מרדכי מלצר – הבדלי גרסאות

**מרדכי מלצר**
	אין תמונה חופשית
לידה	1797; וילנה, האימפריה הרוסית
פטירה	1883 (בגיל 86 בערך)
תקופת הפעילות	?–1883
השתייכות	ישיבת רמיילס, חרדים ליטאים

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־21:28, 2 בנובמבר 2023

הרב מרדכי קלצקי, הנודע בכינויו הרב מרדכי מלצר (ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ז בסיוון ה'תרמ"ג, 2 ביולי 1883), היה ראש ישיבה ורב ליטאי. כיהן לצד ידידו רבי ישראל מסלנט כראש ישיבת רמיילס בווילנה, ומאוחר יותר כרבן של קלווריה ושל לידא.

חייו

נולד בווילנה לרב אשר קלצקי^[1], בצעירותו למד אצל רבי חיים מוולוז'ין.

נישא לשרה דבורה (נפטרה בי"ח בטבת ה'תק"ץ) בתו של הגביר ר' יהודה ליב גורדון, שבשל עיסוקו בלתת (ביידיש: מאלץ), נקרא ר' ליב מֶלְצֶר. בעקבות חותנו נקרא גם הוא בשם מלצר.

בתקופת מגוריו בווילנה פרנס אותו חמיו העשיר והוא התפנה ללימוד תורה ומאוחר יותר גם להרצאתה לתלמידיו. הוא כיהן כראש הישיבה של ר' דוד שטראשון בעיר ובהמשך התמנה לעמוד בראש הישיבה הווילנאית הוותיקה, ישיבת רמיילס ("ר' מיילא"), ושימש גם כמו"צ בווילנה. הוא התפרסם בווילנה כלמדן חריף באופן יוצא דופן^[2] והתמנה כראש ישיבת רמיילס הוותיקה בעיר. בראשית שנת ה'ת"ר, פרש המשנה לראש הישיבה, הרב אליעזר טייץ, ממשרתו. להנהלת הישיבה הוצע למנות את רבי ישראל מסלנט שעבר אז להתגורר בווילנה, כראש הישיבה לצד הרב מלצר. לאחר זמן מה פרש הרב מלצר מן הישיבה, והחל להעביר את שיעוריו בבית המדרש של מנקי הארובות "קמינרס" בחורף, ובבית המדרש "חברה תורה" בקיץ. הוא חזר למשרתו בישיבה רק לאחר שהרב סלנטר העביר את מוקד פעילותו לבית מדרש אחר בפרבר זרצ'ה שבו הקים ישיבה חדשה. בסך הכל כיהן הרב מלצר כראש ישיבת רמיילס במשך כעשרים שנה.

בראשית שנת ה'תרי"ב, 1851, נבחר לכהן כרבה של קלווריה ואב בית הדין שלה, משרה בה החזיק במשך 12 שנים^[3]. כשהתמנה בשנת ה'תרכ"ד (1864) בהיותו בן ששים ושבע, כרב העיר לידא, כבר היה בשיא פרסומו בעולם התורני הליטאי, עובדה שאפשרה לו לנהל את ענייני הקהילה לפי ראות עיניו בצמוד לחוקי ההלכה בלי להתחשב בדעתם של עסקנים, עשירים ולמדנים שהתנהלותם לא הייתה לרוחו^[4]. בלידא כיהן במשך 19 שנה עד לפטירתו.

הרב מלצר כתב הסכמות רק לספרים בודדים, בשל התנגדותו לריבוי ספרים שאינם שימושיים, תופעה שנראתה בעיניו חסרת תוחלת. השקפתו זו הביאה אותו להימנע גם מכתיבת חידושיו התורניים שלו עצמו. הבולט בין הספרים שכן זכו להסכמתו, היה ספר ההלכה "משנה ברורה" של הרב ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים").

היה ידוע כבקי בכל הש"ס והמפרשים ובכל ארבעה חלקי השולחן ערוך על-פה, הוא נהג ללמוד עד עשרים שעות ביום^[5].

בסוף ימיו עסק גם בחכמת הקבלה, ורבים האמינו בברכותיו כמי שמסוגלות להביא לרפואה והצלחה כללית.

