לדלג לתוכן

בבא קמא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dima.Pavlenko (שיחה | תרומות)
←‏קישורים חיצוניים: הוספת קישור לאתר האקדמיה ללשון העברית
Nerizuki (שיחה | תרומות)
הרחבה
 
(42 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:בבא קמא.jpg‏|שמאל|ממוזער|200px|צילום [[ש"ס וילנה]] דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין]]
[[קובץ:בבא קמא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום [[ש"ס וילנה]] דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין]]
'''בָּבָא קַמָּא''' הוא החלק הראשון של [[מסכת נזיקין]] שב[[סדר נזיקין]], העוסק בעיקר ב[[דיני נזיקין]] שבין אדם לחברו ב[[המשפט העברי|משפט העברי]]. פירוש השם "בבא קמא" ב[[ארמית]] הוא "השער ראשון", ומצטרפות אליה [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]] (השער האמצעי) ו[[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] (השער האחרון), כאשר כולן יחד מרכיבות את מסכת נזיקין.
'''בָּבָא קַמָּא''' הוא החלק הראשון של [[מסכת נזיקין]] שב[[סדר נזיקין]], העוסק בעיקר ב[[דיני נזיקין]] שבין אדם לחברו ב[[המשפט העברי|משפט העברי]]. פירוש השם "בבא קמא" ב[[ארמית]] הוא "השער ראשון", ומצטרפות אליה [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]] (השער האמצעי) ו[[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] (השער האחרון), כאשר כולן יחד מרכיבות את מסכת נזיקין.


החלוקה לשערים היא בבלית, ואילו בארץ ישראל מסכת נזיקין נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של [[בבא מציעא]] עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. ב[[תוספתא]] של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".
החלוקה לשערים היא בבלית, ואילו בארץ ישראל מסכת נזיקין נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של [[בבא מציעא]] עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. ב[[תוספתא]] של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".
{{ש}}
{{ש}}
ב[[תלמוד בבלי]] מכילה בבא קמא 118 דפים.
ב[[תלמוד בבלי]] מכילה בבא קמא 118 דפים (ב'-קיט').


==מיקומה של המסכת==
==מיקומה של המסכת==
לפי [[הקדמות הרמב"ם#הקדמה לפירוש המשנה|הקדמתו של הרמב"ם למשנה]], חלק זה נבחר כפותח את הסדר מכיוון שהוא עוסק בנזיקין (נזקים, תאונות המתרחשים בחיי היום-יום) כגון שור (נזקי חיות משק בית) ובור והבער (שריפות) ודין החובל. "ואין השופט רשאי להקדים דבר, קודם שיסיר ההיזק מבני אדם, ומפני זה הקדים אותה בראשונה על שאר הדינין".
לפי [[הקדמות הרמב"ם#הקדמה לפירוש המשנה|הקדמתו של הרמב"ם למשנה]], חלק זה נבחר כפותח את הסדר מכיוון שהוא עוסק בנזיקין (נזקים, תאונות המתרחשים בחיי היום-יום) כגון שור (נזקי חיות משק בית) ובור והבער (שריפות) ודין החובל. "ואין השופט רשאי להקדים דבר, קודם שיסיר ההיזק מבני אדם, ומפני זה הקדים אותה בראשונה על שאר הדינין".

[[אברהם ווייס]] מסביר ש"דיני נזקים מצאו את מקום בראש לרגלי המקור המשנתי העתיק שבריש משנת בבא קמא וגם מפני שבמשק כלכלי פרימיטיבי הטענות והסכסוכים שבין בני אדם חבירו הם על פי רוב בעניני נזק."{{הערה|1=אברהם ווייס, דיונים ובירורים בבבא קמא עמ' 25, ירושלים תשכ"ז}}


