לדלג לתוכן

אמבטיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nirgerti (שיחה | תרומות)
Nirgerti (שיחה | תרומות)
שורה 45: שורה 45:
*[http://www.the-home-improvement-web.com/information/vitreous-enameled-baths.htm ציפוי אמייל של אמבטי ברזל יצוק]
*[http://www.the-home-improvement-web.com/information/vitreous-enameled-baths.htm ציפוי אמייל של אמבטי ברזל יצוק]
*[http://www.bathtubsforyou.com פורטל אמבטים]
*[http://www.bathtubsforyou.com פורטל אמבטים]
[http://www.platingbaths.co.il/ ציפוי אמבטיה]
*[http://www.platingbaths.co.il/ ציפוי אמבטיה]


[[קטגוריה:חדרים]]
[[קטגוריה:חדרים]]

גרסה מ־00:08, 24 ביולי 2013

אמבטיה

אמבטיה או אמבט היא מכל מים פתוח המשמש לרחצת הגוף כולו בטבילה בו.

היסטוריה

הטכנולוגיה הדרושה לבניית מכלי מים פתוחים המשמשים לטבילת הגוף כולו הייתה בידי האדם עוד בשחר ההיסטוריה. האמבטיה הקדומה ביותר שהתגלתה מקורה משנת 1,700 לפנה"ס והיא נמצאה בארמון קנוסוס בכרתים. צורתה של האמבטיה זהה לצורת האמבטיה המודרנית. ביוון העתיקה עשו שימוש באמבטיות עשויות בהט, ובאקרוטירי שבסנטוריני התגלו מערכות אינסטלציה לניקוז מי אמבטיה מתקופה זו, וכן מערכות להבאת מים חמים וקרים ממעיינות באי..

הן תרבות יוון העתיקה והן תרבות האימפריה הרומית הכירו בהנאה שברחצה במים חמים, ואף האמינו כי רחצה זו מחזקת את גוף האדם. ברחבי האימפריה הרומית נבנו בתי מרחץ ציבוריים, ובארמונות המלכים והאצילים נבנו חדרי אמבטיה פרטיים ובהם אמבטיות.

חדרי אמבטיה ובהן אמבטיות התגלו בארמונות החשמונאים ביריחו וכן בארמונות הורדוס במצדה, הרודיון ויריחו.

לאחר נפילת האימפריה הרומית פחת השימוש במרחצאות ציבוריים, ואף בתקופת הרנסאנס לא נהגו אנשים להתרחץ מחשש שהרחצה מביאה מחלות, ולכן לא הותקנו אמבטיות בבתים פרטיים. השימוש בבתי מרחץ ציבוריים פחת ופחת עם השנים. בראשית המאה ה-20 החל הנוהג לבנות חדרי אמבטיה בדירות מגורים (אף שבבתי אצילים ועשירים היו חדרי אמבטיה גם קודם לתקופה זו).

מאפייני האמבטיה

רוב האמבטים המודרניים עשויים חומרים אקריליים או פיברגלס, אך קיימות חלופות בצורת פלדה מצופת פורצלן, פלדה מצופת אמייל או עץ. אמבטים מערביים עתיקים היו עשויים בדרך כלל פלדה מגולוונת או ברזל. האמבט היפני המסורתי היה בנוי עץ בדרך כלל.

עד לאחרונה, רוב האמבטים היו מלבניים בצורתם, אך עם התפתחותם של אמבטים אקריליים המעוצבים בחום, יותר ויותר צורות הופכות זמינות. אמבטים עשויים בדרך כלל בצבע לבן, אך ניתן להשיגם במגוון גוונים, בדרך כלל תמורת תוספת תשלום.

לאמבטים מודרניים יש פתח ניקוז בתחתיתם ופתח למניעת הצפה בסמוך לשפתם העליונה. הם עשויים לעמוד באופן חופשי, להיות בנויים לתוך המבנה או אף שקועים בתוכו.

לעתים בנוי לתוכם ברז, אשר בדרך כלל יש לו שני פתחים: אחד המיועד למילוי האמבט והשני מחובר לצינור באורך של כמטר וחצי שראשו מתרחב ומחורר. בארצות מערביות כדוגמת בריטניה, ניתן למצוא ברזי אמבט ללא צינור, אשר מיועדים למילוי האמבט בלבד. לעתים בנויה גם מקלחת מעל האמבט, או רק התקן המיועד להצמיד את ראש הצינור לקיר כדי שישמש כמקלחת.

המבדיל אמבט ממתקן בידורי כגון ג'קוזי הוא עומקו, מיקומו והשימוש בו. אמבט ממוקם בדרך כלל בחדר האמבטיה.

בסביבות שנות השישים היו מקובלים בישראל אמבטי ישיבה, שבהם מדרגה מובנית, והם תופסים שטח מצומצם יותר מאמבט מלא, שניתן לשכב בו. האמבטיה מצופת אמייל חם המתבצע בתנור בחום של 850 מעלות צלזיוס, ולכן ישנה פתרון של ציפוי אמבטיה המתבצע בהתזה, הציפוי לאמבטיה מתאים לאמבטיות מסוג פח,אמבטיות יציקה ואמבטיות פח.

אמבט תינוקות

האמבט המיועד לרחיצת תינוקות הוא מתקן פלסטי צבעוני מוגבה וקטן. בניגוד לאמבט רגיל, המיועד להתמלא עד קרוב לשפתו, אמבט תינוקות ממלאים כחמישית מעומקו, מחשש טביעה.

מתיחת האמבט

בשנת 1917 כתב ה' ל' מנקן היסטוריה בדויה של האמבטיה, בה טען כי רק בשנת 1828 החל השימוש באמבטיות באנגליה, ורק בשנת 1842 הוחל השימוש בהן בארצות הברית. המתיחה עדיין מצוטטת כהיסטוריה אמיתית.

ראו גם

קישורים חיצוניים