לדלג לתוכן

אופירה נבון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ תיקון קישור (דרך WP:JWB)
(17 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{נושא משרה
{{אישיות
| תמונה = Flickr - Government Press Office (GPO) - Mrs. Ophira navon.jpg
| שם =
| כיתוב = נבון בשנת 1978
| תאריך לידה = [[21 בינואר]] [[1936]]
| תאריך לידה = [[21 בינואר]] [[1936]]
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| תמונה = [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Mrs. Ophira navon.jpg|250px]]
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
| כיתוב = נבון בשנת 1978
|שם התפקיד=[[רעיית נשיא מדינת ישראל|רעיית נשיא המדינה]]
| מקום לידה =
|למניין=5
| תאריך פטירה = [[22 באוגוסט]] [[1993]]
|התחלת כהונה=[[29 במאי]] [[1978]]
|מקום קבורה=[[חלקת גדולי האומה]]
|סיום כהונה=[[5 במאי]] [[1983]]
| פעילות בולטת = פעלה רבות למען רווחת ילדים
|הקודם בתפקיד = [[נינה קציר]]
| ידועה בשל = [[רעיית נשיא מדינת ישראל|רעייתו]] של [[יצחק נבון]]
|הבא בתפקיד = [[אורה הרצוג]]
| מקצוע =
| בן זוג = יצחק נבון (1963–1993)
| מדינה = {{דגל|ישראל}} [[ישראל]]
}}
}}
}}
[[קובץ:תמונה 1008.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גן אופירה נבון בשכונת [[קטמון]] בירושלים]]
'''אופירה נבון''' ([[21 בינואר]] [[1936]] - [[22 באוגוסט]] [[1993]]; [[ה'תרצ"ו]] - [[ה'תשנ"ג]]) הייתה [[רעיית נשיא מדינת ישראל|רעיית]] [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] החמישי, [[יצחק נבון]]. [[פסיכולוג]]ית במקצועה,
'''אופירה נבון''' ([[21 בינואר]] [[1936]] - [[22 באוגוסט]] [[1993]]; [[ה'תרצ"ו]] - [[ה'תשנ"ג]]) הייתה [[רעיית נשיא מדינת ישראל|רעיית]] [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] החמישי, [[יצחק נבון]]. [[פסיכולוג]]ית במקצועה, ופעילת ציבור בנושאי חברה, חינוך ורווחה. נשיאת [[יוניצ"ף]] בישראל, וראש ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל.
ופעילת ציבור בנושאי חברה, חינוך ורווחה. נשיאת [[יוניצ"ף]] בישראל, וראש ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל.


==ראשית חייה==
==ראשית חייה==
[[קובץ:תמונה 1008.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גן אופירה נבון בשכונת [[קטמון]] בירושלים]]
נולדה ב[[תל אביב]] בשנת 1936 לבתיה ספיטקובסקי{{הערה|בתיה ספיטקובסקי- (1903-1978), עבדה עשרות שנים ב[[בית החולים הדסה (תל אביב)]] כאחות בכירה}} ואליעזר רזניקוב-ארז, ממנו התייתמה בגיל 8.
נולדה ב[[תל אביב]] בשנת [[1936]], לבתיה ספיטקובסקי{{הערה|בתיה ספיטקובסקי- (1903-1978), עבדה עשרות שנים ב[[בית החולים הדסה (תל אביב)]] כאחות בכירה}} ואליעזר רזניקוב-ארז, ממנו [[יתומים (הלכה)|התייתמה]] בגיל 8.
לאחר שסיימה לימודיה ב[[סמינר לוינסקי]], שירתה ב[[צה|צבא]] כ[[מורה חיילת]] וכ[[כתב (מקצוע)|כתבת]] צבאית ב[[שבועון]] "[[במחנה]]". בשנת [[1956]], במהלך שירותה זכתה בתואר "צברית 56" של השבועון "[[העולם הזה]]"{{הערה|{{העולם הזה|0961|150356|כיפה אדומה - בין מחנות חיילי הנח"ל|12}}}},{{70 לישראל|עמוד=63}} תמונתה התנוססה על שערי מגזינים ונבון הפכה לסמל ה[[צבר (סלנג)|צברית]], בזכות מראהּ החינני וה"ישראלי". בעקבות זכייתה בתחרות "נערת ישראל" נשלחה לצרפת, למפגש "בנות עמים" שארגן השבועון [[Elle]], ושלחה משם רשימות על חוויותיה, שפורסמו ב"העולם הזה". באותה שנה שיחקה בסרט "[[באין מולדת]]" לצד [[שייקה אופיר]] ו[[שושנה דמארי]].

