לדלג לתוכן

ברוקלין נטס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמת
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
התחלת עבודה מחדש על הערך
 
(283 גרסאות ביניים של 52 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קבוצת כדורסל
{{בעבודה}}
| צבע כותרת = #ffffff
{{עריכה|ניסוח וסגנון. זקוק לעריכה לשונית|נושא=ספורט}}
| רקע כותרת = #000000
{{קבוצת NBA
| שם = ברוקלין נטס
|צבע כותרת=#ffffff
| שם בשפת המקור = Brooklyn Nets
|רקע כותרת=#000000
| תמונה = -
|שם=ברוקלין נטס
| סמל = [[קובץ:Brooklyn Nets newlogo.svg|לוגו המועדון|180px]]
|שם בשפת המקור=Brooklyn Nets
| מדינה = {{דגל|ארצות הברית||+}}
|סמל=[[קובץ:Brooklyn_Nets_Logo.png|לוגו המועדון|100px]]
| אולם ביתי = [[ברקליס סנטר]]
|שנת ייסוד=[[1967]]
| מספר מושבים = 17,732
|מדינה={{דגל|ארצות הברית||+}}
| מיקום = [[ניו יורק]], [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]], [[ארצות הברית]]
|אולם ביתי=[[ברקליס סנטר]]
| כינוי =
|מספר מושבים=17,732
| ליגה = [[ליגת ה-NBA]]
|מיקום=[[ניו יורק]], [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]], [[ארצות הברית]]
| אזור = [[מבנה ה-NBA#מזרח|האזור המזרחי]]
|שנת פירוק=
| בית = הבית האטלנטי
|כינוי=
| היסטוריה = '''ב-ABA''':{{ש}}ניו ג'רזי אמריקנס (1967–1968) {{ש}} ניו יורק נטס (1968–1976) {{ש}} '''ב-NBA''':{{ש}}ניו יורק נטס (1976–1977) {{ש}} ניו ג'רזי נטס (1977–2012){{ש}} ברוקלין נטס (2012–הווה)
|ליגה=[[ליגת ה-NBA]]
| בעלים = [[ג'וזף צאי]]
|אזור=[[מבנה ה-NBA#מזרח|האזור המזרחי]]
| יושב ראש =
|בית=הבית האטלנטי
| מנכ"ל = [[שון מרקס]]
|היסטוריה='''ב-ABA''':{{ש}}ניו ג'רזי אמריקנס (1967-1968) {{ש}} ניו יורק נטס (1968-1976) {{ש}} '''ב-NBA''':{{ש}}ניו יורק נטס (1976-1977) {{ש}} ניו ג'רזי נטס (1977-2012){{ש}} ברוקלין נטס (הווה-2012)
| מנהל מקצועי =
|בעלים=[[מיכאיל פרוכורוב]], [[ברוס רטנר]]
| מאמן = [[ז'ורדי פרננדס]]
|יושב ראש=
| מאמנת =
|נשיא=
| צבעי תלבושת = שחור, לבן
|מנכ"ל=[[שון מארקס]]
| תארים = {{תוארי קבוצה
|מנהל מקצועי=
|מאמן=[[קני אטקינסון]]
|צבעי תלבושת=שחור, לבן
|תארים={{תוארי קבוצה
|שם התואר=אליפויות אזוריות
|שם התואר=אליפויות אזוריות
|מספר=2
|מספר=2
|שנים={{בספורט|NBA|2002}}, {{בספורט|NBA|2003}}
|שנים={{בספורט|NBA|2002}}, {{בספורט|NBA|2003}}
}}
}}
|תלבושת כדורסל=כן
| תלבושת כדורסל = כן
|כיתוב תלבושת=מדי בית וחוץ של ברוקלין נטס
| כיתוב תלבושת = מדי בית וחוץ של ברוקלין נטס
| h_pattern_b = _brooklynnets_association
| h_body = FFFFFF
| h_pattern_s = _brooklynnets_association
| h_pattern_b = _vneckblack
| a_pattern_b = _brooklynnets_icon
| h_shorts = FFFFFF
| a_pattern_s = _brooklynnets_icon
| h_pattern_s = _blacksides
| אתר אינטרנט = [http://www.nba.com/nets/?tmd=1 אתר הקבוצה]
| a_body = 061922
| תאריך ייסוד = [[1967]]
| a_pattern_b = _vneckwhite
| a_shorts = 061922
| a_pattern_s = _whitesides
|אתר אינטרנט=[http://www.nba.com/nets/?tmd=1 אתר הקבוצה]
}}
}}
'''ברוקלין נטס''' (ב[[אנגלית]]: '''Brooklyn Nets''') היא קבוצת [[כדורסל]] אמריקאית המשחקת ב[[מבנה ה-NBA#הבית האטלנטי|בית האטלנטי]] ב[[ליגת ה-NBA]].
'''ברוקלין נטס''' (ב[[אנגלית]]: '''Brooklyn Nets''') היא קבוצת [[כדורסל]] מ[[רובעי ניו יורק|רוֹבע]] [[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]], [[ארצות הברית]], המשחקת ב[[ליגת ה-NBA]]. הקבוצה משובצת בבית האטלנטי שב[[מבנה ה-NBA#מזרח|אזור המזרח]], ומארחת את משחקיה הביתיים באולם [[ברקליס סנטר]].


ראשית דרכה של הנטס כאחת ממייסדות [[ABA (ליגת כדורסל)|ליגת ה-ABA]] בשנת 1967 בה שיחקה הקבוצה תחת השם '''ניו ג'רזי אמריקנס'''. בתום עונה אחת עברה הקבוצה מעבר ל[[הדסון (נהר)|נהר ההדסון]], לשחק ב[[ניו יורק]] ושינתה את שמה ל'''ניו יורק נטס'''. בליגת ה-ABA זכתה הקבוצה בשתי אליפויות ושיחקו ב[[ניו יורק]] עד לאיחוד הליגה עם הליגת ה-NBA בשנת [[1976]] אז שבה הקבוצה לניו ג'רזי ונקראו '''ניו ג'רזי נטס'''.
ראשית דרכה של הנטס כאחת ממייסדות [[ליגת ה-ABA]] בשנת 1967 בה שיחקה הקבוצה בשם '''ניו ג'רזי אמריקנס'''. בתום עונה אחת עברה הקבוצה מעבר ל[[הדסון (נהר)|נהר ההדסון]], לשחק ב[[ניו יורק]], ושינתה את שמה ל'''ניו יורק נטס'''. בליגת ה-ABA זכתה הקבוצה בשתי אליפויות, והמשיכה לשחק בניו יורק עד לאיחוד ה-ABA עם ליגת ה-NBA בשנת [[1976]] אז שבה הקבוצה ל[[ניו ג'רזי]] ונקראה '''ניו ג'רזי נטס'''. לקראת עונת {{בספורט|NBA|2012|2013}} שבה הקבוצה לניו יורק ושינתה את שמה ל'''ברוקלין נטס'''.

באפריל [[2012]] שונה שמה של הקבוצה רשמית ל'''ברוקלין נטס''', ובעונת {{בספורט|NBA|2012|2013}} שבה לניו יורק ומשחקת באולם [[ברקליס סנטר]] ב[[ברוקלין]].


==היסטוריה==
==היסטוריה==
===1967-1976: בליגת ה-ABA===
===1967–1976: בליגת ה-ABA===
המועדון הוקם ב-[[1967]], תחת השם '''ניו יורק אמריקנס'''. הקבוצה שיחקה ב[[ABA (ליגת כדורסל)|ליגת ה-ABA]]. הבעלים של הקבוצה היה ארתור בראון, שפיתח כמה קבוצות מליגת ה-[[איגוד האתלטים החובבים|AAU]] שבסביבת [[ניו יורק]]. בראון רצה שקבוצתו תשחק בבניין הנשקייה של גדוד 69, אך בעקבות לחץ מצידה של [[ניו יורק ניקס]] ירדה הקבוצה מהרעיון שלושה חודשים לפני ערב הפתיחה.
הקבוצה הוקמה ב-[[1967]] תחת השם '''ניו יורק אמריקנס''', כאחת מ-11 הקבוצות המייסדות של [[ליגת ה-ABA]]. הבעלים של הקבוצה היה ארתור בראון, שפיתח כמה קבוצות מליגת ה-[[איגוד האתלטים החובבים|AAU]] שבסביבת ניו יורק. בראון רצה שקבוצתו תשחק בבניין הנשקייה של גדוד 69 אשר ב[[מנהטן]], אך בעקבות לחץ מצידה של [[ניו יורק ניקס]] ירדה הקבוצה מהרעיון כשלושה חודשים לפני ערב הפתיחה. בראון התקשה למצוא אולם בניו יורק שישמש כאולם הביתי של האמריקנס, ולבסוף מצאו נשקייה ב[[טינק]] שב[[ניו ג'רזי]] אשר שימשה כאולמם הביתי. בעקבות כך שינה בראון את שם הקבוצה ל'''ניו ג'רזי אמריקנס'''.

בראון התקשה למצוא מקום שישמש כאולם הביתי של האמריקנס. לבסוף האמריקנס מצאו מקום, אך ב[[טינק]] שב[[ניו ג'רזי]]. לכן בראון שינה את שם הקבוצה ל'''ניו ג'רזי אמריקנס'''.

האמריקנס סיימו את עונתם הראשונה בצורה טובה למדי, במאזן 36-42, והגיעו למקום האחרון באזור המזרחי ביחד עם [[קנטקי]] קולונלס. האולם שלהם היה תפוס לקראת סדרת המשחקים נגד הקולונלס, שתכריע מי תעלה ל[[פלייאוף]], והם היו חייבים למצוא תחליף מהיר. האולם שמצאו נקרא לונג איילנד ארנה ב[[קומאק]] שב[[ניו יורק]]. ב[[פרקט]] של האולם שנמצא היו חסרים מספר קרשים, ובכמה מקומות הרצפה לא הייתה יציבה. לא היה ריפוד על קצוות קרשי הסל, והסלים לא היו שווים בגובהם. אחרי שהקולונלס סירבו לשחק, ראש הליגה [[ג'ורג' מיקן]] החליט שהאמריקנס נכשלו בהעמדת תנאים מינימליים שיאפשרו לערוך משחק [[כדורסל]]. המשחק הוכרע לטובת הקולונלס, והאמריקנס לא העפילו ל[[פלייאוף]].


האמריקנס סיימו את עונתם הראשונה במאזן שלילי 36–42, והגיעו למקום האחרון בבית המזרחי ביחד עם [[קנטקי קולונלס]]. מכיוון שהאולם שלהם היה תפוס לקראת משחק הפלייאוף נגד הקולונלס, שיכריע מי תעלה ל[[פלייאוף]], ביקשו האמריקנס לארח את המשחק באולם "לונג איילנד ארנה" שב[[קומאק]], ניו יורק. הקולונלס סירבו לשחק באולם זה מכיוון שב[[פרקט]] של האולם שנמצא היו חסרים מספר קרשים, הרצפה לא הייתה יציבה והסלים לא היו שווים בגובהם. ראש הליגה [[ג'ורג' מייקן]] החליט שהאמריקנס נכשלו בהעמדת תנאים מינימליים שיאפשרו לערוך משחק [[כדורסל]], והמשחק הוכרע לטובת הקולונלס.
בעונתם השנייה בליגה האמריקנס נשארו באולם לונג איילנד ארנה, למרות התקריות מהשנה שעברה. שמה של הקבוצה שונה ל'''ניו יורק נטס'''. כינוי הקבוצה נקבע כ"נטס" כדי שיתחרז עם שמות שתי הקבוצות האחרות שמשחקות ב[[ניו יורק]]: ה[[ניו יורק מטס]] מליגת ה[[מייג'ור ליג בייסבול|בייסבול]], וה[[ניו יורק ג'טס]] מ[[NFL|ליגת הפוטבול האמריקאית]]. בנוסף, פירוש המילה "נטס" ב[[אנגלית]] הוא רשתות, כחלק מהסל.


בעונתם השנייה בליגה נשארו האמריקנס באולם לונג איילנד ארנה, למרות התקריות מהשנה שעברה, ושמה של הקבוצה שונה ל'''ניו יורק נטס'''. כינוי הקבוצה נקבע כ"נטס" כדי שיתחרז עם שמות שתי הקבוצות האחרות שמשחקות בניו יורק: [[ניו יורק מטס]] מליגת ה[[מייג'ור ליג בייסבול|בייסבול]], ו[[ניו יורק ג'טס]] מ[[NFL|ליגת הפוטבול]]. בנוסף, פירוש המילה "נטס" ב[[אנגלית]] הוא רשתות, כחלק מהסל.
בעונה זו הנטס סיימו במקום האחרון בליגה עם מאזן 17-61. במהלך העונה החליפו 23 שחקנים. לאחר עונה זו, מכר בראון את הקבוצה ליצרן הבגדים רוי בו. לבו הייתה הרבה עבודה במהלך קיץ [[1969]]. לאחר שכשל בניסיון להחתים את כוכב מכללת [[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס|UCLA]] [[כרים עבדול-ג'באר|לו אלסינדור]] (שלימים שינה את שמו לכרים עבדול-ג'באר), שנבחר ב[[דראפט ה-NBA]] על ידי [[מילווקי באקס]], הוא החתים את [[ריק בארי]] מ{{ו|וירג'יניה סקוויירס}}. בעונת 1969/1970 סיימו הנטס במקום השלישי באזור המזרחי והעפילו ל[[פלייאוף]]. בעונת {{בספורט|NBA|1971|1972}} הם עברו לאולם נסאו וטרנס ממוריאל קולוסיאום.


בעונה זו הנטס סיימו במקום האחרון בליגה עם מאזן 17–61, לאחר שבמהלך העונה החליפו 23 שחקנים. לאחר עונה זו, מכר בראון את הקבוצה ליצרן הבגדים רוי בו. לאחר שכשלה בניסיון להחתים את כוכב [[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]] (UCLA) [[כרים עבדול-ג'באר|לו אלסינדור]] (שלימים שינה את שמו לכרים עבדול-ג'באר), שנבחר בדראפט ה-NBA על ידי [[מילווקי באקס]], החתימה הקבוצה את [[ריק בארי]] מ[[וירג'יניה סקוויירס|ווירג'יניה סקוויירס]]. בעונת 1969/1970 סיימו הנטס במקום השלישי באזור המזרחי והעפילו לפלייאוף, ובעונת 1971/1972 הם עברו לאולם "נסאו וטרנס ממוריאל קולוסיאום" אשר ב[[יוניונדייל]], ניו יורק.
[[קובץ:Erving Lipofsky.jpg|שמאל|ממוזער|170px|[[ג'וליוס אירווינג]], שחקן הקבוצה בין השנים 1973-1976]]
ב-[[1972]], שנתיים לאחר שרכשו את [[ריק בארי]], הנטס העפילו לסדרת הגמר של [[ABA (ליגת כדורסל)|ליגת ה-ABA]] נגד [[אינדיאנה פייסרס]]. הם הפסידו בסדרה לפייסרס 2-4. בארי עזב את הקבוצה, שדרשה בנייה מחדש. בעונת {{בספורט|NBA|1972|1973}} אוכזבו הנטס, לאחר שניצחו ב-30 משחקים בלבד.


[[קובץ:Erving Lipofsky.jpg|שמאל|ממוזער|220px|[[ג'וליוס ארווינג]], שחקן הקבוצה בין השנים 1973–1976]]
במהלך קיץ [[1973]] הנטס רכשו את שחקן המפתח שלהם, [[ג'וליוס אירווינג]] מווירג'יניה סקוויירס. עם אירווינג, שהיה ידוע גם כ"ד"ר ג'יי", הנטס סיימו את העונה עם שיא ניצחונות בעונה אחת, 55 ניצחונות. אחרי שאירווינג נבחר ל[[MVP של העונה הסדירה ב-NBA|פרס ה-MVP של העונה בליגה]], הנטס זכו באליפות, כשניצחו את [[יוטה סטארס]] בסדרה 4-1.
בעונת 1971/1972, שנתיים לאחר שרכשו את כוכב הקבוצה [[ריק בארי]], העפילו הנטס לסדרת הגמר של [[ליגת ה-ABA]] נגד [[אינדיאנה פייסרס]], בה הפסידו לפייסרס בתוצאה 2–4. בסיום העונה עזב בארי את הקבוצה, שהחלה בבנייה מחדש וניצחה ב-30 משחקים בלבד בעונה העוקבת.


במהלך קיץ [[1973]] רכשו הנטס את שחקן המפתח שלהם, [[ג'וליוס ארווינג]], מווירג'יניה סקוויירס. עם ארווינג, סיימו הנטס את העונה עם שיא של 55 ניצחונות, וזכו באליפות ה-ABA לאחר שניצחו את [[יוטה סטארס]] בסדרת הגמר, בתוצאה 4–1. באותה עונה הוביל ארווינג את קלעי הליגה עם 27.4 נקודות בממוצע למשחק, וזכה בפרסי ה-MVP של העונה הסדירה וה-MVP של הפלייאוף.
ההצלחה נמשכה גם בעונת {{בספורט|NBA|1974|1975}}, כשהנטס שברו את שיא הניצחונות שלהם והעמידו אותו על 58 ניצחונות, שיא מועדון שלא נשבר עד היום. למרות ההצלחה בעונה הסדירה הנטס הודחו בסיבוב הראשון של ה[[פלייאוף]] על ידי [[ספיריטס אוף סנט לואיס]], 1-4.


הנטס המשיכו את במגמת ההצלחה בעונה הסדירה גם בעונת 1975/1976, העונה האחרונה שבה התקיימה [[ABA (ליגת כדורסל)|ליגת ה-ABA]]. בעונה זו הם ניצחו ב-55 משחקים. כמו בעונה הקודמת נבחר [[ג'וליוס אירווינג]] ל-[[MVP]]. הנטס זכו באליפות ה-ABA השנייה בתולדות המועדון בתוך שלוש שנים, כשניצחו את [[דנוור נאגטס]] בסדרה בת שישה משחקים.
ההצלחה נמשכה גם בעונת {{בספורט|NBA|1974|1975}}, כשהנטס שברו את שיא הניצחונות שלהם והעמידו אותו על 58 ניצחונות. למרות ההצלחה בעונה הסדירה הנטס הודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף על ידי [[ספיריטס אוף סנט לואיס]], בתוצאה 1–4. הנטס המשיכו את מגמת ההצלחה בעונה הסדירה גם בעונת 1975/1976, העונה האחרונה שבה התקיימה ליגת ה-ABA. בעונה זו הם ניצחו ב-55 משחקים, וארווינג זכה בפעם השלישית ברציפות בתואר ה-MVP של העונה הסדירה. בסיום העונה זכו הנטס באליפות ה-ABA השנייה של המועדון בתוך שלוש שנים, כשניצחו את [[דנוור נאגטס]] בתוצאה 4–2.


===1976-1980: המעבר ל-NBA והחזרה לניו ג'רזי===
===1976–1980: המעבר ל-NBA והחזרה לניו ג'רזי===
בקיץ [[1976]] התאחדו [[ליגת ה-NBA]] ו[[ABA (ליגת כדורסל)|ליגת ה-ABA]], בה שיחקו הנטס. כחלק מהסכם האיחוד, 4 קבוצות מה-ABA עברו ל-NBA: הנטס, [[דנוור נאגטס]], [[אינדיאנה פייסרס]] ו[[סן אנטוניו ספרס]]. למעשה הנטס והנאגטס הסכימו להצטרף ל-NBA כבר ב-[[1975]], אך הוכרחו להישאר שנה נוספת ב-ABA. לפני העונה הנטס ביצעו טרייד עם הקנזס סיטי קינגס (לימים ה[[סקרמנטו קינגס]]) כשהעבירו להם שתי בחירות [[דראפט]] בתמורה ל[[נייט ארצ'יבלד]].
בקיץ [[1976]] התפרקה [[ליגת ה-ABA]], והנטס עברו לשחק ב[[ליגת ה-NBA]] לצד קבוצות ה-ABA [[דנוור נאגטס]], [[אינדיאנה פייסרס]] ו[[סן אנטוניו ספרס]]. לפני העונה ביצעו הנטס טרייד עם "קנזס סיטי קינגס" (לימים [[סקרמנטו קינגס]]) כשהעבירו להם שתי בחירות דראפט בתמורה ל[[רכז]] [[נייט ארצ'יבלד]].


הנטס היו צריכים לשלם ל[[ניו יורק ניקס]] 4.8 מיליון דולר על כך שהעבירו את משחקיהם הבתיים לאולמם, הניו יורק ארנה. בנוסף היה על הנטס לשלם 3.2 מיליון דולר נוספים כדמי הצטרפות ל-[[ליגת ה-NBA|NBA]], וחוסר בכסף של בעלי הנטס גרם להם להתחרט על שהעלו את שכרו של [[ג'וליוס אירווינג]]. אירווינג סירב לשחק בנטס בתנאים אלו, והכריח אותם למכור אותו ל[[פילדלפיה 76']] בתמורה ל-3 מיליון דולר בלבד.
הנטס היו צריכים לשלם ל[[ניו יורק ניקס]] 4.8 מיליון דולר על כך שהעבירו את משחקיהם הביתיים לאולמם, הניו יורק ארנה, ובנוסף היה עליהם לשלם 3.2 מיליון דולר נוספים כדמי הצטרפות ל-NBA. חוסר בכסף של בעלי הנטס גרם להם להתחרט על שהעלו את שכרו של ג'וליוס ארווינג, אשר סירב לשחק בנטס במשכורת מופחתת וביקש לעזוב את הקבוצה. בסופו של דבר נמכר ארווינג ל[[פילדלפיה 76']] בתמורה ל-3 מיליון דולר בלבד.


בלי אירווינג הנטס סימנו את עונתם הראשונה ב-[[ליגת ה-NBA|NBA]] בצורה גרועה. בנוסף איבדו הנטס כל סיכוי לעונה טובה כשחקנם [[נייט ארצ'יבלד]] נפצע ושבר את רגלו בינואר. הקבוצה סיימה את העונה במאזן 22-60, המאזן הגרוע ביותר בליגה בעונה זו. בעונת 1977/1978 חזרה הקבוצה לשחק ב[[ניו ג'רזי]], ושינתה את שמה ל'''ניו ג'רזי נטס'''.
במהלך עונתה הראשונה ב-NBA נפצע כוכב הקבוצה נייט ארצ'יבלד ברגלו והחמיץ 48 משחקים, והקבוצה סיימה את העונה במאזן 22–60, המאזן הגרוע בליגה. בעונת 1977/1978 חזרה הקבוצה לשחק ב[[ניו ג'רזי]], ושינתה את שמה ל'''ניו ג'רזי נטס'''.


===שנות ה-80: התחלה מבטיחה לעשור, והמשך חסר מזל===
===שנות ה-80: התחלה מבטיחה, והמשך חסר מזל===
ב-[[1980]] הקבוצה עברה לאולם ברנדון בירן ארינה, שמאוחר יותר יקרא [[אייזוד סנטר]]. בעונת 1982/1983 תחת המאמן [[לארי בראון]] הנטס חוו את העונה הטובה ביותר שלהם מאז כניסתם ל-[[ליגת ה-NBA|NBA]]. לקראת סוף העונה בראון חתם על חוזה אימון לא חוקי ב[[אוניברסיטת קנזס]] והושעה מאימון. הנטס לא הצליחו להתאושש מהחלפת המאמן והם הודחו בסיבוב ה[[פלייאוף]] הראשון על ידי [[ניו יורק ניקס]].
ב-[[1980]] הקבוצה עברה לאולם "ברנדון בירן ארנה", שמאוחר יותר נקרא [[אייזוד סנטר]]. בעונת {{בספורט|NBA|1982|1983}}, תחת המאמן [[לארי בראון]], חוו הנטס את העונה הטובה ביותר שלהם מאז כניסתם ל-NBA כשניצחו 49 משחקים, אך לקראת סוף העונה חתם בראון על חוזה אימון לא חוקי ב[[אוניברסיטת קנזס]] והושעה מאימון. הנטס לא הצליחו להתאושש מהחלפת המאמן והם הודחו בסיבוב הפלייאוף הראשון על ידי [[ניו יורק ניקס]].


