מיגל אנחל אסטוריאס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:08, 22 בדצמבר 2013

תבנית:מחבר מיגל אנחל אסטוריאס (בספרדית: Miguel Ángel Asturias;‏ 19 באוקטובר 1899 - 9 ביוני 1974), סופר בשפה הספרדית, דיפלומט גואטמלי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1967.

מיגל אנחל אסטוריאס נולד בגואטמלה סיטי Ciudad de Guatemala, בירת גואטמלה. הוריו יצאו אל הכפר, במחוז באחה ורקרוז Baja Veracruz, כדי להמלט מרדיפות הדיקטטור אסטרדה קבררה. מיגל אנחל גדל בין האינדיאנים, באווירה כפרית וספג סיפורי מעשיות ואגדות. מאוחר יותר חזרה משפחת אסטוריאס לעיר הבירה שם פנה ללימודים תיכוניים ולאחר מכן נרשם ללימודי משפטים.

בשנת 1920 השתתף מיגל אנחל, יחד עם יתר הסטודנטים במהפכה שסילקה את משטר קבררה. כעבור שנה החל שלטון צבאי שגרם, ברדיפותיו אחר בעלי השקפות מתקדמות, לכך שאסטוריאס עזב את ארצו ונסע לפריז. בין השנים 1923-1933 התגורר אסטוריאס בפריז, תרגם לספרדית את אפופאית האינדיאנים ופרסם את "אגדות גואטמלה". הצלחת התרגום הצרפתי של הספר פתחה לו את השער אל חוגי האומנות. הוא הכיר את הנרי ברביוס Henri Barbusse, פבלו פיקאסו Pablo Picasso, ז'אן קוקטו Jean Cocteau, טריסטן צארה Tristan Tzara ושמר על ידידות אמיצה עם הלטינו אמריקאים קיסר ולחו Cesar Vallejo, אלחו קרפנטיאר Alejo Carpentier וארטורו אוסלר פיאטרי Arturo Uslar Pietri. הוא ניהל פעילות פוליטית ופובליציסטית ופרסם יותר מ-2000 מאמרים בעיתוני גואטמלה, מקסיקו וארגנטינה.

בשנת 1933 חזר לגואטמלה וכתב סונטות ופואמות שפורסמו יחד באנטולוגיה שהופיעה בבואנוס איירס ובפריז. עם נפילת הדיקטטור "אוביקו" Ubico החל את מעורבותו בחייה הפוליטיים של ארצו. הוא נשלח לתפקידים דיפלומטיים בכירים לבואנוס אירס, לפריז ולאל סלוודור. בו זמנית החל לרכוש לעצמו שם של סופר בשפה הספרדית לאחר פרסום הרומנים "כבוד הנשיא" ו"אנשי תירס".

בשנת 1967 הוענק לו פרס נובל לספרות על "יצירתו הספרותית, מלאת החיים, מושרשת עמוק בצורת החיים ובמסורות ההמקומיים של אמריקה הלטינית".

את התקופה האחרונה בחייו בילה במדריד, שם נפטר. הוא נקבר בבית הקברות Père Lachaise בפריז.

מיצירותיו

1928 Arquitectura de la vida nueva א
1930 Leyendas de Guatemala "אגדות גואטמלה".
1936 Sonetos "סונטות".
1946 El señor Presidente "כבוד הנשיא", תורגם מספרדית על ידי ישעיהו אוסטרידן ויצא לאור בהוצאת עם עובד בשנת תשל"א.
1949 Hombres de maíz "אנשי תירס".
טרילוגית הבננה:
- 1950 Viento fuerte "רוח חזקה".
- 1954 El papa verde "האפיפיור הירוק".
- 1960 Los ojos de los enterrados "עיני הקבורים".
1952 Carta Aérea a mis amigos de América א
1956 Week-end en Guatemala "סוף שבוע בגואטמלה".
1961 El alhajadito א
1963 Mulata de tal "מולטית אחת".
1964 Rumania, su nueva imagen "רומניה ופניה החדשות".
1968 Latinoamérica y otros ensayos א
1969 Malandrón א
1972 Viernes de Dolores א
1972 América, fábula de fábulas א
1977 Sociología guatemalteco א
1977 Tres de cuatro soles א

ספריו בעברית

כבוד הנשיא , תורגם מספרדית בידי ישעיהו אוסטרידן, עם עובד, ספריה לעם, תל אביב, 1971.
מיגל אנחל אסטוריאס, חתן פרס נובל בספרות לשנת 1967, דברי מבוא ותרגומים מספרדית - משה לזר, ירושלים, האוניברסיטה העברית בשיתוף המכון המרכזי ליחסי-תרבות ישראל-אמריקה האיברית, ספרד ופורטוגל, תשכ"ח, 1968.

לקריאה נוספת

"ריאליזם מיתולוגי וריאליזם סוציאליסטי בכתבי מיגל אנחל אסטוריאס, עבודה לתואר דוקטור בפילוסופיה מאת נחום מגד, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1972

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 70: / שורה 70: @@
 {{מיון רגיל:אסטוריאס, מיגל אנחל}}
-[[קטגוריה:סופרים]]
+[[קטגוריה:סופרים ספרדים]]
 [[קטגוריה:זוכי פרס נובל לספרות]]
 [[קטגוריה:גואטמלים]]

זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925	פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950	דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975	לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000	בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך	נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023)