לאחר שסיימה לימודי חינוך והוראה ב[[סמינר לוינסקי]], שירתה בצה"ל כ[[מורה חיילת]] וכ[[כתב (מקצוע)|כתבת]] צבאית ב[[ביטאון]] "[[במחנה]]". ב-[[1956]], במהלך שירותה הצבאי, זכתה בתואר "צברית 56" של ה[[שבועון]] "[[העולם הזה]]"{{הערה|{{העולם הזה|0961|150356|כיפה אדומה - בין מחנות חיילי הנח"ל|12}}}}{{70 לישראל|עמוד=63}}, לאחר מכן תמונתה התנוססה על [[עמוד שער#עמוד השער בעיתונים ובכתבי עת|שערי כתבי עת ועיתונים]] ובזכות כך הפכה לסמל ה[[צבר (כינוי)|צברית]], בזכות מראהּ שנחשב לכל-ישראלי{{מקור}}. בעקבות זכייתה ב[[תחרויות יופי בישראל|תחרות היופי]] "נערת ישראל" נשלחה לייצג את המדינה במפגש "בנות עמים" שארגן המגזין "[[Elle]]" שבצרפת, וכתבה משם רשימות על חוויותיה, שכן פורסמו ב"העולם הזה". באותה שנה שיחקה בסרט הקולנוע "[[באין מולדת]]" לצד [[שייקה אופיר]] ו[[שושנה דמארי]].


בעקבות זכייה בתחרות יופי בינלאומית שנערכה ב[[צרפת]], שבה ייצגה את [[ישראל]], קיבלה מלגה ללימודי [[פסיכולוגיה]] ב[[ארצות הברית]]. עם חזרתה לארץ, עבדה כ[[פסיכולוגיה שיקומית|פסיכולוגית שיקומית]] ב[[איל"ן]] וכ[[פסיכולוגית]] במיח"א ת"א.
בעקבות זכייה בתחרות יופי בינלאומית שנערכה ב[[צרפת]], שבה ייצגה את [[ישראל]], קיבלה מלגה ללימודי [[פסיכולוגיה]] ב[[ארצות הברית]]. עם חזרתה לארץ, עבדה כ[[פסיכולוגיה שיקומית|פסיכולוגית שיקומית]] ב[[איל"ן]] וכ[[פסיכולוגית]] במיח"א ת"א.


בשנת [[1963]] נישאה ליצחק נבון, ששימש כמזכירו של ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]]. לאחר מספר שנים בהן היו [[עקרות|חשוכי ילדים]], החליט הזוג נבון לפנות ל[[שירות למען הילד]] בבקשה ל[[אימוץ ילדים|אימוץ]]. לאחר כשנתיים וחצי של המתנה אושר להם לאמץ בת (נעמה), ומספר חודשים לאחר מכן הצליח הזוג להביא לעולם בן, לו קראו 'ארז', כשם נעוריה של אופירה.
בשנת [[1963]] נישאה ליצחק נבון, ששימש כמזכירו של ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]]. לאחר מספר שנים בהן היו [[עקרות|חשוכי ילדים]], החליט הזוג נבון לפנות ל[[שירות למען הילד]] בבקשה ל[[אימוץ ילדים|אימוץ]]. לאחר כשנתיים וחצי של המתנה אושר להם [[אימוץ|לאמץ]] בת (נעמה), ומספר חודשים לאחר מכן הצליח הזוג להביא לעולם בן, לו קראו '''ארז''', כ[[שם משפחה|שם נעוריה]] של אופירה.


