא אל-עלמי''' (גם: '''אל-עלמה''', '''אל עלמי'''; ב[[ערבית]]: '''موسى علمي‎''';{{כ}} [[3 במאי]] [[1897]], [[ירושלים]] – [[1984]]) היה משפטן ופקיד בכיר בממשלת [[המנדט הבריטי]] על [[ארץ ישראל]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]], ממנהיגי [[התנועה הלאומית הפלסטינית]] וחבר [[הוועד הערבי העליון]].
+'''מוסא אל-עלמי''' (גם: '''אל-עלמה''', '''אל עלמי'''; ב[[ערבית]]: '''موسى العلمي''';{{כ}} [[3 במאי]] [[1897]], [[ירושלים]] – [[1984]]) היה משפטן ופקיד בכיר בממשלת [[המנדט הבריטי]] על [[ארץ ישראל]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]], ממנהיגי [[התנועה הלאומית הפלסטינית]] וחבר [[הוועד הערבי העליון]].
 ==תולדות חייו==