מונופטרוס קוצ'יה – הבדלי גרסאות
קידוד קישורים, החלפות (, ייתכן, אין ודאות), סידור קטגוריות |
אליצור יחיא (שיחה | תרומות) מ ←כשרות: עריכה, ניסוח |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
בשל טעמו של הדג, ערכו התזונתי ושימוש באבריו לצורכי רפואה בקרב המקומיים, הוא ניצוד במספרים גדולים וערכו בשווקים המקומיים גבוה. לאור זאת האוכלוסייה של הדג קטנה במידה ניכרת והדג הפך לנדיר במקומות בהם היה בעבר נפוץ. |
בשל טעמו של הדג, ערכו התזונתי ושימוש באבריו לצורכי רפואה בקרב המקומיים, הוא ניצוד במספרים גדולים וערכו בשווקים המקומיים גבוה. לאור זאת האוכלוסייה של הדג קטנה במידה ניכרת והדג הפך לנדיר במקומות בהם היה בעבר נפוץ. |
||
== |
==כשרות== |
||
הדג משמש לעיתים בוויכוחי דת כהוכחה לשגיאות ב[[הלכה]] והלכות כשרות בפרט.{{הערה|[http://daatemet.org.il/he/תורה-מדע-ומוסר/טעויות-מדעיות-בתורה/ידיעת-חכמים-בסימני-הדגים/ ידיעת חכמים בסימני הדגים] - אתר דעת אמת}} הסוגיה נוגעת לשאלה האם סנפיריו המנוונים של הדג נחשבים כסנפירים מטעמי כשרות. לפי מסכת נידה (פרק ו') "כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת." ולפיכך מאחר שלדג יש קשקשים הוא חייב להיות בעל סנפירים ולכן כשר. עם זאת לדג אין סנפירים מפותחים לראיה ניתן לראות את שרידי סנפיר הזנב ונוכחות של סנפיר גחון רק בהיותו עובר אשר נושר לאחר כ-10 ימים. לפי [[שולחן ערוך]] (פג, א) "סימני דגים מפורשים בתורה: כל שיש לו סנפיר וקשקשת, טהור. וסנפיר, הוא ששט בו." כלומר אף על פי שלדג קשקשים הוא אינו כשר מאחר שאינו בעל סנפירים מפותחים ובוודאי לא סנפירים בעזרתם הוא יכול ל"שוט". דרישה נוספת לסנפירים מפותחים ניתן למצוא במשנה, חולין ג, ז: "וסנפירין – הפורח בהן". |
|||
אמנם כלל הלכתי זה לדעת חלק מהפוסקים נאמר "על פי רוב"{{הערה|שיטת ה[[רבי יהונתן אייבשיץ|כרתי]] יו"ד סימן פ' שכל זה נאמר בחתיכת דג שאי אפשר לוודא קיום הסנפיר, ועל פי הכלל [[רוב (הלכה)|אחרי רבים להטות]] אך לא בדג שלם וללא סנפיר שאסור הוא באכילה. אך יש חולקים}} ולא באופן גורף. אך גם להבנות האחרות בהלכה קשה לראות בדג זה הוכחה ברורה שכן המדע מתאר כי הוא בעל "שרידי" סנפירים אמנם אין ודאות למשמעותם ההלכתית. |
עובדת קיומם של קשקשים בגופו אך לא סנפירים{{הערה|לדג אין סנפירים מפותחים אלא שרידים מנוונים. לראיה ניתן לראות את שרידי סנפיר הזנב ונוכחות של סנפיר גחון רק בהיותו עובר אשר נושר לאחר כ-10 ימים. לפי [[שולחן ערוך]] (פג, א) "סימני דגים מפורשים בתורה: כל שיש לו סנפיר וקשקשת, טהור. וסנפיר, הוא ששט בו." כלומר אף על פי שלדג קשקשים הוא אינו כשר מאחר שאינו בעל סנפירים מפותחים ובוודאי לא סנפירים בעזרתם הוא יכול ל"שוט". דרישה נוספת לסנפירים מפותחים ניתן למצוא במשנה, חולין ג, ז: "וסנפירין – הפורח בהן".