==אשת הנשיא==
==אשת הנשיא==
כשהתמנה יצחק נבון לנשיא בשנת [[1978]] הייתה נבון ילידת הארץ הראשונה שכיהנה כאשת הנשיא והחלה לעסוק בפעילויות ציבוריות שונות. היא הייתה פעילה בנושאי קידום מעמד הנשים, עשתה למען ילדים במצוקה ונרתמה לפעילות באגודות למען הילד. לאחר פרוץ [[מבצע שלום הגליל]] פגשה חיילים פצועים. נבון הקימה את "עצרת בית הנשיא לשלום הילד" וכן את קרן "אכפת לי", שיזמה פרויקטים בתחומי החינוך והרווחה. היא גם מילאה את תפקידי נשיאת [[יוניצ"ף]] בישראל וראש ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל. יחד עם נשות נשיאי [[מצרים]] וארצות הברית זכתה בתעודת הוקרה מיוחדת עבור פעילותה למען ילדים באזורים מוכי אסון.
כשהתמנה יצחק נבון לנשיא ישראל בשנת [[1978]] הייתה נבון [[צבר (כינוי)|ילידת הארץ]] הראשונה שכיהנה כאשת הנשיא והחלה לעסוק בפעילויות ציבוריות שונות. היא הייתה פעילה בנושאי קידום מעמד הנשים, עשתה למען ילדים במצוקה ונרתמה לפעילות באגודות למען הילד. לאחר פרוץ [[מבצע שלום הגליל]] פגשה חיילים פצועים. נבון הקימה את "עצרת בית הנשיא לשלום הילד" וכן את קרן "אכפת לי", שיזמה פרויקטים בתחומי החינוך והרווחה. היא גם מילאה את תפקידי נשיאת [[יוניצ"ף]] בישראל וראש ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל. יחד עם נשות נשיאי [[מצרים]] וארצות הברית זכתה בתעודת הוקרה מיוחדת עבור פעילותה למען ילדים באזורים מוכי אסון.


