איסור הנאה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ נחוץ |
מ תיקון קישור |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''איסור הנאה''' הוא מושג ב[[הלכה]] היהודית, לפיו מלבד האיסור הרגיל על אכילה, ישנו איסור מורחב על כל הנאה ותועלת שניתן להפיק מהדבר האסור. איסור ההנאה כולל לדוגמה איסור על האכלת [[בעלי חיים]] בדבר האסור וכן על [[מכירה|מכירתו]] ל[[גוי|אינו יהודי]]. ישנם איסורי הנאה האסורים מן ה[[תורה]], ויש שאסורים רק מדברי חכמים ('מדרבנן'). |
'''איסור הנאה''' הוא מושג ב[[הלכה]] היהודית, לפיו מלבד האיסור הרגיל על אכילה, ישנו איסור מורחב על כל הנאה ותועלת שניתן להפיק מהדבר האסור. איסור ההנאה כולל לדוגמה איסור על האכלת [[בעלי חיים]] בדבר האסור וכן על [[מכירה|מכירתו]] ל[[גוי|אינו יהודי]]. ישנם איסורי הנאה האסורים מן ה[[תורה]], ויש שאסורים רק מדברי חכמים ('מדרבנן'). |
||
לפי דעת [[רבי אבהו]] בשם [[אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]], שהתקבלה להלכה, בכל איסור בו נאמר בתורה "לא תאכל", "לא יאכל" או "לא תאכלו" - האיסור כולל גם איסור בהנאה, אלא אם נכתב במפורש אחרת. דוגמאות להיתר הנאה מ[[מאכלות אסורות]] הם [[איסור אכילת חֵלֶב]] ו[[נבלה (יהדות)|איסור אכילת נבלה]]. |
לפי דעת [[רבי אבהו]] בשם [[אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]], שהתקבלה להלכה, בכל איסור בו נאמר בתורה "לא תאכל", "לא יאכל" או "לא תאכלו" - האיסור כולל גם איסור בהנאה, אלא אם נכתב במפורש אחרת. דוגמאות להיתר הנאה מ[[מאכלות אסורות]] הם [[איסור אכילת חלב|איסור אכילת חֵלֶב]] ו[[נבלה (יהדות)|איסור אכילת נבלה]]. |
||
==דוגמאות== |
==דוגמאות== |
||
גרסה מ־00:23, 10 בפברואר 2011
איסור הנאה הוא מושג בהלכה היהודית, לפיו מלבד האיסור הרגיל על אכילה, ישנו איסור מורחב על כל הנאה ותועלת שניתן להפיק מהדבר האסור. איסור ההנאה כולל לדוגמה איסור על האכלת בעלי חיים בדבר האסור וכן על מכירתו לאינו יהודי. ישנם איסורי הנאה האסורים מן התורה, ויש שאסורים רק מדברי חכמים ('מדרבנן').
לפי דעת רבי אבהו בשם רבי אלעזר, שהתקבלה להלכה, בכל איסור בו נאמר בתורה "לא תאכל", "לא יאכל" או "לא תאכלו" - האיסור כולל גם איסור בהנאה, אלא אם נכתב במפורש אחרת. דוגמאות להיתר הנאה ממאכלות אסורות הם איסור אכילת חֵלֶב ואיסור אכילת נבלה.
דוגמאות
מדאורייתא
- עבודה זרה - כולל הנאה מאפרה לאחר שריפתה
- יין שגוי ניסך לעבודה זרה, המכונה "יין נסך"
- גופת אדם מת (למעט שיער)
- שור הנסקל (שור שהרג אדם, ונידון למוות בבית דין)
- בשר שבושל בחלב
מדרבנן
- חמץ שעבר עליו הפסח
- "סתם יינם": יין של גוי, או שנגע בו גוי, או ששהה ליד גוי ללא השגחה. גזירה זאת היא הרחבה של דין יין נסך, והיא הופכת כל יין שנגע בו גוי ליין החשוד בכך שהוקדש לעבודה זרה, דבר ההופכו ליין נסך האסור בהנאה מן התורה. עם זאת מקור נוסף הובא לגזירת חכמים זו: "יינם משום בנותיהם".[1]
הערות שוליים
- ^ ראו: הלכות הרחקה מגויים, בפסקה "סתם יינם".
