מנוח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־08:36, 15 במאי 2024

ערך זה עוסק בדמות תנכי"ת. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מנוח (פירושונים).

וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל-מָנוֹחַ, אִם-תַּעְצְרֵנִי לֹא-אֹכַל בְּלַחְמֶךָ, וְאִם-תַּעֲשֶׂה עֹלָה, לַה' תַּעֲלֶנָּה: כִּי לֹא-יָדַע מָנוֹחַ, כִּי-מַלְאַךְ ה' הוּא.

— ספר שופטים, פרק י"ג, פסוק ט"ז

מנוח ואשתו פוגשים במלאך. גוברט פלינק, המאה ה-17. תצוגת המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט

איור מתנ"ך מורגן (המאה ה-13), המציג את מנוח ואשתו העקרה מעלים קורבן

בתנ"ך, מָנוֹחַ היה אביו של שמשון הגיבור.

לפי המדרש נקרא כך בגלל שזכה לדבר עם מלאך והנבואה שקיבל נקראה מנוחה.^[1]

מנוח גר בצרעה שבנחלת שבט דן. בספר שופטים, בפרק י"ג, מתואר מפגשה של אשת מנוח עם המלאך אשר מבשר לה על הלידה הצפויה של שמשון ומורה לה לגדלו כנזיר. אשת מנוח מספרת לו על המפגש ומנוח מתפלל בבקשה כי המלאך יתגלה גם לו. המלאך מתגלה לשניים ומוסר להם את ההוראות בשנית. יוסף בן מתתיהו תיאר את מנוח כבעל קנאי "ללא מידה" וייחס לו את החשד שהמפגש בין אשתו למלאך לא היה טהור.^[2] בספר שופטים לא מוזכר שם אשתו העקרה, אך בתלמוד הבבלי (מסכת בבא בתרא, דף צ"א ע"א בהסתמך על דברי הימים א ד, ג) מוזכר ששם אשתו היה הצללפוני ושהיא הייתה משבט יהודה.

רב נחמן כינה את מנוח עם הארץ, עקב חוסר ידיעתו והבנתו בפסוקי המקרא, המראים שלא ראוי ללכת מאחורי אשה.^[3]

לקריאה נוספת

אוריאל סימון, בקש שלום ורדפהו- שאלות השעה באור המקרא, המקרא באור שאלות השעה, תל אביב:ידיעות אחרונות, 2002.
דורון לוריא, מלכים בשר ודם: התנ"ך באמנות המאות ה־16 עד ה־19, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005, קורבן מנוח, עמ' 90-88

קישורים חיצוניים

"מָנוֹחַ", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 240, באתר היברובוקס

הערות שוליים

^ במדבר רבה י,ה.
^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר חמישי, פרק ח, סעיפים 277–281.
^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד א'.

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] במדבר רבה י,ה.

[2] יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר חמישי, פרק ח, סעיפים 277–281.