הרב מלצר נפטר בגיל 86 בכ"ז בסיוון ה'תרמ"ג, 2 ביולי 1883, ונקבר בלידא. על קברו הוקם אוהל. על מצבתו נחקק (באקרוסטיכון: מרדכי בר אשר קלאצקי):

מדורות ראשונים דרך כוכב יקר זה בארצנו
רב וגאון אדיר כמוהו מעט למצוא בדורותינו
דברי קדושים בש"ס ומדרשים וכל המפרשים סביבותם
כלמו חרותים על לוח לבו ולשונו כמסיני קבלתם
ירד לעומק ים התלמוד והעלה פנינים באוצרותיו
בכתובים רבי תורותיו נשארו שמה תראו גבורותיו
את כל נעלם מי הקשה אליו וישלם להשיבו בכושרות
שם ויד לו גם בקבלה לו נתגלו גנזי נסתרות
רוח המקום ורוח הבריות נוחה הימנו שניהם יעידו
קאלאווריע, לידא, את צדקת קדושתו יגידו

ספרו

הרב מלצר לא כתב את חידושי התורה שלו בהתאם לשיטתו ששללה ריבוי ספרים. לאחר פטירתו, אסף בנו אשר יצחק קלצקי מרשימות תלמידיו ומסר אותם לרב אבא יוסף הכהן טריווש, תלמידו של הרב מלצר ואחיו של הרב הלל דוד הכהן טריווש לעריכה. הכתבים נדפסו בספר תכלת מרדכי^[6] בשנת ה'תרמ"ט, 1889.

משפחתו

אשתו השנייה הייתה פעשא^[7] בת הרב יצחק אייזיק ברוידא אב"ד זאגר חדש^[8].

לרב מלצר היו שני בנים וארבע בנות; בתו גרונא נישאה לשמואל סולץ שהיה עסקן, פרנס וראש הקהילה היהודית בווילנה^[9].

מתלמידיו

הרב יואל יצחק קצנלנבוגן (תק"ס-תרנ"א) - רבן של שאד, זיזמיר, סמיאטיץ' ונובו אלכסנדרובסק. מחבר "זרע יצחק"^[10]
הרב הלל מיליקובסקי (תקע"ט-תר"ס) - רבן של קרבה, סלנט, שקלוב, פוניבז', חסלביץ ואמציסלב^[11]
הרב יהודה אשר אויזרמן (תקצ"ב- ? אחרי תרס"ד) - רבן של פושלט, קרולוב ונובו גאורגייבסק. מחבר "בית יהודה", "בית לחם יהודה" ו"מטה יהודה"^[12]
הרב יצחק שלמה יואל שרמן (תר"ד-תר"ע~) - רבן של אהלאוו, באסן, קאלייערקא וראוונע^[13]
הרב ברוך בן ציון מישקובסקי (~תרי"ד-תרס"ט) - רבן של מוסטי ואמדור^[14]
הרב צבי הירש שלעז - ראש ישיבה בקורסון שבפלך קייב, ומחבר פורה^[15]
הרב מרדכי יהודה ליב גלאזשטיין - אב"ד ראסנו פלך מוהילב מחבר ספר "פי אריה"^[16].
הרב אבא יוסף טריווש - אב"ד וולקניק באזור וילנה מחבר ספרים "חבל יוסף" ו"כערכך הכהן"^[17]. שימש כעורך ספרו של הרב מלצר "תכלת מרדכי"

קישורים חיצוניים

הלל נח מגיד שטיינשניידר, עיר ווילנא, וילנה: דפוס האלמנה והאחים ראם, תר"ס. עמ' 122–127, באתר היברובוקס
אבא לנדו, רבנים ומורי הוראה: ר' מרדכי מלצר ז"ל, בתוך: ספר לידא, תל אביב תש"ל, עמ' 91–92 (ספר יזכור לקהילת ספר לידא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה מס.95–96)
דוד הלחמי, רבי מרדכי קלצקי (מלצר) מוילנה, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' של"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
תמונת מצבת קבורתו של אביו, הרב אשר קלאצקי, מעל המצבה כתוב "הוא אבי הרב הגאון ר' מרדכי מעלצער". לצדו ניצן לראות מצבת קברו של רב אברהם דנציג בעל ה"חיי אדם"

