לדלג לתוכן

מבצע משרוע 110 – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
 
(43 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[File:Atlas-yom-kippur-map19.jpg|ממוזער|250px|היערכות צה"ל והצבא הסורי בגולן, 6 באוקטובר 1973 בשעה 14:00 - מלחמת יום הכיפורים]]
'''משרוע 110''' הוא שמה של התוכנית ה[[סוריה|סורית]] היזומה לכיבוש [[רמת הגולן]] מישראל והשמדת כוחות צה"ל שהיו ערוכים בה שפתחה את [[מלחמת יום הכיפורים]].
[[File:Atlas-yom-kippur-map18.jpg|ממוזער|250px|תוכנית המתקפה הסורית - מלחמת יום הכיפורים]]
השיטה העיקרית של התכנית היתה הטלת כוח צבאי גדול של שלוש דיוויזיות חי"ר ושתי דיוויזיות שריון בעתודה שישטפו את רמת הגולן, שהוא תא שטח קטן ביחס לכוח מסתער של חמש דיווזיות, בתנועה רציפה ויגיעו אל [[נהר הירדן]] בתוך יום אחד תוך השמדת כוחות צה"ל שהחזיקו ברמת הגולן. זאת בטרם יספיק צה"ל לגייס מילואים. המבצע שהחל ב- [[6 באוקטובר]] [[1973]] שובש עוד בתחילתו כאשר כוחות הסדיר של צה"ל שהיו ערוכים בדלילות לאורך החזית הצליחו בקרבות קשים להשמיד חטיבות שהוטלו את הקרב תוך ספיגת אבידות. ביום השלישי חזרו הצדדים לקווים שבהם היו ממוקמים לפני פתיחת הקרבות.
'''משרוע 110''' הוא שמה של התוכנית ה[[סוריה|סורית]] היזומה לכיבוש [[רמת הגולן]] מישראל והשמדת כוחות צה"ל שהיו ערוכים בה. תוכנית זו פתחה את [[מלחמת יום הכיפורים]]. השיטה העיקרית של התוכנית הייתה הטלת כוח צבאי גדול של שלוש דיוויזיות חי"ר שישטפו את רמת הגולן בתנועה רציפה, ויגיעו אל [[נהר הירדן]] בתוך יום אחד, בטרם יספיק צה"ל לגייס מילואים. שתי דיוויזיות שריון נוספות היו בעתודה מדרום לדמשק.


המתקפה הסורית, שהחלה ב-[[6 באוקטובר]] [[1973]], לא התנהלה בהתאם לתוכנית המבצע. היא שובשה, כבר בשלב הראשון שלה, כאשר כוחות צבא סדירים של צה"ל, שהיו ערוכים בדלילות לאורך החזית, הצליחו לעכב את הכוחות התוקפים, להגביל את החדירה הסורית לעומק שטח רמת הגולן, ולגרום להם אבדות כבדות. ב-10 באוקטובר, לאחר חמישה ימי לחימה, הצליח הצבא הישראלי להדוף את הכוחות הסוריים חזרה לנקודת הפתיחה של המתקפה.
==התכנית==

התכנית הגדירה שלושה שלבים:
==התוכנית==
*שלב א' תוכנן להימשך 3 שעות. תחילתו בהרעשה ארטילרית על יעדים טקטיים לאורך כל החזית, [[המתקפה האווירית הסורית ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים|התקפה אווירית על יעדים צבאיים איכותיים]], הכשרת מעברים וגישור מעל תעלות הנ"ט לאורך החזית, הכשרת מעברים ב[[שדה מוקשים|שדות המוקשים]] הישראלים, מעבר של כוחות קרקעיים אל תוך רמת הגולן על לעומק של 6-8 ק"מ, כיתור מוצבי הבט"ש של צה"ל והשמדת כוחות צה"ל המחזיקים ברצועה שנכבשה.
[[קובץ:Syrian-war-1973.jpg|250px|ממוזער|שמאל|תוכנית המלחמה הסורית, כפי שהגיעה לידי אמ"ן מהמוסד ב-27.4.1973]]
*שלב ב' תוכנן להימשך 3 שעות. בשלב זה תוכננה השמדה של עתודות הטקטיות של צה"ל ברמת הגולן והרחבת רצועת הכיבוש ל- 12-15 ש"מ עד קו [[זעורה]]-וסט-[[נפח]]-[[אל-על]].
לפי תוכנית המבצע, המתקפה הסורית נועדה להתבצע בשלושה שלבים:
* שלב א' תוכנן להימשך 3 שעות. תחילתו בהרעשה ארטילרית על יעדים טקטיים לאורך כל החזית, [[המתקפה האווירית הסורית ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים|התקפה אווירית על יעדים צבאיים איכותיים]], הכשרת מעברים וגישור מעל תעלות הנ"ט לאורך החזית, הכשרת מעברים ב[[שדה מוקשים|שדות המוקשים]] הישראלים, חדירה של כוחות קרקעיים אל תוך רמת הגולן עד לעומק של 6-8 ק"מ, [[הכיבוש הסורי של החרמון|כיבוש מוצב החרמון הישראלי על ידי כוחות קומנדו מוטס וצנחנים]], כיתור מוצבי הבט"ש של צה"ל בקו המגע והשמדת כוחות צה"ל המחזיקים בקו ההגנה הראשון. המתקפה תוכננה להתבצע על ידי שתי חטיבות הדרג הראשון של כל אחת משלוש דיוויזיות החי"ר: [[הדיוויזיה השביעית (סוריה)|דיוויזיה 7]] בצפון רמת הגולן, [[הדיוויזיה התשיעית (סוריה)|דיוויזיה 9]] במרכז רמת הגולן ו[[הדיוויזיה החמישית (סוריה)|דיוויזיה 5]] בדרום רמת הגולן.
* שלב ב' תוכנן גם הוא להימשך 3 שעות ולהתבצע על ידי חטיבות השריון והחטיבות הממוכנות, שנכללו בדרג השני של שלוש הדיוויזיות התוקפות. בשלב זה תוכננה השמדה של כוחות העתודה הטקטיות של צה"ל ברמת הגולן והרחבת השטח בשליטה סורית ברמת הגולן לעומק 12-15 ק"מ, עד קו [[זעורה]]-וסט-[[מחנה נפח|נפח]]-[[אל-על (רמת הגולן)|אל-על]]. כוחות גדודיים קדמיים נועדו להשתלט על הצמתים העיקריים של הצירים היורדים לנהר הירדן, כדי לאבטח את המשך תנועת הכוחות הסוריים מערבה.
* שלב ג' תוכנן להימשך בשעות הלילה ועד לאחר עלות השחר. בשלב זה יושלם כיבוש רמת הגולן מישראל. הכוחות הסוריים יתארגנו לאורך הירדן ויערכו להתקפת נגד של צה"ל לאחר גיוס אוגדות המילואים.