[[קובץ:NBA Nation @ CityWalk 037.JPG|שמאל|ממוזער|170px|[[דריל דוקינס]], שחקן הקבוצה בין השנים 1982-1988]]
[[קובץ:NBA Nation @ CityWalk 037.JPG|שמאל|ממוזער|220px|[[דריל דוקינס]], שחקן הקבוצה בין השנים 1982–1988]]
בעונת 1983/1984 הנטס האמינו שהם בנו את הקבוצה הטובה ביותר בתולדות המועדון עד אז. שחקניה המובילים של הקבוצה היו [[דריל דוקינס]], [[באק ויליאמס]], [[אוטיס בירדסונג]] ו[[מייקל ריי ריצ'רדסון]]. הנטס נצחו בסיבוב ה[[פלייאוף]] הראשון את [[פילדלפיה 76']] שזכו באליפות בעונה שעברה. בחצי גמר המזרח הנטס הפסידו ל[[מילווקי באקס]] 4-2 והודחו מהפלייאוף.
בעונת {{בספורט|NBA|1983|1984}} רשמה הקבוצה את הישגה הטוב ביותר ב-NBA, כשהעפילה לסיבוב הפלייאוף השני בהובלת שחקניה [[דריל דוקינס]], [[באק ויליאמס]], [[אוטיס בירדסונג]] ו[[מייקל ריי ריצ'רדסון]]. הנטס ניצחו בסיבוב הפלייאוף הראשון את [[פילדלפיה 76']] שזכו באליפות בעונה שעברה, אך בחצי גמר המזרח הפסידו ל[[מילווקי באקס]] בתוצאה 2–4 והודחו מהפלייאוף.


בעונת 1984/1985 פציעות מרובות פגעו בקבוצה, והיא לא הצליחה לשחזר את ההישג מהעונה שעברה. למרות הפציעות היא הצליחה לנצח 42 משחקים בעונה זו, והודחה בסיבוב ה[[פלייאוף]] הראשון נגד [[דטרויט פיסטונס]] בסדרה של 3 משחקים. לנטס לא יהיה מאזן חיובי של ניצחונות בשמונה העונות הבאות, עד עונת 1992/1993.
בעונת {{בספורט|NBA|1984|1985}} פציעות מרובות פגעו בקבוצה, והיא לא הצליחה לשחזר את ההישג מהעונה שעברה. למרות הפציעות הצליחו הנטס לנצח 42 משחקים בעונה זו, אך הודחו בסיבוב הפלייאוף הראשון נגד [[דטרויט פיסטונס]] בסדרה של 3 משחקים. לאחר אותה עונה לא הצליחו הנטס לסיים אף עונה במאזן חיובי במשך שמונה עונות ברציפות, עד עונת {{בספורט|NBA|1992|1993}}.


בתחילת עונת 1985/1986 מונה מאמן חדש לנטס, דייב ווהל ששיחק בקבוצה ב-[[1977]]. בתחילת העונה הוא עזר לקבוצה להשיג מאזן מכובד של 23-14. ההתחלה המבטיחה נקטעה כששני סקוררים של הקבוצה לא יכלו לשחק. הראשון, מייקל ריי ריצ'רדסון נכשל בבדיקת סמים בפעם השלישית והושעה מליגת ה-[[ליגת ה-NBA|NBA]] לכל חייו. השני, דריל דוקינס שיחק 39 משחקים בלבד בעקבות פציעה בגבו. באק ויליאמס ומייק גמינסקי שמרו על הקבוצה בתמונה, והיא סיימה במקום ה-7 את העונה הסדירה. הנטס הודחו בסיבוב הראשון של ה[[פלייאוף]] על ידי [[מילווקי באקס]] בסוויפ. הנטס לא יופיעו בפלייאוף עד עונת 1991/1992.
בתחילת עונת {{בספורט|NBA|1985|1986}} מונה מאמן חדש לנטס, [[דייב ווהל]], ששיחק בקבוצה בעונת 1967/1977. בתחילת העונה הוא עזר לקבוצה להשיג מאזן מוצלח של 23–14, אך ההתחלה המבטיחה נקטעה כששני הקלעים המובילים של הקבוצה לא יכלו לשחק; הראשון, מייקל ריי ריצ'רדסון נכשל בבדיקת סמים בפעם השלישית והושעה מליגת ה-NBA לכל חייו. השני, דריל דוקינס שיחק 39 משחקים בלבד בעקבות פציעה בגבו. באק ויליאמס ו[[מייק ג'מינסקי]] שמרו על הקבוצה בתמונה, והיא סיימה את העונה הסדירה במקום השביעי במזרח. הנטס הודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף על ידי [[מילווקי באקס]] בתוצאה 0–3. הייתה זו הופעתה האחרונה של ניו ג'רזי בפלייאוף עד עונת {{בספורט|NBA|1991|1992}}.


לקראת העונה הבאה הנטס רכשו את אורלנדו וולדריג', ובחרה ב[[דראפט]] את דווין וושינגטון במטרה לחזק את הקבוצה המגמגמת ביכולתה. דריל דוקינס החליק ב[[אמבטיה]] וסבל מעוד פציעה בגבו, שגרמה מאוחר יותר לפרישתו ממשחק פעיל. אוטיס בירדסונג שיחק 7 משחקים בלבד בעונה זו, מפני שסבל משבר מאמץ. לוושינגטון הייתה עונת רוקי לא טובה, כשסבל ברובה מפציעות גם הוא. הקבוצה סיימה את עונת 1986/1987 במאזן 24-58, המאזן הגרוע ביותר מאז [[1980]].
לקראת העונה הבאה רכשו הנטס את ה[[סמול פורוורד]] [[אורלנדו וולרידג']] במטרה לחזק את הקבוצה המגמגמת ביכולתה. במהלך העונה החליק דריל דוקינס ב[[אמבטיה]] וסבל מפציעה בגבו, שגרמה מאוחר יותר לפרישתו ממשחק פעיל, ואוטיס בירדסונג שיחק 7 משחקים בלבד בעקבות [[שבר מאמץ]] ברגלו. הקבוצה סיימה את העונה במאזן 24–58, המאזן הגרוע ביותר שלה מאז 1981.


בתחילת העונה הבאה הנטס העבירו את דוקינס הפצוע וקיבלו בתמורה את ג'ון בגלי וקית' לי. ב[[דראפט]] הם בחרו ב[[דניס הופסון]] בבחירה השלישית, כשהם לא בחרו באופציות שהתבררו מאוחר יותר כטובות יותר, כמו ב[[סקוטי פיפן]] שנבחר 5, [[קווין ג'ונסון]] שנבחר 7 ו[[רג'י מילר]] שנבחר 11. הפציעות חזרו לקבוצה כשבגלי, לי והמחליף טוני בראון נפצעו. [[ניו ג'רזי]] פיטרו את המאמן ווהל אחרי 15 משחקים, והחליפו שלושה מאמנים במשך העונה. את העונה הם סיימו עם המאזן הלפני אחרון בליגה. דניס הופסון לא ענה על הציפיות, וגם בחירות הדראפט הבאות בכריס מוריס ומוקי בלייקלוק לא עזרו לנטס מ"להשיג" את המאזן הגרוע ביותר ב-[[ליגת ה-NBA|NBA]] בעונות הבאות, והגרוע ביותר בעשור הזה.
בתחילת עונת {{בספורט|NBA|1987|1988}} העבירו הנטס את דוקינס הפצוע ל[[יוטה ג'אז]], ובחרו בבחירה השלישית בדראפט את [[דניס הופסון]] הבינוני, אשר הועדף על פני שחקנים כמו [[סקוטי פיפן]] (בחירה חמישית), [[קווין ג'ונסון]] (בחירה שביעית) ו[[רג'י מילר]] (בחירה 11). הנטס פיטרו את המאמן ווהל אחרי 15 משחקים בתוך העונה, ולאחר 39 משחקים נוספים החליפו גם את המאמן המחליף [[בוב מקינון]] בשחקן העבר [[ויליס ריד]]. את העונה הם סיימו עם מאזן שלילי 19–63. בעונות הבאות התקשה הופסון לעמוד בציפיות ממנו, וגם בחירות הדראפט הבאות [[כריס מוריס]] (ב-1988) ו[[מוקי בליילוק]] (ב-1989) לא הושיעו את הנטס אשר רשמו בעונת {{בספורט|NBA|1989|1990}} את המאזן הגרוע ביותר בתולדות המועדון, 17–65.


===שנות ה-90 ותחילת המאה ה-21===
===שנות ה-90 ותחילת המאה ה-21===
[[קובץ:Chuck Daly.jpg|שמאל|ממוזער|170px|[[צ'אק דיילי]], אימן את הקבוצה בין השנים 1992-1994]]
[[קובץ:Chuck Daly.jpg|שמאל|ממוזער|220px|[[צ'אק דיילי]], מאמן הקבוצה בין השנים 1992–1994]]
בתחילת שנות ה-90 החלו הנטס להשתפר, כשמככבים בהם שחקנים צעירים. הנטס בחרו את [[דריק קולמן]] בבחירה הראשונה ב[[דראפט ה-NBA|דראפט 1990]], ובחרו את ה[[רכז|גארד]] [[קני אנדרסון]] בסיבוב השני. הנטס רכשו את [[דראז'ן פטרוביץ']] בטרייד מ[[פורטלנד טרייל בלייזרס]]. אף על פי שהנטס לא סיימו עם מאזן חיובי בעונת 1991/1992, הם סיימו את העונה במקום השישי במזרח והעפילו ל[[פלייאוף]]. הנטס הודחו בסיבוב הראשון בסדרה נגד [[קליבלנד קאבלירס]], כשהפסידו 1-3. אחרי עונה זו התפטר מאמן הקבוצה ביל פיטץ'.
בתחילת שנות ה-90 החלו הנטס להשתפר, כשמככבים בהם שחקנים צעירים; הנטס בחרו את ה[[פאוור פורוורד]] [[דריק קולמן]] בבחירה הראשונה של [[דראפט ה-NBA{{כ}} 1990|דראפט 1990]], ואת ה[[רכז]] [[קני אנדרסון]] בסיבוב השני. כמו כן צירפו הנטס את [[דראז'ן פטרוביץ']] בטרייד מ[[פורטלנד טרייל בלייזרס]]. אף על פי שהנטס לא סיימו עם מאזן חיובי בעונת {{בספורט|NBA|1991|1992}}, הם סיימו את העונה במקום השישי במזרח והעפילו לפלייאוף. הנטס הודחו בסיבוב הראשון בסדרה נגד [[קליבלנד קאבלירס]], כשהפסידו 1–3, ובסיום העונה התפטר מאמן הקבוצה [[ביל פיץ']].


הקבוצה השתפרה בעונת 1992/1993 כשמככבים בה שלשת השחקנים קולמן-פטרוביץ'-אנדרסון. בעונה זו אימן [[צ'אק דיילי]] את הקבוצה, לאחר שעזב בעונה שלפניה את [[דטרויט פיסטונס]]. פציעות של פטרוביץ' ואנדרסון לקראת סיום העונה גרמו לכך שמתוך 11 המשחקים האחרונים הנטס הפסידו ב-10. הנטס סיימו את העונה במאזן 43-39, ששוב עזר להם לסיים את העונה במקום השישי במזרח וסידר להם עוד פגישה עם [[קליבלנד קאבלירס]]. הפעם הנטס הפסידו לקאבלירס 1-4.
הקבוצה השתפרה בעונת {{בספורט|NBA|1992|1993}} כשמככבים בה שלושת השחקנים קולמן, פטרוביץ' ואנדרסון. בעונה זו אימן [[צ'אק דיילי]] את הקבוצה, לאחר שעזב בעונה שלפניה את [[דטרויט פיסטונס]]. פציעות של פטרוביץ' ואנדרסון לקראת סיום העונה גרמו לכך שהנטס הפסידו ב-10 מתוך 11 המשחקים האחרונים של העונה. הם סיימו את העונה במאזן 43–39, ששוב עזר להם לסיים את העונה במקום השישי במזרח וסידר להם עוד מפגש מול הקאבלירס, שניצחו את הנטס בתוצאה 4–1.


לפני עונת 1993/1994 חוו הנטס טרגדיה במהלך הקיץ הבא כשפטרוביץ' נהרג ב[[גרמניה]] ב[[תאונת דרכים]]. למרות זאת הקבוצה הצליחה לסיים את העונה עם מאזן טוב יותר מבשנה שעברה, 45-37. הנטס שוב העפילו ל[[פלייאוף]] מהמקום השישי, אך הודחו בסדרה הראשונה נגד [[ניו יורק ניקס]] בסדרה 1-3.
לפני עונת {{בספורט|NBA|1993|1994}} חוו הנטס טרגדיה, כאשר פטרוביץ' נהרג ב[[תאונת דרכים]] ב[[גרמניה]]. על אף חסרונו של פטרוביץ' הצליחה הקבוצה לסיים את העונה עם מאזן טוב יותר מבשנה שעברה, 45–37. הנטס שוב העפילו לפלייאוף מהמקום השישי, אך הודחו בסיבוב הראשונה מול [[ניו יורק ניקס]], בתוצאה 1–3. אחרי עונת 1993/1994 דיילי התפטר, ובמקומו מונה [[בוץ' בירד]]. את שתי העונות {{בספורט|NBA|1994|1995}} ו-{{בספורט|NBA|1995|1996}} סיימה הקבוצה במאזן 30–52, ואחריהן פוטר בוץ' מאימון הקבוצה.


בניסיון לבנות את הקבוצה מחדש, העבירו הנטס את קולמן (ל[[פילדלפיה 76'|פילדלפיה]]) ואנדרסון (ל[[שארלוט הורנטס|שארלוט]]), ומינו את [[ג'ון קליפארי]] למאמן הקבוצה. ב[[דראפט ה-NBA{{כ}} 1996|דראפט 1996]] בחרה ניו ג'רזי את ה[[קלע (כדורסל)|קלע]] [[קרי קיטלס]] בבחירה השמינית, ובמהלך העונה צירפה את הרכז [[סם קאסל]]. את עונת {{בספורט|NBA|1996|1997}} סיימו הנטס במאזן שלילי 26–56.
אחרי עונת 1993/1994 דיילי התפטר, ובוץ' בירד מונה לעמדת המאמן במקומו. בין השנים 1994-1996 הנטס לא הצליחו להפיק מעצמם את המיטב. עיתונים כמו [[ספורטס אילוסטרייטד]] אמרו שהבעיה של הנטס הייתה שחקנים אנוכיים ולא בוגרים. בעיתון הזה [[דריק קולמן]] תואר כשחקן האנוכי ביותר ב-[[ליגת ה-NBA|NBA]], אך לפי העיתון חבריו לקבוצה קני אנדרסון, בנואיט בנג'מין, דווין שינציוס, וכריס מוריס היו מתמודדים ראויים לתואר המפוקפק. הקבוצה הייתה המצב כל כך רע שמנהלי הקבוצה רצו לשנות את שמה כך שישקף את מצבה, למשל הועלה השם דרקוני הבִיצה. לבסוף הרעיון נדחה. בעונות 1994/1995 ו-1995/1996 הקבוצה סיימה במאזן 30-52, ואחריהן המאמן פוטר.


כחלק מניסיון להפיח חיים חדשים במועדון, הציגו הנטס לקראת עונת {{בספורט|NBA|1997|1998}} לוגו חדש ומדי משחק חדשים, בגווני אפור, כחול ואדום. בבחירה השנייה של [[דראפט ה-NBA{{כ}} 1997|דראפט 1997]] בחרו הנטס את [[קית' ואן הורן]] שקלע 19.7 נקודות בממוצע למשחק בעונת הרוקי, ועזר לקבוצה להעפיל ל[[פלייאוף ה-NBA]] מהמקום השמיני במזרח. בסיבוב הפלייאוף הראשון הפסידו הנטס ל[[שיקגו בולס]] בתוצאה 0–3.
בניסיון להציל את הקבוצה מיכולתה הירודה הנטס העבירו את קולמן ואנדרסון לקבוצה אחרת, ומינו את [[ג'ון קליפארי]] למאמן. [[קרי קיטלס]] נבחר ב[[דראפט ה-NBA|דראפט 1996]] על ידי הנטס. במהלך העונה קיטלס הועבר בתמורה ל[[סם קאסל]]. אחרי שסיימו את העונה במאזן 26-56 הנטס ביצעו טריידים משמעותיים בערב [[דראפט]] [[1997]]. הם בחרו בדראפט את [[קית' ואן הורן]] ורכשו את לוציוס האריס בתמורה לשני שחקנים ו[[טים תומאס]].


עונת {{בספורט|NBA|1998|1999}} נדחתה וקוצרה בעקבות השביתה של ארגון השחקנים, ובתחילתה סומנו הנטס כקבוצה שיכולה להפתיע. כבר במשחק הראשון של העונה נפצע [[סם קאסל]], ולאחר 18 משחקים, כשהיו במאזן 3–15, העבירו הנטס את קאסל הפצוע ל[[מילווקי באקס]] בתמורה לרכז הצעיר [[סטפון מרבורי]] מ[[מינסוטה טימברוולבס]]. אחרי עוד שני הפסדים קאליפרי פוטר ובמקומו מונה עוזרו [[דון קייסי]]. הקבוצה לא התאוששה מהפתיחה הרעה שלה וסיימה את העונה המקוצרת במאזן 16–34. במשחק מול [[אטלנטה הוקס]] לקראת סוף העונה, התנגש מרבורי ב[[סנטר (כדורסל)|סנטר]] הפותח של הקבוצה, [[ג'ייסון ויליאמס (סנטר)|ג'ייסון ויליאמס]], אשר שבר את עצם ה[[שוקה]] ופרש ממשחק פעיל.
[[קובץ:NewJerseyNets 100.png|ממוזער|170px|הלוגו של הנטס לפני ההעברה של הקבוצה ל[[ברוקלין]]]]
בעונת 1997/1998 התרחשו מספר שינויים בנטס. הראשון הוא שינוי ה[[לוגו]] של הקבוצה, ללוגו העכשווי שיש להם עד היום. השני הוא שינוי סגנון המשחק שלהם. הם השיגו מאזן 43-41 והעפילו ל[[פלייאוף]]. בפלייאוף הם הפסידו בסיבוב הראשון ל[[שיקגו בולס]] בסוויפ, ולמרות זאת היו קרובים לנצח בשני המשחקים הראשונים בסדרה.


בשנת [[2000]] מינו הנטס לעמדת המאמן את [[ביירון סקוט]], וב[[דראפט ה-NBA{{כ}} 2000|דראפט 2000]] בחרו הנטס את [[קניון מרטין]] מ[[אוניברסיטת סינסינטי]] בבחירה הראשונה. באותה עונה קלע מרבורי שיא קריירה של 23.9 נקודות בממוצע למשחק ונבחר להשתתף ב[[משחק האולסטאר של ה-NBA|משחק האולסטאר]], אך הקבוצה סיימה שוב מחוץ לפלייאוף, עם מאזן 26–56.
עונת 1998/1999 עוקבה בעקבות השביתה של ארגון השחקנים. אחרי שהעונה החלה הנטס סומנו כקבוצה שיכולה להפתיע. כבר במשחק הראשון [[סם קאסל]] נפצע ותחילת העונה של הנטס התחילה בצורה חלשה. כשהם היו במאזן 3-15 הנטס העבירו את קאסל הפצוע ל[[מילווקי באקס]] ותמורה קבלו את [[סטפון מרבורי]] מ[[מינסוטה טימברוולבס]]. אחרי עוד שני הפסדים קאליפרי פוטר ומונה במקומו עוזרו דון קייסי. הקבוצה לא התאוששה מהפתיחה הנוראית שלה וסיימה את העונה במאזן 16-34. במהלך חודש [[אפריל]] במשחק נגד [[אטלנטה הוקס]] מרבורי התנגש עם שחקן קבוצתו [[ג'ייסון ויליאמס (נולד ב-1968)|ג'ייסון ויליאמס]], וויליאמס שבר את עצם ה[[שוקה]]. אחרי הפציעה ויליאמס פרש ממשחק פעיל.


===2001–2004: עידן ג'ייסון קיד===
בשנת [[2000]] מינו הנטס לעמדת המאמן את [[ביירון סקוט]]. ב[[דראפט ה-NBA|דראפט 2000]] הנטס החזיקו בבחירה ה-1, ובחרו בה את [[קניון מרטין]] מ[[אוניברסיטת סינסינטי]]. מרבורי וואן הורן הפכו לאולסטארים במדי הנטס. בערב [[דראפט]] [[2001]] הנטס בחרו את [[בראיין סקלבריני]] בסיבוב השני, והם העבירו את [[אדי גריפין]] שהיה הבחירה שלהם מהסיבוב הראשון ל[[יוסטון רוקטס]] בתמורה ל[[ריצ'רד ג'פרסון]], [[ג'ייסון קולינס]] ו[[ברנדון ארמסטרונג]].
[[קובץ:KiddFTline.jpg|שמאל|ממוזער|170px|[[ג'ייסון קיד]], שחקן הקבוצה בין השנים 2001–2008]]
בערב [[דראפט ה-NBA{{כ}} 2001|דראפט 2001]] העבירו הנטס את נבחר הסיבוב הראשון [[אדי גריפין]] ל[[יוסטון רוקטס]], בתמורה ל[[ריצ'רד ג'פרסון]], [[ג'ייסון קולינס]] ו[[ברנדון ארמסטרונג]], וביום שלאחר הדראפט העבירו את [[סטפון מרבורי]] ל[[פיניקס סאנס]], בתמורה לשחקן האולסטאר [[ג'ייסון קיד]] והסנטר [[כריס דאדלי]].


בעונת {{בספורט|NBA|2001|2002}} השיגו הנטס את המאזן הטוב ביותר בהיסטוריה של המועדון ב-NBA, {{כ}} 52–30, אשר הציב אותם במקום הראשון באזור המזרחי. בפלייאוף גברו ניו ג'רזי על [[אינדיאנה פייסרס]] (3–2), [[שארלוט הורנטס]] (4–1) ו[[בוסטון סלטיקס]] (4–2), והעפילו לראשונה ל[[גמר ה-NBA]]. בסדרת הגמר התמודדו הנטס מול אלופת הליגה [[לוס אנג'לס לייקרס]], אשר הביסה את הנטס בדרך לזכייה שלישית ברציפות באליפות ה-NBA.
===2001-2004: עידן ג'ייסון קיד===
[[קובץ:KiddFTline.jpg|שמאל|ממוזער|170px|[[ג'ייסון קיד]] בנטס. הוא נרכש ב-2001 והוביל את קבוצתו לשני גמרי NBA]]
יום אחד לאחר [[דראפט ה-NBA|דראפט 2001]] הנטס בצעו טרייד ענקי. הם העבירו את האולסטאר [[סטפון מרבורי]] ביחד עם ג'וני ניומן ל[[פיניקס סאנס]] בתמורה לאולסטאר [[ג'ייסון קיד]] וה[[סנטר (כדורסל)|סנטר]] [[כריס דאדלי]]. המהלך הביא לנטס שחקן הכרחי שלא היה להם לכל אורך ההיסטוריה של המועדון, מנהיג שעושה את חבריו לקבוצה טובים יותר. הנטס רכשו גם את [[טוד מקולו]] ה[[קנדה|קנדי]] מ[[פילדלפיה 76']], שנחשב לשחקן שנמצא בעלייה.