==פרקי המסכת==
==פרקי המסכת==
ששת הפרקים הראשונים דנים בעיקר בנזקי ממונו של אדם, כמו נזקי שורו ובורו, ואילו ארבעת האחרונים דנים בנזקי האדם עצמו, כגון גנב, חובל וגזלן:
#'''ארבעה אבות נזיקים (ארבע משניות '''{{הערה|1=מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.}}''')''' - [[ארבעה אבות נזיקין]] ודינים כללים בהלכות [[דיני נזיקין|נזיקין]].
#'''ארבעה אבות נזיקים '''(ארבע משניות{{הערה|1=מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.}}, בתלמוד בבלי דפים ב'-יז') - [[ארבעה אבות נזיקין]] ("שור", "בור", "מבעה" ו"הבער"), ודינים כלליים בהלכות [[דיני נזיקין|נזיקין]].
#'''כיצד הרגל מועדת (שש משניות)''' - דינים באבות הנזיקין '[[שן ורגל]]' ו'אדם המזיק', תמות ומועדות בנזקי '[[קרן (אב נזיקין)|קרן]]'.
#'''כיצד הרגל מועדת''' (שש משניות, בתלמוד בבלי דפים יז'-כז') - דינים באבות הנזיקין '[[שן ורגל]]' ו'[[אדם המזיק]]', תמות ומועדות בנזקי '[[קרן (אב נזיקין)|קרן]]'.
#'''המניח את הכד ברשות הרבים (אחת עשרה משניות)''' - דיני אב הנזקין '[[בור (אב נזיקין)|בור]]', דיני אדם הנתקל במכשול ב[[רשות הרבים (הלכה)|רשות הרבים]], דיני אדם שנתקל באדם אחר ברשות הרבים וגרם לו נזק, ([[תאונות דרכים]]) דיני תשלומי 'קרן' תמה ומועדת, והכלל [[המוציא מחבירו עליו הראיה]].
#'''המניח את הכד ברשות הרבים''' (אחת עשרה משניות, בתלמוד בבלי דפים כז'-לו') - דיני אב הנזקין '[[בור (אב נזיקין)|בור]]', דיני אדם הנתקל במכשול ב[[רשות הרבים (הלכה)|רשות הרבים]], דיני אדם שנתקל באדם אחר ברשות הרבים וגרם לו נזק, ([[תאונות דרכים]]) דיני תשלומי 'קרן' תמה ומועדת, והכלל [[המוציא מחבירו עליו הראיה]].
#'''שור שנגח ארבעה וחמישה (תשע משניות)''' - תמות ומועדות בנזקי 'קרן', דינים שונים בחיוב תשלומים על נזקי [[בעלי חיים]], דיני שור היוצא ל[[סקילה (עונש מוות)|היסקל]] על שהרג אדם ודיני השמירה הנצרכת על בעלי חיים.
#'''שור שנגח ארבעה וחמישה''' (תשע משניות, בתלמוד בבלי דפים לו'-מו') - תמות ו[[חזקת שור המועד|מועדות]] בנזקי 'קרן', דינים שונים בחיוב תשלומים על נזקי [[בעלי חיים]], דיני שור היוצא ל[[סקילה (עונש מוות)|היסקל]] על שהרג אדם ודיני השמירה הנצרכת על בעלי חיים.
#'''שור שנגח את הפרה (שבע משניות)''' - דיני נזקים שנעשו ברשות האדם שהוא או רכושו הזיקו, דיני [[דמי ולדות]] ודיני 'בור'.
#'ה'''כונס צאן לדיר (שש משניות)''' - דיני חיוב השמירה של האדם על רכושו העלול להזיק, ודיני אב הנזיקין 'אש'.
#'''שור שנגח את הפרה''' (שבע משניות, בתלמוד בבלי דפים מו'-נה') - דיני נזקים שנעשו ברשות האדם שהוא או רכושו הזיקו, דיני [[דמי ולדות]] ודיני 'בור'.
#'''הכונס צאן לדיר''' (שש משניות, בתלמוד בבלי דפים נה'-סב') - [[דיני שומרים|דיני חיוב השמירה]] של האדם על רכושו העלול להזיק, ודיני אב הנזיקין 'אש'.
#'''מרובה מידת תשלומי כפל (שבע משניות)''' - דיני [[גנב]], [[תשלומי כפל]] ו[[תשלומי ארבעה וחמישה]].
#'''מרובה מידת תשלומי כפל''' (שבע משניות, בתלמוד בבלי דפים סב'-פג') - דיני [[גנב]], [[תשלומי כפל]] ו[[תשלומי ארבעה וחמישה]].
#'''החובל בחברו (שבע משניות)''' - דיני 5 התשלומים שמשלם האדם החובל בחברו - 'נזק', 'צער', 'שבת', 'בושת' ו'ריפוי'.
#'''החובל בחברו''' (שבע משניות, בתלמוד בבלי דפים פג'-צג') - דיני 5 התשלומים שמשלם האדם החובל בחברו - 'נזק', 'צער', 'שבת', 'בושת' ו'ריפוי'.
#'''הגוזל עצים ועשאן כלים (שתים עשרה משניות)''' - דיני תשלומי ה[[גזל]]ן, בעל מלאכה שקלקל, ודיני הגוזל חבירו ונשבע לו לשקר.
#'''הגוזל עצים ועשאן כלים''' (שתים עשרה משניות, בתלמוד בבלי דפים צג'-קיא') - דיני תשלומי ה[[גזל (משפט עברי)|גזל]]ן, בעל מלאכה שקלקל, ודיני הגוזל חבירו ונשבע לו לשקר.
#'''הגוזל ומאכיל את בניו (עשר משניות) '''- דינים שונים בגזלן ובגזילה.
#'''הגוזל ומאכיל את בניו '''(עשר משניות, בתלמוד בבלי דפים קיא'-קיט') - דינים שונים בגזלן ובגזילה.