==יישום התוכנית==
{{ערך מורחב|קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן}}
לקראת המבצע תיגבר המטכ"ל הסורי את שלוש דיוויזיות החי"ר בחטיבות שריון עצמאיות: חטיבה 81 בצפון, חטיבה 51 במרכז וחטיבה 47 בדרום. לאחר התגבור היו בדיוויזיה 7: 250 טנקים, בדיוויזיה 9: 270 טנקים, בדיוויזיה 5: 310 טנקים, ובנוסף 237 טנקים בכל אחת מהדיוויזיות שבקו השני. סך הכל נערך בחזית רמת הגולן בפרוץ הקרבות כוח גדול של 1,300 טנקים.
{{להשלים|נושא=היסטוריה}}

==ניצול הצלחה==
סוריה נערכה לניצול הצלחה לאחר כיבוש שטח [[רמת הגולן]] מישראל. אחת העדויות לתוכניות לניצול הצלחה נמצא במפת שלל שנתפסה במלחמה באחד הגדודים בחטיבת טנקים 46 בדיוויזיה 5 הסורית. על פי המפה היה אמור הגדוד לאחר הצלחת המבצע לחבור לכוח קומנדו שיונחת ב[[מסוק]]ים ולהתבסס במושב [[אלמגור]] ממערב לנהר הירדן. עדויות נוספות הצביעו על תנועה מתוכננת לכיוון העיר [[נצרת]].{{דרוש מקור|סיבה=}}

==ראו גם==
* [[מבצע בדר]] - התוכנית ה[[מצרי]]ת היזומה לפתיחת [[מלחמת יום הכיפורים]] בגזרתה.

==לקריאה נוספת==
* [[אלחנן אורן]], [https://www.idf.il/media/n3wjxyfa/%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-7-8-%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7-1.pdf תולדות מלחמת יום הכיפורים], [[המחלקה להיסטוריה (צה"ל)|המחלקה להיסטוריה]] של צה"ל, 2013, עמ' 86-88.
* עמוס גלבוע, [https://archive.kippur-center.org/books/bm_em-theyomlippurwar-carc-2013.pdf#page=252 הצבא הסורי במלחמת יום הכיפורים], '''מלחמת יום הכיפורים - קתדרת מפקדים וחוקרים''', עורכים: [[בני מיכלסון]], אפי מלצר, [[2013]], עמ' 251–263
* אל"ם (דימ') [[יהודה וגמן]], [https://archive.kippur-center.org/research/yv-golan-heights-race-2020.pdf "על חוט השערה" - לסוגיית הכישלון הסורי במלחמת יום הכיפורים, 6 -7 אוקטובר 1973], מרץ 2022, באתר [[המרכז למלחמת יום הכיפורים]]
* [[פסח מלובני]], [https://www.israeldefense.co.il/he/node/47008 "שעת נעילה": כך נראתה המלחמה בגולן בעיניים סוריות], אתר IsraelDefense, תאריך 10.12.20
[[קטגוריה:קרבות החזית הסורית במלחמת יום הכיפורים]]

