משה דבראשוילי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:05, 7 במאי 2024

תעודת הזהות הגאורגית של הרב משה דבראשוילי משנת 1919

הרב משה "הקטן"^[1] דבראשוילי (1892 בערך, צחינוואלי–י"ט באייר ה'תש"ם, מאי 1980, ירושלים) היה רב ואיש ציבור יהודי-גאורגי, שכיהן כרבה של יהדות כותאיסי וחבר בפרלמנט הגאורגי, ממנהיגיה הרוחניים של יהדות גאורגיה בגאורגיה ובישראל.

קורות חיים

נולד בראשית שנות ה-90 של המאה ה-19^[2] בצחינוואלי כבן בכור לרחמים ואסתר דברשווילי. אחיו הם הרב גבריאל דברשווילי, הרב מיכאל והרב יעקב דברשווילי.

למד בתלמוד תורה המקומי אצל הרב אברהם חוולס, ולאחר מכן בישיבת ראדין אצל הרב ישראל מאיר הכהן.

לאחר שובו לגאורגיה, נשא את בתו של הרב ראובן אלואשווילי, רבה של כותאיסי ומנהיג היהדות החרדית בגאורגיה. ייסד יחד עם חמיו סניף של אגודת ישראל בגאורגיה, ונבחר כאחד משלושת נציגי אגודת ישראל לפרלמנט הגאורגי מטעם המפלגה המנשביקית, ובמסגרת זו היה מחותמי מגילת העצמאות של הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה בשנת 1918.

בשנת 1921, בעקבות ניצחון הבולשביקים, עזב חמיו את גאורגיה, והוא התמנה תחתיו כרב ומנהיג קהילת כותאיסי.

בשנות ה-70, היה מהאידאולוגים של עליית יהודי גאורגיה בפרט וברית המועצות בכלל לארץ ישראל^[3]. עם פרסומו של מכתב ח"י המשפחות, תמך בכותבי המכתב והביע קריאה פומבית לעלייה לארץ ישראל.

בעקבות כך, בשנת 1971 עלה לישראל^[4] והתיישב בשכונת גבעת מרדכי בירושלים^[5].

בארץ כיהן כחבר בית הדין של העדה הגאורגית, ונחשב ל"זקן רבני גאורגיה". היה פעיל בסיוע רוחני לעולים מגאורגיה, במסגרת ארגון יד לאחים. בשנת ה'תשל"ה ערך סידור עם תרגום לגאורגית יהודית בשם "תפילת אחים"^[6], עבור ציבור העולים.

נפטר בירושלים בי"ט באייר ה'תש"ם, מאי 1980, ונקבר בחלקת יוצאי גאורגיה בהר הזיתים.

לקריאה נוספת

תולדות הרבנים "דברשווילי", מכון מורשת רבני ג'ורגיה (גרוזיה), ה'תשע"ד.
מרדכי אלטשולר, Religion and Jewish Identity in the Soviet Union, 1941-1964, עמ' 127.
הרב זושא וואלף (עורך), אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה, בהוצאת מכון הספר-תפארת רפאל, ה'תשע"ו, עמ' 306–311.
הרב יצחק דדון, אתחלתא היא חלק ג', עמ' תקיט-תקכו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משה דבראשוילי בוויקישיתוף

כרטיס הקבר של משה דובראשווילי באתר הר הזיתים
הרב משה רחמימוביץ דברשוילי אתר האנציקלופדיה היהודית הרוסית (ברוסית).

הערות שוליים

^ כינויו "הקטן" ניתן לו בעקבות ממדי גופו, או בשל העובדה שהיה צעיר מחבריו לספסל הלימודים
^ אלטשולר כתב שנולד ב-1898, אך תאריך זה אינו אפשרי משום שאחיו גבריאל, שהיה צעיר ממנו, נולד ב-1896; מאיר וונדר ("עיניך רואות" עמ' 91) כתב שנולד בה'תרנ"ב, כלומר 1981/1892; ב"אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה" נכתב שנולד בה'תרנ"ג (1892/1893) והרב דדון כתב שנולד בה'תר"ן (1889/1890).
^ ד"ר מיכאל בן נון, כחה של צעקה, ספריית בית אל 1996, עמ' 34–37
^ הגיעו עולים מברית המועצות, דבר, 23 ביוני 1971.
^ הרב אברהם דורי,זיכרון עזרא, עמ' נא
^ תפילת אחים - עיקרי התפילות בלשון הקודש