[3] תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד א'.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{פירוש נוסף}}
 [[קובץ:Govaert Flinck 001.jpg|220px|ממוזער|{{ציטוט|תוכן=וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל-מָנוֹחַ, אִם-תַּעְצְרֵנִי לֹא-אֹכַל בְּלַחְמֶךָ, וְאִם-תַּעֲשֶׂה עֹלָה, לַה' תַּעֲלֶנָּה: כִּי לֹא-יָדַע מָנוֹחַ, כִּי-מַלְאַךְ ה' הוּא.|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|שופטים|יג|טז}}}}מנוח ואשתו פוגשים במלאך. גוברט פלינק, המאה ה-17. תצוגת [[המוזיאון לאמנות יפה (בודפשט)|המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט]]]]
+[[קובץ:MaciejowskiBibleManoahAndWife.jpg|שמאל|ממוזער|220px|איור מ[[תנ"ך מורגן]] ([[המאה ה-13]]), המציג את מנוח ו[[אשת מנוח|אשתו]] העקרה מעלים [[קורבן]]]]
-ב[[תנ"ך]], '''מָנוֹחַ''' היה [[אבא|אביו]] של [[שמשון הגיבור]]. מנוח גר ב[[צרעה (אתר מקראי)|צרעה]] שבנחלת [[שבט דן]]. ב[[ספר שופטים]] לא מוזכר שם אשתו ה[[עקרה]] אך ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ([[מסכת בבא בתרא]], דף צ"א ע"א בהסתמך על [[דברי הימים]] א ד, ג) מוזכר ששם אשתו היה [[הצללפוני|הַצְלֶלְפּוֹנִי]] ושהיא הייתה מ[[שבט יהודה]].
+ב[[תנ"ך]], '''מָנוֹחַ''' היה [[אבא|אביו]] של [[שמשון הגיבור]].
+לפי המדרש נקרא כך בגלל שזכה לדבר עם מלאך והנבואה שקיבל נקראה מנוחה.<ref>במדבר רבה י,ה.</ref>
-==אישיותו==
-לדעת רב נחמן בתלמוד מנוח נחשב כ[[עם הארץ]] עקב חוסר ידיעתו והבנתו בפסוקי המקרא.{{הערה|{{בבלי|ברכות|סא|א}}.}}
+מנוח גר ב[[צרעה (אתר מקראי)|צרעה]] שבנחלת [[שבט דן]].
-==אזכוריו בתנ"ך==
+ב[[ספר שופטים]], בפרק י"ג, מתואר מפגשה של [[אשת מנוח]] עם המלאך אשר מבשר לה על הלידה הצפויה של שמשון ומורה לה לגדלו כ[[נזיר]]. אשת מנוח מספרת לו על המפגש ומנוח מתפלל בבקשה כי המלאך יתגלה גם לו. המלאך מתגלה לשניים ומוסר להם את ההוראות בשנית.
-[[קובץ:MaciejowskiBibleManoahAndWife.jpg|שמאל|ממוזער|220px|איור מ[[תנ"ך מורגן]] ([[המאה ה-13]]), המציג את מנוח ו[[אשת מנוח|אשתו]] העקרה מעלים [[קורבן]]]]
+[[יוסף בן מתתיהו]] תיאר את מנוח כבעל קנאי "ללא מידה" וייחס לו את החשד שהמפגש בין אשתו למלאך לא היה טהור.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר חמישי, פרק ח, סעיפים 277–281.}}
-מנוח ואשתו נזכרים ב[[ספר שופטים]] שם, בפרק י"ג, מתאר הכתוב את מפגשה של [[אשת מנוח]] עם המלאך אשר מבשר לה על הלידה הצפויה של שמשון ומורה לה לגדלו כ[[נזיר]]. אשת מנוח מספרת לו על המפגש ומנוח מתפלל בבקשה כי המלאך יתגלה גם לו. המלאך מתגלה לשניים ומוסר להם את ההוראות בשנית.
+בספר שופטים לא מוזכר שם אשתו ה[[עקרה]], אך ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ([[מסכת בבא בתרא]], דף צ"א ע"א בהסתמך על [[דברי הימים]] א ד, ג) מוזכר ששם אשתו היה [[הצללפוני]] ושהיא הייתה מ[[שבט יהודה]].
+[[רב נחמן]] כינה את מנוח [[עם הארץ]], עקב חוסר ידיעתו והבנתו בפסוקי המקרא, המראים שלא ראוי ללכת מאחורי אשה.{{הערה|{{בבלי|ברכות|סא|א}}.}}
-[[יוסף בן מתתיהו]] ייחס למנוח את החשד שהמפגש בין אשתו למלאך לא היה טהור.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר חמישי, פרק ח, סעיפים 277–281.}}
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 23: / שורה 25: @@
 {{הערות שוליים}}
 {{תקופת השופטים}}
+{{בקרת זהויות}}
 {{קצרמר|תנ"ך}}
 [[קטגוריה:אישים בספר שופטים]]

תקופת השופטים
שופטי ישראל	עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון • עלי הכהן • שמואל הנביא • יואל ואביה בני שמואל
דמויות בולטות נוספות	בני קיני • ברק בן אבינעם • יעל אשת חבר הקיני • אבימלך בן גדעון • יותם בן גדעון • פינחס בן אלעזר הכהן • אלקנה • חנה • פנינה • חפני ופינחס • אשת פינחס • מנוח • אשת מנוח • בת יפתח • משפחת אביעזר • יהונתן בן גרשום
דמויות במגילת רות	אלימלך • בעז • נעמי • רות • ערפה • מחלון וכליון
דמויות נוכריות בולטות	עגלון מלך מואב • יבין מלך חצור • סיסרא • דלילה • אם סיסרא • כושן רשעתים • זבח וצלמונע
אירועים	מלחמת סיסרא • שירת דבורה • פסל מיכה • פילגש בגבעה • מגילת רות
מקומות	גלגל • משכן שילה • נחלות שבטי ישראל • המצפה • מעברות הירדן • חרושת הגויים • קריית יערים • אלון מעוננים • אלון מוצב • תומר דבורה • בית אל • מרוז
עמים	שבעת העממים • כנען • פריזי • יבוסי • אמורי • חיווים • חתים • גרגשי • ארמים • מואב • עמון • עמלק • פלשתים • מדין • בני קדם