באסה (הרצליה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:57, 2 באפריל 2013

הבאסה (ביצה בערבית), בעבר נקראה Bahret Katurieh‏ ^[1], היא שלולית חורף בהרצליה. אזור הבאסה הוא אזור נמוך בין מצוקי הכורכר של כפר שמריהו והעיר הרצליה. בעשור הראשון של המאה ה-21 הפך רוב שטחה של הבאסה לפארק עירוני.

המנהרה הרומית

בתקופה הביזנטית נעשו נסיונות לנקז את מי הביצה לים, באמצעות מנהרה באורך של כ-190 מטרים ובגובה של כ-2 מטרים שנחפרה ברכס הכורכר, כדי לנצל את אדמות הביצה הפוריות לגידולים. המנהרה ניקזה את המים לים באמצעות נחל גלילות. במשך השנים נסתמה המנהרה והביצה חזרה לגודלה המקורי באורך של כקילומטר וחצי ורוחב של כחצי קילומטר. ב-1931 שימשה המנהרה (הקרויה "המנהרה הרומית") את ארגון ההגנה כאתר מטווחים ואימונים^[2]. כיום המנהרה משמשת משכן לעטלפים וחלק מקירותיה התמוטטו. את פתחה המערבי של המנהרה ניתן לראות מכביש החוף, כ-900 מטרים צפונית למחלף הסירה, בצדו המזרחי של הכביש. רחוב המנהרה בהרצליה נקרא כך על שום סמיכותו למנהרה.

הבאסה

ב-1922 הוזכר המקום על ידי רשויות הבריאות של הצבא הבריטי כאחד ממוקדי המלאריה החמורים ביותר באזור, יחד עם הביצה בצומת גלילות.^[3] לאחר כיבוש האזור בקרב צליחת מעברות הירקון בוצעו פעולות חירום להדברת יתושי האנופלס והביצה נוקזה בחלקה. רק עם הקמת הרצליה ופתיחת המנהרה הרומית נעלמה הביצה הקבועה והאדמות הפכו לשדות חקלאיים. בשנות ה-80 ננטשו חלק מהחלקות החקלאיות באזור וחלק קטן מאזור הביצה המקורית הפך לשלולית עונתית אשר מתמלאת בחורף ומתייבשת בקיץ. הניקוז הלקוי באזור גרם לכך שבימים גשומים הוצפו גם הכבישים הסמוכים לשלולית.

פארק הרצליה

ערך מורחב – פארק הרצליה

בעשור הראשון של המאה ה-21 הפך רוב שטחה של הבאסה לפארק עירוני. חלק משלולית החורף נשמר במצבו זה, כחלק מנוף הפארק.^[4]

ראו גם

שלולית חורף

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שלולית החורף בהרצליה בוויקישיתוף
פארק הרצליה והבאסה - באתר "טבע ונופים בישראל"
שילוב בריכת החורף במסגרת פארק הרצליה ("הבאסה") ושימור ערכי הטבע, נייר עמדה של החברה להגנת הטבע, 2008
אביטל גזית, סקר אקולוגי "שקע הרצליה" (הבאסה), 2006

הערות שוליים

^ 1881. The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology. עמוד 134
^ מורשת הרצליה
^ Medical services; diseases of the war. 1922 עמוד 249
^ פארק הרצליה, באתר של עיריית הרצליה

32°10′39.69″N 34°49′25.03″E / 32.1776917°N 34.8236194°E / 32.1776917; 34.8236194

[1] 1881. The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology. עמוד 134

[2] מורשת הרצליה

[3] Medical services; diseases of the war. 1922 עמוד 249

[4] פארק הרצליה, באתר של עיריית הרצליה

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 [[קובץ:PikiWiki Israel 6509 Settlements in Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פתח המנהרה בשנות ה-20]]
 ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] נעשו נסיונות לנקז את מי הביצה לים, באמצעות [[מנהרה]] באורך של כ-190 מטרים ובגובה של כ-2 מטרים  שנחפרה ברכס הכורכר, כדי לנצל את אדמות הביצה הפוריות לגידולים. המנהרה ניקזה את המים לים באמצעות [[נחל גלילות]]. במשך השנים נסתמה המנהרה והביצה חזרה לגודלה המקורי באורך של כקילומטר וחצי ורוחב של כחצי קילומטר. ב-[[1931]] שימשה המנהרה (הקרויה "המנהרה הרומית") את ארגון [[ההגנה]] כאתר מטווחים ואימונים{{הערה|1=[http://www.herzliya.muni.il/herzelia.asp?groupid=1&topcadid=1&itemid=1_1 מורשת הרצליה]}}. כיום המנהרה משמשת משכן לעטלפים וחלק מקירותיה התמוטטו. את פתחה המערבי של המנהרה ניתן לראות מ[[כביש 2|כביש החוף]], כ-900 מטרים צפונית ל[[מחלף הסירה]], בצדו המזרחי של הכביש. רחוב המנהרה בהרצליה נקרא כך על שום סמיכותו למנהרה.
+[[קובץ:Bahret Katurieh.JPG|שמאל|ממוזער|180px|הבאסה בהרצליה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880]]
 ==הבאסה==