הערות שוליים

^ גם: קלאצקא, קליאצקא או קלאצקי.
^ לפי הרב יחיאל יעקב וינברג, רבי ישראל מסלנט, בסוף ספרו שרידי אש ח"ד, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשס"ג. עמ' רפח.
^ ארגון יוצאי לידא בישראל ספר לידא, תל אביב, 1970, עמ' 92
^ ארגון יוצאי לידא בישראל ספר לידא, תל אביב, 1970, עמ' 91
^ משה מרקוביץ, שם הגדולים השלישי, בערכו
^ תכלת מרדכי, באתר היברובוקס.
^ ר' מרדכי מלצר קלאצקא, באתר Geni.
^ מובא בשער ספרו של משה יעקב זבדיה, מעין גנים, באתר היברובוקס.
^ צבי שמשי, מגלת יוחסין, ירושלים תשי"ז, עמ' 19.
^ ראו עליו: ספר סמיאטיץ, תל אביב תשכ"ה, עמ' 71.
^ ראו עליו: יעקב מרק, במחיצתם של גדולי הדור, ירושלים תשי"ח, עמ' 31–35.
^ יהדות ליטא, ח"ג, תל אביב תשכ"ז, עמ' 26.
^ ראו עליו: מוריה, גיליון קד, עמ' מב.
^ ראו עליו: פנקס אמדור, בני ברק תשכ"ו, עמ' 49 ואילך.
^ ישיבות בווהלין, בתוך: אריה אבטיחי (עורך), ילקוט ווהלין, ח"ח, תל אביב תש"ז, עמ' 3.
^ פי אריה, באתר היברובוקס. ראו עליו: משה מרקוביץ, שם הגדולים השלישי, בערכו.
^ תכלת מרדכי, הקדמה ראשונה, עמ' 7.

[1] גם: קלאצקא, קליאצקא או קלאצקי.

[2] לפי הרב יחיאל יעקב וינברג, רבי ישראל מסלנט, בסוף ספרו שרידי אש ח"ד, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשס"ג. עמ' רפח.

[3] ארגון יוצאי לידא בישראל ספר לידא, תל אביב, 1970, עמ' 92

[4] ארגון יוצאי לידא בישראל ספר לידא, תל אביב, 1970, עמ' 91

[5] משה מרקוביץ, שם הגדולים השלישי, בערכו

[6] תכלת מרדכי, באתר היברובוקס.

[7] ר' מרדכי מלצר קלאצקא, באתר Geni.

[8] מובא בשער ספרו של משה יעקב זבדיה, מעין גנים, באתר היברובוקס.

[9] צבי שמשי, מגלת יוחסין, ירושלים תשי"ז, עמ' 19.

[10] ראו עליו: ספר סמיאטיץ, תל אביב תשכ"ה, עמ' 71.

[11] ראו עליו: יעקב מרק, במחיצתם של גדולי הדור, ירושלים תשי"ח, עמ' 31–35.

[12] יהדות ליטא, ח"ג, תל אביב תשכ"ז, עמ' 26.

[13] ראו עליו: מוריה, גיליון קד, עמ' מב.

[14] ראו עליו: פנקס אמדור, בני ברק תשכ"ו, עמ' 49 ואילך.

[15] ישיבות בווהלין, בתוך: אריה אבטיחי (עורך), ילקוט ווהלין, ח"ח, תל אביב תש"ז, עמ' 3.

[16] פי אריה, באתר היברובוקס. ראו עליו: משה מרקוביץ, שם הגדולים השלישי, בערכו.