[1] כינויו "הקטן" ניתן לו בעקבות ממדי גופו, או בשל העובדה שהיה צעיר מחבריו לספסל הלימודים

[2] אלטשולר כתב שנולד ב-1898, אך תאריך זה אינו אפשרי משום שאחיו גבריאל, שהיה צעיר ממנו, נולד ב-1896; מאיר וונדר ("עיניך רואות" עמ' 91) כתב שנולד בה'תרנ"ב, כלומר 1981/1892; ב"אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה" נכתב שנולד בה'תרנ"ג (1892/1893) והרב דדון כתב שנולד בה'תר"ן (1889/1890).

[3] ד"ר מיכאל בן נון, כחה של צעקה, ספריית בית אל 1996, עמ' 34–37

[4] הגיעו עולים מברית המועצות, דבר, 23 ביוני 1971.

[5] הרב אברהם דורי,זיכרון עזרא, עמ' נא

[6] תפילת אחים - עיקרי התפילות בלשון הקודש

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 ==קורות חיים==
-נולד בראשית [[שנות ה-90 של המאה ה-19]]{{הערה|אלטשולר כתב שנולד ב-1898, אך תאריך זה אינו אפשרי משום שאחיו [[גבריאל דבראשוילי|גבריאל]], שהיה צעיר ממנו, נולד ב-[[1896]]; [[מאיר וונדר]] ("עיניך רואות" עמ' 91) כתב שנולד ב[[ה'תרנ"ב]], כלומר [[1981]]/[[1892]]; ב"אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה" נכתב שנולד ב[[ה'תרנ"ג]] (1892/[[1893]]) והרב דדון כתב שנולד ב[[ה'תר"ן]] ([[1889]]/[[1890]]).}} ב[[צחינוואלי]] כבן בכור לרחמים ואסתר דברשווילי. אחיו הם הרב [[גבריאל דבראשוילי|גבריאל דברשווילי]], הרב מיכאל והרב [[יעקב דבראשוילי|יעקב דברשווילי]]. למד ב[[תלמוד תורה]] המקומי אצל הרב [[אברהם חוולס]], ולאחר מכן ב[[ישיבת ראדין]] אצל הרב [[ישראל מאיר הכהן]]. לאחר שובו לגאורגיה, נשא את בתו של הרב [[ראובן אלואשווילי]], רבה של [[כותאיסי]] ומנהיג היהדות החרדית בגאורגיה. ייסד יחד עם חמיו סניף של [[אגודת ישראל]] בגאורגיה, ונבחר כאחד משלושת נציגי אגודת ישראל ל[[פרלמנט גאורגיה|פרלמנט הגאורגי]] מטעם [[המפלגה הגאורגית הסוציאל-דמוקרטית (מנשביקית)|המפלגה המנשביקית]], ובמסגרת זו היה מחותמי מגילת העצמאות של [[הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה]] בשנת [[1918]].
+נולד בראשית [[שנות ה-90 של המאה ה-19]]{{הערה|אלטשולר כתב שנולד ב-1898, אך תאריך זה אינו אפשרי משום שאחיו [[גבריאל דבראשוילי|גבריאל]], שהיה צעיר ממנו, נולד ב-[[1896]]; [[מאיר וונדר]] ("עיניך רואות" עמ' 91) כתב שנולד ב[[ה'תרנ"ב]], כלומר [[1981]]/[[1892]]; ב"אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה" נכתב שנולד ב[[ה'תרנ"ג]] (1892/[[1893]]) והרב דדון כתב שנולד ב[[ה'תר"ן]] ([[1889]]/[[1890]]).}} ב[[צחינוואלי]] כבן בכור לרחמים ואסתר דברשווילי. אחיו הם הרב [[גבריאל דבראשוילי|גבריאל דברשווילי]], הרב מיכאל והרב [[יעקב דבראשוילי|יעקב דברשווילי]].
+למד ב[[תלמוד תורה]] המקומי אצל הרב [[אברהם חוולס]], ולאחר מכן ב[[ישיבת ראדין]] אצל הרב [[ישראל מאיר הכהן]].