בסך הכל יש במסכת 79 משניות.
בסך הכל יש במסכת 79 משניות.


==סוגיות מפורסמות==
==סוגיות מפורסמות==
* [[זה נהנה וזה לא חסר]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|כ}}}}
* [[זה נהנה וזה לא חסר]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|כ|ללא=שם}}}}
* [[עביד איניש דינא לנפשיה]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|כז}} - {{בבלי|בבא קמא|כח|ללא=מסכת}}}}
* [[עביד איניש דינא לנפשיה]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|כז|ללא=שם}} - {{בבלי|בבא קמא|כח|ללא=מסכת}}}}
* שור שנגח את הפרה, [[המוציא מחברו עליו הראיה]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|מו|א}}}}
* [[המוציא מחברו עליו הראיה]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|לה|ב|ללא=שם}} ו{{בבלי|בבא קמא|מו|ב|ללא=שם}}}}
* [[הגונב מגנב פטור]]{{הערה|{{משנה|בבא קמא|ז|א}}}}.
* [[הגונב מגנב פטור]]{{הערה|{{משנה|בבא קמא|ז|א|ללא=שם}}}}.
* [[דעת בעלים]] ב[[תשלומין (משפט עברי)|השבה]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|קיב}}}}
* [[דעת בעלים]] ב[[תשלומין (משפט עברי)|השבה]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|קיב|ללא=שם}}}}
* [[אישו משום חיציו]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|כב}}}}.
* [[אשו משום חציו|אישו משום חיציו]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|כב|ללא=שם}}}}.
* [[אין הולכים בממון אחר הרוב]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|מד}}}}.
* [[אין הולכים בממון אחר הרוב]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|מד|ללא=שם}}}}.
* [[תשלומי כפל]] לגנב{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|סד}}}}.
* [[תשלומי כפל]] לגנב{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|סד|ללא=שם}}}} ו[[תשלומי ארבעה וחמישה]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=מסכת בבא קמא|ויקיטקסט=בבא קמא}}
{{מיזמים|ויקיציטוט=מסכת בבא קמא|ויקיטקסט=בבא קמא}}
*{{ויקיטקסט בשורה|משנה בבא קמא|משנה, מסכת בבא קמא}}
{{ויקיטקסט בשורה|משנה בבא קמא|משנה, מסכת בבא קמא}}
*{{ויקיטקסט בשורה|תוספתא/בבא קמא/א|תוספתא, מסכת בבא קמא}}
{{ויקיטקסט בשורה|תוספתא/בבא קמא/א|תוספתא, מסכת בבא קמא}}
*{{ויקיטקסט בשורה|בבלי בבא קמא|תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא}}
{{ויקיטקסט בשורה|בבלי בבא קמא|תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא}}
*{{ויקיטקסט בשורה|ירושלמי בבא קמא|תלמוד ירושלמי, מסכת בבא קמא}}
{{ויקיטקסט בשורה|ירושלמי בבא קמא|תלמוד ירושלמי, מסכת בבא קמא}}


* [http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?misyzira=80031 בבא קמא], ב[http://maagarim.hebrew-academy.org.il/ מפעל המילון ההיסטורי] של האקדמיה ללשון העברית
* תלמוד בבלי, [http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?misyzira=80031 מסכת בבא קמא], ב[[מפעל המילון ההיסטורי]] של [[האקדמיה ללשון העברית]]
* {{כתיב||כתב יד, מסכת בבא קמא, תלמוד בבלי, פירנצה, מאה 12|990001978950205171-1}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
שורה 46: שורה 50:


{{מסכתות}}
{{מסכתות}}
{{מסכתותבבלי}}
{{מסכתותירושלמי}}


[[קטגוריה:מסכתות|בבא קמא]]
[[קטגוריה:מסכתות|בבא קמא]]
[[קטגוריה:ניבים וביטויים ארמיים]]
[[קטגוריה:בבא קמא]]

גרסה אחרונה מ־15:13, 9 בינואר 2024

צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין

בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי. פירוש השם "בבא קמא" בארמית הוא "השער ראשון", ומצטרפות אליה בבא מציעא (השער האמצעי) ובבא בתרא (השער האחרון), כאשר כולן יחד מרכיבות את מסכת נזיקין.

החלוקה לשערים היא בבלית, ואילו בארץ ישראל מסכת נזיקין נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. בתוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".
בתלמוד בבלי מכילה בבא קמא 118 דפים (ב'-קיט').