לקראת עונת {{בספורט|NBA|2002|2003}} העבירו הנטס את ואן הורן ו[[טד מקולו]] ל[[פילדלפיה 76']], בתמורה לשחקן האולסטאר הוותיק [[דיקמבה מוטומבו]]. המהלך היה אמור לשפר את הקבוצה, אך רוב העונה מוטומבו לא שיחק בגלל פציעה. על אף היעדרותו הארוכה של מוטומבו, סיימו הנטס את העונה במקום השני באזור המזרחי, עם מאזן 49–33, בזכות יכולת גבוהה של קיד, ג'פרסון ומרטין. בסיבוב הראשון של הפלייאוף ניצחו הנטס את [[מילווקי באקס]] 4–2, ובשני השלבים הבאים הדיחו בסוויפ את [[בוסטון סלטיקס]] ו[[דטרויט פיסטונס]], בהתאמה, ועלו לגמר NBA שני ברציפות. בגמר התמודדה ניו ג'רזי מול [[סן אנטוניו ספרס]], ולאחר ארבעת המשחקים הראשונים הקבוצות התחלקו בניצחונות בצורה שווה, 2–2, אך הספרס ניצחו בשני משחקים ברציפות וזכו באליפות על חשבון הנטס.
בעונת 2001/2002 הנטס השיגו את המאזן הטוב ביותר בהיסטוריה של המועדון ב-[[ליגת ה-NBA|NBA]] (הם השיגו מאזן טוב יותר ב[[ABA (ליגת כדורסל)|ליגת ה-ABA]]), {{כ}} 52-30. הם סיימו במקום הראשון באזור המזרחי ופגשו את [[אינדיאנה פייסרס]] בסיבוב ה[[פלייאוף]] הראשון. בארבעת המשחקים הראשונים בסדרה התוצאה הייתה 2-2. במשחק ה-5 הנטס הובילו ב-9 5 דקות לסיום, אך [[רג'י מילר]] קלע שלשה עם הבאזר כדי להגיע להארכה. אחרי שמילר שלח את הקבוצות להארכה שנייה כשהטביע, הנטס נצחו בסופו של דבר 120-109. זה המשחק היחידי בהיסטוריה של ה-NBA שנגמר בכל הרבעים ובהארכה הראשונה בשוויון.


בסיום אותה עונה חתם קיד על הארכת חוזה עם הנטס, בטענה שיש לו "עניינים שהוא חייב לסיים" ב[[ניו ג'רזי]]. על מנת לעודד את קיד להישאר בקבוצה, החתימו הנטס את שחקן האולסטאר [[אלונזו מורנינג]], אשר פיספס את העונה הקודמת בעקבות [[השתלת כליה]]. במהלך עונת {{בספורט|NBA|2003|2004}}, כשהקבוצה במאזן 22–20, פוטר המאמן [[ביירון סקוט]] ובמקומו מונה עוזר המאמן [[לורנס פרנק]]. על אף פתיחת העונה החלשה הצליחו הנטס לסיים במקום השלישי במזרח (47–35), ובסיבוב הפלייאוף הראשון אף הדיחו בסוויפ את [[ניו יורק ניקס]]. בחצי גמר המזרח כבר הובילו הנטס על [[דטרויט פיסטונס]] בתוצאה 3–2, אך הפסידו את שני המשחקים הבאים והודחו בידי האלופה שבדרך.
בחצי גמר המזרח הנטס נצחו את [[שארלוט הורנטס]] 4-1, ועלו לסדרת גמר המזרח נגד [[בוסטון סלטיקס]]. במהלך הסדרה התנפחה עיינו של [[ג'ייסון קיד]] כשקפץ להציל איבוד כדור, והוא נזקק ל-32 תפרים. כמו בסדרה נגד [[אינדיאנה]] בארבעת המשחקים הראשונים התוצאה עמדה על 2-2. במשחק החמישי הנטס עשו ריצת 20-1 במהלך הרבע האחרון ונצחו 103-92. במחצית של המשחק השישי בסדרה הנטס היו בפיגור 10, אך בסופו של המשחק הם נצחו ועלו לגמר ה-NBA נגד ה[[לוס אנג'לס לייקרס]]. בגמר הם נוצחו בסוויפ על ידי הלייקרס של [[שאקיל אוניל]] ו[[קובי בראיינט]].


===2004–2008: הגעת וינס קרטר===
לקראת עונת 2002/2003 הנטס העבירו את ואן הורן ומקולו ל[[פילדלפיה 76']] וקבלו בתמורה את [[דיקמבה מוטומבו]]. המהלך היה אמור לשפר את הקבוצה, אך רוב העונה מוטומבו לא שיחק בגלל פציעה. ב[[פלייאוף]] הוא קיבל קצת יותר דקות. למרות היעדרותו הארוכה של מוטומבו בעקבות הפציעה הנטס סיימו את העונה במאזן 49-33 וסיימו במקום הראשון בבית האטלנטי. בסיבוב הראשון של הפלייאוף הנטס נצחו את [[מילווקי באקס]] 4-2. בחצי גמר המזרח ובגמר המזרח הם הדיחו בסוויפ את [[בוסטון סלטיקס]] ו[[דטרויט פיסטונס]] בהתאמה ועלו לגמר [[ליגת ה-NBA|NBA]] שני ברציפות, הפעם נגד [[סן אנטוניו ספרס]]. בארבעת המשחקים הראשונים הקבוצות התחלקו בניצחונות בצורה שווה, 2-2. הספרס נצחו בשני משחקים ברציפות וזכו באליפות.
[[קובץ:Vinsanity.jpg|שמאל|ממוזער|170px|[[וינס קרטר]], שחקן הקבוצה בין השנים 2004–2008]]
לקראת עונת {{בספורט|NBA|2004|2005}} העבירו הנטס את קרי קיטלס וקניון מרטין ל[[לוס אנג'לס קליפרס]] ו[[דנוור נאגטס]], בהתאמה, בתמורה לבחירות דראפט עתידיות. לאחר כחודש מפתיחת העונה, בעוד הקבוצה מחזיקה במאזן ניצחונות שלילי 7–15, ביצעו הנטס טרייד גדול כשהעבירו את [[אלונזו מורנינג]], [[ארון ויליאמס]], [[אריק ויליאמס]] ושתי בחירות דראפט עתידיות ל[[טורונטו ראפטורס]], בתמורה לשחקן האולסטאר העולה [[וינס קרטר]]. לאחר הטרייד הציגו הנטס את אחד מהקווים האחוריים הכישרוניים בליגה, עם קיד, ג'פרסון וקרטר, אך במהלך העונה נפצע ג'פרסון ונזקק לניתוח שהשבית אותו ממחשק עד לסיום העונה. פציעתו של ג'פרסון לא פגעה בנטס בצורה קשה מדי הודות לשיתוף הפעולה בין קיד לקרטר, והנטס הצליחו להגיע לפלייאוף, אך הודחו בסיבוב הראשון בסוויפ ל[[מיאמי היט]] על אף חזרתו של ג'פרסון בתחילת הסדרה.


בקיץ 2005 בחרו הנטס את ה[[סמול פורוורד]] [[אנטואן רייט]] בבחירה ה-15 בדראפט, ורכשו את [[מארק ג'קסון (כדורסלן, 1975)|מארק ג'קסון]] מ[[פילדלפיה 76']]. כמו כן הם האריכו את החוזה של [[קליף רובינסון (1966)|קליף רובינסון]] והחתימו את [[ג'ף מקיניס]] שהיה אמור לתת גיבוי לקיד בקו האחורי. את עונת {{בספורט|NBA|2005|2006}} סיימו הנטס במאזן 49–33, במקום השלישי במזרח. בסיבוב הראשון של הפלייאוף ניצחו את [[אינדיאנה פייסרס]] בתוצאה 4–2, אך בחצי גמר המזרח הודחו שוב מול מיאמי היט, הפעם בתוצאה 1–4. שחקן הנטס, קליף רובינסון, הושעה על ידי הליגה בתחילת הסדרה לאחר שכשל ב[[בדיקת סמים]].
אחרי העונה הזו קיד הפך לשחקן חופשי, ו[[סן אנטוניו ספרס]] רצתה להחתימו. בכל אופן, קיד האריך את חוזהו בנטס כשהוא אמר שיש לו "עניינים שהוא חייב לסיים" ב[[ניו ג'רזי]]. עוד סיבה לחתימתו של קיד הייתה החתמתו של [[אלונזו מורנינג]]. מורנינג פיספס את רוב עונת 2003/2004 בעקבות בעיות בכליות.


כחודשיים מפתיחת עונת {{בספורט|NBA|2006|2007}} נפצע הסנטר הפותח [[ננאד קרסטיץ']] ב[[ברך|ברכו]] והושבת עד סיום העונה. כמו כן נפצע [[ריצ'רד ג'פרסון]] אשר נעדר כחודשיים. הנטס סיימו את העונה במאזן 41–41, במקום ה-6 במזרח, ופגשו בסיבוב הפלייאוף הראשון את [[טורונטו ראפטורס]]. הנטס ניצחו את הראפטורס בתוצאה 4–2, בעיקר בזכות הופעה מצוינת של ג'פרסון ברבע הרביעי של המשחק השישי, בו ניצחו הנטס בנקודה. בסיבוב השני הודחו הנטס לאחר שהפסידו ל[[קליבלנד קאבלירס]] בתוצאה 2–4.
בתחילת עונת 2003/2004 הנטס היו חלשים, והמאמן סקוט פוטר. במקומו מונה [[לורנס פרנק]] ב-[[26 ביוני]] [[2004]], ששירת בנטס כעוזר מאמן מאז עונת 2000/2001. למרות תחילת העונה החלשה הנטס הצליחו לסיים כראשונים בבית האטלנטי, והדיחו בסוויפ את ה[[ניו יורק ניקס]] בסדרת ה[[פלייאוף]] הראשונה. בחצי גמר המזרח הנטס הודחו על ידי [[דטרויט פיסטונס]], שתהפוך לאלופה בעונה זו.


===2004-2008:הגעת וינס קרטר===
===2008–2012: פירוק הטריו קיד-קרטר-ג'פרסון===
בתחילת עונת {{בספורט|NBA|2007|2008}} חזר קרסטיץ' מהפציעה, וביחד עם הרכישה של שחקן האולסטאר לשעבר [[ג'מאל מגלור]] ובחירת הדראפט [[שון ויליאמס]], פתחה ניו ג'רזי את העונה עם ציפיות גבוהות. בפועל עונה זו הייתה מאכזבת ביותר; פציעות בתחילת העונה לקרסטיץ' ולקרטר הפריעו לנטס להציג יכולת טובה, והקבוצה לא העפילה לפלייאוף לראשונה מזה 7 שנים, אחרי שהשיגו מאזן 34–48.
[[קובץ:Vinsanity.jpg|שמאל|ממוזער|170px|[[וינס קרטר]] בנטס. הגיע ב-2004 ועזב ב-2008]]
אחרי עונה זו הנטס בנו עצמם מחדש. הם העבירו את קרי קיטלס ו[[קניון מרטין]] ל[[לוס אנג'לס קליפרס]] ו[[דנוור נאגטס]], ושחררו את לוציוס האריס ורודני רוג'רס. בתמורה קיבלו רק בחירות [[דראפט]]. במשך העונה סבל [[ג'ייסון קיד]] מפציעה, ו[[ריצ'רד ג'פרסון]] הצעיר היה צריך להנהיג את ניו ג'רזי. הקבוצה החלה במאזן 2-11, ואפילו לאחר שקיד חזר לשחק המצב נראה עגמומי. לאחר מכן עשו הנטס טרייד גדול, כשהעבירו את [[אלונזו מורנינג]] ל[[טורונטו ראפטורס]] וקיבלו בתמורה את האולסטאר [[וינס קרטר]]. הנטס הציגו את אחד מהקווים האחוריים הכשרוניים בליגה, כשבעמדות 1-2-3 פתחו קיד, ג'פרסון וקרטר. במהלך העונה נפצע ג'פרסון ונזקק לניתוח. הוא נעדר ממשחקי הקבוצה עד לסוף העונה.


[[קובץ:Devin Harris Nets 2009 (cropped).jpg|שמאל|ממוזער|170px|[[דווין האריס]], שחקן הקבוצה בין השנים 2008–2010]]
פציעתו של ג'פרסון לא פגעה בנטס בצורה גדולה מדי, כי צמד הגארדים קיד וקרטר המשיך לשחק. הנטס הצליחו בסופו של דבר להגיע ל[[פלייאוף]], אך הודחו בסיבוב הראשון בסוויפ ל[[מיאמי היט]] ו[[שאקיל אוניל]] למרות חזרתו של ג'פרסון למגרש.
ב-[[19 בפברואר]] [[2008]] העבירו הנטס את שחקן האולסטאר [[ג'ייסון קיד]] ביחד עם [[מאליק אלן]] ו[[אנטואן רייט]] ל[[דאלאס מאבריקס]], וקיבלו בתמורה את הרכז [[דווין האריס]] ביחד עם [[קית' ואן הורן]], [[מוריס אייגר]], [[סאגנה ג'ופ]], [[טרנטון האסל]], 3 מיליון דולר ובחירות דראפט בסיבוב הראשון ב-2008 ו-2010. על אף היכולות הטובות יחסית של [[שון ויליאמס]], [[ג'וש בון]] ו[[מרכוס ויליאמס]], הקבוצה המתחדשת לא הצליחה להתעלות וסיימה את העונה במקום העשירי במזרח עם 34 ניצחונות בלבד.


בעונת {{בספורט|NBA|2008|2009}} הנטס פירקו את הטריו קיד-קרטר-ג'פרסון לחלוטין; ב-[[26 ביוני]] [[2008]] שלחו הנטס את ג'פרסון ל[[מילווקי באקס]] בתמורה ל[[אי ג'יאנליאן]] ו[[בובי סימונס]]. כמו כן בחרה ניו ג'רזי בדראפט את הסנטר [[ברוק לופז]] (בחירה עשירית), והפורוורדים [[ראיין אנדרסון]] (בחירה 21) ו[[כריס דאגלס-רוברטס]] (בחירה 40). הנטס הוסיפו עוד שחקנים צעירים לקבוצתם כשהחתימו את [[אדוארדו נהרה]] ו[[ג'ארוויס הייס]], ורכשו את [[קיון דולינג]] בטרייד מ[[אורלנדו מג'יק]]. הנטס סיימו את העונה במאזן 34–48, מאזן זהה למאזן מהעונה שעברה וסיימו את העונה במקום ה-11 במזרח. ברמה האישית עונה זו הייתה מעודדת יחסית; [[דווין האריס]] שיחק לראשונה ב[[משחק האולסטאר של ה-NBA|משחק האולסטאר]], ו[[ברוק לופז]] סיים שלישי בהצבעה לתואר [[רוקי השנה ב-NBA]], ונבחר ל[[חמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA]]. ב-[[26 ביוני]] [[2009]] הנטס העבירו את קרטר ל[[אורלנדו מג'יק]], ביחד עם ראיין אנדרסון, בתמורה ל[[רייפר אלסטון]], [[קורטני לי]] ו[[טוני באטי]]. הערתו של קרטר סימנה את סיומו של עידן הטריו.
בקיץ [[2005]] הנטס חיפשו שחקן חופשי שמשחק בעמדת ה[[פאוור פורוורד]]. ב[[דראפט]] הם לקחו את [[אנטואן רייט]], שעמדתו היא [[סמול פורוורד]]. כל הפאוור פורוורדים המוכשרים נבחרו לפניו. אחרי שבחרו אותו הנטס עדיין חיפשו אחר שחקן שיתפוס את מקומו של [[קניון מרטין]] שעזב.


ב-[[24 בספטמבר]] [[2009]] [[מיכאיל פרוכורוב]], האיש השני בעושרו ב[[רוסיה]] לפי ירחון [[פורבס]], אישר את כוונותיו להפוך לבעלים היחיד של הנטס. פרוכורוב אמר שאם יהפוך לבעלים הוא ישקיע בקבוצה 700 מיליון דולר כדי לקנות אולם חדש ב[[ברוקלין]], ניו יורק, כדי לקדם את הכדורסל הרוסי בעוד שלב.
בסופו של דבר הנטס רחשו את [[שריף עבדור-רחים]], כששילמו לו שכר מלא כשהם יכלו לתת לו הצעת שכר בינונית. רחים נפצע ולא שיחק כלל בנטס, ובמקומו רכשו הנטס את [[מארק ג'קסון (כדורסלן)|מארק ג'קסון]] מ[[פילדלפיה 76']]. הם האריכו את החוזה של [[קליף רובינסון]] ומכרו את [[בראיין סקלבריני]] ל[[בוסטון סלטיקס]]. אחר כך החתימו את [[ג'ף מקיניס]] שהיה אמור לתת גיבוי לקיד בקו האחורי.


אחרי שהפסידו ב-16 המשחקים הראשונים של עונת {{בספורט|NBA|2009|2010}} פיטרו הנטס את המאמן [[לורנס פרנק]], ועוזרו טום באריס מונה במקומו. אחרי עוד שני הפסדים רצופים ל[[לוס אנג'לס לייקרס]] ול[[דאלאס מאבריקס]] הנטס קבעו שיא שלילי לפתיחת העונה ב-NBA,{{כ}} 0–18. ב-[[4 בדצמבר]] הנטס מינו את [[קיקי ואנדוויי]] לעמדת המאמן עד סיום העונה. ב-[[18 בפברואר]] [[2010]] הנטס חתמו על עסקה הכוללת את אולמם הביתי הזמני, [[פרודנשל סנטר]], שיעמוד לרשותם עד [[2012]] כשהאולם ב[[ברוקלין]] עתיד להיות מוכן. את העונה הזו סיימו הנטס עם מאזן 12–70, המאזן החמישי הכי גרוע בתולדות ה-NBA.
הנטס התחילו את עונת 2005/2006 בצורה בינונית, במאזן 9-12. למרות ההתחלה הזו קיד, קרטר וג'פרסון העלו הילוך והנטס ניצחו את 10 המשחקים הבאים שלהם. אחרי רצף הניצחונות חזרו הנטס ליכולת הממוצעת שלהם, כשנצחו 13 משחקים מהעשרים ותשעה הבאים. למרות החזרה ליכולת הבינונית מה-[[12 במרץ]] נצחו הנטס 14 משחקים ברצף, שיא [[ליגת ה-NBA|NBA]] בעונה זו והשוואת שיא מועדון מ-[[2004]]. הנטס ניצחו 20 פעמים מחוץ לביתם בעונה זו.


ב[[דראפט ה-NBA {{כ}}2010|דראפט 2010]] הנטס קיוו לקבל את הבחירה הראשונה ולבחור ב[[ג'ון וול]], אך הם קיבלו את הבחירה השלישית בלבד ובחרו ב[[פאוור פורוורד]] [[דריק פייבורס]]. ב-[[10 ביוני]] הנטס מינו את [[אייברי ג'ונסון]] לעמדת המאמן, ומעט מאוחר יותר הם מינו את [[סם מיצ'ל]] לעמדת עוזר המאמן. ב-[[23 בפברואר]] [[2011]] ביצעו הנטס טרייד משמעותי למועדון, כששלחו את פייבורס וכוכב הקבוצה, [[דווין האריס]], ל[[יוטה ג'אז]] בתמורה לשחקן האולסטאר [[דרן ויליאמס]]. את עונת {{בספורט|NBA|2010|2011}} סיימו הנטס עם מאזן 24–58, במקום ה-12 במזרח.
את העונה הזו סיימו הנטס במאזן 49-33. הם ניצחו בבית האטלנטי בפעם הרביעית מתוך חמש שנים, וסיימו את העונה במקום ה-3 במזרח. בסיבוב הראשון של ה[[פלייאוף]] שחקו נגד [[אינדיאנה פייסרס]]. הנטס נצחו את הפייסרס 4-2 ועלו לחצי גמר המזרח נגד [[מיאמי היט]], להם הפסידו 1-4, כשכוכב הקבוצה, קליף רובינסון, הושעה בתחילת הסדרה אחרי שכשל בבדיקת סמים.


===המעבר לברוקלין ותקופת קווין דוראנט: 2012-הווה===
בעונה זו כמה שחקני הנטס הגיעו לשיאים אישיים. [[וינס קרטר]] השתתף ב[[משחק האולסטאר של ה-NBA|משחק האולסטאר]], ואף פתח בחמישייה במקומו של [[ג'רמיין אוניל]] הפצוע. [[ג'ייסון קיד]] נבחר לפרס [[חמישיית ההגנה של העונה ב-NBA|חמישיית ההגנה של העונה]].
ב-[[2004]], אחרי שנכשלו להשיג עסקה על בניית אולם ב[[ניוארק]], [[ניו ג'רזי]], היאנקינטס (בעלי הנטס וה[[ניו יורק יאנקיז]]) מכרו את הקבוצה ל[[ברוס רטנר]] תמורת 300 מיליון דולר. רטנר רצה להעביר את הקבוצה לניו יורק, וב-[[2005]] הודיעו הנטס שהם ימקמו את האולם הביתי של הקבוצה ב[[ברוקלין]] שבניו יורק. אחד מחברי קבוצת הרכישה הוא הראפר [[ג'יי זי]], אשר מתגורר בברוקלין ומחזיק ב-0.07% שליטה בקבוצה. נודע ששם הקבוצה ישתנה בהתאם, או ל"ברוקלין נטס", או לשם הקבוצה הקודם "ניו יורק נטס", ולבסוף נבחר שם הקבוצה "ברוקלין נטס".