===מחלתה ומותה===
===מחלתה ומותה===
[[קובץ:Yitzhak Ophira Navon grave.JPG|שמאל|250px|ממוזער|קבריהם של יצחק ואופירה נבון ב[[חלקת גדולי האומה]] ב[[הר הרצל]]]]
[[קובץ:Yitzhak Ophira Navon grave.JPG|שמאל|250px|ממוזער|קבריהם של יצחק ואופירה נבון ב[[חלקת גדולי האומה]] ב[[הר הרצל]]]]
בקיץ [[1979]] במהלך שנותיה במשכן הנשיא חלתה נבון ב[[סרטן השד]], ובאוגוסט 1979 נותחה ב[[בית החולים שיבא]] ועברה כריתה חלקית של השד. חודשיים לאחר הניתוח נסעה לבית החולים "בית ישראל" שב[[בוסטון]], שם עברה במהלך חמישה שבועות טיפול חדשני הכולל החדרת מחטים לאזור הנגוע, תחת הרדמה מלאה וניתנו לה [[הקרנות]] וטיפול [[כימותרפיה|כימותרפי]]{{הערה|שם=מעריב1|{{מעריב|יהודה גולן|אופירה נבון נותחה – שוב התגלה אצלה סרטן השד|1991/01/04|01216}}}}. התמודדותה האמיצה עם המחלה ותרומתה להעלאת המודעות לנושא הפכו אותה לסמל. נבון לא הסתירה את מחלתה ולא חששה להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי, הרבתה לדבר בנושא ועודדה נשים להיבדק כדי לאפשר [[גילוי מוקדם]] של המחלה. נבון סירבה לעבור [[כריתה (רפואה)|כריתה]] מלאה של השד, אף כי הרופאים בארץ עדיין לא היו מיומנים בניתוח הסרה חלקי, והייתה לאחת הנשים הראשונות בארץ שעברו ניתוח הסרה חלקי בשילוב עם הקרנות וכימותרפיה. שבוע לאחר ניתוח ההסרה עמדה גאה ונרגשת בקבלת הפנים ל[[נשיא מצרים]], [[אנואר סאדאת]] ב[[חיפה]].
בקיץ [[1979]] במהלך שנותיה במשכן הנשיא חלתה נבון ב[[סרטן השד]], ובאוגוסט 1979 נותחה ב[[בית החולים שיבא]] ועברה כריתה חלקית של השד. חודשיים לאחר הניתוח נסעה לבית החולים "בית ישראל" שב[[בוסטון]], שם עברה במהלך חמישה שבועות טיפול חדשני הכולל החדרת מחטים לאזור הנגוע, תחת הרדמה מלאה וניתנו לה [[הקרנות]] וטיפול [[כימותרפיה|כימותרפי]]{{הערה|שם=מעריב1|{{מעריב|יהודה גולן|אופירה נבון נותחה – שוב התגלה אצלה סרטן השד|19910104|102}}}}. התמודדותה האמיצה עם המחלה ותרומתה להעלאת המודעות לנושא הפכו אותה לסמל. נבון לא הסתירה את מחלתה ולא חששה להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי, הרבתה לדבר בנושא ועודדה נשים להיבדק כדי לאפשר [[גילוי מוקדם]] של המחלה. נבון סירבה לעבור [[כריתה (רפואה)|כריתה]] מלאה של השד, אף כי הרופאים בארץ עדיין לא היו מיומנים בניתוח הסרה חלקי, והייתה לאחת הנשים הראשונות בארץ שעברו ניתוח הסרה חלקי בשילוב עם הקרנות וכימותרפיה. שבוע לאחר ניתוח ההסרה עמדה גאה ונרגשת בקבלת הפנים ל[[נשיא מצרים]], [[אנואר סאדאת]] ב[[חיפה]].


נבון הייתה בריאה במשך כעשור, עד שהמחלה התפרצה בשנית, וב-3 בינואר 1991 עברה ניתוח נוסף ב[[בית החולים הדסה עין כרם]] בירושלים{{הערה|שם=מעריב1}}.
נבון הייתה בריאה במשך כעשור, עד שהמחלה התפרצה בשנית, וב-3 בינואר 1991 עברה ניתוח נוסף ב[[בית החולים הדסה עין כרם]] בירושלים{{הערה|שם=מעריב1}}.
שורה 39: שורה 39:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{יומן חדשות|צברית השנה|27155-2/92356-2/|יומן כרמל II-201, מיום 5 במאי, 1956}}
* {{הארץ|אבירמה גולן|וצמתה מוטלת|1.1403872}}
* {{הארץ|אבירמה גולן|וצמתה מוטלת|1.1403872|22 באפריל 2007}}
* [http://www.nytimes.com/1993/08/23/obituaries/ofira-davon-is-dead-israeli-57-backed-rights-of-children.html כתבה בעקבות מותה], בארכיון ה"ניו יורק טיימס", באנגלית
* [http://www.nytimes.com/1993/08/23/obituaries/ofira-davon-is-dead-israeli-57-backed-rights-of-children.html כתבה בעקבות מותה], בארכיון ה"ניו יורק טיימס" {{אנגלית}}
[[קובץ:PikiWiki Israel 14634 Ophira Navon Promenade Nahariya.JPG|שמאל|ממוזער|250px|טיילת אופירה נבון ב[[נהריה]]]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 14634 Ophira Navon Promenade Nahariya.JPG|שמאל|ממוזער|250px|טיילת אופירה נבון ב[[נהריה]]]]
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
שורה 49: שורה 51:
{{רעיות נשיא מדינת ישראל}}
{{רעיות נשיא מדינת ישראל}}
{{ניווט חלקת גדולי האומה|כותרת=קבריהם של [[יצחק נבון]] ושל אופירה נבון|תמונה=Yitzhak & Ophira Navon's grave.jpg}}
{{ניווט חלקת גדולי האומה|כותרת=קבריהם של [[יצחק נבון]] ושל אופירה נבון|תמונה=Yitzhak & Ophira Navon's grave.jpg}}