מיקומה של המסכת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, חלק זה נבחר כפותח את הסדר מכיוון שהוא עוסק בנזיקין (נזקים, תאונות המתרחשים בחיי היום-יום) כגון שור (נזקי חיות משק בית) ובור והבער (שריפות) ודין החובל. "ואין השופט רשאי להקדים דבר, קודם שיסיר ההיזק מבני אדם, ומפני זה הקדים אותה בראשונה על שאר הדינין".

אברהם ווייס מסביר ש"דיני נזקים מצאו את מקום בראש לרגלי המקור המשנתי העתיק שבריש משנת בבא קמא וגם מפני שבמשק כלכלי פרימיטיבי הטענות והסכסוכים שבין בני אדם חבירו הם על פי רוב בעניני נזק."[1]

פרקי המסכת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ששת הפרקים הראשונים דנים בעיקר בנזקי ממונו של אדם, כמו נזקי שורו ובורו, ואילו ארבעת האחרונים דנים בנזקי האדם עצמו, כגון גנב, חובל וגזלן:

  1. ארבעה אבות נזיקים (ארבע משניות[2], בתלמוד בבלי דפים ב'-יז') - ארבעה אבות נזיקין ("שור", "בור", "מבעה" ו"הבער"), ודינים כלליים בהלכות נזיקין.
  2. כיצד הרגל מועדת (שש משניות, בתלמוד בבלי דפים יז'-כז') - דינים באבות הנזיקין 'שן ורגל' ו'אדם המזיק', תמות ומועדות בנזקי 'קרן'.
  3. המניח את הכד ברשות הרבים (אחת עשרה משניות, בתלמוד בבלי דפים כז'-לו') - דיני אב הנזקין 'בור', דיני אדם הנתקל במכשול ברשות הרבים, דיני אדם שנתקל באדם אחר ברשות הרבים וגרם לו נזק, (תאונות דרכים) דיני תשלומי 'קרן' תמה ומועדת, והכלל המוציא מחבירו עליו הראיה.
  4. שור שנגח ארבעה וחמישה (תשע משניות, בתלמוד בבלי דפים לו'-מו') - תמות ומועדות בנזקי 'קרן', דינים שונים בחיוב תשלומים על נזקי בעלי חיים, דיני שור היוצא להיסקל על שהרג אדם ודיני השמירה הנצרכת על בעלי חיים.
  5. שור שנגח את הפרה (שבע משניות, בתלמוד בבלי דפים מו'-נה') - דיני נזקים שנעשו ברשות האדם שהוא או רכושו הזיקו, דיני דמי ולדות ודיני 'בור'.
  6. הכונס צאן לדיר (שש משניות, בתלמוד בבלי דפים נה'-סב') - דיני חיוב השמירה של האדם על רכושו העלול להזיק, ודיני אב הנזיקין 'אש'.
  7. מרובה מידת תשלומי כפל (שבע משניות, בתלמוד בבלי דפים סב'-פג') - דיני גנב, תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמישה.
  8. החובל בחברו (שבע משניות, בתלמוד בבלי דפים פג'-צג') - דיני 5 התשלומים שמשלם האדם החובל בחברו - 'נזק', 'צער', 'שבת', 'בושת' ו'ריפוי'.
  9. הגוזל עצים ועשאן כלים (שתים עשרה משניות, בתלמוד בבלי דפים צג'-קיא') - דיני תשלומי הגזלן, בעל מלאכה שקלקל, ודיני הגוזל חבירו ונשבע לו לשקר.
  10. הגוזל ומאכיל את בניו (עשר משניות, בתלמוד בבלי דפים קיא'-קיט') - דינים שונים בגזלן ובגזילה.

בסך הכל יש במסכת 79 משניות.

סוגיות מפורסמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ויקיטקסט משנה, מסכת בבא קמא, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תוספתא, מסכת בבא קמא, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת בבא קמא, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    [עריכת קוד מקור | עריכה]
    1. ^ אברהם ווייס, דיונים ובירורים בבבא קמא עמ' 25, ירושלים תשכ"ז
    2. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
    3. ^ מסכת בבא קמא, דף כ'
    4. ^ מסכת בבא קמא, דף כ"ז - דף כ"ח
    5. ^ מסכת בבא קמא, דף ל"ה, עמוד ב' ומסכת בבא קמא, דף מ"ו, עמוד ב'
    6. ^ מסכת בבא קמא, פרק ז', משנה א'
    7. ^ מסכת בבא קמא, דף קי"ב
    8. ^ מסכת בבא קמא, דף כ"ב
    9. ^ מסכת בבא קמא, דף מ"ד
    10. ^ מסכת בבא קמא, דף ס"ד