[17] תכלת מרדכי, הקדמה ראשונה, עמ' 7.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{אישיות רבנית}}
-הרב '''מרדכי קלצקי''' הנודע בכינויו הרב '''מרדכי מלצר''' ([[ה'תקנ"ז]], [[1797]] - [[כ"ז בסיוון]] [[ה'תרמ"ג]], [[2 ביולי]] [[1883]]) היה [[ראש ישיבה]] ו[[רב]] [[יהדות ליטא|ליטאי]]. כיהן לצד ידידו רבי [[ישראל סלנטר]] כראש [[ישיבת רמיילס]] ב{{ו|וילנה}}, ומאוחר יותר כרבן של [[קלווריה (ליטא)|קלווריה]] {{אנ|Kalvarija, Lithuania}} ושל [[לידא]].
+הרב '''מרדכי קלצקי''', הנודע בכינויו הרב '''מרדכי מלצר''' ([[ה'תקנ"ז]], [[1797]] – [[כ"ז בסיוון]] [[ה'תרמ"ג]], [[2 ביולי]] [[1883]]), היה [[ראש ישיבה]] ו[[רב]] [[יהדות ליטא|ליטאי]]. כיהן לצד ידידו רבי [[ישראל מסלנט]] כראש [[ישיבת רמיילס]] ב[[וילנה|ווילנה]], ומאוחר יותר כרבן של [[קלווריה (ליטא)|קלווריה]] ושל [[לידא]].
 == חייו ==
 נולד בו[[וילנה]] לרב אשר קלצקי{{הערה|גם: קלאצקא, קליאצקא או קלאצקי.}}, בצעירותו למד אצל רבי [[חיים מוולוז'ין]].
-נישא לשרה דבורה (נפטרה בי"ח בטבת [[ה'תק"ץ]]) בתו של הגביר ר' יהודה ליב גורדון, שבשל עיסוקו ב[[לתת]], מאלט וב[[יידיש]]: מאלץ, נקרא ר' ליב מֶלְצֶר. בעקבות חותנו נקרא גם הוא בשם מלצר.
+נישא לשרה דבורה (נפטרה בי"ח בטבת [[ה'תק"ץ]]) בתו של הגביר ר' יהודה ליב גורדון, שבשל עיסוקו ב[[לתת]] (ב[[יידיש]]: מאלץ), נקרא ר' ליב מֶלְצֶר. בעקבות חותנו נקרא גם הוא בשם מלצר.
-בתקופת מגוריו בווילנה פרנס אותו חמיו העשיר והוא התפנה ל[[לימוד תורה]] ומאוחר יותר גם להרצאתה לתלמידיו. הוא כיהן כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] של ר' [[דוד שטראשון]] בעיר ובהמשך התמנה לעמוד בראש הישיבה הווילנאית הוותיקה, [[ישיבת רמיילס]] ("ר' מיילא"), ושימש גם כמו"צ בווילנה. הוא התפרסם בווילנה כלמדן חריף באופן יוצא דופן{{הערה|לפי הרב [[יחיאל יעקב וינברג]], '''רבי ישראל סלנטר''', בסוף ספרו '''שרידי אש''' ח"ד, ירושלים: [[מוסד הרב קוק]], תשס"ג. עמ' רפח.}} והתמנה כראש ישיבת רמיילס הוותיקה בעיר. בראשית שנת [[ה'ת"ר]], פרש המשנה לראש הישיבה, הרב אליעזר טייץ, ממשרתו. להנהלת הישיבה הוצע למנות את רבי [[ישראל סלנטר]] שעבר אז להתגורר בווילנה, כראש הישיבה לצד הרב מלצר. לאחר זמן מה פרש הרב מלצר מן הישיבה, והחל להעביר את שיעוריו בבית המדרש של מנקי הארובות "קמינרס" בחורף, ובבית המדרש "חברה תורה" בקיץ. הוא חזר למשרתו בישיבה רק לאחר שהרב סלנטר העביר את מוקד פעילותו לבית מדרש אחר בפרבר [[זרצ'ה]] שבו הקים ישיבה חדשה. בסך הכל כיהן הרב מלצר כראש ישיבת רמיילס במשך כעשרים שנה.
