מהאטמה גנדי

גנדי

מוהנדס קרמצ'נד גאנדי, (2 באוקטובר 1869 - 30 בינואר 1948) היה מנהיג, משפטן, הוגה וכתב פוליטי הודי, שנודע בזכות מאבקו כנגד שלטון האימפריה הבריטית בארצו. גנדי נחשב לגיבור לאומי הודי, ולסמל ההתנגדות הלא אלימה. הוא גם אחת הדמויות המוערכות ביותר מכל מנהיגי המאה ה-20. אלברט איינשטיין אמר עליו ש"הדורות הבאים יתקשו להאמין כי אדם כזה, בשר ודם, אכן הילך על פני האדמה".

גאנדי כונה בשם "מהטמה", שפירושו בסנסקריט "הנפש הגדולה". הוא ידוע בעולם בכינוי זה, כ"מהטמה גאנדי".

גנדי נרצח על ידי מתנקש הינדי קיצוני, שהתנגד לנסיונו להפסיק את הטבח ההדדי בין מוסלמים והינדים בתקופה הסמוכה להענקת העצמאות להודו ופקיסטן.

המאבק בדרום אפריקה

גאנדי הגיע ב-1893 כעורך דין לדרום אפריקה, לשנת עבודה מתוכננת. הוא דחה את עזיבתו הצפויה כאשר הועלתה בחבל נטאל הצעת חוק בבית המחוקקים, השוללת מתושבי החבל ההודים זכויות שונות, ביניהן זכות ההצבעה.

גאנדי לחם למען זכויות ההודים עד עזיבתו ב-1914, לאחר הסכם עם השלטונות הבריטיים בעניין. במשך שנות מאבקיו בדרום אפריקה, ניצל לראשונה את שיטת ההתנגדות הלא-אלימה (אהימסה - מילה שפרושה בסנסקריט הוא "התקרבות לאמת"). שיטה זו כללה שביתות ותהלוכות מחאה בלתי חוקיות, בהן לא נעשו פעולות אלימות כלשהן. צעדים אלו הביאו לעיתים למעצרים המוניים, אך הפעילו לחץ רב על השלטונות, ובייחוד על דעת הקהל, שהושפעה מהידיעות על המאבקים בהם הייתה המשטרה הצד התוקפן היחידי.

למרות התנגדותו לשלטון הבריטי, סייע גאנדי במהלך שהותו לשלטון זה בדרכים שונות, בלא להשתתף בלחימה עצמה. גאנדי אף קיבל את עיטור הזהב "קיסר הודו" מידי לורד הרינג על פעילות זו. ב-1899 הקים גאנדי יחידת מתנדבי אמבולנסים, לסיוע לבריטניה במלחמת הבורים, ואף השתתף במסגרת זו בכמה מבצעים בעיר הנצורה ליידיסמית. בשנת 1904, בלחימה כנגד הזולו, הקים גאנדי יחידת אלונקאים למשך כל הלחימה. בשני המקרים זכה באות כבוד.

ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ייסד גאנדי יחידת מתנדבי אמבולנסים המורכבת בעיקר מהודים, ברובם סטודנטים לונדוניים.

המאבק בהודו

בהודו, הגיע גאנדי למסקנה כי יש להביא לשחרור לאומי מן הכיבוש הבריטי, והקדיש לכך שלושים שנות מאבק ציבורי עד לנסיגת הבריטים ב-1947. במהלך שנות המאבק, קידם גאנדי את הקונגרס הלאומי ההודי, והפכו לאירגון הפוליטי המרכזי בהודו.

גם במהלך מאבק זה לא חדל גאנדי להעניק סיוע לבריטים במלחמותיהם, כאשר נעתר לבקשת לורד צ'למספורד ב-1918 לגיוס גדוד למען המלחמה. את הגדוד ניסה להקים בח'דה, על-אף שהצורך בחיילים פסק לפני שהספיק לשלוח את חייליו. עך אף התגייסותו לסיוע זה, סדרת מאורעות הביאה את גאנדי לייאוש מן התמיכה בבריטים, ולהבנה כי על ההודים לשחרר את ארצם.

המאורע הראשון היה "חוק ראולט", אשר קבע סמכויות מעצר על סמך חשד בלבד, ניהול משפטים בבתי-משפט מיוחדים ובדלתיים סגורות, ועונש של שתי שנות כליאה על החזקת חומר הסתה. חוק זה גרם לגאנדי לצאת במסע התנגדות תעמולתי הודי כנגדו. המאורע הבא היה פרשת פנג'ב, בה נטבחו כארבע מאות הודים על-ידי הבריטים, עקב קיום אסיפה שקטה והשפלות נוספות כדוגמת פקודות זחילה והלקאות פומביות. בהמשך, התאכזב גאנדי מהסירוב הבריטי לדרישת מוסלמים רבים, ביניהם הודים מוסלמים לא מעטים, להחזרת שלטון הח'ליפות בטורקיה.

במאבק בהודו המשיך גאנדי את השיטות אשר אימץ בדרום אפריקה והוסיף פעולות נוספות. בין פעולותיו היו החרמת מוסדות בריטיים - מוסדות שלטון, חינוך ואחרים - החרמת מוצרים בריטיים, וסרבנות מס. בצד הפעולות הפסיביות, הנהיג גאנדי פעולות אקטיביות לא-אלימות (מלבד תהלוכות ואסיפות), שכללו חינוך חקלאי והקמת תעשיות פרטיות, כחתירה תחת התעשייה הבריטית. בשנת 1930 הוכרז "חרם המלח", בו עברו המוני הודים על איסור תחרות בהפקת המלח הבריטית. במהלך חרם זה, הובאו כ-60 אלף תושבים הודים למעצר. אירוע זה נחשב לשיאו של המאבק בבריטים. מאבקו של גאנדי זכה בשלב זה לפרסום בין לאומי רב, ובין היתר נבחר גאנדי בשנת 1930 לאיש השנה של השבועון טיים. כמו-כן, ערך גאנדי את כתב העת הודו הצעירה, בו ביטא רבים מרעיונותיו.