ב-[[23 בספטמבר]] [[2009]] הפך [[מיכאיל פרוכורוב]] לבעלים של הקבוצה והוא היה אחד מהמשקיעים באולם החדש, כשהלכה למעשה הוא היה לבעלים הרוסי הראשון של קבוצת כדורסל אמריקאית. באוקטובר [[2009]] הנטס שיחקו שני משחקי טרום עונה בפרודנשל סנטר. המשחקים שם היו מוצלחים בעיני בעלי הקבוצה, שחתמו על הסכם שבו נאמר שהנטס ישחקו באולם זה עד שנת [[2012]]. אחרי שהעסקה כמעט בוטלה בעקבות בעיות עם האולם הקודם של הנטס, ה[[אייזוד סנטר]], התחילו הנטס משא ומתן מחודש ולבסוף הוחלט שהנטס ישחקו בפרודנשל עד שהאולם ב[[ברוקלין]] יהיה מוכן. ב-[[2010]] הקבוצה חתמה על הסכם בן שנתיים לשיתוף פעולה עם [[אירופלוט]], הנחשבת לאחת מהספונסריות של הקבוצה.
עונת 2006/2007 נפתחה בצורה רעה בשביל הנטס, כשכמה שחקני מפתח נפצעו. כמה פרשנים ומומחים אמרו שהנטס ינצחו בבית האטלנטי, ו[[צ'ארלס בארקלי]] אפילו אמר שהם יגיעו למקום הראשון באזור המזרחי. הפרשנויות היו רחוקות מהאמת, כשהנטס סיימו את העונה במאזן 41-41, ולא הצליחו לקחת את אליפות הבית האטלנטי, שבה נצחה [[טורונטו ראפטורס]] המפתיעה. בתחילת העונה נפצע [[ננאד קרסטיץ']] ב[[ברך|ברכו]], ו[[ריצ'רד ג'פרסון]] נפצע גם הוא ונעדר לחודשיים. למרות פתיחה מגמגמת, עם חזרתו של ג'פרסון מהפציעה הנטס נצחו 10 משחקים מתוך 13. [[ג'ייסון קיד|קיד]] ו[[וינס קרטר|קרטר]] נבחרו לשחק ב[[משחק האולסטאר של ה-NBA|משחק האולסטאר]], וקיד נבחר ל[[חמישיית ההגנה של העונה ב-NBA|חמישיית ההגנה השנייה]].
{{תמונות מרובות


| תמונה1 = Kyrie Irving (15846988781).jpg
הנטס סיימו במקום ה-6 במזרח, ובסיבוב ה[[פלייאוף]] הראשון הם פגשו את [[טורונטו ראפטורס]]. הנטס ניצחו את הראפטורס 4-2, בעיקר בזכות הופעה הירואית של [[ריצ'רד ג'פרסון|ג'פרסון]] ברבע הרביעי של המשחק ה-6 בו ניצחו הנטס בנקודה. בחצי גמר המזרח הנטס הפסידו ל[[קליבלנד קאבלירס]] 2-4, אף על פי שרוב התחזיות הצביעו לכיוון ניצחון של הנטס.
| רוחב1 = 175
| חלופי1 = קיירי אירווינג
| הערה1 = [[קיירי אירווינג]] חתם בתור שחקן חופשי


| תמונה2 = Kevin Durant dunk.jpg
===2008-הווה: פירוק הטריו קיד-קרטר-ג'פרסון===
| רוחב2 = 145
בתחילת עונת 2007/2008 היו הרבה ציפיות מהנטס. [[ננאד קרסטיץ']] חזר מפציעה, וביחד עם הרכישה של האולסטאר לשעבר [[ג'מאל מגלור]] ובחירת ה[[דראפט]] [[שון ויליאמס]] הביאו לנטס הרבה תקוות. למרות הציפיות, עונה זו התגלתה כמאכזבת ביותר בעשור הזה. פציעות בתחילת העונה לקרסטיץ' ול[[וינס קרטר|קרטר]] הפריעו לנטס להציג יכולת טובה. הנטס לא העפילו ל[[פלייאוף]] בעונה זו, לראשונה מזה 7 שנים אחרי שהשיגו מאזן 34-48.
| חלופי2 = קווין דוראנט

| הערה2 = [[קווין דוראנט]] הועבר בטרייד
[[קובץ:Devin Harris.jpg|שמאל|ממוזער|170px|[[דווין האריס]], כוכב הקבוצה בין השנים 2008-2010]]
}}
ב-[[19 בפברואר]] [[2008]] העבירו הנטס את האולסטאר [[ג'ייסון קיד]] ביחד עם [[מאליק אלן]] ו[[אנטואן רייט]] ל[[דאלאס מאבריקס]], וקיבלו בתמורה את האולסטאר לעתיד [[דווין האריס]] ביחד עם [[קית' ואן הורן]], מאוריס אגר, [[סאגנה ג'ופ]], [[טרנטון האסל]], 3 מיליון $ ובחירות [[דראפט]] בסיבוב הראשון מ-2008 ו-[[2010]]. למרות היכולות הטובות יחסית של [[שון ויליאמס]], [[ג'וש בון]] ו[[מרכוס ויליאמס]] הנטס לא הצליחו להתעלות על עצמם.
ב[[אפריל]] [[2012]] אישר חבר המנהלים של ה-NBA את מעבר הקבוצה לברוקלין, וב-[[30 באפריל]] שונה שמה באופן רשמי ל'''ברוקלין נטס'''.


ביוני 2013 הוחתם [[ג'ייסון קיד]] – כשבוע לאחר פרישתו ממשחק – בתור מאמן הקבוצה. בהמשך אותו חודש הגיעה הנהלת הנטס להסכמה עם [[בוסטון סלטיקס]] על טרייד, שבו העבירו את [[כריס האמפריז]], [[ג'רלד וולאס]], [[מרשון ברוקס]], [[קית' בוגאנס]] (ב"סיין-אנד-טרייד") ו[[כריס ג'וזף]] {{אנ|Kris Joseph}}, לצד הזכויות על שלוש בחירות הדראפט של המועדון בסיבוב הראשון בשנים 2014, 2016 ו-2018 והאופציה להחליף בין קבוצות את בחירת הדראפט שלהן ב-2017. בתמורה קיבלה הקבוצה את [[פול פירס]], [[קווין גארנט]], [[ג'ייסון טרי]] ו[[די. ג'יי. וייט]] {{אנ|D. J. White}}. בכך נוצרה בברוקלין "קבוצת-על", עם חמישייה של [[דרון ויליאמס]], [[ג'ו ג'ונסון]], גארנט, פירס ו[[ברוק לופז]]. בסופו של קיץ, שילמה ברוקלין לשחקניה את הסכום הגבוה ביותר בליגה, 102 מיליון דולר, בנוסף למס יוקרה שהוערך ב-86 מיליון דולר.
בעונת 2008/2009 הנטס פירקו את הטריו קיד-קרטר-ג'פרסון לגמרי. ב-[[26 ביוני]] [[2008]] הנטס שלחו את ג'פרסון ל[[מילווקי באקס]] בתמורה ל[[אי ג'יאנליאן]] ו[[בובי סימונס]]. הנטס החתימו את בחירות ה[[דראפט]] שלהם, [[ברוק לופז]], [[ראיין אנדרסון]] ו[[כריס דאגלס-רוברטס]]. הנטס הוסיפו עוד שחקנים צעירים לקבוצתם כשהחתימו את [[אדוארדו נהרה]] ו[[ג'ארוויס הייס]]. בנוסף הם רכשו את [[קיון דולינג]] בטרייד מ[[אורלנדו מג'יק]]. הנטס סיימו את העונה במאזן 34-48, מאזן זהה למאזן מהעונה שעברה וסיימו את העונה במקום ה-11 במזרח.


העונה החלה בצורה לא טובה עבור הנטס; בשיאה נפצע ברוק לופז, ועד דצמבר היה מאזן הנטס 21–10.{{הערה|{{cite news|title=Nets’ Surge Earns Jason Kidd a Second Award|url=https://www.nytimes.com/2014/04/02/sports/basketball/nets-surge-earns-jason-kidd-a-second-award.html?_r=0|date=April 1, 2014 | work=The New York Times|first=Andrew|last=Keh}}}} בהמשך העונה השתנו פני הקבוצה, והיא סיימה את העונה עם 44 ניצחונות, כולל סוויפ עונתי על [[מיאמי היט]] ו"שלושת הגדולים" שלה ([[כריס בוש]], [[לברון ג'יימס]] ו[[דוויין וייד]]).{{הערה|{{cite web|last=Puccio|first=Anthony|title=Nets win thriller in Miami to complete season series sweep over the Heat with 88–87 victory|url=http://www.netsdaily.com/2014/4/8/5593066/nets-heat-recap|publisher=Nets Daily|date=April 8, 2014}}}} העונה של ברוקלין הסתיימה בהפסד במשחק החמישי של מחצית-גמר המזרח, מול ההיט. בתום העונה עבר קיד ל[[מילווקי באקס]], והוחלף ב[[ליונל הולינס]] שחתם בנטס לארבע עונות.{{הערה|[http://www.espn.com/nba/story/_/id/11166930/brooklyn-nets-agree-deal-lionel-hollins הולינס ממונה למאמן ברוקלין], באתר [[ESPN]],{{כ}} 7 ביולי 2014}} בעונתו הראשונה בברוקלין רשמו הנטס מאזן שלילי 38–44, והעפילו לפלייאוף מהמקום השמיני במזרח, שאותו השיגו בניצחון מול הפייסרס במשחקם האחרון. בסיבוב הפלייאוף הראשון התמודדו הנטס מול המדורגת ראשונה [[אטלנטה הוקס]], והפסידו לה בתוצאה 2–4.
[[דווין האריס]] שיחק בעונה זו ב[[משחק האולסטאר של ה-NBA|משחק האולסטאר]], והיה מועמד לתואר ה[[MVP]] של העונה ב-[[ליגת ה-NBA|NBA]]. [[ברוק לופז]] סיים שלישי בהצבעה לתואר [[רוקי השנה ב-NBA]], ונבחר ל[[חמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA]]. ב-[[26 ביוני]] [[2009]] הנטס העבירו את קרטר ל[[אורלנדו מג'יק]] ביחד עם ראיין אנדרסון בתמורה ל[[רייפר אלסטון]], [[קורטני לי]] ו[[טוני באטי]]. הערתו של קרטר סימנה את סיומו של עידן הטריו.


לאחר הפסדים מרובים בפתיחת עונת {{בספורט|NBA|2015|2016}} – לשנת 2016 הגיע המועדון עם מאזן של 23–9 – [[ניפוי (NBA)|ניפתה]] הקבוצה את דרון ויליאמס וג'ו ג'ונסון, ובהמשך פיטרה את המאמן ליונס ואת ה[[ג'נרל מנג'ר]] [[בילי קינג]] {{אנ|Billy King (basketball)}}.{{הערה|[http://www.nba.com/nets/news/2016/01/10/nets-part-ways-with-head-coach-lionel-hollins ברוקלין מפטרת את הולינס], באתר הרשמי של הקבוצה, 10 בינואר 2016}} [[טוני בראון (כדורסלן)|טוני בראון]] {{אנ|Tony Brown (basketball)}} מונה למאמן הזמני של הקבוצה, וב-18 בפברואר 2016, מונה שחקן העבר [[שון מרקס]] ל[[ג'נרל מנג'ר]] של הקבוצה.{{הערה|1=[http://www.nba.com/nets/news/2016/02/18/brooklyn-nets-name-sean-marks-general-manager שון מרקס ממונה לג'נרל מנג'ר של הנטס], באתר הרשמי של ברוקלין נטס}} מרקס העיד כי ברצונו לפתוח בתהליך ארוך של בנייה מחדש. באפריל 2016 החל [[קני אטקינסון]] לשמש כמאמן הקבוצה.{{הערה|[http://www.nba.com/nets/news/2016/04/17/brooklyn-nets-name-kenny-atkinson-head-coach ההודעה על מינויו של אטקינסון כמאמן ברוקלין נטס], באתר הרשמי של הקבוצה, 17 אפריל 2016}} למרות מספר רכישות מבטיחות בפגרה, ניצחו הנטס 20 משחקים בלבד בעונת {{בספורט|NBA|2016|2017}}, וסיימו את העונה הסדירה במקום האחרון בליגה. ההפסדים הרבים, שהיו יכלים לשמש את ברוקלין לבחור במקומות הראשונים בדראפט, סייעו לבוסטון, שהחזיקה בזכויות על בחירת הדראפט של הנטס בעקבות עסקת העברת גארנט.
ב-[[24 בספטמבר]] [[2009]] [[מיכאיל פרוכורוב]], האיש השני בעושרו ב[[רוסיה]] לפי ירחון [[פורבס]] אישר את כוונותיו להפוך לבעלים היחידי של הנטס. פרוחוב אמר שאם יהפוך לבעלים הוא ישקיע בקבוצה 700 מיליון $ כדי לקנות אולם חדש ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. פרוחוב אמר שעשה את המהלך כדי לקדם את ה[[כדורסל]] הרוסי בעוד שלב.


ביוני 2017 העבירה הקבוצה את ברוק לופז ובחירת דראפט ללייקרס, בתמורה ל[[דיאנג'לו ראסל]] ול[[טימופיי מוזגוב]]; היא סיימה את העונה העוקבת, {{בספורט|NBA|2017|2018}}, עם 53 הפסדים ולא נכנסה לפלייאוף בפעם השלישית ברציפות. בעונה הבאה השיגה הנטס באמצעות טרייד את [[דווייט הווארד]], אך הוא נופה בהמשך העונה. בפברואר 2019 היה דיאנג'לו ראסל לשחקן ברוקלין הראשון מאז 2014 שנבחר ל[[משחק האולסטאר של ה-NBA]]. הקבוצה הצליחה להיכנס לפלייאוף מהמקום השישי במזרח, עם מאזן של 40–42. היא הפסידה בסיבוב הראשון ל[[פילדלפיה 76']] בחמישה משחקים.
אחרי שהפסידו ב-16 המשחקים הראשונים של עונת 2009/2010 פיטרו הנטס את המאמן [[לורנס פרנק]]. עוזרו, טום באריס מונה למאמן במקומו. אחרי עוד שני הפסדים רצופים ל[[לוס אנג'לס לייקרס]] ול[[דאלאס מאבריקס]] הנטס קבעו שיא שלילי לפתיחת העונה ב-[[ליגת ה-NBA|NBA]], {{כ}} 0-18. השיא הקודם היה שייך ל[[מיאמי היט]] של עונת 1988/1989, כשהם פתחו את העונה עם 0-17. ב-[[4 בדצמבר]] הנטס מינו את קיקי וונדהף לעמדת המאמן. הנטס נצחו במשחק הראשון של המאמן החדש, 97-91 על [[שארלוט הורנטס|שארלוט בובקאטס]] בבית.


ביולי 2019 הועבר [[קווין דוראנט]] לקבוצה הניו-יורקית באמצעות טרייד, ובתמורה אליו עבר ל[[גולדן סטייט ווריורס]] בין היתר ראסל, שחקנה המוביל של הנטס בשנים שקדמו לטרייד.{{הערה|[https://www.nba.com/warriors/news/warriors-acquire-russell-20190707 גולדן סטייט רוכשת את ראסל, נייפיר וגראהם], באתר הקבוצה, 7 ביולי 2019}} אל דוראנט, זוכה שתי אליפויות עם הווריורס וה-MVP של הגמר ושל הליגה לשעבר, הצטרף [[קיירי אירווינג]] מ[[בוסטון סלטיקס]].{{הערה|{{cite web |title=Brooklyn Nets Sign Six-time All-Star and NBA Champion Kyrie Irving |url=https://www.nba.com/nets/news/2019/07/07/brooklyn-nets-sign-six-time-all-star-and-nba-champion-kyrie-irving |website=NBA.com|date=July 6, 2019}}}}
ב-[[18 בפברואר]] [[2010]] הנטס חתמו על עסקה הכוללת את אולמם הביתי הזמני, [[פרודנשל סנטר]] שיעמוד לרשותם עד [[2012]], כשהאולם ב[[ברוקלין]] יהיה מוכן. את העונה הזו סיימו הנטס עם מאזן 12-70, המאזן ה-5 מהסוף בהיסטוריה של ה-[[ליגת ה-NBA|NBA]].


באוגוסט [[2019]] החליט [[מיכאיל פרוכורוב]] למכור את המועדון תמורת 2.35 מיליארד דולר לאיש העסקים הסיני [[ג'וזף צאי]].
ב[[דראפט ה-NBA|דראפט 2010]] הנטס קיוו לקבל את הבחירה הראשונה ולבחור ב[[ג'ון וול]], אך הם קיבלו את הבחירה השלישית בלבד ובחרו ב[[פאוור פורוורד]] [[דריק פייבורס]]. ב-[[10 ביוני]] הנטס מינו את [[אייברי ג'ונסון]] לעמדת המאמן, ומעט מאוחר יותר הם מינו את [[סם מיטשל]] לעמדת עוזר המאמן.


באמצע חודש ינואר של שנת 2021 ברוקלין הביאו בטרייד מרובע עם הרוקטס, אינדיאנה וקליבלנד את ה-MVP לשעבר [[ג'יימס הארדן]]. היוצאים מהקבוצה היו - [[ג'רט אלן]], [[קאריס לוורט]] ו[[טוריאן פרינס]]. כמו כן הם ויתרו על 7 בחירות דראפט (4 מתוכם עם אופציות להחלפה). אלן ופרינס עברו ל[[קליבלנד קאבלירס]], לוורט ל[[אינדיאנה פייסרס]], ול[[יוסטון רוקטס]] עברו האולסטאר [[ויקטור אולדיפו]] וארבע בחירות דראפט.
ב-[[23 בפברואר]] [[2011]] ביצעו הנטס טרייד משמעותי למועדון, כששלחו את פייבורס וכוכב הקבוצה, [[דווין האריס]], ל[[יוטה ג'אז]] בתמורה לאולסטאר [[דרן ויליאמס]]. את עונת 2010/2011 סיימו הנטס עם מאזן 24-58, במקום ה-12 במזרח ולא עלו לפלייאוף.


הקבוצה הייתה מועמדת לזכייה באליפות בעונת {{בספורט|NBA|2020|2021}}, אך הפסידה לאלופה בסופו של דבר, [[מילווקי באקס]], ב-7 משחקים. גם ב-{{בספורט|NBA|2021|2022}} הייתה הקבוצה מועמדת חזקה אחרי הטרייד עם [[פילדלפיה 76']] שהעביר את הארדן לפנסילבניה ואת [[בן סימונס]] לנטס, אך הקבוצה הובסה 0–4 בסיבוב הראשון על ידי [[בוסטון סלטיקס]].
===המעבר לברוקלין===
אחרי שנכשלו להשיג עסקה על בניית אולם ב[[ניוארק]], [[ניו ג'רזי]] ב-[[2004]] (מאוחר יותר נבנה ה[[פרודנשל סנטר]] בניוארק) הינקינטס (בעלי הנטס וה[[ניו יורק יאנקיז]]) מכרו את הקבוצה ל[[ברוס רטנר]] תמורת 300 מיליון $. רטנר רצה להעביר את הקבוצה ל[[ניו יורק]]. ב-[[2005]] הנטס הודיעו שהם ימקמו את האולם הביתי של הקבוצה ב[[ברוקלין]] שבניו יורק. אחד מבעלי הקבוצה העכשווים הוא הראפר [[ג'יי זי]], שגר בברוקלין. נודע ששם הקבוצה ישתנה בהתאם, או ל"ברוקלין נטס", או שיחזירו את השם משנות ה-70, "ניו יורק נטס". לבסוף נבחר שם הקבוצה "ברוקלין נטס".


עד פברואר {{בספורט|NBA|2023}} עזבו את הקבוצה שלושת כוכביה הגדולים, כשהארדן עבר לפילדלפיה באמצע עונת 2022, אירווינג עבר ל[[דאלאס מאבריקס]]{{הערה|{{ynet||מצטרף לדונצ'יץ': קיירי ארווינג עובר לדאלאס מאבריקס|sport/worldbasketball/article/h1ymid62o|5 בפברואר 2023}}}} ודוראנט עבר ל[[פיניקס סאנס]].{{הערה|{{ספורט 5||טרייד ענק ב-NBA: קווין דוראנט בפיניקס|429037|403|9 בפברואר 2023}}}}
ב-[[23 בספטמבר]] [[מיכאיל פרוכורוב]] הפך לבעל הקבוצה, והוא היה אחד מהמשקיעים באולם החדש, כשהלכה למעשה הוא היה לבעלים הרוסי הראשון של קבוצת כדורסל אמריקנית. ב[[אוקטובר]] [[2009]] הנטס שחקו שני משחקי טרום עונה בפרודנשל סנטר. המשחקים שם היו מוצלחים בעיני בעלי הקבוצה, שחתמו על הסכם בו נאמר שהנטס ישחקו בסנטר עד ל-[[2012]]. אחרי שהעסקה כמעט בוטלה בעקבות בעיות עם האולם הקודם של הנטס, ה[[אייזוד סנטר]] התחילו הנטס משא ומתן מחודש ולבסוף הוחלט שהנטס ישחקו בפרודנשל עד שהאולם ב[[ברוקלין]] יהיה מוכן. ב-[[2010]] הקבוצה חתמה על הסכם בן שנתיים לשיתוף פעולה עם [[אירופלוט]], הנחשבת לאחת מהספונסריות של הקבוצה.

ב[[אפריל]] [[2012]] אישר חבר המנהלים של ה-NBA את מעבר הקבוצה לברוקלין, וב-[[30 באפריל]] שונה שמה באופן רשמי ל'''ברוקלין נטס'''. במהלך עונת {{בספורט|NBA|2015|2016}}, ב-18 בפברואר 2016, מונה שחקן העבר [[שון מארקס]] ל[[ג'נרל מנג'ר]] של הקבוצה.{{הערה|1=[http://www.nba.com/nets/news/2016/02/18/brooklyn-nets-name-sean-marks-general-manager שון מארקס ממונה לג'נרל מנג'ר של הנטס], באתר הרשמי של ברוקלין נטס}}


==יריבויות היסטוריות==
==יריבויות היסטוריות==
===היריבות עם ניו יורק ניקס===
===היריבות עם ניו יורק ניקס===
{{ערך מורחב|הדרבי של ניו יורק (כדורסל)}}
ה[[ניו יורק ניקס]] נחשבים ליריבה הגדולה ביותר של הנטס. הסיבות העיקריות הן בגלל קרבת המקומות, האחריות של הניקס במידה מסוימת למכירתו של [[ג'וליוס אירווינג]]-אחד השחקנים הגדולים ביותר שעברו בנטס, וקבלת ביקורות שליליות מהתקשורת יותר מהניקס, גם אם הניקס היו פחות מוצלחים. אירווינג נמכר מאחר שהנטס נחשבו ל"פולשים" כשנכנסו לאזורם של הניקס כשעברו לליגת ה-[[ליגת ה-NBA|NBA]]. אף על פי שהיריבות הייתה גדולה לכל אורך ההיסטוריה של המועדונים, היא עוד התחזקה בתחילת שנות ה-2000.
קבוצת [[ניו יורק ניקס]] נחשבת ליריבה הגדולה ביותר של הנטס. הסיבות העיקריות הן קרבת המקומות והאחריות של הניקס במידה מסוימת למכירתו של [[ג'וליוס ארווינג]] - אחד השחקנים הגדולים ביותר שעברו בנטס. ארווינג נמכר מאחר שהנטס נחשבו ל"פולשים" כשנכנסו לאזורם של הניקס כשעברו לליגת ה-NBA. היריבות הייתה גדולה לכל אורך ההיסטוריה של המועדונים, והיא אף התחזקה בתחילת שנות ה-2000.


אחרי הטרייד של [[סטפון מרבורי]] בתמורה למושיעה של הקבוצה, [[ג'ייסון קיד]] הנטס הפכו לקבוצה השלטת באזור המזרח. בהתאם לאי ההסכמה הארוכה באמצעים התשורתיים בין שני מועדוני ה[[כדורסל]] האלו, ההחתמה של קיד היוותה את הסימן שהנטס לא יהיו כינור שני לניקס. במשך השנים ההבאות הנטס ניצחו את הניקס ברוב המשחקים והשיגו מאזן 20-4. היריבות קיבלה פנים חדשות, שמרבורי ששיחק בעבר בנטס והועבר ל[[פיניקס סאנס]] בתמורה לקיד הועבר מהסאנס לניקס ב-[[2004]]. לקיד ולמרבורי הייתה יריבות משלהם. כשמרבורי החל להציג את היכולת הטובה ביותר מבין כל ה[[רכז]]ים בליגה הקבוצות רצו להוכיח את עצמם עוד יותר.
אחרי הטרייד של [[סטפון מרבורי]] בתמורה למושיעה של הקבוצה, [[ג'ייסון קיד]], הנטס הפכו לקבוצה השלטת באזור המזרח. בהתאם לאי ההסכמה הארוכה באמצעים התקשורתיים בין שני מועדוני ה[[כדורסל]] האלה, ההחתמה של קיד היוותה את הסימן שהנטס לא יהיו כינור שני לניקס. במשך השנים הבאות הנטס ניצחו את הניקס ברוב המשחקים והשיגו במשחקים מולם מאזן 20–4. היריבות קיבלה פנים חדשות כאשר מרבורי, ששיחק בעבר בנטס והועבר ל[[פיניקס סאנס]] בתמורה לקיד, הצטרף לניקס בשנת [[2004]].