+בתקופת מגוריו בווילנה פרנס אותו חמיו העשיר והוא התפנה ל[[לימוד תורה]] ומאוחר יותר גם להרצאתה לתלמידיו. הוא כיהן כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] של ר' [[דוד שטראשון]] בעיר ובהמשך התמנה לעמוד בראש הישיבה הווילנאית הוותיקה, [[ישיבת רמיילס]] ("ר' מיילא"), ושימש גם כמו"צ בווילנה. הוא התפרסם בווילנה כלמדן חריף באופן יוצא דופן{{הערה|לפי הרב [[יחיאל יעקב וינברג]], '''רבי ישראל מסלנט''', בסוף ספרו '''שרידי אש''' ח"ד, ירושלים: [[מוסד הרב קוק]], תשס"ג. עמ' רפח.}} והתמנה כראש ישיבת רמיילס הוותיקה בעיר. בראשית שנת [[ה'ת"ר]], פרש המשנה לראש הישיבה, הרב אליעזר טייץ, ממשרתו. להנהלת הישיבה הוצע למנות את רבי [[ישראל מסלנט]] שעבר אז להתגורר בווילנה, כראש הישיבה לצד הרב מלצר. לאחר זמן מה פרש הרב מלצר מן הישיבה, והחל להעביר את שיעוריו בבית המדרש של מנקי הארובות "קמינרס" בחורף, ובבית המדרש "חברה תורה" בקיץ. הוא חזר למשרתו בישיבה רק לאחר שהרב סלנטר העביר את מוקד פעילותו לבית מדרש אחר בפרבר [[זרצ'ה]] שבו הקים ישיבה חדשה. בסך הכל כיהן הרב מלצר כראש ישיבת רמיילס במשך כעשרים שנה.
-בראשית שנת [[ה'תרי"ב]], [[1851]], נבחר לכהן כרבה של [[קלווריה (ליטא)|קלווריה]] {{אנ|Kalvarija, Lithuania}} ו[[אב"ד|אב בית הדין]] שלה, משרה בה החזיק במשך 12 שנים{{הערה|ארגון יוצאי לידא בישראל [http://yizkor.nypl.org/index.php?id=2409 ספר לידא], תל אביב, 1970, עמ' 92}}. כשהתמנה בשנת [[ה'תרכ"ד]] ([[1864]]) בהיותו בן ששים ושבע, כרב העיר לידא, כבר היה בשיא פרסומו בעולם התורני ה[[יהדות ליטא|ליטאי]], עובדה שאפשרה לו לנהל את ענייני הקהילה לפי ראות עיניו בצמוד לחוקי ה[[הלכה]] בלי להתחשב בדעתם של עסקנים, עשירים ולמדנים שהתנהלותם לא הייתה לרוחו{{הערה|ארגון יוצאי לידא בישראל [http://yizkor.nypl.org/index.php?id=2409 ספר לידא], תל אביב, 1970, עמ' 91}}. בלידא כיהן במשך 19 שנה עד לפטירתו.
+בראשית שנת [[ה'תרי"ב]], [[1851]], נבחר לכהן כרבה של [[קלווריה (ליטא)|קלווריה]] ו[[אב"ד|אב בית הדין]] שלה, משרה בה החזיק במשך 12 שנים{{הערה|ארגון יוצאי לידא בישראל [http://yizkor.nypl.org/index.php?id=2409 ספר לידא], תל אביב, 1970, עמ' 92}}. כשהתמנה בשנת [[ה'תרכ"ד]] ([[1864]]) בהיותו בן ששים ושבע, כרב העיר לידא, כבר היה בשיא פרסומו בעולם התורני ה[[יהדות ליטא|ליטאי]], עובדה שאפשרה לו לנהל את ענייני הקהילה לפי ראות עיניו בצמוד לחוקי ה[[הלכה]] בלי להתחשב בדעתם של עסקנים, עשירים ולמדנים שהתנהלותם לא הייתה לרוחו{{הערה|ארגון יוצאי לידא בישראל [http://yizkor.nypl.org/index.php?id=2409 ספר לידא], תל אביב, 1970, עמ' 91}}. בלידא כיהן במשך 19 שנה עד לפטירתו.
 הרב מלצר כתב [[הסכמה|הסכמות]] רק לספרים בודדים, בשל התנגדותו לריבוי ספרים שאינם שימושיים, תופעה שנראתה בעיניו חסרת תוחלת. השקפתו זו הביאה אותו להימנע גם מכתיבת חידושיו התורניים שלו עצמו. הבולט בין הספרים שכן זכו להסכמתו, היה ספר ההלכה "[[משנה ברורה]]" של הרב [[ישראל מאיר הכהן]] (ה"חפץ חיים").