ב-18 במרץ 1922 נשפט גאנדי באשמת "הסתה או ניסיון להסית", ונגזרו עליו שש שנות מאסר. עם זאת, שוחרר גאנדי לאחר שנתיים בעקבות ניתוח קל.

בזמן מלחמת העולם השנייה התנגד גאנדי ללחימה בגרמניה הנאצית וגרורותיה, כחלק מאידאולוגית האי-אלימות. התנגדות זו הביאה לחילוקי דעות בינו לבין הקונגרס הלאומי ההודי, חילוקי דעות שהביאו להתנתקותו מאירגון זה.

ב-15 באוגוסט 1947 זכתה הודו בעצמאותה וגאנדי זכה לראות בהתגשמות חלומו. ב-30 בינואר 1948, חמישה חודשים לאחר שקיבלה את עצמאותה, זעזע רצח פוליטי את הודו, כאשר נורה גאנדי בידי קנאי הינדי. בעת שצנח לקרקע לאחר פגיעת שלושת כדורי המתנקש, הרים גאנדי את ידיו לתנוחת הברכה ההודית המסורתית "נמסטה" (שפירושה: האלוהי שבי מכיר באלוהי שבך), באהבה ובסליחה דוממת.

משנתו ומורשתו

גאנדי תמך באופן קיצוני באי אלימות, וסבר כי אין להפעיל כוח לעולם, גם בתגובה לכוח נגדי. הגדרתו לאהימסה היא: הימנעות מפגיעה בכל יצור חי, בין אם במחשבה או במעשה. הוא האמין כי על כל מעשה התנגדות להיות בעל אופי אזרחי לא-תוקפני, במטרה להקשות על המשך הפעלת הכוח.

גאנדי ידוע כמי שלמד והעמיק בכל הדתות. הכתבים הג'יינים, הברית החדשה והכתבים הסוציולוגיים של טולסטוי הינם שלושת המקורות העיקריים לרעיונותיו על אי אלימות (ייתכן שמקורותיו של גנדי היו בתחילה רק מזרחיים ואחרי זה נוספו לו מקורות מערביים, או להיפך). גאנדי האמין בסאטיאגראהא, שמשמעותה "לדבוק באמת". הוא זיהה רעיון זה עם "כוח האמת" או "כוח הנשמה", הנובע מגרעין אישיותו הסובלני ושוחר השלום של האדם. לפי גאנדי, רק הזדהות עם כוח זה עשויה להביא להגשמת מטרותיו של האדם, וכי כל נטייה אלימה - מקורה בשקר וסופה להיכשל. כאשר נשאל האם לא יכול אדם להרוג קוברה בכדי להגן על ילד או על עצמו, השיב כי הוא אינו יכול להרוג קוברה מבלי להפר שניים מנדריו: אי-פחד ואי-הריגה. "אני אעדיף לנסות להרגיע את הנחש על ידי גלי אהבה. אינני יכול להנמיך את הסטנדרטים שלי כדי להתאימם לנסיבות", השיב.

לפני פעולה, דרש גאנדי מאנשיו לבצע היטהרות, על מנת להתחבר ליסוד הרוחני שבהם. גאנדי נמנע לעיתים מפעולות מסוימות, שהאמין כי הציבור אינו בשל להן.

גנדי האמין שהתנ"ך והקוראן הינם אלוהים כמו הודות. בנוסף ללימודיו את כתביהן של הדתות השונות, העמיק גם בכתביהם של הכותבים המערביים ת'ורו, רוסקין ומאזיני.

עד היום, נחשב גאנדי לדמות נערצת ביותר ברחבי העולם, כולל באנגליה בה לחם, ובהתאם לכך אף הוקם ב-1969 פסל לזכרו על אדמת אנגליה. דמותו הפכה לסמל לסובלנות ולפתרון בלתי-אלים של בעיות, והוא משמש כאב רוחני לתנועות סרבנות רבות. עם זאת, יש הרואים תמימות רבה בתורת אי האלימות שלו. גנדי אומנם הצליח במאבק לשחרור ארצו, אך ספק רב אם היה נוחל הצלחה דומה במידה שמולו לא הייתה ניצבת דמוקרטיה מערבית ליברלית.

ראו גם

אי אלימות והתנגדות לא אלימה בערכים:

• נלסון מנדלה
• קוואקרים
• מרטין לותר קינג

לקריאה נוספת

• מ. ק. גנדהי, אוטוביוגרפיה או סיפור ניסויי עם האמת, הוצאת אסיה, 2005.
• יוחנן גרינשפון, על כוח ואי-אלימות - חייו ומשנתו של מהטמה גנדהי, סדרת "אוניברסיטה משודרת", הוצאת משרד הביטחון.

קישורים חיצוניים

• מהאטמה גנדי, באתר "סנונית".
• http://www.gandhiserve.org
• http://www.gandhiservefoundation.org
• http://www.nrg.co.il/online/15/ART/958/046.html פרטים נוספים על הביוגרפיה של גאנדי