כמה משחקני הניקס אמרו שהם רוצים לפגוש את הנטס ב[[פלייאוף]], אחרי שהייתה אלופת המזרח פעמיים ברצף. בפעם הראשונה שהם נפגשו, הנטס הדיחו את הניקס בסוויפ בסיבוב הראשון, 4-0. אף על פי שבשנים האחרונות הקבוצות נחלשו היריבות ביניהן ובין אוהדיהן עדיין קיימת. כשהנטס שיחקו בביתם נגד הניקס צעקות בוז יכלו להשמע לשני הצדדים. הסיבה היא שאוהדי הניקס יכלו להגיע לאולמם של הנטס בקלות, שכן בין המקומות הפריד רק נהר ההדסון ולאוהדי הניקס הרבה יותר זול להגיע לאולם לשעבר של הנטס [[אייזוד סנטר]] מאשר ל[[מדיסון סקוור גארדן]].
כמה משחקני הניקס אמרו שהם רוצים לפגוש את הנטס בפלייאוף, אחרי שהייתה אלופת המזרח פעמיים ברצף, אך בפעם הראשונה שהם נפגשו הנטס הדיחו את הניקס בסוויפ בסיבוב הראשון, 4-0. אף על פי שבשנים האחרונות הקבוצות נחלשו, היריבות ביניהן ובין אוהדיהן עדיין קיימת. כשהנטס שיחקו בביתם שבניו ג'רזי נגד הניקס, צעקות בוז נשמעו לשני הצדדים; הסיבה לכך היא שאוהדי הניקס יכלו להגיע לאולמם של הנטס בקלות, שכן בין המקומות הפריד רק נהר ההדסון ולאוהדי הניקס הרבה יותר זול להגיע לאולם הקודם של הנטס, [[אייזוד סנטר]], מאשר ל[[מדיסון סקוור גארדן]] של הניקס.


===היריבות עם בוסטון סלטיקס===
===היריבות עם בוסטון סלטיקס===
ה[[בוסטון סלטיקס]] הפכו ליריבים של הנטס בתחילת שנות ה-2000, בהן נפגשו מספר פעמים ב[[פלייאוף]]. [[ביל וולטון]] אמר על היריבות הזו: "ההתחלה של עוד יריבות קלאסית של ה-[[ליגת ה-NBA|NBA]]"{{מקור}}. וולטון אמר זאת במהלך פלייאוף [[2002]]. [[קניון מרטין]], שחקן הנטס, אמר: "האוהדים שלנו שונאים אותם, והאוהדים שלהם שונאים אותנו"{{מקור}}. אף על פי שכרגע הסלטיקס הם אחת מהקבוצות המצליחות לאורך ההיסטוריה של הליגה ולנטס הייתה הצלחה קצרה, העובדה ששתיהן בבית האטלנטי שומרת על היריבות בין הקבוצות.
קבוצת [[בוסטון סלטיקס]] הפכה ליריבה של הנטס בתחילת שנות ה-2000, בהן נפגשו מספר פעמים בפלייאוף. [[ביל וולטון]] אמר על יריבות זו במהלך פלייאוף [[2002]]: "זו היא התחלה של עוד יריבות קלאסית של ה-NBA"{{מקור|נושא=ספורט|נושא2=מדינות אמריקה}}. [[קניון מרטין]], שחקן הנטס, אמר: "האוהדים שלנו שונאים אותם, והאוהדים שלהם שונאים אותנו"{{מקור|נושא=ספורט|נושא2=מדינות אמריקה}}. אף על פי שכרגע הסלטיקס הם אחת מהקבוצות המצליחות לאורך ההיסטוריה של הליגה ולנטס הייתה הצלחה קצרה, העובדה ששתיהן בבית האטלנטי שומרת על היריבות בין הקבוצות.

==לוגואים==
<gallery>
קובץ:New jersey americans.gif|סמל הקבוצה בעונת 1967/1968
קובץ:New york nets 1968.gif|סמל הקבוצה בין השנים 1968–1972
קובץ:New york nets 1972.gif|סמל הקבוצה בין השנים 1972–1977
קובץ:New jersey nets 1977.gif|סמל הקבוצה בעונת 1977/1978
קובץ:New jersey nets 1978.gif|סמל הקבוצה בין השנים 1978–1990
קובץ:New jersey nets 1990.gif|סמל הקבוצה בין השנים 1990–1997
קובץ:New jersey nets 1997.gif|סמל הקבוצה בין השנים 1997–2012
קובץ:Brooklyn Nets newlogo.svg|סמל הקבוצה מאז שנת 2012
</gallery>


==מאמני הקבוצה==
==מאמני הקבוצה==
הנתונים מעודכנים לסוף עונת {{בספורט|NBA|2023|2024}}:
{{שני טורים

|רוחב=50
===בליגת ה-ABA===
|ריווח=
{| class="wikitable sortable"
|1=
|-
* [[מקס זסלופסקי]] (1969-1967)
! width="100" rowspan="2"| מאמן
* [[יורק לאריס]] (1970-1969)
! width="90" rowspan="2"| שנים
* [[לו קרנסקה]] (1973-1970)
! colspan="4"| עונה סדירה
* [[קווין לאורי]] (1980-1973)
! colspan="4"| פלייאוף
* [[בוב מאקינון]] (1981-1980)
! rowspan="2" class=sortable| הישגים
* [[לארי בראון]] (1983-1981)
|- class="sortable"
* [[ביל בלייר]] (1983)
! משחקים
* [[סטן אלבק]] (1985-1983)
! ניצחונות
* [[דייב וול]] (1987-1985)
! הפסדים
* [[בוב מאקינון]] (1988-1987)
! % הצלחה
* [[ויליס ריד]] (1989-1988)
! משחקים
* [[ביל פיץ']] (1992-1989)
! ניצחונות
* [[צ'אק דיילי]] (1994-1992)
! הפסדים
|2=
! % הצלחה
* [[בוץ' בירד]] (1996-1994)
|-
* [[ג'ון קליפארי]] (1999-1996)
| [[מקס זסלופסקי]]
* [[דון קייסי]] (2000-1999)
| 1967–1969
* [[ביירון סקוט]] (2004-2000)
| 156
* [[לורנס פרנק]] (2009-2004)
| 53
* [[טום באריס]] (2009)
| 103
* [[קיקי ואנדוויי]] (2010-2009)
| 0.340
* [[אייברי ג'ונסון]] (2012-2010)
| —
* [[פי ג'יי קרליסימו]] (2013-2012)
| —
* [[ג'ייסון קיד]] (2014-2013)
| —
* [[ליונל הולינס]] (2015-2014)
| —
* [[טוני בראון]] (2016-2015)
| —
* [[קני אטקינסון]] (2016-הווה)
|-
}}
| [[יורק לאריס]]
| 1969–1970
| 84
| 39
| 45
| 0.464
| 7
| 3
| 4
| 0.429
| —
|-
| [[לו קרנסקה]]
| 1970–1973
| 252
| 114
| 138
| 0.452
| 30
| 13
| 17
| 0.433
| —
|-
| [[קווין לוגרי]] (2)
| 1973–1976
| 252
| 168
| 84
| 0.667
| 32
| 21
| 11
| 0.656
| שתי זכיות באליפות ה-[[ליגת ה-ABA|ABA]]{{כ}} <small>(1974, 1976)</small>
|}

===בליגת ה-NBA===
{| class="wikitable sortable"
|-
! width="100" rowspan="2"| מאמן
! width="90" rowspan="2"| שנים
! colspan="4"| עונה סדירה
! colspan="4"| פלייאוף
|- class="sortable"
! משחקים
! ניצחונות
! הפסדים
! % הצלחה
! משחקים
! ניצחונות
! הפסדים
! % הצלחה
|-
| [[קווין לוגרי]]
| 1976–1980
| 363
| 129
| 234
| 0.355
| 2
| 0
| 2
| 0.000
|-
| [[בוב מקינון]]
| 1980–1981
| 47
| 12
| 35
| 0.225
| —
| —
| —
| —
|-
| [[לארי בראון]]
| 1981–1983
| 158
| 91
| 67
| 0.576
| 2
| 0
| 2
| 0.000
|-
| [[ביל בלייר]]
| 1983
| 6
| 2
| 4
| 0.333
| 2
| 0
| 2
| 0.000
|-
| [[סטן אלבק]]
| 1983–1985
| 164
| 87
| 77
| 0.530
| 14
| 5
| 9
| 0.357
|-
| [[דייב וול]]
| 1985–1987
| 179
| 65
| 114
| 0.363
| 3
| 0
| 3
| 0.000
|-
| [[בוב מקינון]] (2)
| 1987–1988
| 39
| 10
| 29
| 0.256
| —
| —
| —
| —
|-
| [[ויליס ריד]]
| 1988–1989
| 110
| 33
| 77
| 0.300
| —
| —
| —
| —
|-
| [[ביל פיץ']]
| 1989–1992
| 246
| 83
| 163
| 0.337
| 4
| 1
| 3
| 0.250
|-
| [[צ'אק דיילי]]
| 1992–1994
| 164
| 88
| 76
| 0.537
| 9
| 3
| 6
| 0.333
|-
| [[בוץ' בירד]]
| 1994–1996
| 164
| 60
| 104
| 0.366
| —
| —
| —
| —
|-
| [[ג'ון קליפארי]]
| 1996–1999
| 184
| 72
| 112
| 0.391
| 3
| 0
| 3
| 0.000
|-
| [[דון קייסי]]
| 1999–2000
| 112
| 44
| 68
| 0.393
| —
| —
| —
| —
|-
| [[ביירון סקוט]]
| 2000–2004
| 288
| 149
| 139
| 0.517
| 40
| 25
| 15
| 0.625
|-
| [[לורנס פרנק]]
| 2004–2009
| 466
| 225
| 241
| 0.483
| 38
| 18
| 20
| 0.474
|-
| [[טום באריס]]
| 2009
| 2
| 0
| 2
| 0.000
| —
| —
| —
| —
|-
| [[קיקי ואנדוויי]]
| 2009–2010
| 64
| 12
| 52
| 0.188
| —
| —
| —
| —
|-
| [[אייברי ג'ונסון]]
| 2010–2012
| 176
| 60
| 116
| 0.341
| —
| —
| —
| —
|-
| [[פי. ג'יי. קרליסימו]]
| 2012–2013
| 54
| 35
| 19
| 0.648
| 7
| 3
| 4
| 0.429
|-
| [[ג'ייסון קיד]]
| 2013–2014
| 82
| 44
| 38
| 0.537
| 12
| 5
| 7
| 0.417
|-
| [[ליונל הולינס]]
| 2014–2015
| 119
| 48
| 71
| 0.403
| 6
| 2
| 4
| 0.333
|-
| [[טוני בראון (כדורסלן)|טוני בראון]]
| 2015–2016
| 45
| 11
| 34
| 0.244
| —
| —
| —
| —
|-
| [[קני אטקינסון]]
| 2016–2020
| 308
| 118
| 190
| 0.383
| 5
| 1
| 4
| 0.200
|-
| [[ז'אק ווהן]]
| 2020
| 10
| 7
| 3
| 0.700
| 4
| 0
| 4
| 0.000
|-
| [[סטיב נאש]]
| 2020–2022
| 161
| 94
| 67
| 0.584
| 16
| 7
| 9
| 0.438
|-
| [[ז'אק ווהן]] (2)
| 2022–2024
| 129
| 64
| 65
| 0.496
| 4
| 0
| 4
| 0.000
|-
| [[קווין אולי]]
| 2024
| 28
| 11
| 17
| 0.393
| —
| —
| —
| —
|-
| [[ז'ורדי פרננדס]]
| 2024—הווה
| —
| —
| —
| —
| —
| —
| —
| —
|}

==מנהלי הקבוצה (ג'נרל מנג'רים)==
{| class="wikitable"
! [[ג'נרל מנג'ר]] !! תקופה !! הישגים
|-
| מל באסל || 1967–1969 || –
|-
| צ'ארלס ת'יוקאס || 1969–1970 || –
|-
| לו קרנסקה || 1970–1973 || –
|-
| רוי בו || 1973–1974 || זכייה באליפות ה-[[ליגת ה-ABA|ABA]]{{כ}} <small>(1974)</small>
|-
| [[דייב דבושר]] || 1974–1975 || –
|-
| רוי בו || 1975–1978 || זכייה באליפות ה-[[ליגת ה-ABA|ABA]]{{כ}} <small>(1976)</small>
|-
| צ'ארלס ת'יוקאס || 1978–1981 || –
|-
| בוב מקינון || 1981–1983 || –
|-
| לואיס שאפל || 1983–1986 || –
|-
| בוב מקינון || 1986–1987 || –
|-
| הארי ולטמן || 1987–1990 || –
|-
| [[ויליס ריד]] || 1990–1996 || –
|-
| [[ג'ון קליפארי]] || 1996–1999 || –
|-
| ג'ון נאש || 1999–2000 || –
|-
| [[רוד ת'ורן]] || 2000–2004 || זכייה בפרס [[מנהל השנה ב-NBA|מנהל העונה]] (2002)
|-
| אד סטפנסקי || 2004–2007 || –
|-
| [[רוד ת'ורן]] || 2007–2008 || –
|-
| [[קיקי ואנדוויי]] || 2008–2010 || –
|-
| [[רוד ת'ורן]] || 2010 || –
|-
| בילי קינג || 2010–2016 || –
|-
| פרנק זאנין || 2016 || –
|-
| [[שון מרקס]] || 2016– || –
|}


==הישגים ופרסים==
==הישגים ופרסים==
===שיאים למשחק בודד===
*חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת {{בספורט|NBA|1973|1974}}.
'''נקודות''': '''60''', [[קיירי אירווינג]] מול [[אורלנדו מג'יק]], 15 במרץ 2022.

'''[[ריבאונד]]ים''': '''27''', [[באק ויליאמס]] מול [[גולדן סטייט ווריורס]], 1 בפברואר 1987.

'''[[אסיסט]]ים''': '''22''', [[רוברט פק]] מול [[דאלאס מאבריקס]], 23 בנובמבר 1996.

'''[[חטיפה (כדורסל)|חטיפות]]''': '''11''', [[קנדל גיל]] מול [[מיאמי היט]], 3 באפריל 1999.

'''[[חסימה (כדורסל)|חסימות]]''': '''13''', [[דריל דוקינס]] מול [[פילדלפיה 76']], 5 בנובמבר 1983.

===שיאי קריירה בקבוצה===
===שיאי קריירה בקבוצה===
*נתוני עונה רגילה בלבד. הנתונים מעודכנים לסוף עונת {{בספורט|NBA|2015|2016}}.{{הערה|1=[http://www.basketball-reference.com/teams/NJN/leaders_career.html המובילים הסטטיסטיים של ברוקלין נטס], באתר basketball-reference.com}} חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת {{בספורט|NBA|1973|1974}}.
*הנתונים מעודכנים לסוף עונת {{בספורט|NBA|2023|2024}}, ומתייחסים לעונה הסדירה בלבד.{{הערה|1=[http://www.basketball-reference.com/teams/NJN/leaders_career.html המובילים הסטטיסטיים של ברוקלין נטס], באתר basketball-reference.com}} חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת {{בספורט|NBA|1973|1974}}.
{{עמודות|מספר עמודות=5
{{עמודות|מספר עמודות=5
|עמודה 1=
|עמודה 1=
'''נקודות:'''
'''נקודות:'''
*1. [[באק ויליאמס]] - 10,440
*1. [[ברוק לופז]] - 10,444
*2. [[ברוק לופז]] - 8,905
*2. [[באק ויליאמס]] - 10,440
*3. [[וינס קרטר]] - 8,834
*3. [[וינס קרטר]] - 8,834
*4. [[ריצ'רד ג'פרסון]] - 8,507
*4. [[ריצ'רד ג'פרסון]] - 8,507
שורה 231: שורה 659:
*1. [[באק ויליאמס]] - 7,576
*1. [[באק ויליאמס]] - 7,576
*2. [[בילי פולץ]] - 4,544
*2. [[בילי פולץ]] - 4,544
*3. [[דריק קולמן]] - 3,690
*3. [[ברוק לופז]] - 4,005
*4. [[מייק גמינסקי]] - 3,671
*4. [[דריק קולמן]] - 3,690
*5. [[ג'ייסון קיד]] - 3,662
*5. [[מייק ג'מינסקי]] - 3,671


|עמודה 3=
|עמודה 3=
'''אסיסטים:'''
'''אסיסטים:'''
*1. [[ג'ייסון קיד]] - 4,620
*1. [[ג'ייסון קיד]] - 4,620
*2. [[ביל מלצ'יוני]] - 3,044
*2. [[ביל מלקיוני]] - 3,044
*3. [[קני אנדרסון]] - 2,363
*3. [[קני אנדרסון]] - 2,363
*4. [[דרן ויליאמס]] - 2,078
*4. [[דרן ויליאמס]] - 2,078
*5. [[דרווין קוק]] - 1,970
*5. [[ספנסר דינווידי]] - 1,985


|עמודה 4=
|עמודה 4=
שורה 253: שורה 681:
|עמודה 5=
|עמודה 5=
'''חסימות:'''
'''חסימות:'''
*1. [[ג'ורג' ג'ונסון]] - 863
*1. [[ברוק לופז]] - 972
*2. [[ברוק לופז]] - 848
*2. [[ג'ורג' ג'ונסון]] - 863
*3. [[באק ויליאמס]] - 696
*3. [[באק ויליאמס]] - 696
*4. [[מייק גמינסקי]] - 599
*4. [[מייק ג'מינסקי]] - 599
*5. [[דריק קולמן]] - 559
*5. [[דריק קולמן]] - 559
}}
}}
שורה 269: שורה 697:
'''[[מנהל השנה ב-NBA]]'''
'''[[מנהל השנה ב-NBA]]'''
* [[רוד ת'ורן]] - {{בספורט|NBA|2002}}
* [[רוד ת'ורן]] - {{בספורט|NBA|2002}}

'''[[גביע האזרחות של ג. וולטר קנדי|גביע האזרחות]]'''
* [[ויין אלינגטון]] - {{בספורט|NBA|2016}}

'''משתתפים ב[[משחק האולסטאר של ה-NBA]]'''
* [[באק ויליאמס]] - {{בספורט|NBA|1982}}, {{בספורט|NBA|1983}}, {{בספורט|NBA|1986}}
* [[אוטיס בירדסונג]] - {{בספורט|NBA|1984}}
* [[מייקל ריי ריצ'רדסון]] - {{בספורט|NBA|1985}}
* [[קני אנדרסון]] - {{בספורט|NBA|1994}}
* [[דריק קולמן]] - {{בספורט|NBA|1994}}
* [[ג'ייסון ויליאמס (סנטר)|ג'ייסון ויליאמס]] - {{בספורט|NBA|1998}}
* [[סטפון מרבורי]] - {{בספורט|NBA|2001}}
* [[ג'ייסון קיד]] - {{בספורט|NBA|2002}}, {{בספורט|NBA|2003}}, {{בספורט|NBA|2004}}, {{בספורט|NBA|2007}}, {{בספורט|NBA|2008}}
* [[קניון מרטין]] - {{בספורט|NBA|2004}}
* [[וינס קרטר]] - {{בספורט|NBA|2005}}, {{בספורט|NBA|2006}}, {{בספורט|NBA|2007}}
* [[דווין האריס]] - {{בספורט|NBA|2009}}
* [[דרן ויליאמס]] - {{בספורט|NBA|2012}}
* [[ברוק לופז]] - {{בספורט|NBA|2013}}
* [[ג'ו ג'ונסון]] - {{בספורט|NBA|2014}}


'''מאמנים ב[[משחק האולסטאר של ה-NBA]]'''
'''מאמנים ב[[משחק האולסטאר של ה-NBA]]'''
* [[ביירון סקוט]] - {{בספורט|NBA|2002}}
* [[ביירון סקוט]] - {{בספורט|NBA|2002}}


|עמודה 2=
'''[[חמישיית העונה ב-NBA|חמישיית העונה הראשונה ב-NBA]]'''
'''[[חמישיית העונה ב-NBA|חמישיית העונה הראשונה ב-NBA]]'''
* [[ג'ייסון קיד]] - {{בספורט|NBA|2002}}, {{בספורט|NBA|2004}}
* [[ג'ייסון קיד]] - {{בספורט|NBA|2002}}, {{בספורט|NBA|2004}}
שורה 299: שורה 707:
* [[באק ויליאמס]] - {{בספורט|NBA|1983}}
* [[באק ויליאמס]] - {{בספורט|NBA|1983}}
* [[ג'ייסון קיד]] - {{בספורט|NBA|2003}}
* [[ג'ייסון קיד]] - {{בספורט|NBA|2003}}
* [[דרן ויליאמס]] - {{בספורט|NBA|2008}}, {{בספורט|NBA|2010}}
* [[קווין דוראנט]] - {{בספורט|NBA|2022}}


'''[[חמישיית העונה ב-NBA|חמישיית העונה השלישית ב-NBA]]'''
'''[[חמישיית העונה ב-NBA|חמישיית העונה השלישית ב-NBA]]'''
שורה 305: שורה 713:
* [[דריק קולמן]] - {{בספורט|NBA|1993}}, {{בספורט|NBA|1994}}
* [[דריק קולמן]] - {{בספורט|NBA|1993}}, {{בספורט|NBA|1994}}
* [[סטפון מרבורי]] - {{בספורט|NBA|2000}}
* [[סטפון מרבורי]] - {{בספורט|NBA|2000}}
* [[קיירי אירווינג]] - {{בספורט|NBA|2021}}


|עמודה 2=
'''[[חמישיית ההגנה של העונה ב-NBA|חמישיית ההגנה הראשונה ב-NBA]]'''
'''[[חמישיית ההגנה של העונה ב-NBA|חמישיית ההגנה הראשונה ב-NBA]]'''
* [[ג'ייסון קיד]] - {{בספורט|NBA|2002}}, {{בספורט|NBA|2006}}
* [[ג'ייסון קיד]] - {{בספורט|NBA|2002}}, {{בספורט|NBA|2006}}