{{בקרת זהויות}}


{{מיון רגיל: נבון, אופירה}}
{{מיון רגיל: נבון, אופירה}}

גרסה מ־22:20, 8 ביולי 2024

אופירה נבון
נבון בשנת 1978
נבון בשנת 1978
לידה 21 בינואר 1936
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באוגוסט 1993 (בגיל 57)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום קבורה הר הרצל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג יצחק נבון עריכת הנתון בוויקינתונים
רעיית נשיא המדינה ה־5
29 במאי 19785 במאי 1983
(5 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אופירה נבון (21 בינואר 1936 - 22 באוגוסט 1993; ה'תרצ"ו - ה'תשנ"ג) הייתה רעיית נשיא המדינה החמישי, יצחק נבון. פסיכולוגית במקצועה, ופעילת ציבור בנושאי חברה, חינוך ורווחה. נשיאת יוניצ"ף בישראל, וראש ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל.

ראשית חייה

גן אופירה נבון בשכונת קטמון בירושלים

נולדה בתל אביב בשנת 1936, לבתיה ספיטקובסקי[1] ואליעזר רזניקוב-ארז, ממנו התייתמה בגיל 8.

לאחר שסיימה לימודי חינוך והוראה בסמינר לוינסקי, שירתה בצה"ל כמורה חיילת וככתבת צבאית בביטאון "במחנה". ב-1956, במהלך שירותה הצבאי, זכתה בתואר "צברית 56" של השבועון "העולם הזה"[2][3], לאחר מכן תמונתה התנוססה על שערי כתבי עת ועיתונים ובזכות כך הפכה לסמל הצברית, בזכות מראהּ שנחשב לכל-ישראלי[דרוש מקור]. בעקבות זכייתה בתחרות היופי "נערת ישראל" נשלחה לייצג את המדינה במפגש "בנות עמים" שארגן המגזין "Elle" שבצרפת, וכתבה משם רשימות על חוויותיה, שכן פורסמו ב"העולם הזה". באותה שנה שיחקה בסרט הקולנוע "באין מולדת" לצד שייקה אופיר ושושנה דמארי.

בעקבות זכייה בתחרות יופי בינלאומית שנערכה בצרפת, שבה ייצגה את ישראל, קיבלה מלגה ללימודי פסיכולוגיה בארצות הברית. עם חזרתה לארץ, עבדה כפסיכולוגית שיקומית באיל"ן וכפסיכולוגית במיח"א ת"א.

בשנת 1963 נישאה ליצחק נבון, ששימש כמזכירו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון. לאחר מספר שנים בהן היו חשוכי ילדים, החליט הזוג נבון לפנות לשירות למען הילד בבקשה לאימוץ. לאחר כשנתיים וחצי של המתנה אושר להם לאמץ בת (נעמה), ומספר חודשים לאחר מכן הצליח הזוג להביא לעולם בן, לו קראו ארז, כשם נעוריה של אופירה.