+לאחר שובו לגאורגיה, נשא את בתו של הרב [[ראובן אלואשווילי]], רבה של [[כותאיסי]] ומנהיג היהדות החרדית בגאורגיה. ייסד יחד עם חמיו סניף של [[אגודת ישראל]] בגאורגיה, ונבחר כאחד משלושת נציגי אגודת ישראל ל[[פרלמנט גאורגיה|פרלמנט הגאורגי]] מטעם [[המפלגה הגאורגית הסוציאל-דמוקרטית (מנשביקית)|המפלגה המנשביקית]], ובמסגרת זו היה מחותמי מגילת העצמאות של [[הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה]] בשנת [[1918]].
-בשנת [[1921]], בעקבות ניצחון ה[[בולשביקים]], עזב חמיו את גאורגיה, והוא התמנה תחתיו כרב ומנהיג קהילת כותאיסי. ב[[שנות ה-70]], היה מהאידאולוגים של עליית יהודי גאורגיה בפרט וברית המועצות בכלל לארץ ישראל{{הערה|ד"ר מיכאל בן נון, '''כחה של צעקה''', [[ספריית בית אל]] [[1996]], עמ' 34–37}}. עם פרסומו של [[מכתב ח"י המשפחות]], תמך בכותבי המכתב והביע קריאה פומבית לעלייה לארץ ישראל.
+בשנת [[1921]], בעקבות ניצחון ה[[בולשביקים]], עזב חמיו את גאורגיה, והוא התמנה תחתיו כרב ומנהיג קהילת כותאיסי.
-בעקבות כך, בשנת [[1971]] עלה לישראל{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1971%2F06%2F23&id=Ar00607&sk=9F52CF10 הגיעו עולים מברית המועצות], [[דבר (עיתון)|דבר]], [[23 ביוני]] [[1971]].}} והתיישב בשכונת [[גבעת מרדכי]] ב[[ירושלים]]{{הערה|הרב אברהם דורי,'''זיכרון עזרא''', עמ' נא}}. בארץ כיהן כחבר בית הדין של העדה הגאורגית, ונחשב ל"זקן רבני גאורגיה". היה פעיל בסיוע רוחני לעולים מגאורגיה, במסגרת ארגון [[יד לאחים]]. בשנת [[ה'תשל"ה]] ערך סידור עם תרגום ל[[גאורגית יהודית]] בשם "תפילת אחים"{{הערה|[http://www.tiferetr.com/book/?book=74835#page/1 תפילת אחים - עיקרי התפילות בלשון הקודש]}}, עבור ציבור העולים.
+ב[[שנות ה-70]], היה מהאידאולוגים של עליית יהודי גאורגיה בפרט וברית המועצות בכלל לארץ ישראל{{הערה|ד"ר מיכאל בן נון, '''כחה של צעקה''', [[ספריית בית אל]] [[1996]], עמ' 34–37}}. עם פרסומו של [[מכתב ח"י המשפחות]], תמך בכותבי המכתב והביע קריאה פומבית לעלייה לארץ ישראל.
+בעקבות כך, בשנת [[1971]] עלה לישראל{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1971%2F06%2F23&id=Ar00607&sk=9F52CF10 הגיעו עולים מברית המועצות], [[דבר (עיתון)|דבר]], [[23 ביוני]] [[1971]].}} והתיישב בשכונת [[גבעת מרדכי]] ב[[ירושלים]]{{הערה|הרב אברהם דורי,'''זיכרון עזרא''', עמ' נא}}.
+בארץ כיהן כחבר בית הדין של העדה הגאורגית, ונחשב ל"זקן רבני גאורגיה". היה פעיל בסיוע רוחני לעולים מגאורגיה, במסגרת ארגון [[יד לאחים]]. בשנת [[ה'תשל"ה]] ערך סידור עם תרגום ל[[גאורגית יהודית]] בשם "תפילת אחים"{{הערה|[http://www.tiferetr.com/book/?book=74835#page/1 תפילת אחים - עיקרי התפילות בלשון הקודש]}}, עבור ציבור העולים.
 נפטר בירושלים ב[[י"ט באייר]] [[ה'תש"ם]], [[מאי]] [[1980]], ונקבר בחלקת יוצאי גאורגיה ב[[בית הקברות היהודי בהר הזיתים|הר הזיתים]].