גרסה אחרונה מ־12:51, 26 בספטמבר 2023

היערכות צה"ל והצבא הסורי בגולן, 6 באוקטובר 1973 בשעה 14:00 - מלחמת יום הכיפורים
תוכנית המתקפה הסורית - מלחמת יום הכיפורים

משרוע 110 הוא שמה של התוכנית הסורית היזומה לכיבוש רמת הגולן מישראל והשמדת כוחות צה"ל שהיו ערוכים בה. תוכנית זו פתחה את מלחמת יום הכיפורים. השיטה העיקרית של התוכנית הייתה הטלת כוח צבאי גדול של שלוש דיוויזיות חי"ר שישטפו את רמת הגולן בתנועה רציפה, ויגיעו אל נהר הירדן בתוך יום אחד, בטרם יספיק צה"ל לגייס מילואים. שתי דיוויזיות שריון נוספות היו בעתודה מדרום לדמשק.

המתקפה הסורית, שהחלה ב-6 באוקטובר 1973, לא התנהלה בהתאם לתוכנית המבצע. היא שובשה, כבר בשלב הראשון שלה, כאשר כוחות צבא סדירים של צה"ל, שהיו ערוכים בדלילות לאורך החזית, הצליחו לעכב את הכוחות התוקפים, להגביל את החדירה הסורית לעומק שטח רמת הגולן, ולגרום להם אבדות כבדות. ב-10 באוקטובר, לאחר חמישה ימי לחימה, הצליח הצבא הישראלי להדוף את הכוחות הסוריים חזרה לנקודת הפתיחה של המתקפה.

תוכנית המלחמה הסורית, כפי שהגיעה לידי אמ"ן מהמוסד ב-27.4.1973

לפי תוכנית המבצע, המתקפה הסורית נועדה להתבצע בשלושה שלבים:

  • שלב א' תוכנן להימשך 3 שעות. תחילתו בהרעשה ארטילרית על יעדים טקטיים לאורך כל החזית, התקפה אווירית על יעדים צבאיים איכותיים, הכשרת מעברים וגישור מעל תעלות הנ"ט לאורך החזית, הכשרת מעברים בשדות המוקשים הישראלים, חדירה של כוחות קרקעיים אל תוך רמת הגולן עד לעומק של 6-8 ק"מ, כיבוש מוצב החרמון הישראלי על ידי כוחות קומנדו מוטס וצנחנים, כיתור מוצבי הבט"ש של צה"ל בקו המגע והשמדת כוחות צה"ל המחזיקים בקו ההגנה הראשון. המתקפה תוכננה להתבצע על ידי שתי חטיבות הדרג הראשון של כל אחת משלוש דיוויזיות החי"ר: דיוויזיה 7 בצפון רמת הגולן, דיוויזיה 9 במרכז רמת הגולן ודיוויזיה 5 בדרום רמת הגולן.
  • שלב ב' תוכנן גם הוא להימשך 3 שעות ולהתבצע על ידי חטיבות השריון והחטיבות הממוכנות, שנכללו בדרג השני של שלוש הדיוויזיות התוקפות. בשלב זה תוכננה השמדה של כוחות העתודה הטקטיות של צה"ל ברמת הגולן והרחבת השטח בשליטה סורית ברמת הגולן לעומק 12-15 ק"מ, עד קו זעורה-וסט-נפח-אל-על. כוחות גדודיים קדמיים נועדו להשתלט על הצמתים העיקריים של הצירים היורדים לנהר הירדן, כדי לאבטח את המשך תנועת הכוחות הסוריים מערבה.
  • שלב ג' תוכנן להימשך בשעות הלילה ועד לאחר עלות השחר. בשלב זה יושלם כיבוש רמת הגולן מישראל. הכוחות הסוריים יתארגנו לאורך הירדן ויערכו להתקפת נגד של צה"ל לאחר גיוס אוגדות המילואים.

יישום התוכנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן

לקראת המבצע תיגבר המטכ"ל הסורי את שלוש דיוויזיות החי"ר בחטיבות שריון עצמאיות: חטיבה 81 בצפון, חטיבה 51 במרכז וחטיבה 47 בדרום. לאחר התגבור היו בדיוויזיה 7: 250 טנקים, בדיוויזיה 9: 270 טנקים, בדיוויזיה 5: 310 טנקים, ובנוסף 237 טנקים בכל אחת מהדיוויזיות שבקו השני. סך הכל נערך בחזית רמת הגולן בפרוץ הקרבות כוח גדול של 1,300 טנקים.

ניצול הצלחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוריה נערכה לניצול הצלחה לאחר כיבוש שטח רמת הגולן מישראל. אחת העדויות לתוכניות לניצול הצלחה נמצא במפת שלל שנתפסה במלחמה באחד הגדודים בחטיבת טנקים 46 בדיוויזיה 5 הסורית. על פי המפה היה אמור הגדוד לאחר הצלחת המבצע לחבור לכוח קומנדו שיונחת במסוקים ולהתבסס במושב אלמגור ממערב לנהר הירדן. עדויות נוספות הצביעו על תנועה מתוכננת לכיוון העיר נצרת.[דרוש מקור]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]