}} , עומדת בבסיס פולמוס דתי, יש הרואים{{הערה|[http://daatemet.org.il/he/תורה-מדע-ומוסר/טעויות-מדעיות-בתורה/ידיעת-חכמים-בסימני-הדגים/ ידיעת חכמים בסימני הדגים] - אתר דעת אמת}} בתופעה זו סתירה לכלל הלכתי ש"כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר"{{הערה|בבלי נידה}}, ומספיקה הימצאותם של קשקשים כדי ל[[כשרות|הכשיר]] דג{{הערה|אמנם כלל הלכתי זה לדעת חלק מהפוסקים נאמר "על פי רוב"{{הערה|שיטת ה[[רבי יהונתן אייבשיץ|כרתי]] יו"ד סימן פ' שכל זה נאמר בחתיכת דג שאי אפשר לוודא קיום הסנפיר, ועל פי הכלל [[רוב (הלכה)|אחרי רבים להטות]] אך לא בדג שלם וללא סנפיר שאסור הוא באכילה. אך יש חולקים}} ולא באופן גורף. אך גם להבנות האחרות בהלכה קשה לראות בדג זה הוכחה ברורה שכן המדע מתאר כי הוא בעל "שרידי" סנפירים אמנם אין ודאות למשמעותם ההלכתית. }}. מנגד יש טוענים שאין ודאות שנחשבים קשקשים בהיבט ההלכתי{{הערה| הרב יהושע ענבל בחוברת נגדית "תיק ידען" [https://rationalbelief.org.il/wp-content/uploads/2017/07/תיק-ידען.pdf - כאן]}} עמ' 111 הביא הוכחות כי הדג בעל סנפיר גב יחיד ובקטנותו יש לו סנפרי חזה שנושרים בבגרות. וכן פקפק במהותם של הקשקשים עצמם האם עומדים בדרישת ההלכה וסביר שהם חלק מהעור כאצל זוחלים ושרצים, |
||
⚫ | |||
הרב יהושע ענבל{{הערה|בחוברת נגדית "תיק ידען" [https://rationalbelief.org.il/wp-content/uploads/2017/07/תיק-ידען.pdf - כאן]}}{{הערה|עמ' 111}} הביא הוכחות כי הדג בעל סנפיר גב יחיד ובקטנותו יש לו סנפרי חזה שנושרים בבגרות. וכן פקפק במהותם של הקשקשים עצמם האם עומדים בדרישת ההלכה וסביר שהם חלק מהעור כאצל זוחלים ושרצים, |
|||
⚫ | |||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
גרסה מ־01:17, 6 בנובמבר 2020
מצב שימור | |
---|---|
| |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | מקריני סנפיר |
מחלקה: | מקריני סנפיר |
סדרה: | צלופחי ביצות |
משפחה: | צלופחים ביצתיים |
סוג: | Monopterus |
מין: | מונופטרוס קוצ'יה |
שם מדעי | |
המילטון, 1822 | |
מונופטרוס קוצ'יה (שם מדעי: Monopterus cuchia) מין של צלופח בוץ הנפוץ באסיה ומשמש כדג מאכל. נפוץ בפקיסטן, צפון הודו, נפאל, בנגלדש ומיאנמר.
גופו של הדג ארוך וצר, עד כ-80 ס"מ, זנבו הולך ומצר לקראת סופו. לדג אין סנפירי חזה, גחון או גב הקדמי. סנפיר הגב האחורי והשט מאוחים עם סנפיר הזנב למעין רצועה לאורכו של הזנב. צבעו חום, בעל נקודות דהויות על הזנב.
