לדלג לתוכן

מנוח – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אשתו
מ ויקיזציה
 
(14 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף}}
[[קובץ:Govaert Flinck 001.jpg|220px|ממוזער|{{ציטוט|תוכן=וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל-מָנוֹחַ, אִם-תַּעְצְרֵנִי לֹא-אֹכַל בְּלַחְמֶךָ, וְאִם-תַּעֲשֶׂה עֹלָה, לַה' תַּעֲלֶנָּה: כִּי לֹא-יָדַע מָנוֹחַ, כִּי-מַלְאַךְ ה' הוּא.|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|שופטים|יג|טז}}}}מנוח ואשתו פוגשים במלאך. גוברט פלינק, המאה ה-17. תצוגת [[המוזיאון לאמנות יפה (בודפשט)|המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט]]]]
[[קובץ:MaciejowskiBibleManoahAndWife.jpg|שמאל|ממוזער|220px|איור מ[[תנ"ך מורגן]] ([[המאה ה-13]]), המציג את מנוח ו[[אשת מנוח|אשתו]] העקרה מעלים [[קורבן]]]]
[[קובץ:MaciejowskiBibleManoahAndWife.jpg|שמאל|ממוזער|220px|איור מ[[תנ"ך מורגן]] ([[המאה ה-13]]), המציג את מנוח ו[[אשת מנוח|אשתו]] העקרה מעלים [[קורבן]]]]
ב[[תנ"ך]], '''מָנוֹחַ''' היה [[אבא|אביו]] של [[שמשון הגיבור]].
[[קובץ:Govaert Flinck 001.jpg|220px|ממוזער|מנוח ואשתו פוגשים במלאך. גוברט פלינק, המאה ה-17]]
[[קובץ:Samson grave.jpg|ממוזער|קבר שמשון ואביו מנוח ביערה צרעה|שמאל|ממוזער|220px|הקבר שמיוחס לשמשון ומנוח]]
ב[[תנ"ך]], '''מָנוֹחַ''' היה [[אבא|אביו]] של [[שמשון הגיבור]]. מנוח גר ב[[צרעה (אתר מקראי)|צרעה]] שבנחלת [[שבט דן]]. ב[[ספר שופטים]] לא מוזכר שם אשתו ה[[עקרה]] אך ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ([[מסכת בבא בתרא]], דף צ"א ע"א בהסתמך על [[דברי הימים]] א ד, ג) מוזכר ששם אשתו היה [[הצללפוני|הַצְלֶלְפּוֹנִי]] ושהיא הייתה מ[[שבט יהודה]].


לפי המדרש נקרא כך בגלל שזכה לדבר עם מלאך והנבואה שקיבל נקראה מנוחה.<ref>במדבר רבה י,ה.</ref>
==אישיותו==
לדעת רב נחמן בתלמוד מנוח נחשב כעם הארץ עקב חוסר ידיעתו והבנתו בפסוקי המקרא.{{הערה|1=מסכת ברכות דף סא ע"א}}


מנוח גר ב[[צרעה (אתר מקראי)|צרעה]] שבנחלת [[שבט דן]].
==אזכוריו בתנ"ך==
ב[[ספר שופטים]], בפרק י"ג, מתואר מפגשה של [[אשת מנוח]] עם המלאך אשר מבשר לה על הלידה הצפויה של שמשון ומורה לה לגדלו כ[[נזיר]]. אשת מנוח מספרת לו על המפגש ומנוח מתפלל בבקשה כי המלאך יתגלה גם לו. המלאך מתגלה לשניים ומוסר להם את ההוראות בשנית.
{{ערך מורחב|שמשון}}
[[יוסף בן מתתיהו]] תיאר את מנוח כבעל קנאי "ללא מידה" וייחס לו את החשד שהמפגש בין אשתו למלאך לא היה טהור.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר חמישי, פרק ח, סעיפים 277–281.}}
מנוח ואשתו נזכרים ב[[ספר שופטים]] שם, בפרק י"ג, מתאר הכתוב את מפגשה של [[אשת מנוח]] עם המלאך אשר מבשר לה על הלידה הצפויה של שמשון ומורה לה לגדלו כ[[נזיר]]. [[אשת מנוח]] מספרת לו על המפגש ומנוח מתפלל בבקשה כי המלאך יתגלה גם לו. המלאך מתגלה לשניים ומוסר להם את ההוראות בשנית.
בספר שופטים לא מוזכר שם אשתו ה[[עקרה]], אך ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ([[מסכת בבא בתרא]], דף צ"א ע"א בהסתמך על [[דברי הימים]] א ד, ג) מוזכר ששם אשתו היה [[הצללפוני]] ושהיא הייתה מ[[שבט יהודה]].