@@ שורה 43: / שורה 44: @@
 * הרב [[ברוך בן ציון מישקובסקי]] (~תרי"ד-תרס"ט) - רבן של [[מוסטי]] ו[[אמדור]]{{הערה|ראו עליו: פנקס אמדור, בני ברק תשכ"ו, עמ' 49 ואילך.}}
 * הרב [[צבי הירש שלעז]] - ראש ישיבה ב[[קורסון]] שבפלך קייב, ומחבר פורה{{הערה|'''ישיבות בווהלין''', בתוך: אריה אבטיחי (עורך), '''ילקוט ווהלין''', ח"ח, תל אביב תש"ז, עמ' 3.}}
-* הרב מרדכי יהודה ליב גלאזשטיין - אב"ד ראסנו פלך מוהילב מחבר ספר "פי אריה"{{הערה|{{HebrewBooks||'''פי אריה''' |372|}}. ראו עליו: משה מרקוביץ, [http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=25&t=10120 שם הגדולים השלישי], בערכו.}}.
+* הרב [[מרדכי יהודה ליב גלאזשטיין]] - אב"ד ראסנו פלך מוהילב מחבר ספר "פי אריה"{{הערה|{{HebrewBooks||'''פי אריה''' |372|}}. ראו עליו: משה מרקוביץ, [http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=25&t=10120 שם הגדולים השלישי], בערכו.}}.
-* הרב אבא יוסף טריווש - אב"ד וולקניק באזור וילנה מחבר ספרים "חבל יוסף" ו"כערכך הכהן"{{הערה|תכלת מרדכי, הקדמה ראשונה, עמ' 7.}}. שימש כעורך ספרו של הרב מלצר "תכלת מרדכי"
+* הרב [[אבא יוסף טריווש]] - אב"ד וולקניק באזור וילנה מחבר ספרים "חבל יוסף" ו"כערכך הכהן"{{הערה|תכלת מרדכי, הקדמה ראשונה, עמ' 7.}}. שימש כעורך ספרו של הרב מלצר "תכלת מרדכי"
 ==קישורים חיצוניים==
-* {{HebrewBooks|[[הלל נח מגיד שטיינשניידר]]|'''עיר ווילנא'''|46775|וילנה: [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], תר"ס. עמ' 122–127|עמוד=140}}
+* {{היברובוקס|[[הלל נח מגיד שטיינשניידר]]|'''עיר ווילנא'''|46775|וילנה: [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], תר"ס. עמ' 122–127|עמוד דיגיטלי=140}}
 * אבא לנדו, '''רבנים ומורי הוראה: ר' מרדכי מלצר ז"ל''', בתוך: '''ספר לידא''', תל אביב תש"ל, עמ' 91–92 ({{ספרי יזכור||ספר לידא|2409}}, תמונה מס.95–96)
+* {{חכמי ישראל|338|רבי מרדכי קלצקי (מלצר) מוילנה}}
 * [http://www.bagnowka.com/?m=cm&g=zoom&img=14278&gal=37 תמונת] מצבת קבורתו של אביו, הרב אשר קלאצקי, מעל המצבה כתוב "''הוא אבי הרב הגאון ר' מרדכי מעלצער''". לצדו ניצן לראות מצבת קברו של רב [[אברהם דנציג]] בעל ה"חיי אדם"
 ==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים}}
+{{בקרת זהויות}}
 {{מיון רגיל:מלצר, מרדכי}}
 [[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]
 [[קטגוריה:רבני ישיבת רמיילס]]
-[[קטגוריה:ראשי ישיבות ליטאים במזרח אירופה]]
+[[קטגוריה:ראשי ישיבה ליטאים במזרח אירופה]]
 [[קטגוריה:רבנים ליטאים]]
+[[קטגוריה:קלווריה: רבנים]]
+[[קטגוריה:לידא: רבנים]]
+[[קטגוריה:ילידי 1797]]
+[[קטגוריה:נפטרים ב-1883]]