'''[[חמישיית ההגנה של העונה ב-NBA|חמישיית ההגנה השנייה ב-NBA]]'''
'''[[חמישיית ההגנה של העונה ב-NBA|חמישיית ההגנה השנייה ב-NBA]]'''
* [[טום סאנדרס]] - {{בספורט|NBA|1998}}
* [[באק ויליאמס]] - {{בספורט|NBA|1988}}
* [[ג'ייסון קיד]] - {{בספורט|NBA|2003}}, {{בספורט|NBA|2004}}, {{בספורט|NBA|2005}}, {{בספורט|NBA|2007}}
* [[ג'ייסון קיד]] - {{בספורט|NBA|2003}}, {{בספורט|NBA|2004}}, {{בספורט|NBA|2005}}, {{בספורט|NBA|2007}}


|עמודה 3=
'''[[חמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA|חמישיית הרוקיז הראשונה ב-NBA]]'''
'''[[חמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA|חמישיית הרוקיז הראשונה ב-NBA]]'''
* [[ברנרד קינג]] - {{בספורט|NBA|1978}}
* [[ברנרד קינג]] - {{בספורט|NBA|1978}}
שורה 328: שורה 737:
* [[ריצ'רד ג'פרסון]] - {{בספורט|NBA|2002}}
* [[ריצ'רד ג'פרסון]] - {{בספורט|NBA|2002}}
* [[ננאד קרסטיץ']] - {{בספורט|NBA|2004}}
* [[ננאד קרסטיץ']] - {{בספורט|NBA|2004}}
* [[מרכוס ויליאמס (רכז)|מרכוס ויליאמס]] - {{בספורט|NBA|2007}}
* [[מרכוס ויליאמס]] - {{בספורט|NBA|2007}}
* [[מרשון ברוקס]] - {{בספורט|NBA|2012}}
* [[מרשון ברוקס]] - {{בספורט|NBA|2012}}
* [[בויאן בוגדנוביץ']] - {{בספורט|NBA|2015}}

|עמודה 3=
'''משתתפים ב[[משחק האולסטאר של ה-ABA]]'''
* [[טוני ג'קסון]] - 1968
* [[וולטר סיימון]] - 1969
* [[לוורן טארט]] - 1970
* [[ריק בארי]] - 1971, 1972
* [[ביל מלקיוני]] - 1971, 1972, 1973
* [[בילי פולץ]] - 1973, 1975
* [[לארי קינון]] - 1974, 1975
* [[ג'וליוס ארווינג]] - 1974, 1975, 1976
* [[בראיין טיילור]] - 1975, 1976

'''משתתפים ב[[משחק האולסטאר של ה-NBA]]'''
* [[באק ויליאמס]] - {{בספורט|NBA|1982}}, {{בספורט|NBA|1983}}, {{בספורט|NBA|1986}}
* [[אוטיס בירדסונג]] - {{בספורט|NBA|1984}}
* [[מייקל ריי ריצ'רדסון]] - {{בספורט|NBA|1985}}
* [[קני אנדרסון]] - {{בספורט|NBA|1994}}
* [[דריק קולמן]] - {{בספורט|NBA|1994}}
* [[ג'ייסון ויליאמס (סנטר)|ג'ייסון ויליאמס]] - {{בספורט|NBA|1998}}
* [[סטפון מרבורי]] - {{בספורט|NBA|2001}}
* [[ג'ייסון קיד]] - {{בספורט|NBA|2002}}, {{בספורט|NBA|2003}}, {{בספורט|NBA|2004}}, {{בספורט|NBA|2007}}, {{בספורט|NBA|2008}}
* [[קניון מרטין]] - {{בספורט|NBA|2004}}
* [[וינס קרטר]] - {{בספורט|NBA|2005}}, {{בספורט|NBA|2006}}, {{בספורט|NBA|2007}}
* [[דווין האריס]] - {{בספורט|NBA|2009}}
* [[דרן ויליאמס]] - {{בספורט|NBA|2012}}
* [[ברוק לופז]] - {{בספורט|NBA|2013}}
* [[ג'ו ג'ונסון]] - {{בספורט|NBA|2014}}
* [[דיאנג'לו ראסל]] - {{בספורט|NBA|2019}}
* [[קווין דוראנט]] - {{בספורט|NBA|2021}}, {{בספורט|NBA|2022}}
* [[קיירי אירווינג]] - {{בספורט|NBA|2021}}
* [[ג'יימס הארדן]] - {{בספורט|NBA|2021}}


|עמודה 4=
|עמודה 4=
שורה 335: שורה 777:
* [[ג'וליוס ארווינג]] - 1974, 1975, 1976
* [[ג'וליוס ארווינג]] - 1974, 1975, 1976


'''MVP של משחק האולסטאר ב-ABA'''
'''MVP של פלייאוף ה-ABA'''
* [[ג'וליוס ארווינג]] - 1974, 1976
* [[ג'וליוס ארווינג]] - 1974, 1976


'''רוקי השנה ב-ABA'''
'''רוקי העונה ב-ABA'''
* [[בראיין טיילור]] - 1973
* [[בראיין טיילור]] - 1973


'''חמישיית העונה הראשונה ב-ABA'''
'''חמישיית העונה הראשונה ב-ABA'''
* [[ריק בארי]] - 1971, 1972
* [[ריק בארי]] - 1971, 1972
* [[ביל מלצ'יוני]] - 1972
* [[ביל מלקיוני]] - 1972
* [[ג'וליוס ארווינג]] - 1974, 1975, 1976
* [[ג'וליוס ארווינג]] - 1974, 1975, 1976


שורה 363: שורה 805:
}}
}}


=== שחקנים ש[[מספר שהוצא לגמלאות|מספר גופייתם הוצא לגמלאות]] ===
===שחקנים שגופייתם הופרשה===
{| class="wikitable sortable"
{| class="wikitable sortable"
! מספר !! שחקן !! תפקיד !! שנים בקבוצה !! שנת הפרשה
! מספר !! שחקן !! תפקיד !! שנים בקבוצה !! שנת הפרשה
שורה 373: שורה 815:
| '''23''' || [[ג'ון ויליאמסון]] || [[קלע (כדורסל)|קלע]] || 1980-1973 || 1990
| '''23''' || [[ג'ון ויליאמסון]] || [[קלע (כדורסל)|קלע]] || 1980-1973 || 1990
|-
|-
| '''25''' || [[ביל מלצ'יוני]] || [[רכז]] || 1976-1969 || 1976
| '''25''' || [[ביל מלקיוני]] || [[רכז]] || 1976-1969 || 1976
|-
|-
| '''32''' || [[ג'וליוס ארווינג]] || [[סמול פורוורד]] || 1976-1973 || 1987
| '''32''' || [[ג'וליוס ארווינג]] || [[סמול פורוורד]] || 1976-1973 || 1987
שורה 380: שורה 822:
|}
|}


== סגל שחקנים בעונת {{בספורט|NBA|2015|2016}}==
== סגל שחקנים בעונת {{בספורט|NBA|2023|2024}}==
{{סגל קבוצת כדורסל בליגת ה-NBA
{{סגל קבוצת כדורסל בליגת ה-NBA
| רוחב = 980px
| color1 = #FFFFFF; | bg1 = black; | color2 = #FFFFFF; | bg2 = black;
| bg1 = black;
|רוחב=980px
|שם=סגל ברוקלין נטס
| שם = סגל ברוקלין נטס
| bg2 = black;
|שחקנים=
| color1 = #FFFFFF;
{{שחקן כדורסל|מס=44|ארץ=קרואטיה|שם=[[בויאן בוגדנוביץ']]|עמדה=[[קלע (כדורסל)|SG]]/[[סמול פורוורד|SF]]|גובה=2.03 מטרים|לידה=18 באפריל 1989|מוצא=[[קרואטיה]]}}
| color2 = #FFFFFF;
{{שחקן כדורסל|מס=22|ארץ=ארצות הברית|שם=[[מרקל בראון]]|עמדה=[[קלע (כדורסל)|SG]]|גובה=1.93 מטרים|לידה=29 בינואר 1992|מוצא=[[אוניברסיטת המדינה של אוקלהומה]]}}
| שחקנים =
{{שחקן כדורסל|מס=21|ארץ=ארצות הברית|שם=[[ויין אלינגטון]]|עמדה=[[קלע (כדורסל)|SG]]|גובה=1.93 מטרים|לידה=29 בנובמבר 1987|מוצא=[[אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל|אוניברסיטת קרוליינה הצפונית]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=24|ארץ=ארצות הברית|שם=[[רונדה הוליס-ג'פרסון]]|עמדה=[[סמול פורוורד|SF]]|גובה=2.01 מטרים|לידה=3 בינואר 1995|מוצא=[[אוניברסיטת אריזונה]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=0|ארץ=ארצות הברית|שם=[[דאריק וייטהד]]|עמדה=[[סמול פורוורד|SF]]|גובה=1.98 מטרים|לידה=1 באוגוסט 2004|מוצא=[[אוניברסיטת דיוק]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=2|ארץ=ארצות הברית|שם=[[ג'רט ג'ק]]|עמדה=[[רכז|PG]]|גובה=1.91 מטרים|לידה=28 באוקטובר 1983|מוצא=[[אוניברסיטת ג'ורג'יה טק]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=1|ארץ=ארצות הברית|שם=[[מיקל ברידג'ס]]|עמדה=[[קלע (כדורסל)|SG]]/[[סמול פורוורד|SF]]|גובה=1.98 מטרים|לידה=30 באוגוסט 1996|מוצא=[[אוניברסיטת וילאנובה]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=10|ארץ=רוסיה|שם=[[סרגיי קראסב]]|עמדה=[[קלע (כדורסל)|SG]]/[[סמול פורוורד|SF]]|גובה=2.01 מטרים|לידה=26 באוקטובר 1993|מוצא=[[רוסיה]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=2|ארץ=ארצות הברית|שם=[[קמרון ג'ונסון]]|עמדה=[[סמול פורוורד|SF]]/[[פאוור פורוורד|PF]]|גובה=2.03 מטרים|לידה=3 במרץ 1996|מוצא=[[אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל|אוניברסיטת קרוליינה הצפונית]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=6|ארץ=ארצות הברית|שם=[[שון קילפטריק]]|עמדה=[[רכז|PG]]/[[קלע (כדורסל)|SG]]|גובה=1.93 מטרים|לידה=6 בינואר 1990|מוצא=[[אוניברסיטת סינסינטי]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=4|ארץ=ארצות הברית|שם=[[דניס סמית']]|עמדה=[[רכז|PG]]|גובה=1.91 מטרים|לידה=25 בנובמבר 1997|מוצא=[[אוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=0|ארץ=ארצות הברית|שם=[[שיין לארקין]]|עמדה=[[רכז|PG]]|גובה=1.80 מטרים|לידה=2 באוקטובר 1992|מוצא=[[אוניברסיטת מיאמי]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=8|ארץ=ארצות הברית|שם=[[לוני ווקר]]|עמדה=[[קלע (כדורסל)|SG]]|גובה=1.93 מטרים|לידה=14 בדצמבר 1998|מוצא=[[אוניברסיטת מיאמי]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=11|ארץ=ארצות הברית|שם=[[ברוק לופז]]|עמדה=[[סנטר (כדורסל)|C]]|גובה=2.13 מטרים|לידה=1 באפריל 1988|מוצא=[[אוניברסיטת סטנפורד]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=9|ארץ=ארצות הברית|שם=[[טרנדון ווטפורד]]|עמדה=[[פאוור פורוורד|PF]]|גובה=2.03 מטרים|לידה=9 בנובמבר 2000|מוצא=[[אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=1|ארץ=ארצות הברית|שם=[[כריס מקולו]]|עמדה=[[פאוור פורוורד|PF]]|גובה=2.11 מטרים|לידה=5 בפברואר 1995|מוצא=[[אוניברסיטת סירקיוז]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=10|ארץ=אוסטרליה|שם=[[בן סימונס]]|עמדה=[[רכז|PG]]/[[פאוור פורוורד|PF]]|גובה=2.08 מטרים|לידה=20 ביולי 1996|מוצא=[[אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=33|ארץ=ארצות הברית|שם=[[וילי ריד]]|עמדה=[[פאוור פורוורד|PF]]/[[סנטר (כדורסל)|C]]|גובה=2.08 מטרים|לידה=16 במאי 1990|מוצא=[[אוניברסיטת סנט לואיס]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=13|ארץ=ארצות הברית|שם=[[קייטה בייטס-דיופ]]|עמדה=[[סמול פורוורד|SF]]/[[פאוור פורוורד|PF]]|גובה=2.03 מטרים|לידה=23 בינואר 1996|מוצא=[[אוניברסיטת המדינה של אוהיו]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=41|ארץ=ארצות הברית|שם=[[תומאס רובינסון]]|עמדה=[[פאוור פורוורד|PF]]|גובה=2.08 מטרים|לידה=17 במרץ 1991|מוצא=[[אוניברסיטת קנזס]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=17|ארץ=גרמניה|שם=[[דניס שרודר]]|עמדה=[[רכז|PG]]|גובה=1.85 מטרים|לידה=15 בספטמבר 1993|מוצא=[[גרמניה]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=14|ארץ=ארצות הברית|שם=[[הנרי סימס]]|עמדה=[[פאוור פורוורד|PF]]/[[סנטר (כדורסל)|C]]|גובה=2.08 מטרים|לידה=27 במרץ 1990|מוצא=[[אוניברסיטת ג'ורג'טאון]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=20|ארץ=ארצות הברית|שם=[[דיירון שארפ]]|עמדה=[[פאוור פורוורד|PF]]/[[סנטר (כדורסל)|C]]|גובה=2.06 מטרים|לידה=6 בנובמבר 2001|מוצא=[[אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל|אוניברסיטת קרוליינה הצפונית]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=15|ארץ=ארצות הברית|שם=[[דונלד סלואן]]|עמדה=[[רכז|PG]]|גובה=1.91 מטרים|לידה=15 בינואר 1988|מוצא=[[אוניברסיטת טקסס A&M]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=21|ארץ=ארצות הברית|שם=[[נואה קלאוני]]|עמדה=[[פאוור פורוורד|PF]]|גובה=2.06 מטרים|לידה=14 ביולי 2004|מוצא=[[אוניברסיטת אלבמה]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=30|ארץ=ארצות הברית|שם=[[ת'דאוס יאנג]]|עמדה=[[פאוור פורוורד|PF]]|גובה=2.03 מטרים|לידה=21 ביוני 1988|מוצא=[[אוניברסיטת ג'ורג'יה טק]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=22|ארץ=ארצות הברית|שם=[[ג'יילן וילסון]]|עמדה=[[סמול פורוורד|SF]]/[[פאוור פורוורד|PF]]|גובה=1.98 מטרים|לידה=4 בנובמבר 2000|מוצא=[[אוניברסיטת קנזס]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=24|ארץ=ארצות הברית|שם=[[קאם תומאס]]|עמדה=[[קלע (כדורסל)|SG]]|גובה=1.91 מטרים|לידה=13 באוקטובר 2001|מוצא=[[אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה]]}}
|מאמן={{דגל|ארצות הברית}} [[קני אטקינסון]]
{{שחקן כדורסל|מס=28|ארץ=ארצות הברית|שם=[[דוריאן פיני-סמית']]|עמדה=[[סמול פורוורד|SF]]/[[פאוור פורוורד|PF]]|גובה=2.01 מטרים|לידה=4 במאי 1993|מוצא=[[אוניברסיטת פלורידה]]}}
|סגל קישור חיצוני=[http://www.nba.com/nets/roster/ סגל הקבוצה באתר הרשמי]
{{שחקן כדורסל|מס=33|ארץ=ארצות הברית|שם=[[ניקולס קלקסטון]]|עמדה=[[סנטר (כדורסל)|C]]|גובה=2.11 מטרים|לידה=17 באפריל 1999|מוצא=[[אוניברסיטת ג'ורג'יה]]}}
|עודכן בתאריך=[[17 באפריל]] [[2016]]
{{שחקן כדורסל|מס=6|ארץ=ארצות הברית|שם=[[קיאון ג'ונסון]] ('''כ''')|עמדה=[[קלע (כדורסל)|SG]]|גובה=1.96 מטרים|לידה=10 במרץ 2002|מוצא=[[אוניברסיטת טנסי]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=14|ארץ=ארצות הברית|שם=[[ג'ייקוב גיליארד]] ('''כ''')|עמדה=[[רכז|PG]]|גובה=1.73 מטרים|לידה=14 ביולי 1998|מוצא=[[אוניברסיטת ריצ'מונד]]}}
{{שחקן כדורסל|מס=16|ארץ=ארצות הברית|שם=[[ג'יילן מרטין]] ('''כ''')|עמדה=[[קלע (כדורסל)|SG]]/[[סמול פורוורד|SF]]|גובה=1.98 מטרים|לידה=28 בינואר 2004|מוצא=–}}
| מאמן = {{דגל|ארצות הברית}} [[קווין אולי]]
| סגל קישור חיצוני = [http://www.nba.com/nets/roster/ סגל הקבוצה באתר הרשמי]
| עודכן בתאריך = [[4 במרץ]] [[2024]]
}}
}}


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
*{{NBA|nets}}
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{בריטניקה}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

{{קבוצות NBA}}
{{קבוצות NBA}}
{{קבוצות ליגת ה-ABA}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ברוקלין נטס|*]]
[[קטגוריה:קבוצות כדורסל אמריקאיות]]
[[קטגוריה:קבוצות כדורסל אמריקאיות]]
[[קטגוריה:ניו יורק: מועדוני ספורט]]
[[קטגוריה:ניו יורק: מועדוני ספורט]]
[[קטגוריה:קבוצות ABA]]

גרסה אחרונה מ־23:34, 6 במאי 2024

ברוקלין נטס
Brooklyn Nets
לוגו המועדון
מידע כללי
תאריך ייסוד 1967
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
אולם ביתי ברקליס סנטר (17,732 מושבים)
מיקום ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
ליגה ליגת ה-NBA
אזור האזור המזרחי
בית הבית האטלנטי
היסטוריה ב-ABA:
ניו ג'רזי אמריקנס (1967–1968)
ניו יורק נטס (1968–1976)
ב-NBA:
ניו יורק נטס (1976–1977)
ניו ג'רזי נטס (1977–2012)
ברוקלין נטס (2012–הווה)
בעלים ג'וזף צאי
מנכ"ל שון מרקס
מאמן ז'ורדי פרננדס
צבעי תלבושת שחור, לבן
תארים
אליפויות אזוריות 2
2002, 2003
תלבושת
מדי בית וחוץ של ברוקלין נטס
תלבושת תלבושת בית
צבעי הקבוצה
תלבושת בית
תלבושת תלבושת חוץ
צבעי הקבוצה
תלבושת חוץ
אתר הקבוצה

ברוקלין נטס (באנגלית: Brooklyn Nets) היא קבוצת כדורסל מרוֹבע ברוקלין שבניו יורק, ארצות הברית, המשחקת בליגת ה-NBA. הקבוצה משובצת בבית האטלנטי שבאזור המזרח, ומארחת את משחקיה הביתיים באולם ברקליס סנטר.

ראשית דרכה של הנטס כאחת ממייסדות ליגת ה-ABA בשנת 1967 בה שיחקה הקבוצה בשם ניו ג'רזי אמריקנס. בתום עונה אחת עברה הקבוצה מעבר לנהר ההדסון, לשחק בניו יורק, ושינתה את שמה לניו יורק נטס. בליגת ה-ABA זכתה הקבוצה בשתי אליפויות, והמשיכה לשחק בניו יורק עד לאיחוד ה-ABA עם ליגת ה-NBA בשנת 1976 אז שבה הקבוצה לניו ג'רזי ונקראה ניו ג'רזי נטס. לקראת עונת 2012/2013 שבה הקבוצה לניו יורק ושינתה את שמה לברוקלין נטס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1967–1976: בליגת ה-ABA[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה הוקמה ב-1967 תחת השם ניו יורק אמריקנס, כאחת מ-11 הקבוצות המייסדות של ליגת ה-ABA. הבעלים של הקבוצה היה ארתור בראון, שפיתח כמה קבוצות מליגת ה-AAU שבסביבת ניו יורק. בראון רצה שקבוצתו תשחק בבניין הנשקייה של גדוד 69 אשר במנהטן, אך בעקבות לחץ מצידה של ניו יורק ניקס ירדה הקבוצה מהרעיון כשלושה חודשים לפני ערב הפתיחה. בראון התקשה למצוא אולם בניו יורק שישמש כאולם הביתי של האמריקנס, ולבסוף מצאו נשקייה בטינק שבניו ג'רזי אשר שימשה כאולמם הביתי. בעקבות כך שינה בראון את שם הקבוצה לניו ג'רזי אמריקנס.

האמריקנס סיימו את עונתם הראשונה במאזן שלילי 36–42, והגיעו למקום האחרון בבית המזרחי ביחד עם קנטקי קולונלס. מכיוון שהאולם שלהם היה תפוס לקראת משחק הפלייאוף נגד הקולונלס, שיכריע מי תעלה לפלייאוף, ביקשו האמריקנס לארח את המשחק באולם "לונג איילנד ארנה" שבקומאק, ניו יורק. הקולונלס סירבו לשחק באולם זה מכיוון שבפרקט של האולם שנמצא היו חסרים מספר קרשים, הרצפה לא הייתה יציבה והסלים לא היו שווים בגובהם. ראש הליגה ג'ורג' מייקן החליט שהאמריקנס נכשלו בהעמדת תנאים מינימליים שיאפשרו לערוך משחק כדורסל, והמשחק הוכרע לטובת הקולונלס.

בעונתם השנייה בליגה נשארו האמריקנס באולם לונג איילנד ארנה, למרות התקריות מהשנה שעברה, ושמה של הקבוצה שונה לניו יורק נטס. כינוי הקבוצה נקבע כ"נטס" כדי שיתחרז עם שמות שתי הקבוצות האחרות שמשחקות בניו יורק: ניו יורק מטס מליגת הבייסבול, וניו יורק ג'טס מליגת הפוטבול. בנוסף, פירוש המילה "נטס" באנגלית הוא רשתות, כחלק מהסל.

בעונה זו הנטס סיימו במקום האחרון בליגה עם מאזן 17–61, לאחר שבמהלך העונה החליפו 23 שחקנים. לאחר עונה זו, מכר בראון את הקבוצה ליצרן הבגדים רוי בו. לאחר שכשלה בניסיון להחתים את כוכב אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) לו אלסינדור (שלימים שינה את שמו לכרים עבדול-ג'באר), שנבחר בדראפט ה-NBA על ידי מילווקי באקס, החתימה הקבוצה את ריק בארי מווירג'יניה סקוויירס. בעונת 1969/1970 סיימו הנטס במקום השלישי באזור המזרחי והעפילו לפלייאוף, ובעונת 1971/1972 הם עברו לאולם "נסאו וטרנס ממוריאל קולוסיאום" אשר ביוניונדייל, ניו יורק.

ג'וליוס ארווינג, שחקן הקבוצה בין השנים 1973–1976

בעונת 1971/1972, שנתיים לאחר שרכשו את כוכב הקבוצה ריק בארי, העפילו הנטס לסדרת הגמר של ליגת ה-ABA נגד אינדיאנה פייסרס, בה הפסידו לפייסרס בתוצאה 2–4. בסיום העונה עזב בארי את הקבוצה, שהחלה בבנייה מחדש וניצחה ב-30 משחקים בלבד בעונה העוקבת.

במהלך קיץ 1973 רכשו הנטס את שחקן המפתח שלהם, ג'וליוס ארווינג, מווירג'יניה סקוויירס. עם ארווינג, סיימו הנטס את העונה עם שיא של 55 ניצחונות, וזכו באליפות ה-ABA לאחר שניצחו את יוטה סטארס בסדרת הגמר, בתוצאה 4–1. באותה עונה הוביל ארווינג את קלעי הליגה עם 27.4 נקודות בממוצע למשחק, וזכה בפרסי ה-MVP של העונה הסדירה וה-MVP של הפלייאוף.

ההצלחה נמשכה גם בעונת 1974/1975, כשהנטס שברו את שיא הניצחונות שלהם והעמידו אותו על 58 ניצחונות. למרות ההצלחה בעונה הסדירה הנטס הודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף על ידי ספיריטס אוף סנט לואיס, בתוצאה 1–4. הנטס המשיכו את מגמת ההצלחה בעונה הסדירה גם בעונת 1975/1976, העונה האחרונה שבה התקיימה ליגת ה-ABA. בעונה זו הם ניצחו ב-55 משחקים, וארווינג זכה בפעם השלישית ברציפות בתואר ה-MVP של העונה הסדירה. בסיום העונה זכו הנטס באליפות ה-ABA השנייה של המועדון בתוך שלוש שנים, כשניצחו את דנוור נאגטס בתוצאה 4–2.