[[רב נחמן]] כינה את מנוח [[עם הארץ]], עקב חוסר ידיעתו והבנתו בפסוקי המקרא, המראים שלא ראוי ללכת מאחורי אשה.{{הערה|{{בבלי|ברכות|סא|א}}.}}


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*[[אוריאל סימון]], '''בקש שלום ורדפהו- שאלות השעה באור המקרא, המקרא באור שאלות השעה''', תל אביב:[[ידיעות אחרונות]], 2002.
*[[אוריאל סימון]], '''בקש שלום ורדפהו- שאלות השעה באור המקרא, המקרא באור שאלות השעה''', תל אביב:[[ידיעות אחרונות]], 2002.
* {{מלכים בשר ודם|קורבן מנוח, עמ' 90-88}}
* {{מלכים בשר ודם|קורבן מנוח, עמ' 90-88}}
[[קובץ:Samson grave.jpg|ממוזער|שמאל|220px|הקבר שמיוחס לשמשון ומנוח]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 21: שורה 24:
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|תנ"ך}}
{{תקופת השופטים}}
{{תקופת השופטים}}
{{בקרת זהויות}}
{{קצרמר|תנ"ך}}
[[קטגוריה:אישים בספר שופטים]]
[[קטגוריה:אישים בספר שופטים]]
[[קטגוריה:שמשון]]
[[קטגוריה:שמשון]]

גרסה אחרונה מ־08:36, 15 במאי 2024

וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל-מָנוֹחַ, אִם-תַּעְצְרֵנִי לֹא-אֹכַל בְּלַחְמֶךָ, וְאִם-תַּעֲשֶׂה עֹלָה, לַה' תַּעֲלֶנָּה: כִּי לֹא-יָדַע מָנוֹחַ, כִּי-מַלְאַךְ ה' הוּא.
מנוח ואשתו פוגשים במלאך. גוברט פלינק, המאה ה-17. תצוגת המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט
איור מתנ"ך מורגן (המאה ה-13), המציג את מנוח ואשתו העקרה מעלים קורבן

בתנ"ך, מָנוֹחַ היה אביו של שמשון הגיבור.

לפי המדרש נקרא כך בגלל שזכה לדבר עם מלאך והנבואה שקיבל נקראה מנוחה.[1]

מנוח גר בצרעה שבנחלת שבט דן. בספר שופטים, בפרק י"ג, מתואר מפגשה של אשת מנוח עם המלאך אשר מבשר לה על הלידה הצפויה של שמשון ומורה לה לגדלו כנזיר. אשת מנוח מספרת לו על המפגש ומנוח מתפלל בבקשה כי המלאך יתגלה גם לו. המלאך מתגלה לשניים ומוסר להם את ההוראות בשנית. יוסף בן מתתיהו תיאר את מנוח כבעל קנאי "ללא מידה" וייחס לו את החשד שהמפגש בין אשתו למלאך לא היה טהור.[2] בספר שופטים לא מוזכר שם אשתו העקרה, אך בתלמוד הבבלי (מסכת בבא בתרא, דף צ"א ע"א בהסתמך על דברי הימים א ד, ג) מוזכר ששם אשתו היה הצללפוני ושהיא הייתה משבט יהודה.

רב נחמן כינה את מנוח עם הארץ, עקב חוסר ידיעתו והבנתו בפסוקי המקרא, המראים שלא ראוי ללכת מאחורי אשה.[3]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבר שמיוחס לשמשון ומנוח

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ במדבר רבה י,ה.
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר חמישי, פרק ח, סעיפים 277–281.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד א'.
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.