הדג נפוץ במקווי מים בוציים, מתוקים או מלוחים במקצת, בעלי תכונת חמצן נמוכה כגון שדות אורז או בריכות רדודות. בזמן מנוחה הוא נוהג להתחפר בבוץ במחילות ולצאת בלילה לטרף דגים קטנים, תולעים ורכיכות.
בשל טעמו של הדג, ערכו התזונתי ושימוש באבריו לצורכי רפואה בקרב המקומיים, הוא ניצוד במספרים גדולים וערכו בשווקים המקומיים גבוה. לאור זאת האוכלוסייה של הדג קטנה במידה ניכרת והדג הפך לנדיר במקומות בהם היה בעבר נפוץ.
כשרות
עובדת קיומם של קשקשים בגופו אך לא סנפירים[2] , עומדת בבסיס פולמוס דתי, יש הרואים[3] בתופעה זו סתירה לכלל הלכתי ש"כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר"[4], ומספיקה הימצאותם של קשקשים כדי להכשיר דג[6]. מנגד יש טוענים שאין ודאות שנחשבים קשקשים בהיבט ההלכתי[7] עמ' 111 הביא הוכחות כי הדג בעל סנפיר גב יחיד ובקטנותו יש לו סנפרי חזה שנושרים בבגרות. וכן פקפק במהותם של הקשקשים עצמם האם עומדים בדרישת ההלכה וסביר שהם חלק מהעור כאצל זוחלים ושרצים, [8]
קישורים חיצוניים
- מונופטרוס קוצ'יה, באתר ITIS (באנגלית)
- מונופטרוס קוצ'יה, באתר NCBI (באנגלית)
- מונופטרוס קוצ'יה, באתר FishBase (באנגלית)
- מונופטרוס קוצ'יה, באתר GBIF (באנגלית)
- *The freshwater mud eel Monopterus cuchia Journal of Global Biosciences. Volume 4, Number 3, 2015.
הערות שוליים
- ^ מונופטרוס קוצ'יה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ לדג אין סנפירים מפותחים אלא שרידים מנוונים. לראיה ניתן לראות את שרידי סנפיר הזנב ונוכחות של סנפיר גחון רק בהיותו עובר אשר נושר לאחר כ-10 ימים. לפי שולחן ערוך (פג, א) "סימני דגים מפורשים בתורה: כל שיש לו סנפיר וקשקשת, טהור. וסנפיר, הוא ששט בו." כלומר אף על פי שלדג קשקשים הוא אינו כשר מאחר שאינו בעל סנפירים מפותחים ובוודאי לא סנפירים בעזרתם הוא יכול ל"שוט". דרישה נוספת לסנפירים מפותחים ניתן למצוא במשנה, חולין ג, ז: "וסנפירין – הפורח בהן".
- ^ ידיעת חכמים בסימני הדגים - אתר דעת אמת
- ^ בבלי נידה
- ^ שיטת הכרתי יו"ד סימן פ' שכל זה נאמר בחתיכת דג שאי אפשר לוודא קיום הסנפיר, ועל פי הכלל אחרי רבים להטות אך לא בדג שלם וללא סנפיר שאסור הוא באכילה. אך יש חולקים
- ^ אמנם כלל הלכתי זה לדעת חלק מהפוסקים נאמר "על פי רוב"[5] ולא באופן גורף. אך גם להבנות האחרות בהלכה קשה לראות בדג זה הוכחה ברורה שכן המדע מתאר כי הוא בעל "שרידי" סנפירים אמנם אין ודאות למשמעותם ההלכתית.
- ^ הרב יהושע ענבל בחוברת נגדית "תיק ידען" - כאן
- ^ נושא נוסף ומחודש העלה הרב ענבל כי ייתכן שהאבחנה המודרנית בין דג ליונק תקיפה אף לכלל חז"לי זה (אף שסימני הכשרות בתורה לא בדילים בין חיית מים לדג) ואינו נאמר על יצורים השונים בתפקודם מדגים. וכיון שדג זה נושם בצורה הקרובה לנשימת היונקים קשה להבטיח כי הוא בכלל הדגים.