אשת הנשיא

כשהתמנה יצחק נבון לנשיא ישראל בשנת 1978 הייתה נבון ילידת הארץ הראשונה שכיהנה כאשת הנשיא והחלה לעסוק בפעילויות ציבוריות שונות. היא הייתה פעילה בנושאי קידום מעמד הנשים, עשתה למען ילדים במצוקה ונרתמה לפעילות באגודות למען הילד. לאחר פרוץ מבצע שלום הגליל פגשה חיילים פצועים. נבון הקימה את "עצרת בית הנשיא לשלום הילד" וכן את קרן "אכפת לי", שיזמה פרויקטים בתחומי החינוך והרווחה. היא גם מילאה את תפקידי נשיאת יוניצ"ף בישראל וראש ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל. יחד עם נשות נשיאי מצרים וארצות הברית זכתה בתעודת הוקרה מיוחדת עבור פעילותה למען ילדים באזורים מוכי אסון.

מחלתה ומותה

קבריהם של יצחק ואופירה נבון בחלקת גדולי האומה בהר הרצל

בקיץ 1979 במהלך שנותיה במשכן הנשיא חלתה נבון בסרטן השד, ובאוגוסט 1979 נותחה בבית החולים שיבא ועברה כריתה חלקית של השד. חודשיים לאחר הניתוח נסעה לבית החולים "בית ישראל" שבבוסטון, שם עברה במהלך חמישה שבועות טיפול חדשני הכולל החדרת מחטים לאזור הנגוע, תחת הרדמה מלאה וניתנו לה הקרנות וטיפול כימותרפי[4]. התמודדותה האמיצה עם המחלה ותרומתה להעלאת המודעות לנושא הפכו אותה לסמל. נבון לא הסתירה את מחלתה ולא חששה להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי, הרבתה לדבר בנושא ועודדה נשים להיבדק כדי לאפשר גילוי מוקדם של המחלה. נבון סירבה לעבור כריתה מלאה של השד, אף כי הרופאים בארץ עדיין לא היו מיומנים בניתוח הסרה חלקי, והייתה לאחת הנשים הראשונות בארץ שעברו ניתוח הסרה חלקי בשילוב עם הקרנות וכימותרפיה. שבוע לאחר ניתוח ההסרה עמדה גאה ונרגשת בקבלת הפנים לנשיא מצרים, אנואר סאדאת בחיפה.

נבון הייתה בריאה במשך כעשור, עד שהמחלה התפרצה בשנית, וב-3 בינואר 1991 עברה ניתוח נוסף בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים[4].

באוגוסט 1993 נפטרה אופירה נבון מסיבוך של המחלה, בגיל 57. היא נקברה בחלקת גדולי האומה בהר הרצל שבירושלים.

קודם מותה, הביעה את התקווה כי גנים ציבוריים ייקראו על שמה, וכי ילדים ילכו לשחק ב"גן אופירה". מספר רשויות מקומיות כיבדו את רצונה, המוכר מביניהם הוא ״פארק אופירה״ הנמצא בעיר כרמיאל והוא אחד הפארקים הגדולים בעיר, אשר משתרע על שטח של 70 דונם. כמו כן, קרוי על שמה בית ספר יסודי בכפר סבא.

קישורים חיצוניים

טיילת אופירה נבון בנהריה

הערות שוליים

  1. ^ בתיה ספיטקובסקי- (1903-1978), עבדה עשרות שנים בבית החולים הדסה (תל אביב) כאחות בכירה
  2. ^ כיפה אדומה - בין מחנות חיילי הנח"ל, "העולם הזה", גיליון 961 מ-15 במרץ 1956, עמוד 12
  3. ^ ניסים משעל, ישראל 70 – להיות ישראלי, עמוד 63, ידיעות אחרונות
  4. ^ 1 2 יהודה גולן, אופירה נבון נותחה – שוב התגלה אצלה סרטן השד, מעריב, 4 בינואר 1991

רעיותיהם של נשיאי מדינת ישראל

ורה ויצמן רחל ינאית בן-צבי רחל כצנלסון נינה קציר אופירה נבון אורה הרצוג ראומה ויצמן גילה קצב סוניה פרס נחמה ריבלין מיכל הרצוג
19491952 19521963 19631973 19731978 19781983 19831993 19932000 20002007 20072011 20142019 2021 ואילך