1976–1980: המעבר ל-NBA והחזרה לניו ג'רזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1976 התפרקה ליגת ה-ABA, והנטס עברו לשחק בליגת ה-NBA לצד קבוצות ה-ABA דנוור נאגטס, אינדיאנה פייסרס וסן אנטוניו ספרס. לפני העונה ביצעו הנטס טרייד עם "קנזס סיטי קינגס" (לימים סקרמנטו קינגס) כשהעבירו להם שתי בחירות דראפט בתמורה לרכז נייט ארצ'יבלד.

הנטס היו צריכים לשלם לניו יורק ניקס 4.8 מיליון דולר על כך שהעבירו את משחקיהם הביתיים לאולמם, הניו יורק ארנה, ובנוסף היה עליהם לשלם 3.2 מיליון דולר נוספים כדמי הצטרפות ל-NBA. חוסר בכסף של בעלי הנטס גרם להם להתחרט על שהעלו את שכרו של ג'וליוס ארווינג, אשר סירב לשחק בנטס במשכורת מופחתת וביקש לעזוב את הקבוצה. בסופו של דבר נמכר ארווינג לפילדלפיה 76' בתמורה ל-3 מיליון דולר בלבד.

במהלך עונתה הראשונה ב-NBA נפצע כוכב הקבוצה נייט ארצ'יבלד ברגלו והחמיץ 48 משחקים, והקבוצה סיימה את העונה במאזן 22–60, המאזן הגרוע בליגה. בעונת 1977/1978 חזרה הקבוצה לשחק בניו ג'רזי, ושינתה את שמה לניו ג'רזי נטס.

שנות ה-80: התחלה מבטיחה, והמשך חסר מזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1980 הקבוצה עברה לאולם "ברנדון בירן ארנה", שמאוחר יותר נקרא אייזוד סנטר. בעונת 1982/1983, תחת המאמן לארי בראון, חוו הנטס את העונה הטובה ביותר שלהם מאז כניסתם ל-NBA כשניצחו 49 משחקים, אך לקראת סוף העונה חתם בראון על חוזה אימון לא חוקי באוניברסיטת קנזס והושעה מאימון. הנטס לא הצליחו להתאושש מהחלפת המאמן והם הודחו בסיבוב הפלייאוף הראשון על ידי ניו יורק ניקס.

דריל דוקינס, שחקן הקבוצה בין השנים 1982–1988

בעונת 1983/1984 רשמה הקבוצה את הישגה הטוב ביותר ב-NBA, כשהעפילה לסיבוב הפלייאוף השני בהובלת שחקניה דריל דוקינס, באק ויליאמס, אוטיס בירדסונג ומייקל ריי ריצ'רדסון. הנטס ניצחו בסיבוב הפלייאוף הראשון את פילדלפיה 76' שזכו באליפות בעונה שעברה, אך בחצי גמר המזרח הפסידו למילווקי באקס בתוצאה 2–4 והודחו מהפלייאוף.

בעונת 1984/1985 פציעות מרובות פגעו בקבוצה, והיא לא הצליחה לשחזר את ההישג מהעונה שעברה. למרות הפציעות הצליחו הנטס לנצח 42 משחקים בעונה זו, אך הודחו בסיבוב הפלייאוף הראשון נגד דטרויט פיסטונס בסדרה של 3 משחקים. לאחר אותה עונה לא הצליחו הנטס לסיים אף עונה במאזן חיובי במשך שמונה עונות ברציפות, עד עונת 1992/1993.

בתחילת עונת 1985/1986 מונה מאמן חדש לנטס, דייב ווהל, ששיחק בקבוצה בעונת 1967/1977. בתחילת העונה הוא עזר לקבוצה להשיג מאזן מוצלח של 23–14, אך ההתחלה המבטיחה נקטעה כששני הקלעים המובילים של הקבוצה לא יכלו לשחק; הראשון, מייקל ריי ריצ'רדסון נכשל בבדיקת סמים בפעם השלישית והושעה מליגת ה-NBA לכל חייו. השני, דריל דוקינס שיחק 39 משחקים בלבד בעקבות פציעה בגבו. באק ויליאמס ומייק ג'מינסקי שמרו על הקבוצה בתמונה, והיא סיימה את העונה הסדירה במקום השביעי במזרח. הנטס הודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף על ידי מילווקי באקס בתוצאה 0–3. הייתה זו הופעתה האחרונה של ניו ג'רזי בפלייאוף עד עונת 1991/1992.

לקראת העונה הבאה רכשו הנטס את הסמול פורוורד אורלנדו וולרידג' במטרה לחזק את הקבוצה המגמגמת ביכולתה. במהלך העונה החליק דריל דוקינס באמבטיה וסבל מפציעה בגבו, שגרמה מאוחר יותר לפרישתו ממשחק פעיל, ואוטיס בירדסונג שיחק 7 משחקים בלבד בעקבות שבר מאמץ ברגלו. הקבוצה סיימה את העונה במאזן 24–58, המאזן הגרוע ביותר שלה מאז 1981.

בתחילת עונת 1987/1988 העבירו הנטס את דוקינס הפצוע ליוטה ג'אז, ובחרו בבחירה השלישית בדראפט את דניס הופסון הבינוני, אשר הועדף על פני שחקנים כמו סקוטי פיפן (בחירה חמישית), קווין ג'ונסון (בחירה שביעית) ורג'י מילר (בחירה 11). הנטס פיטרו את המאמן ווהל אחרי 15 משחקים בתוך העונה, ולאחר 39 משחקים נוספים החליפו גם את המאמן המחליף בוב מקינון בשחקן העבר ויליס ריד. את העונה הם סיימו עם מאזן שלילי 19–63. בעונות הבאות התקשה הופסון לעמוד בציפיות ממנו, וגם בחירות הדראפט הבאות כריס מוריס (ב-1988) ומוקי בליילוק (ב-1989) לא הושיעו את הנטס אשר רשמו בעונת 1989/1990 את המאזן הגרוע ביותר בתולדות המועדון, 17–65.

שנות ה-90 ותחילת המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'אק דיילי, מאמן הקבוצה בין השנים 1992–1994

בתחילת שנות ה-90 החלו הנטס להשתפר, כשמככבים בהם שחקנים צעירים; הנטס בחרו את הפאוור פורוורד דריק קולמן בבחירה הראשונה של דראפט 1990, ואת הרכז קני אנדרסון בסיבוב השני. כמו כן צירפו הנטס את דראז'ן פטרוביץ' בטרייד מפורטלנד טרייל בלייזרס. אף על פי שהנטס לא סיימו עם מאזן חיובי בעונת 1991/1992, הם סיימו את העונה במקום השישי במזרח והעפילו לפלייאוף. הנטס הודחו בסיבוב הראשון בסדרה נגד קליבלנד קאבלירס, כשהפסידו 1–3, ובסיום העונה התפטר מאמן הקבוצה ביל פיץ'.

הקבוצה השתפרה בעונת 1992/1993 כשמככבים בה שלושת השחקנים קולמן, פטרוביץ' ואנדרסון. בעונה זו אימן צ'אק דיילי את הקבוצה, לאחר שעזב בעונה שלפניה את דטרויט פיסטונס. פציעות של פטרוביץ' ואנדרסון לקראת סיום העונה גרמו לכך שהנטס הפסידו ב-10 מתוך 11 המשחקים האחרונים של העונה. הם סיימו את העונה במאזן 43–39, ששוב עזר להם לסיים את העונה במקום השישי במזרח וסידר להם עוד מפגש מול הקאבלירס, שניצחו את הנטס בתוצאה 4–1.

לפני עונת 1993/1994 חוו הנטס טרגדיה, כאשר פטרוביץ' נהרג בתאונת דרכים בגרמניה. על אף חסרונו של פטרוביץ' הצליחה הקבוצה לסיים את העונה עם מאזן טוב יותר מבשנה שעברה, 45–37. הנטס שוב העפילו לפלייאוף מהמקום השישי, אך הודחו בסיבוב הראשונה מול ניו יורק ניקס, בתוצאה 1–3. אחרי עונת 1993/1994 דיילי התפטר, ובמקומו מונה בוץ' בירד. את שתי העונות 1994/1995 ו-1995/1996 סיימה הקבוצה במאזן 30–52, ואחריהן פוטר בוץ' מאימון הקבוצה.

בניסיון לבנות את הקבוצה מחדש, העבירו הנטס את קולמן (לפילדלפיה) ואנדרסון (לשארלוט), ומינו את ג'ון קליפארי למאמן הקבוצה. בדראפט 1996 בחרה ניו ג'רזי את הקלע קרי קיטלס בבחירה השמינית, ובמהלך העונה צירפה את הרכז סם קאסל. את עונת 1996/1997 סיימו הנטס במאזן שלילי 26–56.

כחלק מניסיון להפיח חיים חדשים במועדון, הציגו הנטס לקראת עונת 1997/1998 לוגו חדש ומדי משחק חדשים, בגווני אפור, כחול ואדום. בבחירה השנייה של דראפט 1997 בחרו הנטס את קית' ואן הורן שקלע 19.7 נקודות בממוצע למשחק בעונת הרוקי, ועזר לקבוצה להעפיל לפלייאוף ה-NBA מהמקום השמיני במזרח. בסיבוב הפלייאוף הראשון הפסידו הנטס לשיקגו בולס בתוצאה 0–3.

עונת 1998/1999 נדחתה וקוצרה בעקבות השביתה של ארגון השחקנים, ובתחילתה סומנו הנטס כקבוצה שיכולה להפתיע. כבר במשחק הראשון של העונה נפצע סם קאסל, ולאחר 18 משחקים, כשהיו במאזן 3–15, העבירו הנטס את קאסל הפצוע למילווקי באקס בתמורה לרכז הצעיר סטפון מרבורי ממינסוטה טימברוולבס. אחרי עוד שני הפסדים קאליפרי פוטר ובמקומו מונה עוזרו דון קייסי. הקבוצה לא התאוששה מהפתיחה הרעה שלה וסיימה את העונה המקוצרת במאזן 16–34. במשחק מול אטלנטה הוקס לקראת סוף העונה, התנגש מרבורי בסנטר הפותח של הקבוצה, ג'ייסון ויליאמס, אשר שבר את עצם השוקה ופרש ממשחק פעיל.

בשנת 2000 מינו הנטס לעמדת המאמן את ביירון סקוט, ובדראפט 2000 בחרו הנטס את קניון מרטין מאוניברסיטת סינסינטי בבחירה הראשונה. באותה עונה קלע מרבורי שיא קריירה של 23.9 נקודות בממוצע למשחק ונבחר להשתתף במשחק האולסטאר, אך הקבוצה סיימה שוב מחוץ לפלייאוף, עם מאזן 26–56.

2001–2004: עידן ג'ייסון קיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ייסון קיד, שחקן הקבוצה בין השנים 2001–2008

בערב דראפט 2001 העבירו הנטס את נבחר הסיבוב הראשון אדי גריפין ליוסטון רוקטס, בתמורה לריצ'רד ג'פרסון, ג'ייסון קולינס וברנדון ארמסטרונג, וביום שלאחר הדראפט העבירו את סטפון מרבורי לפיניקס סאנס, בתמורה לשחקן האולסטאר ג'ייסון קיד והסנטר כריס דאדלי.

בעונת 2001/2002 השיגו הנטס את המאזן הטוב ביותר בהיסטוריה של המועדון ב-NBA, ‏ 52–30, אשר הציב אותם במקום הראשון באזור המזרחי. בפלייאוף גברו ניו ג'רזי על אינדיאנה פייסרס (3–2), שארלוט הורנטס (4–1) ובוסטון סלטיקס (4–2), והעפילו לראשונה לגמר ה-NBA. בסדרת הגמר התמודדו הנטס מול אלופת הליגה לוס אנג'לס לייקרס, אשר הביסה את הנטס בדרך לזכייה שלישית ברציפות באליפות ה-NBA.

לקראת עונת 2002/2003 העבירו הנטס את ואן הורן וטד מקולו לפילדלפיה 76', בתמורה לשחקן האולסטאר הוותיק דיקמבה מוטומבו. המהלך היה אמור לשפר את הקבוצה, אך רוב העונה מוטומבו לא שיחק בגלל פציעה. על אף היעדרותו הארוכה של מוטומבו, סיימו הנטס את העונה במקום השני באזור המזרחי, עם מאזן 49–33, בזכות יכולת גבוהה של קיד, ג'פרסון ומרטין. בסיבוב הראשון של הפלייאוף ניצחו הנטס את מילווקי באקס 4–2, ובשני השלבים הבאים הדיחו בסוויפ את בוסטון סלטיקס ודטרויט פיסטונס, בהתאמה, ועלו לגמר NBA שני ברציפות. בגמר התמודדה ניו ג'רזי מול סן אנטוניו ספרס, ולאחר ארבעת המשחקים הראשונים הקבוצות התחלקו בניצחונות בצורה שווה, 2–2, אך הספרס ניצחו בשני משחקים ברציפות וזכו באליפות על חשבון הנטס.

בסיום אותה עונה חתם קיד על הארכת חוזה עם הנטס, בטענה שיש לו "עניינים שהוא חייב לסיים" בניו ג'רזי. על מנת לעודד את קיד להישאר בקבוצה, החתימו הנטס את שחקן האולסטאר אלונזו מורנינג, אשר פיספס את העונה הקודמת בעקבות השתלת כליה. במהלך עונת 2003/2004, כשהקבוצה במאזן 22–20, פוטר המאמן ביירון סקוט ובמקומו מונה עוזר המאמן לורנס פרנק. על אף פתיחת העונה החלשה הצליחו הנטס לסיים במקום השלישי במזרח (47–35), ובסיבוב הפלייאוף הראשון אף הדיחו בסוויפ את ניו יורק ניקס. בחצי גמר המזרח כבר הובילו הנטס על דטרויט פיסטונס בתוצאה 3–2, אך הפסידו את שני המשחקים הבאים והודחו בידי האלופה שבדרך.

2004–2008: הגעת וינס קרטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינס קרטר, שחקן הקבוצה בין השנים 2004–2008

לקראת עונת 2004/2005 העבירו הנטס את קרי קיטלס וקניון מרטין ללוס אנג'לס קליפרס ודנוור נאגטס, בהתאמה, בתמורה לבחירות דראפט עתידיות. לאחר כחודש מפתיחת העונה, בעוד הקבוצה מחזיקה במאזן ניצחונות שלילי 7–15, ביצעו הנטס טרייד גדול כשהעבירו את אלונזו מורנינג, ארון ויליאמס, אריק ויליאמס ושתי בחירות דראפט עתידיות לטורונטו ראפטורס, בתמורה לשחקן האולסטאר העולה וינס קרטר. לאחר הטרייד הציגו הנטס את אחד מהקווים האחוריים הכישרוניים בליגה, עם קיד, ג'פרסון וקרטר, אך במהלך העונה נפצע ג'פרסון ונזקק לניתוח שהשבית אותו ממחשק עד לסיום העונה. פציעתו של ג'פרסון לא פגעה בנטס בצורה קשה מדי הודות לשיתוף הפעולה בין קיד לקרטר, והנטס הצליחו להגיע לפלייאוף, אך הודחו בסיבוב הראשון בסוויפ למיאמי היט על אף חזרתו של ג'פרסון בתחילת הסדרה.

בקיץ 2005 בחרו הנטס את הסמול פורוורד אנטואן רייט בבחירה ה-15 בדראפט, ורכשו את מארק ג'קסון מפילדלפיה 76'. כמו כן הם האריכו את החוזה של קליף רובינסון והחתימו את ג'ף מקיניס שהיה אמור לתת גיבוי לקיד בקו האחורי. את עונת 2005/2006 סיימו הנטס במאזן 49–33, במקום השלישי במזרח. בסיבוב הראשון של הפלייאוף ניצחו את אינדיאנה פייסרס בתוצאה 4–2, אך בחצי גמר המזרח הודחו שוב מול מיאמי היט, הפעם בתוצאה 1–4. שחקן הנטס, קליף רובינסון, הושעה על ידי הליגה בתחילת הסדרה לאחר שכשל בבדיקת סמים.

כחודשיים מפתיחת עונת 2006/2007 נפצע הסנטר הפותח ננאד קרסטיץ' בברכו והושבת עד סיום העונה. כמו כן נפצע ריצ'רד ג'פרסון אשר נעדר כחודשיים. הנטס סיימו את העונה במאזן 41–41, במקום ה-6 במזרח, ופגשו בסיבוב הפלייאוף הראשון את טורונטו ראפטורס. הנטס ניצחו את הראפטורס בתוצאה 4–2, בעיקר בזכות הופעה מצוינת של ג'פרסון ברבע הרביעי של המשחק השישי, בו ניצחו הנטס בנקודה. בסיבוב השני הודחו הנטס לאחר שהפסידו לקליבלנד קאבלירס בתוצאה 2–4.

2008–2012: פירוק הטריו קיד-קרטר-ג'פרסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת עונת 2007/2008 חזר קרסטיץ' מהפציעה, וביחד עם הרכישה של שחקן האולסטאר לשעבר ג'מאל מגלור ובחירת הדראפט שון ויליאמס, פתחה ניו ג'רזי את העונה עם ציפיות גבוהות. בפועל עונה זו הייתה מאכזבת ביותר; פציעות בתחילת העונה לקרסטיץ' ולקרטר הפריעו לנטס להציג יכולת טובה, והקבוצה לא העפילה לפלייאוף לראשונה מזה 7 שנים, אחרי שהשיגו מאזן 34–48.

דווין האריס, שחקן הקבוצה בין השנים 2008–2010

ב-19 בפברואר 2008 העבירו הנטס את שחקן האולסטאר ג'ייסון קיד ביחד עם מאליק אלן ואנטואן רייט לדאלאס מאבריקס, וקיבלו בתמורה את הרכז דווין האריס ביחד עם קית' ואן הורן, מוריס אייגר, סאגנה ג'ופ, טרנטון האסל, 3 מיליון דולר ובחירות דראפט בסיבוב הראשון ב-2008 ו-2010. על אף היכולות הטובות יחסית של שון ויליאמס, ג'וש בון ומרכוס ויליאמס, הקבוצה המתחדשת לא הצליחה להתעלות וסיימה את העונה במקום העשירי במזרח עם 34 ניצחונות בלבד.

בעונת 2008/2009 הנטס פירקו את הטריו קיד-קרטר-ג'פרסון לחלוטין; ב-26 ביוני 2008 שלחו הנטס את ג'פרסון למילווקי באקס בתמורה לאי ג'יאנליאן ובובי סימונס. כמו כן בחרה ניו ג'רזי בדראפט את הסנטר ברוק לופז (בחירה עשירית), והפורוורדים ראיין אנדרסון (בחירה 21) וכריס דאגלס-רוברטס (בחירה 40). הנטס הוסיפו עוד שחקנים צעירים לקבוצתם כשהחתימו את אדוארדו נהרה וג'ארוויס הייס, ורכשו את קיון דולינג בטרייד מאורלנדו מג'יק. הנטס סיימו את העונה במאזן 34–48, מאזן זהה למאזן מהעונה שעברה וסיימו את העונה במקום ה-11 במזרח. ברמה האישית עונה זו הייתה מעודדת יחסית; דווין האריס שיחק לראשונה במשחק האולסטאר, וברוק לופז סיים שלישי בהצבעה לתואר רוקי השנה ב-NBA, ונבחר לחמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA. ב-26 ביוני 2009 הנטס העבירו את קרטר לאורלנדו מג'יק, ביחד עם ראיין אנדרסון, בתמורה לרייפר אלסטון, קורטני לי וטוני באטי. הערתו של קרטר סימנה את סיומו של עידן הטריו.

ב-24 בספטמבר 2009 מיכאיל פרוכורוב, האיש השני בעושרו ברוסיה לפי ירחון פורבס, אישר את כוונותיו להפוך לבעלים היחיד של הנטס. פרוכורוב אמר שאם יהפוך לבעלים הוא ישקיע בקבוצה 700 מיליון דולר כדי לקנות אולם חדש בברוקלין, ניו יורק, כדי לקדם את הכדורסל הרוסי בעוד שלב.

אחרי שהפסידו ב-16 המשחקים הראשונים של עונת 2009/2010 פיטרו הנטס את המאמן לורנס פרנק, ועוזרו טום באריס מונה במקומו. אחרי עוד שני הפסדים רצופים ללוס אנג'לס לייקרס ולדאלאס מאבריקס הנטס קבעו שיא שלילי לפתיחת העונה ב-NBA,‏ 0–18. ב-4 בדצמבר הנטס מינו את קיקי ואנדוויי לעמדת המאמן עד סיום העונה. ב-18 בפברואר 2010 הנטס חתמו על עסקה הכוללת את אולמם הביתי הזמני, פרודנשל סנטר, שיעמוד לרשותם עד 2012 כשהאולם בברוקלין עתיד להיות מוכן. את העונה הזו סיימו הנטס עם מאזן 12–70, המאזן החמישי הכי גרוע בתולדות ה-NBA.

בדראפט 2010 הנטס קיוו לקבל את הבחירה הראשונה ולבחור בג'ון וול, אך הם קיבלו את הבחירה השלישית בלבד ובחרו בפאוור פורוורד דריק פייבורס. ב-10 ביוני הנטס מינו את אייברי ג'ונסון לעמדת המאמן, ומעט מאוחר יותר הם מינו את סם מיצ'ל לעמדת עוזר המאמן. ב-23 בפברואר 2011 ביצעו הנטס טרייד משמעותי למועדון, כששלחו את פייבורס וכוכב הקבוצה, דווין האריס, ליוטה ג'אז בתמורה לשחקן האולסטאר דרן ויליאמס. את עונת 2010/2011 סיימו הנטס עם מאזן 24–58, במקום ה-12 במזרח.

המעבר לברוקלין ותקופת קווין דוראנט: 2012-הווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2004, אחרי שנכשלו להשיג עסקה על בניית אולם בניוארק, ניו ג'רזי, היאנקינטס (בעלי הנטס והניו יורק יאנקיז) מכרו את הקבוצה לברוס רטנר תמורת 300 מיליון דולר. רטנר רצה להעביר את הקבוצה לניו יורק, וב-2005 הודיעו הנטס שהם ימקמו את האולם הביתי של הקבוצה בברוקלין שבניו יורק. אחד מחברי קבוצת הרכישה הוא הראפר ג'יי זי, אשר מתגורר בברוקלין ומחזיק ב-0.07% שליטה בקבוצה. נודע ששם הקבוצה ישתנה בהתאם, או ל"ברוקלין נטס", או לשם הקבוצה הקודם "ניו יורק נטס", ולבסוף נבחר שם הקבוצה "ברוקלין נטס".

ב-23 בספטמבר 2009 הפך מיכאיל פרוכורוב לבעלים של הקבוצה והוא היה אחד מהמשקיעים באולם החדש, כשהלכה למעשה הוא היה לבעלים הרוסי הראשון של קבוצת כדורסל אמריקאית. באוקטובר 2009 הנטס שיחקו שני משחקי טרום עונה בפרודנשל סנטר. המשחקים שם היו מוצלחים בעיני בעלי הקבוצה, שחתמו על הסכם שבו נאמר שהנטס ישחקו באולם זה עד שנת 2012. אחרי שהעסקה כמעט בוטלה בעקבות בעיות עם האולם הקודם של הנטס, האייזוד סנטר, התחילו הנטס משא ומתן מחודש ולבסוף הוחלט שהנטס ישחקו בפרודנשל עד שהאולם בברוקלין יהיה מוכן. ב-2010 הקבוצה חתמה על הסכם בן שנתיים לשיתוף פעולה עם אירופלוט, הנחשבת לאחת מהספונסריות של הקבוצה.

