לדלג לתוכן

בית כנסת הכיפה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏המבנה: רווח אחרי נקודה, replaced: ע.ציל ← ע. ציל
שורה 33: שורה 33:
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* נועם דביר, [http://www.haaretz.co.il/1.3323853 חומה בבית הכנסת בבאר שבע], באתר [[עכבר העיר]], 30 בדצמבר 2009
* נועם דביר, [http://www.haaretz.co.il/1.3323853 חומה בבית הכנסת בבאר שבע], באתר [[עכבר העיר]], 30 בדצמבר 2009
* חזן בית הכנסת יוסי פוירליכט [https://m.youtube.com/channel/UCab2nH0KE1ZKAroVMhPWCJA תפילות יום כיפורים ]
* חזן בית הכנסת יוסי פוירליכט [https://m.youtube.com/channel/UCab2nH0KE1ZKAroVMhPWCJA תפילות יום כיפורים ]
* דוח פעילות בית כנסת [https://www.guidestar.org.il/organization/580029825 לפי רישום העמותה]

== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־15:52, 18 בנובמבר 2019

בית כנסת הכיפה
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום באר שבע עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1973
תאריך פתיחה רשמי 1973 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°14′59″N 34°46′41″E / 31.24963889°N 34.77791944°E / 31.24963889; 34.77791944
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חלק מגג הכיפה שנותר במקום

בית כנסת הכיפה, הוא בית כנסת על-עדתי, שהוקם בשכונה ה' בבאר שבע. שמו של בית הכנסת ניתן לו בשל צורתו האדריכלית. בית הכנסת מכיל את בית המדרש נתיבי-עם על שם חיבורו של הרב עמרם אבורביע.

המבנה משמש כבית כנסת מרכזי עבור הציבור הדתי לאומי בעיר. כיום, לאחר הרחבתו, המבנה שונה לחלוטין מצורתו המקורית.

ייחודו של בית כנסת הכיפה הוא כפול: ראשית, בשל צורתו והטכנולוגיה שבה נבנה [דרוש מקור] ושנית משום שהוא ניצב בשכונה שהיא אחת מיצירות המגורים החדשניות ביותר שהוקמו בישראל[2] [דרוש מקור].

הבנייה

דוד טנא, שכיהן כראש אגף השיכון הממשלתי, ביקר בתערוכת "אינרטבאו" שהתקיימה בברלין ב-1957, והציגה רעיונות וניסיונות חדשים בתחום הדיור. לאחר שחזר לישראל, החליט לגייס צוות אדריכלים בראשותו של אברהם יסקי (שהיה בן 31) ולהפקיד בידיהם תפקוד של שכונה באר- שבעית חדשה, שתשמש חלופה לבנייה השיכונית הגנרית של העיר.

המבנה

בקדמת בתי השטיח ובמרכזה של כיכר ציבורית נבנה בית הכנסת ברוח המודרניסטית של השכונה, בניין בסגנון ברוטליזם, בתכנונו של האדריכל נחום זולוטוב. בית הכנסת נחנך בשנת 1970[3].

1971. בית-הכנסת העל-עדתי, הכיפה, ובית המדרש נתיבי-עם שכונה ה' לדוגמה. באר-שבע . צילום חיצוני
בית-הכנסת העל-עדתי, הכיפה, ובית המדרש נתיבי-עם שכונה ה' לדוגמה, באר-שבע. צילום פנימי. 1971

צורת הכיפה של בית הכנסת נולדה מאילוץ תקציבי. צורה קונסטרוקטיבית של כיפה מרחבית, מצומצמת בכמויות בטון ובעובי הבטון. בהתאם לכך, גם התקרה נוצקה בשלוש קשתות בטון מרחביות. בחזית המרכזית חורר הקיר בדוגמה של משרביה מודרניסטית, כדי לסנן את השמש המדברית העזה. ילדי השכונה ראו במבנה "מגרש משחקים", ונהגו לטפס עליו במעין "מבחן אומץ" [דרוש מקור].

שיפוץ המבנה

בשנת 2007 בית הכנסת עבר הרחבה, שבה הוקם בקדמת מבנה הכיפה אגף חדש המכיל עזרת נשים וזאת ללא התייעצות עם זולוטוב וללא התייחסות לשפה של המבנה. האגף החדש מסתיר את הכיפה שהקנתה לבית הכנסת את שמו.

זולוטוב, בן 83, הזדמן למקום והביע את תגובתו:

אני נוהג לבקר בניינים שבניתי כדי לראות מה מצבם. במקרה הזה לדעתי התוספות לא משתלבות טוב עם הבניין. התוספת היא מאבן והיא בכלל לא מהמשפחה של המבנה הזה. כמעט שלא מצליחים להכיר את המבנה המקורי. זה לגיטימי להוסיף ולשנות, בניין נבנה למטרה מסוימת, עוברות שנים, לפעמים המטרה משתנה, לפעמים הצרכים משתנים. בית שייך לבעליו וזכותו לעשות בו כרצונו, רק שלפעמים חבל שזה לא נעשה ברוח הבניין.

נחום זולוטוב

העריה הגיבה:

התוספת כפי שאושרה אינה פוגעת כלל בעיצובו האדריכלי והמקורי של המבנה ומשתלבת עם המבנה הקיים. רשימת המבנים לשימור בבאר שבע אינה כוללת מבנים שניבנו מקום המדינה ואילך. העירייה שוקלת בימים אלה את הרחבת הרשימה גם למבנים שיש להם ערך אדריכלי ייחודי.

נועם דביר, חומה בבית הכנסת בבאר שבע, מתוך אתר עכבר העיר, יום רביעי 30 בדצמבר 2009

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נועם דביר, עכבר העיר אונליין, חומה בבית הכנסת בבאר שבע, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2009
  2. ^ בשנות ה-50 ובשנות ה-60, באר שבע הייתה שדה ניסויים מרכזי של האדריכלות הישראלית[1].
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    חנוכת בית הכנסת המרכזי, דבר, 22 בדצמבר 1970