קיירי אירווינג
קיירי אירווינג חתם בתור שחקן חופשי
קווין דוראנט
קווין דוראנט הועבר בטרייד

באפריל 2012 אישר חבר המנהלים של ה-NBA את מעבר הקבוצה לברוקלין, וב-30 באפריל שונה שמה באופן רשמי לברוקלין נטס.

ביוני 2013 הוחתם ג'ייסון קיד – כשבוע לאחר פרישתו ממשחק – בתור מאמן הקבוצה. בהמשך אותו חודש הגיעה הנהלת הנטס להסכמה עם בוסטון סלטיקס על טרייד, שבו העבירו את כריס האמפריז, ג'רלד וולאס, מרשון ברוקס, קית' בוגאנס (ב"סיין-אנד-טרייד") וכריס ג'וזף (אנ'), לצד הזכויות על שלוש בחירות הדראפט של המועדון בסיבוב הראשון בשנים 2014, 2016 ו-2018 והאופציה להחליף בין קבוצות את בחירת הדראפט שלהן ב-2017. בתמורה קיבלה הקבוצה את פול פירס, קווין גארנט, ג'ייסון טרי ודי. ג'יי. וייט (אנ'). בכך נוצרה בברוקלין "קבוצת-על", עם חמישייה של דרון ויליאמס, ג'ו ג'ונסון, גארנט, פירס וברוק לופז. בסופו של קיץ, שילמה ברוקלין לשחקניה את הסכום הגבוה ביותר בליגה, 102 מיליון דולר, בנוסף למס יוקרה שהוערך ב-86 מיליון דולר.

העונה החלה בצורה לא טובה עבור הנטס; בשיאה נפצע ברוק לופז, ועד דצמבר היה מאזן הנטס 21–10.[1] בהמשך העונה השתנו פני הקבוצה, והיא סיימה את העונה עם 44 ניצחונות, כולל סוויפ עונתי על מיאמי היט ו"שלושת הגדולים" שלה (כריס בוש, לברון ג'יימס ודוויין וייד).[2] העונה של ברוקלין הסתיימה בהפסד במשחק החמישי של מחצית-גמר המזרח, מול ההיט. בתום העונה עבר קיד למילווקי באקס, והוחלף בליונל הולינס שחתם בנטס לארבע עונות.[3] בעונתו הראשונה בברוקלין רשמו הנטס מאזן שלילי 38–44, והעפילו לפלייאוף מהמקום השמיני במזרח, שאותו השיגו בניצחון מול הפייסרס במשחקם האחרון. בסיבוב הפלייאוף הראשון התמודדו הנטס מול המדורגת ראשונה אטלנטה הוקס, והפסידו לה בתוצאה 2–4.

לאחר הפסדים מרובים בפתיחת עונת 2015/2016 – לשנת 2016 הגיע המועדון עם מאזן של 23–9 – ניפתה הקבוצה את דרון ויליאמס וג'ו ג'ונסון, ובהמשך פיטרה את המאמן ליונס ואת הג'נרל מנג'ר בילי קינג (אנ').[4] טוני בראון (אנ') מונה למאמן הזמני של הקבוצה, וב-18 בפברואר 2016, מונה שחקן העבר שון מרקס לג'נרל מנג'ר של הקבוצה.[5] מרקס העיד כי ברצונו לפתוח בתהליך ארוך של בנייה מחדש. באפריל 2016 החל קני אטקינסון לשמש כמאמן הקבוצה.[6] למרות מספר רכישות מבטיחות בפגרה, ניצחו הנטס 20 משחקים בלבד בעונת 2016/2017, וסיימו את העונה הסדירה במקום האחרון בליגה. ההפסדים הרבים, שהיו יכלים לשמש את ברוקלין לבחור במקומות הראשונים בדראפט, סייעו לבוסטון, שהחזיקה בזכויות על בחירת הדראפט של הנטס בעקבות עסקת העברת גארנט.

ביוני 2017 העבירה הקבוצה את ברוק לופז ובחירת דראפט ללייקרס, בתמורה לדיאנג'לו ראסל ולטימופיי מוזגוב; היא סיימה את העונה העוקבת, 2017/2018, עם 53 הפסדים ולא נכנסה לפלייאוף בפעם השלישית ברציפות. בעונה הבאה השיגה הנטס באמצעות טרייד את דווייט הווארד, אך הוא נופה בהמשך העונה. בפברואר 2019 היה דיאנג'לו ראסל לשחקן ברוקלין הראשון מאז 2014 שנבחר למשחק האולסטאר של ה-NBA. הקבוצה הצליחה להיכנס לפלייאוף מהמקום השישי במזרח, עם מאזן של 40–42. היא הפסידה בסיבוב הראשון לפילדלפיה 76' בחמישה משחקים.

ביולי 2019 הועבר קווין דוראנט לקבוצה הניו-יורקית באמצעות טרייד, ובתמורה אליו עבר לגולדן סטייט ווריורס בין היתר ראסל, שחקנה המוביל של הנטס בשנים שקדמו לטרייד.[7] אל דוראנט, זוכה שתי אליפויות עם הווריורס וה-MVP של הגמר ושל הליגה לשעבר, הצטרף קיירי אירווינג מבוסטון סלטיקס.[8]

באוגוסט 2019 החליט מיכאיל פרוכורוב למכור את המועדון תמורת 2.35 מיליארד דולר לאיש העסקים הסיני ג'וזף צאי.

באמצע חודש ינואר של שנת 2021 ברוקלין הביאו בטרייד מרובע עם הרוקטס, אינדיאנה וקליבלנד את ה-MVP לשעבר ג'יימס הארדן. היוצאים מהקבוצה היו - ג'רט אלן, קאריס לוורט וטוריאן פרינס. כמו כן הם ויתרו על 7 בחירות דראפט (4 מתוכם עם אופציות להחלפה). אלן ופרינס עברו לקליבלנד קאבלירס, לוורט לאינדיאנה פייסרס, וליוסטון רוקטס עברו האולסטאר ויקטור אולדיפו וארבע בחירות דראפט.

הקבוצה הייתה מועמדת לזכייה באליפות בעונת 2020/2021, אך הפסידה לאלופה בסופו של דבר, מילווקי באקס, ב-7 משחקים. גם ב-2021/2022 הייתה הקבוצה מועמדת חזקה אחרי הטרייד עם פילדלפיה 76' שהעביר את הארדן לפנסילבניה ואת בן סימונס לנטס, אך הקבוצה הובסה 0–4 בסיבוב הראשון על ידי בוסטון סלטיקס.

עד פברואר 2023 עזבו את הקבוצה שלושת כוכביה הגדולים, כשהארדן עבר לפילדלפיה באמצע עונת 2022, אירווינג עבר לדאלאס מאבריקס[9] ודוראנט עבר לפיניקס סאנס.[10]

יריבויות היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היריבות עם ניו יורק ניקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הדרבי של ניו יורק (כדורסל)

קבוצת ניו יורק ניקס נחשבת ליריבה הגדולה ביותר של הנטס. הסיבות העיקריות הן קרבת המקומות והאחריות של הניקס במידה מסוימת למכירתו של ג'וליוס ארווינג - אחד השחקנים הגדולים ביותר שעברו בנטס. ארווינג נמכר מאחר שהנטס נחשבו ל"פולשים" כשנכנסו לאזורם של הניקס כשעברו לליגת ה-NBA. היריבות הייתה גדולה לכל אורך ההיסטוריה של המועדונים, והיא אף התחזקה בתחילת שנות ה-2000.

אחרי הטרייד של סטפון מרבורי בתמורה למושיעה של הקבוצה, ג'ייסון קיד, הנטס הפכו לקבוצה השלטת באזור המזרח. בהתאם לאי ההסכמה הארוכה באמצעים התקשורתיים בין שני מועדוני הכדורסל האלה, ההחתמה של קיד היוותה את הסימן שהנטס לא יהיו כינור שני לניקס. במשך השנים הבאות הנטס ניצחו את הניקס ברוב המשחקים והשיגו במשחקים מולם מאזן 20–4. היריבות קיבלה פנים חדשות כאשר מרבורי, ששיחק בעבר בנטס והועבר לפיניקס סאנס בתמורה לקיד, הצטרף לניקס בשנת 2004.

כמה משחקני הניקס אמרו שהם רוצים לפגוש את הנטס בפלייאוף, אחרי שהייתה אלופת המזרח פעמיים ברצף, אך בפעם הראשונה שהם נפגשו הנטס הדיחו את הניקס בסוויפ בסיבוב הראשון, 4-0. אף על פי שבשנים האחרונות הקבוצות נחלשו, היריבות ביניהן ובין אוהדיהן עדיין קיימת. כשהנטס שיחקו בביתם שבניו ג'רזי נגד הניקס, צעקות בוז נשמעו לשני הצדדים; הסיבה לכך היא שאוהדי הניקס יכלו להגיע לאולמם של הנטס בקלות, שכן בין המקומות הפריד רק נהר ההדסון ולאוהדי הניקס הרבה יותר זול להגיע לאולם הקודם של הנטס, אייזוד סנטר, מאשר למדיסון סקוור גארדן של הניקס.

היריבות עם בוסטון סלטיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת בוסטון סלטיקס הפכה ליריבה של הנטס בתחילת שנות ה-2000, בהן נפגשו מספר פעמים בפלייאוף. ביל וולטון אמר על יריבות זו במהלך פלייאוף 2002: "זו היא התחלה של עוד יריבות קלאסית של ה-NBA"[דרוש מקור]. קניון מרטין, שחקן הנטס, אמר: "האוהדים שלנו שונאים אותם, והאוהדים שלהם שונאים אותנו"[דרוש מקור]. אף על פי שכרגע הסלטיקס הם אחת מהקבוצות המצליחות לאורך ההיסטוריה של הליגה ולנטס הייתה הצלחה קצרה, העובדה ששתיהן בבית האטלנטי שומרת על היריבות בין הקבוצות.

לוגואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סמל הקבוצה בעונת 1967/1968
    סמל הקבוצה בעונת 1967/1968
  • סמל הקבוצה בין השנים 1968–1972
    סמל הקבוצה בין השנים 1968–1972
  • סמל הקבוצה בין השנים 1972–1977
    סמל הקבוצה בין השנים 1972–1977
  • סמל הקבוצה בעונת 1977/1978
    סמל הקבוצה בעונת 1977/1978
  • סמל הקבוצה בין השנים 1978–1990
    סמל הקבוצה בין השנים 1978–1990
  • סמל הקבוצה בין השנים 1990–1997
    סמל הקבוצה בין השנים 1990–1997
  • סמל הקבוצה בין השנים 1997–2012
    סמל הקבוצה בין השנים 1997–2012
  • סמל הקבוצה מאז שנת 2012
    סמל הקבוצה מאז שנת 2012

מאמני הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2023/2024:

בליגת ה-ABA[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמן שנים עונה סדירה פלייאוף הישגים
משחקים ניצחונות הפסדים % הצלחה משחקים ניצחונות הפסדים % הצלחה
מקס זסלופסקי 1967–1969 156 53 103 0.340 — — — — —
יורק לאריס 1969–1970 84 39 45 0.464 7 3 4 0.429 —
לו קרנסקה 1970–1973 252 114 138 0.452 30 13 17 0.433 —
קווין לוגרי (2) 1973–1976 252 168 84 0.667 32 21 11 0.656 שתי זכיות באליפות ה-ABA‏ (1974, 1976)

בליגת ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמן שנים עונה סדירה פלייאוף
משחקים ניצחונות הפסדים % הצלחה משחקים ניצחונות הפסדים % הצלחה
קווין לוגרי 1976–1980 363 129 234 0.355 2 0 2 0.000
בוב מקינון 1980–1981 47 12 35 0.225 — — — —
לארי בראון 1981–1983 158 91 67 0.576 2 0 2 0.000
ביל בלייר 1983 6 2 4 0.333 2 0 2 0.000
סטן אלבק 1983–1985 164 87 77 0.530 14 5 9 0.357
דייב וול 1985–1987 179 65 114 0.363 3 0 3 0.000
בוב מקינון (2) 1987–1988 39 10 29 0.256 — — — —
ויליס ריד 1988–1989 110 33 77 0.300 — — — —
ביל פיץ' 1989–1992 246 83 163 0.337 4 1 3 0.250
צ'אק דיילי 1992–1994 164 88 76 0.537 9 3 6 0.333
בוץ' בירד 1994–1996 164 60 104 0.366 — — — —
ג'ון קליפארי 1996–1999 184 72 112 0.391 3 0 3 0.000
דון קייסי 1999–2000 112 44 68 0.393 — — — —
ביירון סקוט 2000–2004 288 149 139 0.517 40 25 15 0.625
לורנס פרנק 2004–2009 466 225 241 0.483 38 18 20 0.474
טום באריס 2009 2 0 2 0.000 — — — —
קיקי ואנדוויי 2009–2010 64 12 52 0.188 — — — —
אייברי ג'ונסון 2010–2012 176 60 116 0.341 — — — —
פי. ג'יי. קרליסימו 2012–2013 54 35 19 0.648 7 3 4 0.429
ג'ייסון קיד 2013–2014 82 44 38 0.537 12 5 7 0.417
ליונל הולינס 2014–2015 119 48 71 0.403 6 2 4 0.333
טוני בראון 2015–2016 45 11 34 0.244 — — — —
קני אטקינסון 2016–2020 308 118 190 0.383 5 1 4 0.200
ז'אק ווהן 2020 10 7 3 0.700 4 0 4 0.000
סטיב נאש 2020–2022 161 94 67 0.584 16 7 9 0.438
ז'אק ווהן (2) 2022–2024 129 64 65 0.496 4 0 4 0.000
קווין אולי 2024 28 11 17 0.393 — — — —
ז'ורדי פרננדס 2024—הווה — — — — — — — —

מנהלי הקבוצה (ג'נרל מנג'רים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'נרל מנג'ר תקופה הישגים
מל באסל 1967–1969 –
צ'ארלס ת'יוקאס 1969–1970 –
לו קרנסקה 1970–1973 –
רוי בו 1973–1974 זכייה באליפות ה-ABA‏ (1974)
דייב דבושר 1974–1975 –
רוי בו 1975–1978 זכייה באליפות ה-ABA‏ (1976)
צ'ארלס ת'יוקאס 1978–1981 –
בוב מקינון 1981–1983 –
לואיס שאפל 1983–1986 –
בוב מקינון 1986–1987 –
הארי ולטמן 1987–1990 –
ויליס ריד 1990–1996 –
ג'ון קליפארי 1996–1999 –
ג'ון נאש 1999–2000 –
רוד ת'ורן 2000–2004 זכייה בפרס מנהל העונה (2002)
אד סטפנסקי 2004–2007 –
רוד ת'ורן 2007–2008 –
קיקי ואנדוויי 2008–2010 –
רוד ת'ורן 2010 –
בילי קינג 2010–2016 –
פרנק זאנין 2016 –
שון מרקס 2016– –

הישגים ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאים למשחק בודד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת 1973/1974.

נקודות: 60, קיירי אירווינג מול אורלנדו מג'יק, 15 במרץ 2022.

ריבאונדים: 27, באק ויליאמס מול גולדן סטייט ווריורס, 1 בפברואר 1987.

אסיסטים: 22, רוברט פק מול דאלאס מאבריקס, 23 בנובמבר 1996.

חטיפות: 11, קנדל גיל מול מיאמי היט, 3 באפריל 1999.

חסימות: 13, דריל דוקינס מול פילדלפיה 76', 5 בנובמבר 1983.

שיאי קריירה בקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2023/2024, ומתייחסים לעונה הסדירה בלבד.[11] חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת 1973/1974.

נקודות:

ריבאונדים:

אסיסטים:

חטיפות:

חסימות:

פרסים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוקי השנה ב-NBA

מנהל השנה ב-NBA

מאמנים במשחק האולסטאר של ה-NBA

חמישיית העונה הראשונה ב-NBA

חמישיית העונה השנייה ב-NBA

חמישיית העונה השלישית ב-NBA

חמישיית ההגנה הראשונה ב-NBA

חמישיית ההגנה השנייה ב-NBA

חמישיית הרוקיז הראשונה ב-NBA

חמישיית הרוקיז השנייה ב-NBA

משתתפים במשחק האולסטאר של ה-ABA

משתתפים במשחק האולסטאר של ה-NBA

MVP של העונה ב-ABA

MVP של פלייאוף ה-ABA

רוקי העונה ב-ABA

חמישיית העונה הראשונה ב-ABA

חמישיית העונה השנייה ב-ABA

חמישיית ההגנה ב-ABA

חמישיית הרוקיז ב-ABA

שחקנים שמספר גופייתם הוצא לגמלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שחקן תפקיד שנים בקבוצה שנת הפרשה
3 דראז'ן פטרוביץ' קלע 1993-1990 1993
5 ג'ייסון קיד רכז 2008-2001 2013
23 ג'ון ויליאמסון קלע 1980-1973 1990
25 ביל מלקיוני רכז 1976-1969 1976
32 ג'וליוס ארווינג סמול פורוורד 1976-1973 1987
52 באק ויליאמס פאוור פורוורד 1989-1981 1999

סגל שחקנים בעונת 2023/2024[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל ברוקלין נטס
שחקנים מידע נוסף
עמדה # ארץ שם גובה תאריך לידה אוניברסיטה/מדינת מוצא
SF 0 ארצות הבריתארצות הברית דאריק וייטהד 1.98 מטרים 1 באוגוסט 2004 אוניברסיטת דיוק
SG/SF 1 ארצות הבריתארצות הברית מיקל ברידג'ס 1.98 מטרים 30 באוגוסט 1996 אוניברסיטת וילאנובה
SF/PF 2 ארצות הבריתארצות הברית קמרון ג'ונסון 2.03 מטרים 3 במרץ 1996 אוניברסיטת קרוליינה הצפונית
PG 4 ארצות הבריתארצות הברית דניס סמית' 1.91 מטרים 25 בנובמבר 1997 אוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית
SG 8 ארצות הבריתארצות הברית לוני ווקר 1.93 מטרים 14 בדצמבר 1998 אוניברסיטת מיאמי
PF 9 ארצות הבריתארצות הברית טרנדון ווטפורד 2.03 מטרים 9 בנובמבר 2000 אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה
PG/PF 10 אוסטרליהאוסטרליה בן סימונס 2.08 מטרים 20 ביולי 1996 אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה
SF/PF 13 ארצות הבריתארצות הברית קייטה בייטס-דיופ 2.03 מטרים 23 בינואר 1996 אוניברסיטת המדינה של אוהיו
PG 17 גרמניהגרמניה דניס שרודר 1.85 מטרים 15 בספטמבר 1993 גרמניה
PF/C 20 ארצות הבריתארצות הברית דיירון שארפ 2.06 מטרים 6 בנובמבר 2001 אוניברסיטת קרוליינה הצפונית
PF 21 ארצות הבריתארצות הברית נואה קלאוני 2.06 מטרים 14 ביולי 2004 אוניברסיטת אלבמה
SF/PF 22 ארצות הבריתארצות הברית ג'יילן וילסון 1.98 מטרים 4 בנובמבר 2000 אוניברסיטת קנזס
SG 24 ארצות הבריתארצות הברית קאם תומאס 1.91 מטרים 13 באוקטובר 2001 אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה
SF/PF 28 ארצות הבריתארצות הברית דוריאן פיני-סמית' 2.01 מטרים 4 במאי 1993 אוניברסיטת פלורידה
C 33 ארצות הבריתארצות הברית ניקולס קלקסטון 2.11 מטרים 17 באפריל 1999 אוניברסיטת ג'ורג'יה
SG 6 ארצות הבריתארצות הברית קיאון ג'ונסון (כ) 1.96 מטרים 10 במרץ 2002 אוניברסיטת טנסי
PG 14 ארצות הבריתארצות הברית ג'ייקוב גיליארד (כ) 1.73 מטרים 14 ביולי 1998 אוניברסיטת ריצ'מונד
SG/SF 16 ארצות הבריתארצות הברית ג'יילן מרטין (כ) 1.98 מטרים 28 בינואר 2004 –
מאמן:

ארצות הבריתארצות הברית קווין אולי

מקרא


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברוקלין נטס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Keh, Andrew (1 באפריל 2014). "Nets' Surge Earns Jason Kidd a Second Award". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Puccio, Anthony (8 באפריל 2014). "Nets win thriller in Miami to complete season series sweep over the Heat with 88–87 victory". Nets Daily. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ הולינס ממונה למאמן ברוקלין, באתר ESPN,‏ 7 ביולי 2014
  4. ^ ברוקלין מפטרת את הולינס, באתר הרשמי של הקבוצה, 10 בינואר 2016
  5. ^ שון מרקס ממונה לג'נרל מנג'ר של הנטס, באתר הרשמי של ברוקלין נטס
  6. ^ ההודעה על מינויו של אטקינסון כמאמן ברוקלין נטס, באתר הרשמי של הקבוצה, 17 אפריל 2016
  7. ^ גולדן סטייט רוכשת את ראסל, נייפיר וגראהם, באתר הקבוצה, 7 ביולי 2019
  8. ^ "Brooklyn Nets Sign Six-time All-Star and NBA Champion Kyrie Irving". NBA.com. 6 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ מצטרף לדונצ'יץ': קיירי ארווינג עובר לדאלאס מאבריקס, באתר ynet, 5 בפברואר 2023
  10. ^ טרייד ענק ב-NBA: קווין דוראנט בפיניקס, באתר ערוץ הספורט, 9 בפברואר 2023
  11. ^ המובילים הסטטיסטיים של ברוקלין נטס, באתר basketball-reference.com
קבוצות ליגת ה-NBA
האזור המזרחי האזור המערבי
הבית האטלנטי הבית המרכזי הבית הדרום־מזרחי הבית הצפון־מערבי הבית הפאסיפי הבית הדרום־מערבי
בוסטון סלטיקס שיקגו בולס אטלנטה הוקס דנוור נאגטס גולדן סטייט ווריורס דאלאס מאבריקס
ברוקלין נטס קליבלנד קאבלירס שארלוט הורנטס מינסוטה טימברוולבס לוס אנג'לס קליפרס יוסטון רוקטס
ניו יורק ניקס דטרויט פיסטונס מיאמי היט אוקלהומה סיטי ת'אנדר לוס אנג'לס לייקרס ממפיס גריזליס
פילדלפיה 76' אינדיאנה פייסרס אורלנדו מג'יק פורטלנד טרייל בלייזרס פיניקס סאנס ניו אורלינס פליקנס
טורונטו ראפטורס מילווקי באקס וושינגטון ויזארדס יוטה ג'אז סקרמנטו קינגס סן אנטוניו ספרס
קבוצות ליגת ה-ABA
אינדיאנה פייסרס • דנוור נאגטס • הפלורידיאנס • וירג'יניה סקוויירס • יוטה סטארס • ממפיס סאונדס • ניו יורק נטס • סן אנטוניו ספרס • סן דייגו סיילס • ספיריטס אוף סנט לואיס • פיטסבורג קונדורס • קנטקי קולונלס
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ברוקלין_נטס&oldid=38597786"